שיחה:מונופול

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האם תמיד מונופולים פוגעים?

אני טענתי כי מונופלוים תמיד פוגעים קישור.

וזאת הטענה שכנגד. האם הם צודקים?

אני חושב שעל התומכים בעמדה זו לבאר למה זו בעיה. מונופול טבעי עשוי להיות המצב האופטימלי במקרים מסוימים. המקרה הקלאסי הוא למשל ישוב קטן עם סופרמרקט אחד. יתכן שבשוק קטן זה אין זה כלכלי שיתקיימו שני סופרמרקטים במקביל. דוגמא אחרת היא המונופול של רוקפלר, מונופול שנוצר בין השאר ע"י יכולתו של רוקפלר להכניס טכנולוגיות חדשות ולשפר דיציפלינות מסחר כך שהמוצר שלו היה זול ונגיש במיוחד. השיפורים האלו יצרו שוק מונופוליסטי טבעי, אך זהו שוק בו הצרכנים נהנו ממחירים, שירותים, ואיכות ללא תקדים. טל ירון - מבט פילוסופי 17:25, 23 ביולי 2012 (IDT).

  • אנא שים לב להבחנה בין מושגים שונים למדי - חברה גדולה , תאגיד, מונופול, קרטל, מונופול טבעי. אלו הם דברים דומים אבל נפרדים.
  • לדוגמה ייתכנו חברות גדולות שיש להן השפעה על הממשלה או על שוק העבודה, אבל הן לא קרטל. נניח חברות המזון הגדולות בעולם או חברות המכוניות - אני לא בטוח אבל אני מניח שהן לא קרטל או מונופל, אבל אני בטוח שיש להם השפעות דרך היבטים אחרים (לדוגמה לובי של חברות המכוניות בארה"ב).
  • מונופול טבעי הוא לא מצב שוק, אלא מצב טכנולוגי. מבחינה טכנית, לא ברור במונופול טבעי איך גורמים לתחרות בין כמה שחקנים על ליבו וכיסו של הצרכן.
  • כל זה בהנחה שבאמת הנזק שגורמים מונופלים (בתאוריה הנאו קלאסית זה נובע מאובדן רווחה של הדבר הזה מול פתרון שוק - לאו דווקא בגלל מחירים גבוהים) הוא באמת נזק - המושג של תחרות שומפטריאנית מטיל בזה ספק - שומפטר אמר שדווקא תחרות בין מעטים יוצרת רווח מצד אחד שניתן להשקיע אותו, ויש תמריץ להשקיע במחקר ובפיתוח. במילים אחרות ניתוח דינאמי עלול לשנות את המוסכמה המקובלת.
  • שאר הויכוח הוא בעיני עוד יותר מבוגלן - תומכי ראנד מניחים כי קיום הממשלה הוא המכשול היחיד לקיומו של משק חופשי ותחרותי, בניגוד לכל הספרות הכלכלית של המאה ה-20 שטוענת שמכשול כזה הוא רק דוגמה אחת למכשול כזה וכי קיימים מכשולים נוספים (כשל שוק). הנחות נוספות מניחות כי שוק חופשי הוא הצורה היחידה של חופש וכי חופש מירבי תמיד מוביל לתוצאה אופטימילית (דוגמה נגדית - מסחר בנשק כימי, חשמל וילדים) דוגמה נוספת - המהפכה החקלאית (ללא ממשלה ריכוזית ועם הרבה חופש ומסחר וביזור החלטות ובכל זאת אומללות גדולה). כמו כן קיימת וכן הנחה נוספת לפיה אם בני האדם יהרסו את הטבע וירוקנו את מאגרי האנרגיה, אין דבר, הם יוכלו לתקן זאת בדרך קסם כשלהי, שהשוק יזמן).
  • בני האדם הם יצורים ביולוגים ובתוך כך פונקציית המטרה העיקרית שלהם, לאורך זמן ארוך היא כנראה זהה לזו של אמבות - המטרה של הגן האנוכי. ומשום כך הדבר יתקיים גם אם פרוש הדבר אומללות של היצורים הנושאים את הגנים (בלי הרבה קשר לשאלה מה המנגנונים החברתיים, הטכנולוגים וכו' שיש להם). ושוב המהפכה החקלאית נותנת דוגמה מאלפת ומדכאת לכך.

ובניסוח הקלוקל שלי - חוק שימור האומללות (על פני זמן ארוך). האזרח דרור (שיחה) 22:19, 23 ביולי 2012 (IDT)