מידע מלא

מידע מלא (באנגלית: Complete information) הוא מונח בחקר הכלכלה ובתורת המשחקים כדי לתאר מצב כלכלי או "משחק" שבו המידע על שאר המשתתפים בשוק או "שחקנים" וכן מידע על המוצרים ומצב העולם ידוע לכל המשתתפים במשחק. כל שחקן יודע את האסטרטגיות ואת התמריצים שיש לשאר השחקנים.

מידע מלא שונה ממצב של מידע מושלם- שבו השחקנים יודעים גם את כלל הפעולות של שאר השחקנים בעבר. במידע מלא, המבנה של המשחק והתמריצים של השחקנים הם ידע משותף לכל השחקנים, אבל חלק מהשחקנים אולי לא יודעים מה היו הפעולות ששחקנים אחרים ביצעו בעבר (לדוגמה - במשחק "צוללות" לשחקנים יש מידע מלא, אבל אין להם מידע מושלם שכן הם לא יודעים מה הייתה ההצבה הראשונית של הספינות בידי היריבים). ייתכן שיש גם אלמנט של מזל (כמו ברוב משחקי הקלפים).

מידע מושלם הוא אחד התנאים לקיומו של שוק משוכלל. לאון ואלראס אחד האבות המייסדים של כלכלה נאו-קלאסית תאר ב"מודל הכרוז" שלו שוק שמגיע לשיווי משקל באמצעות מידע מלא שיש לשחקנים אודות מחירים והעדפות. בהעדר מידע מלא, אלא מידע א-סימטרי שבו צד אחד יודע יותר מאשר הצד האחר. דבר זה יכול להוות כשל שוק.

כלכלה נאו-קלאסית מעידה על עצמה שהיא תחום מחקר פוזיטיבי -כלומר היא רק מתארת את המצב הקיים בעולם, ולא מתארת את העולם בצורה נורמטיבית - כיצד הוא צריך להתקיים. בחינה זהירה יותר של ההנחה מצביע על כך שמידע מלא היא הנחה נורמטיבית - היא לא באמת מתקיימת במציאות, ובמקרים רבים היא גם לא תיאור קרוב של המציאות. הנחה זו משמשת חלק מן הכלכלנים וזרמים כמו ליברטרים וליברלים כדי לתמוך בקפיטליזם או בטענות בעד שוק חופשי ונגד התערבות של מוסדות חברתיים שונים כמו המדינה או קהילות בשוק.

ערעור על הנחת מידע מלא

תאורים מודרניים יותר של מידע וידע מתארים את המאמץ והאנרגיה שיש להשקיע כדי לאסוף, לסנן, ולעבד מידע וכדי לשקול ידע והיסטוריה ולעבד אותם. תורת המידע עוסקת בקשיים של עיבוד מידע. תחומים אחרים כמו סיבוכיות בתחום מדעי המחשב מצביעים על הקושי לפתור בעיות, כולל בעיות הנוגעות לשאלה איזה מידע יש לאסוף או לשמור ואיזה לזרוק. פסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית מצביעים על הבעיות הנוגעות לתחום זה בקרב בני אדם. לדוגמה שמירה בזיכרון של מידע, אינה דבר ניטרלי והיא תלויה ברגשות שלנו ובידע מוקדם שיש לנו על העולם. בכל תחומי המחקר האלה אין הנחה לפיה מידע הוא פשוט דבר שקל מאוד להשיג אותו או לשמור עליו. יש כמויות גדולות של מידע עודף, "רעש" ולפעמים גם מידע שקשה יותר להשיג - מידע שהוא חשוב לנו אבל סמוי, או מקרים של דיסאינפורמציה או תעמולה מצד חברות או ממשלות כדי להטעות אותנו.

נזקים בריאותיים לצרכן

אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדויק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמטרים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא עישון טבק. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים מחקר מדעי בתחום ובמקביל התרחשה הכחשת נזקי העישון - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) חברות הטבק הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים ואת הציבור הכללי. . בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר שטבק הוא חומר ממכר מאוד וכן שחברות הטבק עסקו במניפולציה בניקוטין - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להימכר אליו וקשה יותר להיגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות לעישון כפוי - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. היבט נוסף הוא חשיבות ההתמכרות והדבקה חברתית לכל הנושא ולכן גם החשיבות (מבחינת החברות) של שיווק טבק לבני נוער. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של מידע א-סימטרי - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם. כמו כן כדאי לשים לב כי אפילו כיום יש היבטים שונים של הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק, עיתונאים, ופוליטיקאים שונים שמשחררים לציבור אמירות לא נכונות בנושאים הקשורים לעישון.

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא מזון לא בריא כמו סוכר, מלח, שומן רווי במגוון גדול של מזון מעובד או מזון מהיר. הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה סוכר סמוי שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותיות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "כלכלת השמנה" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכליים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו לובי פוליטי, שיווק מזון לילדים, הטיית מחקרים וקשרי הון-שלטון-עיתון כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא זיהום במזון - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש הטרוגניות גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות חשיפת מסמכי הטבק משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.

יש מגוון נרחב של מוצרים שיש להם השפעות סמויות או לא ברורות מספיק על הבריאות שלנו - גורמי סיכון בריאותי, ביניהם: אלכוהול, תרופות מיותרות או מזיקות, השפעות מזיקות של שימוש במכוניות, השפעות של מוצרים אלקטרוניים כמו השפעות בריאותיות של צפייה בטלוויזיה ועוד.

במקרים רבים הנזק הוא סמוי ולא נקלט בחושים - היבטים רבים של זיהום אוויר לדוגמה הם לא דבר שניתן להבחין בו, במיוחד לאנשים שחיים זמן רב בתוך הזיהום. גם אורח חיים יושבני הוא דוגמה לנזק סמוי שקשה לאדם לשייך אותו לנסיעה מרובה במכונית או לישיבה מול מסכים. יש מקרים שבהם הנזק הוא גלוי כביכול - כמו תאונות דרכים, אבל גם במקרים אלה לא ברור האם הצרכן יכול להעריך את מידת הסיכון שנגמרת לו או לאחרים. לדוגמה אנשים רבים פוחדים למות בפיגוע טרור מאשר למות בתאונת דרכים, אף שאפילו במדינה כמו ישראל הסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למוות מטרור .

נזקים נפשיים לצרכן

באופן דומה לנזקים בריאותיים, לצריכה של מוצרים רבים יש השפעות על תפקוד המוח שלנו ועל התפיסה שלנו את המציאות ודבר זה יכולות להיות השפעות לרעה עלינו. דוגמה בולטת לדבר זה היא התמכרות למוצרים שונים (ביניהם סיגריות, אלכוהול, תרופות, סמים, ואולי גם בנסיבות מסויימות דברים כמו סוכר). גם כאן לוקח לפעמים שנים לגלות את מידת התמכרות של מוצר. אנשים רבים מביעים בשלב מסויים חרטה על ההתמכרות שלהם למוצר ומנסים שיטות גמילה שונות. דבר זה מצביע על כך שהם לא העריכו נכון את מידת ההשפעה שתהיה להתמכרות על החיים שלהם, או שהם העריכו בצורה חזקה מידי את התועלת המידית מצריכת המוצר בהווה, ולא העריכו מספיק את עוצמת הסבל שתגרם להם בעתיד.

נזקים נפשיים הם בדרך כלל עדינים יותר וקשים יותר לכימות והערכה לעומת נזק בריאותי. כמו כן לא תמיד קל גם למומחים להעריך מהם הגורמים שמשפרים או גורמים לנזק נפשי. לדוגמה בשנים האחרונות חוקרים מוצאים שפעילות גופנית משפרת את המצב הנפשי בהקשרים שונים כמו הפחתה של מתח נפשי עודף או הפרעות קשב ובמקביל מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין פקקי תנועה ונסיעות ממושכות לנזק נפשי. גם חוקרים ומדענים לא תמיד מקשרים בין צריכת מוצרים שונים או החלטות פוליטיות לבין הפחתת הזדמנויות לפעילות גופנית - לדוגמה בין עיצוב עירוני, תכנון מוטה מכוניות לבין קושי גדול יותר לבצע הליכה או רכיבה באופניים או לחלופין בין תכנון לשיפור הליכתיות (שכולל לדוגמה את תחום הדיור - בנייה מרקמית) לבין שיפור הזדמנויות להליכה. היבט נוסף הוא טבע עירוני שתורם לרווחה נפשית (ראו אמבט יער) - לצרכנים הגורמים לפגיעה ברווחה של עצמם לא תמיד יש ידע מספיק כדי לדעת את ההשלכות הלאה.

נזקים כלכליים לצרכן

לעיתים קרובות נגרמים לצרכן נזקים כלכליים או השפעות כלכליות לא צפויות עקב רכישת מוצרים, ולעיתים קרובות הצרכן מתקשה לעקוב אחר הוצאות נוספות אלה או להעריך את היקפן. כך אנשים רבים מעריכים בצורה נמוכה מידי את הוצאות הרכב הישירות שלהם - הם מסתכלים על מחיר הדלק ומעלמים משיקולים כמו פחת, בלאי, ביטוחים ועוד. דבר זה נכון שבעתיים בהקשר של הוצאות נסתרות שמכוניות עלולות לגרום להם כמו נזק עקב אורח חיים יושבני. דוגמה נוספת לנזק כלכלי לצרכן היא התיישנות מתוכננת של מוצרים - הצרכן לא מעריך נכון כמה מהר המוצר יתבלה, ואילו היצרן מכניס בכוונה היבטים של התיישנות למוצר כדי שהצרכן יצטרך לקנות מוצר חדש או לשדרג אותו לאחר זמן קצר יותר.

נזקים לחברה

כשם שהצרכן לא בהכרח יודע על נזקים לבריאות הגופנית והנפשית שלו הוא לא בהכרח יודע את השלכות המוצר על החברה. לדוגמה צרכנים רבים לא יודעים מה הזיהום שנוצר בזמן ייצור המוצר או מה תנאי העבודה של העובדים שייצרו אותו. השגת ידע כזה דורשת השקעת אנרגיה רבה -הן ידע מדעי - לדוגמה מה ההשלכות השונות של גידול כותנה כדי לתמוך בתעשיית הבגדים, והן מידע מתמשך שדורש ניטור מתמיד כמו התנאים של תופרות במפעלים (לדוגמה כדי לוודא שהן לא נתונות בסכנת שריפה).

באופן זה צרכנים עלולים לתמוך במגוון גדול של דברים שהם מתנגדים להם מבחינה מוסרית. כחלק מהכחשת אלימות של הצרכן ושל החברות גם יחד. לחברות לא נוח שהצרכן ידע אילו השלכות יש למוצר שלו. לצרכן עצמו גם נוח לעיתים קרובות להדחיק את הפגיעות שלו בבני אדם או בבעלי חיים או בסביבה. כך הוא יכול להנות ממגוון גדול של מוצרים זולים בלי להיות מוטרד מההשלכות שלהם, ובלי לרצות לדעת שהוא תורם לדברים, שייתכן והוא מתנגד להם באופן פסיבי או אקטיבי במישורים אחרים של חייו. לדוגמה אנשים רבים בחברה המערבית, מבקרים את החברה הערבית והמוסלמית בשל השמרנות של חברה זו (בהקשר של זכויות נשים לדוגמה), בגלל הדיקטטורה שיש בה או בגלל התמיכה של מדינות מוסלמיות בארגוני טרור. יחד עם זאת צרכנים ופוליטיקאים ששותפים לביקורת זו תומכים לעיתים קרובות בפרבור ותכנון מוטה רכב פרטי ובכך גם תמיכה בכלכלת נפט על המשתמע מכך - כולל השפעות פוליטיות וכלכליות של כלכלת נפט. נשים פמיניסטיות עשויות להתנגד לאלימות נגד נשים בעבודה בלי להיות מודעות להשלכות של תעשיית הבגדים על נשים עניות.

אפילו במקרים של מוצרים "תמימים" קלאסיים כמו תפוחים או אגסים אנחנו לא יודעים על השלכות רבות של הקנייה - בין אם זה השלכות אפשרויות על הבריאות שלנו (לדוגמה שאריות של חומרי הדברה או זיהום קרקע ממתכות כבדות שאולי יש בפירות, או לחלופין יתרונות בריאותיים שיש לפירות) או השלכות אחרות (השפעות חומרי הדברה על מערכות אקולוגיות, השפעות של חקלאות תעשייתית על הסביבה, על בריאות פועלים וכו' - לדוגמה המקרים של נדידת חומרי הדברה וגרימת נזק לקהילות ליד מטעים, ברוא יערות עקב גידולי חקלאות, סחף קרקע ויצירת פליטי סביבה, תמיכה בחברות נצלניות ורצחניות כמו חברת הפירות המאוחדת ועוד). גם רוב הצרכנים של מוצרי אלקטרוניקה שונים לא משערים לדוגמה את ההשלכות של הפקת המחצב קולטן על מצב הילדים והמלחמות באפריקה.

בכלכלה אקולוגית, במערכות מורכבות ובקיימות יש ביקורת על הנחה של מידע מלא מצידם של כלכלנים נאו-קלאסיים בהקשר של סוגיות סביבתיות או כאלה הנוגעות ליכולת הקיום של דורות העתיד - וצדק בין דורי. הנחת מידע מלא מניחה שצרכנים, משקיעים ומקבלי החלטות אחרים בשווקים יודעים את כל האיכות וכל המחירים של מוצרי שוק. כפועל יוצא מכך יש צורך להניח כי מקבלי החלטות בשוק יודעים את כל ההשלכות של קניה של מוצרים או של השקעה בפרוייקטים. אלא שהנחה כזו דורשת ידע אקולוגי מעמיק והשגת נתונים שאינם בנמצא אצל מדענים. לדוגמה קשה לדעת מה תהיה רמת ההתחממות העולמית כתוצאה מפליטה של גזי חממה, קשה לדעת גם מה יהיו ההשפעות של התחממות עולמית, ומה ההשפעה של פעולה מסויימת (כמו נסיעה במכונית) על תהליכים אלה. כמובן שגם בנושאים אחרים כמו דלדול שכבת האוזון או השפעה על מחזור הזרחן קשה להדיוט ואף למומחה להעריך מה יהיו ההשלכות. דבר זה מהווה כשל שוק ביחס לטיפול בנושאים אקולוגיים ארוכי טווח, במיוחד כאשר מדובר בצירוף של כשל שוק זה יחד עם כשלי שוק נוספים - מוצרים ציבוריים, עלויות חיצוניות, וקושי להכליל ברווחה של השוק את הרווחה של דורות העתיד. ביקורת דומה יש מצד העוסקים במערכות מורכבות - קשה מאוד להעריך מה יהיו ההשלכות של פעולה מסויימת במערכת מורכבת, אפילו אם אנחנו יודעים מידע רב על המצב הנוכחי של המערכת ועל הדרך שבה היא עובדת.

ידע על מחירים

בנוסף למידע שאינו שלם על איכות המוצרים. לצרכנים לא תמיד יש מידע טוב על מחירים של חלופות או המחיר של המוצר שאותו הם קונים. השגת מחירים אלה כרוכה במאמץ ולפעמים גם בידע של הצרכן ודורשים השקעה שלא כל צרכן יכול לבצע עקב מגבלות שונות. צרכן בור יותר, או צרכן עם פחות זמן, פחות קשרים חברתיים ועוד עלול לשלם מחיר יקר יותר עקב חוסר ידע של מחירים.

דוגמה לכך שצרכן לא תמיד יודע מחירים של מוצרים מתחרים היא במקרה של מוצרים הטרוגניים שבהם יש שפע של מוצרים אחרים אבל יש גם הבדלים ביניהם וקשה לדעת מה ההשוואה הרלבנטית. דוגמה לכך היא דירות שבהן הצרכן נדרש להשוות דירה מסויימת לדירות בעלות מאפיינים רבים אחרים. דוגמה אחרת היא הקושי להשוות בין מחירים של מוצרי אלקטרוניקה שונים.

במקרים אחרים הצרכן לא בהכרח יודע מה המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המוצר. דבר כזה נפוץ בחברות שבהן יש אוליגופול או תחרות בין מעטים. ליצרנים יש אינטרס לסבך את מבנה התשלומים כך שלצרכן מוצעים הנחות, מבצעים, מתנות ומסלולים תשלומים או חיובים שונים שקשה לו לעקוב אחריהן. החברות גם עלולות להפר חוזים עם הלקוח ולגבות ממנו סכומים שלא לצורך והוא לא בהכרח ידע על כך. היבטים אלה היו נפוצים בישראל בתחום חברות הסלולר שמכרו טלפונים ותוכניות מנויים במגוון מסלולים מסובך שסיבך את הלקוחות בתשלומים שלא התכוונו לשלם. דבר דומה קיים גם בתחומים כמו בנקאות, ביטוח בישראל, פנסיה תשלומי ביטוח בריאות בארצות הברית, ועוד.

מחסור במידע מלא כסוג של מוצר ציבורי

מידע אמין והעדרו של מידע זבלי והצפת מידע הם בעלי תכונות של מוצר ציבורי - מחד קל להנות ממוצר זה גם אם לא שילמת עליו (לדוגמה לשמוע את המידע מחבר שקרא מחקר) ומצד שני הנאה של אדם אחד ממידע אמין אינה פוגמת בהנאה של אדם אחר ממנו. לכן ניתן לראות בהנחה על קיומו של מידע מלא סוג של הנחה לפיה אין בעיה של מוצר ציבורי בהקשר של השגה ועיבוד של מידע.

ראו גם

• מידע א-סימטרי
• ידע משותף
• תורת המידע
• תרבות הצריכה - כיצד חברות משפיעות על הטעמים של צרכנים באמצעות מניפולציות ותמיכה בהרגלים.
• דיסאינפורמציה, תעמולה
• Phishing for Phools - ספרם של ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר שטוען כי מצב בו חברות מרמות את הצרכנים בשוק חופשי הוא מצב נפוץ.
• הכחשת אלימות, הכחשת נזקי העישון, הכחשת אקלים, הכחשת זיהום
• הערכת המילניום של המערכת האקולוגית - על הקושי להעריך מה ההשלכות הסביבתיות של הפעילות האנושית על הטבע. (ומה ההשלכות של דבר זה עלינו בחזרה)
• סחר הוגן, כלכלת מחיר מלא

קישורים חיצוניים

• מידע מלא בוויקיפדיה האנגלית