שימושי קרקע
שימושי קרקע (באנגלית: Land use) הוא השימוש שמבצעים בני אדם בקרקע. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של הסביבה הטבעית לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).
לפי דו"ח שינוי אקלים ויבשה" של IPCC משנת 2019, השטח בו רוב בני האדם חיים ופועלים - ערים ותשתיות- תופס רק 1% מהשטח היבשתי, אבל בני האדם משפיעים באופן ישיר על שטח גדול בהרבה - מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח - כאשר הערכות סבירות הן בין 69% ל-76% מהשטח. [1] בנוסף לכך בני האדם משפיעים על כלל השטח היבשתי של כדור הארץ - דרך תהליכים כמו התחממות עולמית.
בתכנון עירוני, המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.
שימושי קרקע בכדור הארץ
לפי דוח של IPCC משנת 2019, השטח היבשתי של כדור הארץ שאינו מכוסה קרח מתחלק כך:[2]
- 72% בניהול אנושי- 1% לבתים ותשתיות, 12% לחקלאות (2% חקלאות בהשקיה, 10% חקלאות ללא השקייה), 37% אדמות מרעה (2% מרעה אינטנסיבי, 16% אדמות סוואנה ושיחים, 19% מרעה אקסטנסיבי), 22% שטחי יערות (2% מטעי יערות, 20% יערות מנוהלים למוצרי עץ ושימושים אחרים),
- 28% משטחי הקרקע אינם מנוהלים - 9% יערות ראשוניים ולא פגועים עם התערבות אנושית מינימלית, 7% מערכות אקולוגיות שהן לא יערות עם התערבות אנושית מינימלית , 12% שטחי אדמה אחרים (חשופים, סלעים).
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר (150 מיליון קילומטרים רבועים). בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:
| סוג שטח | שטח - מיליארדי הקטאר | שטח - מיליוני קמ"ר | אחוז מהשטח היבשתי |
| מדבריות, קרחונים וכו' | 5.0 | 50 | 34% |
| יערות | 3.9 | 39 | 26% |
| אדמות עשב | 4.1 | 41 | 28% |
| אדמות מעובדות | 1.5 | 15 | 10% |
| ישובים ותשתיות | 0.36 | 3.6 | 2% |
| סה"כ שטח | 15 | 150 | 100% |
סה"כ השטח החקלאי של האנושות מכסה שליש (34%) מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב.[1]
שינויים בשימושי קרקע
באופן טבעי יש תהליך ארוך טווח של שינוי אופי הקרקעות בגלל תהליכים טבעיים שונים - רעידות אדמה, הרי געש ושאר תהליכים גאו-פיזיים גורמים להופעת איים חדשים (כמו הוואי) ולכיסוי או גילוי של חלקים אחרים בים. שינויי אקלים יכולים לגרום להצפה או גילוי של שטחי יבשה על ידי מי ים, אגמים או קרחונים. תהליכי האקלים קובעים גם את בתי מחיה נוחים לצמחים ולמערכות אקולוגיות שונות על ידי השפעה על טמפרטורות, רוחות, משקעים, זרמים של חומרי הזנה ועוד. שינויי קרקע איטיים יכולים להתרחש גם בעקבות שינויים ביולוגים שונים כגון כניסת מין פולש תהליכי סוקצסיה והתפשטות או התכווצות של יערות וסוגי צמחייה אחרים. היות וליערות יש גם השפעה על האקלים (על ידי הסעת גשמים לתוך היבשת לדוגמה ועל ידי ייצוב קרקעות והחדרת מים לקרקע) יתכנו מצבים של מאזן עדין באקלים שנקבע על ידי תנאים גאו-פיזיים ועל ידי גורמים אקולוגיים כאחד.
מאז המהפכה החקלאית וביתר שאת מאז המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי מדבור והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.
שינויים בשימושי קרקע ו"כדור הארץ הירוק יותר"
בעשורים האחרונים תצלומי לוויין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.
התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו הכחדה המונית בימנו), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה[3][4]. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף[5] תמצית הדו"ח:
החדשות הטובות:
לטענת החוקרים מ-1982 ועד 2016 השטח היבשתי של כדור הארץ נהיה ירוק יותר. אחת הסיבות היא שיקום יערות, דבר שהוא חיובי גם לפי החוקרים. מדינות רבות החלו בשיקום יערות מסיבי החל משנות ה-90 של המאה ה-20. בשנים 2000 - 2016 רוב תוספת הירק הגיעה מהודו וסין, אבל בהודו 82% מהירק הנוסף הגיעה מהרחבת השטחים החקלאיים ו-4.4% מיערות ואילו בסין 42% מתוספת הירק הגיעה מיערות ו-32% מהרחבת שטחים חקלאיים.
בשנים האחרונות סין הפכה למובילה עולמית בייעור. מאות אלפי קילומטרים רבועים כוסו ביער ועוד מאות אלפי קילומטרים נמצאים בתהליך ייעור. גם הודו שותלת יערות ופעם אחת בהודו נשתלו 50,000,000 עצים בו זמנית. שיקום היערות נעשה בין היתר כדי להגן על גידולים חקלאיים מאובדן קרקע וסופות חול.
החדשות הרעות:
משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-10.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-13.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני[6]. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. עם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוון המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חיים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה תועלת - שרותי המערכת האקולוגית מהמערכות האקולוגיות היבשתיות, אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.
לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים להגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה, שימוש בדשן כימי והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - עם זאת, זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, מגוון המינים פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות שלפעמים מייבשות נהרות ואגמים.
הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות
מאז המהפכה החקלאית יש גידול איטי באוכלוסייה האנושית ובבעלי החיים המבוייתים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.
לכאורה שטחי החקלאות לא השתנו הרבה מאז שנת 1950 והתחלת המהפכה הירוקה שהגדילה את הפריון החקלאי ללא הרחבה משמעותית של גודל השטחים. עם זאת זו תמונה שאינה מדוייקת. חלק משטחי החקלאות נזנחים עקב בליית קרקע, אובדן חומרי הזנה, מדבור, והמלחת קרקע. במקום שטחים אלה מוכשרים שטחים חדשים בדרך כלל על חשבון שטחי יער. הדבר נפוץ במיוחד במסגרת חקלאות כרות והבער בסמוך ליערות גשם שמשלבת שני תהליכים נוספים - כריתת יערות ומדבור.
אובדן יערות
ערך מורחב – בירוא יערות
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי, ב-50 השנים האחרונות, נהרסו יערות בשטח יער של 650 מיליון הקטר(6.5 מיליון קילומטרים רבועים), [2] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר, 39 מיליון קילומטרים רבועים). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.
לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף קמ"ר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו יערות גשם בסך הכל אבדו 1.5 מיליון קילומטרים רבועים של יער.[7] אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של גידול אוכלוסין, שינוי טכנולוגי או צמיחה כלכלית), פירוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-312 שנה.
מאמינים כי יערות מאכל, מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. [8]
אובדן קרקע ומדבור
- ערכים מורחבים – אובדן קרקע, מדבור
שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי רעיית ייתר, דלדול חומרי הזנה לצמחים, השקייה במים עם מלחים ועוד תהליכים גוררים מדבור שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.
לפי UNCCD, גוף מטה של האומות המאוחדות, נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן וטורקיה), המזרח התיכון, דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על חקלאות ושוק המזון העולמי. [3]
איזורים דלי משקעים (Drylands) מהווים 40%-41% מהשטח היבשתי של כדור הארץ,[9][10] וחיים בהם מעל 2 מיליארד בני אדם.[10] השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאוד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאוד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים-למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[4] האיום במדבור מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים ולא על השטחים היבשים מאוד.
על פי הערכות, 10%-20% מהשטחים של האיזורים היבשים כבר הדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים (שהם 1.3% עד 8% מהשטח היבשתי של כדור הארץ). 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי-משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.[11][12]
תהליכי מדבור לא משפיעים רק על החקלאות אלה גם על יציבות פוליטית. לדוגמה תהליכי מדבור יחד עם בצורת והיבטים נוספים מהווים רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה ומשפיעים על היציבות הפוליטית במדינות נוספות במזרח התיכון ובאפריקה ועלולים להחריף בעיות של פליטים סביבתיים.
נוסף למדבור שמתרחש בעיקר באיזורים דלי משקעים, קיימת בעיה רחבה יותר של אובדן קרקע שעלולה להתרחש גם במקומות לחים יותר.
השפעות סביבתיות
בשנת 2019 פרסמה גוף מיוחד של האו"ם את דו"ח מצב הטבע העולמי של IPBES שהוכן על ידי מאות מדענים במשך שלוש שנים. הדו"ח מצא כי הפגיעה בטבע הולכת ומחריפה, גורמת להכחדה המונית מואצת וכי היא עלולה לסכן את האנושות עקב פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית. אחד החידושים בדו"ח היה שלראשונה בוצעה הערכה לגבי מהם הגורמים הישירים שפוגעים בצורה המשמעותית ביותר בטבע ברחבי העולם. הגורם המשמעותי ביותר הוא הרס בתי גידול עקב שינוי שימושי קרקע - שינוי משטחי טבע לחקלאות, בינוי ותשתיות. הגורם השני בחשיבותו הוא ניצול יתר של מינים לדוגמה עקב דייג יתר. הגורם השלישי הוא שינוי אקלים, הרביעי זיהום והחמישי - מינים פולשים. גורמים ישירים אלה הואצו על ידי גורמים עקיפים כמו גידול אוכלוסין, גידול בתוצר מקומי גולמי ומדיניות לא סביבתית[5]
המחקר גבולות פלנטריים משנת 2009 טוען כי השימוש הבלתי זהיר בקרקעות (הרס שטחי טבע] וכילוי קרקעות על ידי סחף קרקע ובירוא יערות הוא אחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך הצמיחה הכלכלית של האנושות ולהוות איום קיומי.
לשימושי קרקע ולמדיניות ניהול משאבי קרקע יש השפעות ניכרות על משאבי הטבע והסביבה הטבעית כולל מים, קרקע, חומרי הזנה (לצמחים), צמחים ובעלי חיים.
מידע על שימושי קרקע יכול לשמש לשם פיתוח פתרונות הקשורים בניהול משאבי טבע כגון מניעת המלחת קרקעות ושמירה על איכות מי התהום. לדוגמה מאגרי מים ונהרות באיזורים שעברו בירוא יערות או שעברו סחף קרקע יהיו בעלי איכות מים שונה מאלו שנמצאים באיזורים מיוערים.
שטחי חקלאות
שטחי החקלאות משפיעים על הסביבה הטבעית לא רק בזמן הכשרתם אלא גם בהמשך - על ידי צריכת מים, קיטוע שטחי מחייה של בעלי חיים וצמחים ועל ידי זיהום חקלאי בדשנים ובחומרי הדברה. השפעה חשובה נוספת שיש לשטחים החקלאיים היא השפעה על מחזורים אקולוגיים - מחזור הפחמן (התחממות עולמית והחמצת אוקיינוסים), מחזור הזרחן ומחזור החנקן.
עיור כרייה ותשתיות
השטחים העירוניים והתעשייתיים הם קטנים למדי - רק 2% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. למרות זאת השפעתם אינה קטנה. ההשפעה של שטחים אלה באה לידי ביטוי על ידי קיטוע שטחי מחייה - כך שכבישים וערים ששטחם הכולל קטן למדי יוצרים הפרעה לנדידת בעלי חיים וצמחים, כך שדבר זה מהווה גורם חשוב המשפיע על הכחדת מינים.
זיהום עירוני וזיהום תעשייתי יוצרים הפרעות נוספות. תעשיות כרייה עלולות ליצור בעיות זיהום מים קשות לאורך שטחים נרחבים במורד הזרם ולפגוע במערכות אקולוגיות ובשטחי חקלאות. שאיבת נפט פוגעת לעיתים קרובות ביערות על ידי זיהום נפט. זיהום אוויר עלול לנדוד על פני מרחקים של מאות ק"מ ולגרום לגשם חומצי. פליטת גזי חממה שרובם נפלטים מהסביבה העירונית והתעשייתית עלולה לגרור התחממות עולמית.
פתרונות לבעיה: שימושי קרקע אקולוגיים
הפתרונות הנפוצים ביותר לבעיה הם אלה:
מעבר לחקלאות בת קיימא.
מניעת בזבוז מזון.
מעבר לתחבורה בת קיימא כדי למנוע תפישת שטח וקיטוע בתי גידול בחניות וכבישים.
עירוב שימושים בתוך הערים כדי להקטין את השטח שהם תופשות.
בנייה צפופה. יש לציין שבנייה צפופה איננה בהכרח בנייה לגובה: לדוגמה בניין "שפיץ" עם 20 קומות אבל עם 2 דירות גדולות בכל קומה ושטח רב המפריד בינו לבין בניין שכן יכול לתפוש יותר מקום לאדם, מאשר בניין עם 5 קומות עם קומת קרקע מאוכלסת, עם 4 דירות בכל קומה בחדר מדרגות, עם 5 כניסות בבניין אחד (כלומר 5 חדרי מדרגות בבניין) ומרחק בינוני בין בניין אחד לאחר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שימושי קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- Assessing Global Land Use: Balancing Consumption with Sustainable Supply UNEP, 2014
- World agriculture towards 2030/2050: The 2012 Revision ארגון המזון העולמי
הערות שוליים
- ^ דו"ח שינויי אקלים ואדמה, תקציר למקבלי החלטות, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, 2019, עמ' 4
- ^ דו"ח שינויי אקלים ואדמה, תקציר למקבלי החלטות, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, 2019 , עמ' 6
- ^ Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management 11 בפברואר 2019, Nature Sustainability
- ^ Trevor Nace NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India 28 בפברואר 2019
- ^ Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs , Victor Brovkin , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu 11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni China and India lead in greening of the world through land-use management 11 בפברואר 2019, Nature Sustainability
- ^ Adam Vaughan Climate change may make trees live fast and die young 15 במאי 2019, New Scientist
- ^ Hansen et al.High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853
- ^ Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."
- ^ Bauer (2007), p. 78
- ^ 10.0 10.1 Johnson et al (2006), p. 1
- ^ Uwe Holtz , Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view unccd, 2007
- ^ Gender in agriculture sourcebook, World Bank 2009, page 454
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |