ציר זמן של עירוניות

להלן ציר זמן של התפתחויות שונות בעירוניות, בהקשר של תכנון עירוני, עיר בת קיימא, תחבורה בת קיימא ואקולוגיה עירונית.

העת העתיקה

העיר בייג'ין בסין. התיישבות ראשונה באזור הייתה לפני כ-20 אלף שנה. כיום זו אחת הערים הגדולות בעולם, עם יותר מ-21 מיליון תושבים.

לפני כ-10,000 שנה, מוקמות הערים הראשונות כמו בייג'ין, יריחו, וערים נוספות במרכזי חקלאות בעולם כמו איזור הפרת והחידקל, הנילוס, ונהרגות גדולים. הערים מהוות ומפגש לסחורות, אנשים, רעיונות ומתפתחות מתוך כפרים גדולים. תנאי הכרחי להתפתחות הערים היה המהפכה החקלאית ששינתה לגמרי את החברה האנושית. בערים מתחיל תהליך של היררכיה חברתית ושל התמחות כלכלית. יש מעמד של מלך עם חיילים המתמחים בלחימה. המלך גובה מיסים כדי לתחזק את החיילים ולפעמים גם כדי לממן מוצרים ציבוריים כמו מפעלים נגד הצפות. מתחיל גם להתפתח מעמד של סוחרים ואומנים כמו נפחים, סופרים ועוד. מתפתחות המצאות כמו כתב, חשבונאות, ממגורות, כסף ועוד.
עוד ועוד ערים מקימות חומות כהגנה נגד שודדים, פולשים.
שימוש בסוסים פרות ומרכבות כדי להעביר משאות ובין ובתוך ערים. יותר ויותר ערים מוקמות בקרבת מפרצים או נהרות כדי להשתמש בנהרות וימים כאמצעי תחבורה חשוב להובלת סחורות. ערים כמו אלכסנדריה, קהיר, בגדד, אתונה, פריז, לונדון, הונג-קונג וכו' מדגימות חשיבות זו של נהרות. בנוסף הנהרות מקלים על הבאת סחורה חקלאית אל העיר משטח גדול וכן מבטיחים שטח פורה בקרבתה.
מערכות הביוב התת-קרקעיות המוקדמות ביותר שנחשפו על ידי ארכאולוגים היו המערכות של הערים בתרבות עמק האינדוס.
תכנון ערים יווני ורומאי - שימוש באקוודוטים כדי להוביל מים לערים. הקמת קרדו - שדרות עמודים. פיתוח המתמטיקה, הנדסה, אדריכלות ותכנון ערים, גנים ודרכים. רשת הדרכים של רומא מאפשרת תחבורה קלה יותר של צבאות ושל סחורות באירופה ובמזרח התיכון.
ברומא העתיקה, קלואקה מקסימה היא מערכת ביוב מתוחכמת מאוד ונחשבת פלא הנדסי. מערכת זו נשפכת אל נהר הטיבר.

ימי הביניים והרנסאנס

התפתחות ערי ענק בסין ויפן
ערים רבות במזרח הרחוק, באירופה ובמזרח התיכון מפתחות דפוסים של סבבי מגיפות - המגיפה מדביקה חלק גדול מתושבי העיר, הורגת חלק ניכר מהם, מממשיכה הלאה לכפרים וישובים אחרים, עוברת לעיר אחרת, בעיר עצמה נותרים מי שיש להם חיסון למגיפה ויש גם אמצעים שונים כמו בידוד חולים או בידוד ערים כאמצעי נגד, כך שקשה למגיפה להתפשט שוב, עם הזמן החסינות יורדת והמגיפה חוזרת שוב. מאפיינים שונים של העיר ושל החקלאות מקלים על הפצת המגיפות - כמו תפוצה של עכברושים בישובים אנושיים, מסחר, צפיפות עירונית ותנאי היגנייה גרועים. ראו גם חיידקים רובים ופלדה.
גילוי רעיון הקשתות מאפשר בניה של בתים רבי קומות מאבן. באירופה יש פעילות רבה בבניית קתדרלות. מלחמות רבות ומגיפות גורמים להרס וחורבן של ערים וכפרים.
בימי הרנאסנס הערים משחקות תפקיד מפתח בגלל נוכחות של אליטה חברתית, מסחר ותסיסה חברתית. הפאודליזם חלש יותר בעיר בשל הצורך של המלך והאצולה בפקידים, אומנים ואנשים מלומדים. דוגמה לזה הן הערים בצפון איטליה. במאה ה-11 נוסדו האוניברסיטאות הראשונות. אוניברסיטת בולוניה הייתה אוניברסיטה חילונית שהתירה לנשים להגיע להרצאות החל מפתיחתה ב-1088. התפתחות הבנקאות המסחר בערים. רוב המלומדים האמנים והסוחרים יושבים בעיר והישיבה הזו יחד מניבה שפע של רעיונות, כאשר המסחר ודרישות של אמנים גורם לפיתוח של טכנולוגיות חדשות. דוגמה לדבר זה היא לאונרדו דה וינצ'י.

המהפכה התעשייתית

ערך מורחב – ציר זמן של המהפכה התעשייתית

ב-1712 פיתח תומאס ניוקומן, ביחד עם שותפו תומאס סייוורי, את מנוע הקיטור הראשון שעבד בקנה מידה תעשייתי ושימש לפינוי מים ממכרות פחם. הפחם חיוני להפקת ברזל ופלדה המשמשים את תעשיות הקיטור, הטוויה, פיתוח יותר ויותר מכונות ובהמשך גם לחיזוק מבנים. מנוע הקיטור, שימוש בברזל ובפלדה, כריית פחם ותהליכי עיור, תיעוש והתמחות כלכלית מתחילים תהליך אוטוקטליטי שמחזק את עצמו ומחזק את המהפכה התעשייתית והתחזקות הקפיטליזם.
ב-1764 פיתח ג'יימס הארגריבס את גלגל הטוויה בשם "גלגל ג'יני" (Spinning jenny) שמשמש למיכון ואריגה מהירה של כותנה.
ב-1769 שיכלל ג'יימס ואט את המצאתו של ניוקמן ורשם עליה פטנט. הדגם הראשון התחיל לפעול ב-1774 ובשנת 1800 נמכרו כבר 500 מנועים מסוג זה.
ב-1775 המציא סמואל קרומפטון את מכונת הטוויה האוטומטית שעבדה על כוח המים בשם "Spinning mule".
ב-1822 נפתח קו הרכבת הראשון "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".
ב-1829 פיתח רוברט סטיבנסון בנו של ג'ורג' סטיבנסון, את רכבת הקיטור ה-Rocket.
ב-1830 נפתח קו הרכבת ממנצ'סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-Rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון (Robert Stephenson and Company)
יותר ויותר עובדים עוברים מהכפר לעיר בדגש על אנגליה. מכונות חקלאיות וחוקי גידור לסגירת כרי מראה ציבוריים גורמים יתרונות לגודל בחקלאות כך שעובדים חקלאיים מחפשים פרנסה טובה יותר בעיר. במקביל בעיר מתפתחות עוד משרות בתחומי התעשייה והמסחר. עובדים רבים עובדים בשכר נמוך מאוד בעבודות קשות ומסוכנות, הדבר כולל העסקת ילדים.
הצפיפות הגדלה בעיר יחד עם התפתחות ערים גדולות וכן זיהום תעשייתי ועירוני גורמים לבעיות של זיהום אוויר, וזיהום מים קשים. תנאי התברואה הקשים והעוני גורמים לתחלואה ומוות של אנשים רבים בעיר, בשל שילוב של זיהום ועוד יותר מכך מחלות מדבקות כמו שחפת, טיפוס, כולרה שפעת, ועוד.
בריטניה הייתה המדינה הראשונה לעבור תיעוש ולכן חוותה ראשונה את הבעיות של עיור וסניטציה גרועה. Joseph Bazalgette תכנן את מערכת הביוב המודרנית הראשונה שהעבירה את הביוב לחלק נמוך יותר של נהר התמזה, הרחק ממרכז העיר. המערכת שהוקמה בשנת 1859 עד 1865 כללה שש תעלות ביוב מרכזיות באורך 217 ק"מ והוזנה על ידי תעלות משניות באורך 720 ק"מ ותעלות מקומיות באורך 21 אלף קילומטר. תכנון זה עם שינויים קלים נשאר הבסיס לעיצוב מערכות ביוב עד היום. מגיפת הכולרה בפריז 1832 עוררה מודעות ציבורית לצורך בטיפול במי ביוב, הסיין קיבל עז מעל 100 אלף מטרים מעוקבים של ביוב בכל יום. בין 1865 ל-1920 פותחה בעיר מערכת הספקת מים וביוב בהובלת Eugene Belgrand. בשנת 1894 הועבר חוק שהפך את הביוב לחובה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 יותר ויותר ערים הקימו מערכות ביוב נרחבות כדי למנוע התפרצות מגיפות כמו טיפוס וכולרע. בתחילה הביוב שוחרר ישירות למי הנהרות ללא טיפול, כאשר גברה הדאגה מפני זיהום מים ערים הוסיפו מערכות לטיהור מים.

התפתחות באדריכלות בנייה והנדסת בניין

לקראת אמצע המאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית, החלו הערים לגדול במהירות תוך הצטופפות רבה במרכזיהן. בתקופה זו החלו להיבנות במרכזי הערים מבני משרדים רבי קומות בקצב הולך וגדל, בעיקר בערים בארצות הברית. את התפתחות גורדי השחקים המודרניים איפשרו שיפורים טכנולוגיים, ובראשם המעלית. ללא המעלית, ששכלוליה הבטיחותיים הומצאו באמצע המאה ה-19, בנייתם של רבי הקומות לא הייתה מתאפשרת. כמו כן, טכנולוגיית הבנייה בבטון מזוין וחומרי בנייה קלים כגון הפלדה שיפרו את היכולת לבנות מבנים גבוהים וחזקים יותר. יחד עם זאת תכנון עירוני המשתמש בבנייה מרקמית מאפשר צפיפות עירונית גבוה גם בערים באירופה, דוגמה בולטת היא פריס, עם בניינים שרובם הגדול הוא 8 קומות ומטה וצפיפות עירוניות של 28 תושבים לדונם.

1845 ויליאם ארמסטרונג מציג מעלית שהופעלה בכוח הידראולי.
1853 אלישע אוטיס מציג את "המעלית הבטוחה" שצוידה בהתקן המונע את נפילת התא במקרים בהם נקרע החבל.
1857 - התקנת מעלית אוטיס הראשונה בניו יורק. המצאת המעלית במאה ה-19 הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להתפתחות גורדי השחקים. מסוף המאה ה-19 החלו להיבנות גורדי שחקים רבים בערים אמריקאיות (בעיקר שיקגו וניו יורק), דבר שלא יכול היה להתאפשר ללא המצאה זו. המעלית הראשונה בארץ ישראל נבנתה בבניין הפאסג' ברחוב הרצל בתל אביב, ונקראה בתחילה 'מעליה'.
1868 גנן צרפתי בשם ז'וזף מונייה פיתח את הבטון המזויין שמוכר לנו כיום, לטובת בנייה של אדניות המסוגלות להתמודד עם הלחצים של האדמה והשורשים. רוב השכלולים הטכנולוגיים של הבטון המזוין פותחו לא לפני תחילת המאה ה-20. מהנדסים בחנו את התכונות המכניות של הבטון המזוין ואף הגדירו תקנים בסיסיים של שימוש בו לפי העומסים שהוא מתוכנן לשאת. מסוף המאה ה-19 החלו לבנות בניינים בעיקר מבטון מזוין במקום שיטות בנייה מסורתיות יותר. בשנות ה-20 של המאה ה-20 כבר החלו אדריכלים לעשות שימוש נרחב בבטון מזוין על מנת להגיע לצורות בניין חדשות. הבטון המזוין גם תרם להתפתחותה של האדריכלות המודרנית.
1928 אז'ן פריסינה (Eugène Freyssinet) ממציא את הבטון הדרוך שהוא שכלול של הבטון המזוין.
1931 - נחנך בניין אמפייר סטייט, גובהו 381 מטרים והוא בעל 103 קומות. הוא החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" במשך 39 שנים. נכון לשנת 2016, בניין אמפייר סטייט הוא החמישי בגובהו בארצות הברית וה-34 בגובהו בעולם.
1998 - המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה משחררת את הגרסה הראשונה של LEED - התקן הנפוץ בעולם של בנייה ירוקה. בשנים שלאחר מכן נפוץ העיסוק בנושא של בנייה ירוקה ברחבי העולם. תקן זו ותקנים אחרים שופרו בהמשך כדי לכלול גם בנייה מסחרית, מוסדות חינוך ועוד. הוא כולל גם התייחסות לחומרי בנייה, רשת חכמה ויעילות שימוש במים.

תחבורה עירונית

הגידול בגודל הערים ומסחר בין ערים ובתוכן מחייב שיפור של התחבורה ותובלת הסחורות. תהליכים שמשפיעים על התחבורה כוללים עיור, מעבר לכלי רכב ממונעים, הגדלת הצפיפות העירונית עקב בניית בניינים רבי קומות, בנייה מרקמית (באירופה), פרבור, תכנון מוטה מכוניות, ומגמות של TOD, עירוניות מתחדשת ומעבר לתחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה.

שימוש ברכבות הולך וגדל בין הערים בבריטניה וכן בצרפת, גרמניה, ארצות הברית.
1844 נסיעה ראשונה של רכבת תחתית בקטע באורך 830 מטרים בברוקלין, ניו יורק.
1863 מערכת ראשונה של רכבת תחתית בלונדון על בסיס רכבות קיטור, ובשנות התשעים של אותה מאה החל המעבר לרכבות חשמליות במהרה נבנו מערכות כאלו ברוב הבירות של אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה נפוצו הרכבות התחתיות גם ברחבי אסיה.
1897 - שיקאגו משיקה את הרכבת התחתית הראשונה בארה"ב. פריס משיקה רכבת תחתית בשנת 1900. ברלין ב-1902. ניו יורק ב-1904. [1]
סוף המאה ה-19 - תור הזהב של האופניים - בארצות הברית תקופה זו נמשכת עד איזור 1920, ובאירופה המגמה חזקה וממושכת יותר ונמשכת עד מלחמת העולם השנייה.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 מתפתחת בארצות הברית תעשיית המכוניות ואיתה השימוש במכוניות בארה"ב. מתחיל תהליך של דחיקת הולכי הרגל, ילדים ורוכבים מרחובות העיר - ארה"ב. (Fighting Traffic)
עידן הפרבור הגדול ארה"ב 1945 - 1970 (לפחות), החל מסוף מלחמת העולם השנייה מתחיל שימוש משמעותי במכוניות ביותר ויותר ערים באירופה.
1960 - טוקיו משיקה את הרכבת התחתית שלה.
1961 העיתונאית ג'יין ג'ייקובס מוציאה את ספרה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" רעיונות של עירוניות מתחדשת והתנגדות לפרבור ותכנון מוטה מכוניות. רעיונות ראשונים על הליכתיות.
1962 - קופנהגן בדנמרק מסיבה רחוב מרכזי להיות מדרחוב.
1965 - תנועת פרובו בהולנד עם רעיונות כמו אופניים לבנים ורכב שיתופי.
1967 - מתחיל המאבק נגד הכביש המהיר בוונקובר, קנדה.
1968 - אימוץ התכנית עירונית חדשה עבור קוריטיבה בברזיל. התכנית של הארכיטקט ז'יימה לרנר, שלימים הפך לראש העיר הציעה הפחתת פרבור, צמצום ניכר בתחבורה באזורי מרכז העיר, שימור האזור ההיסטורי ופיתוחה של מערכת תחבורה ציבורית נוחה וזולה. את הרחוב המרכזי "15 בנובמבר" (Rua XV de Novembro) סגר לרנר לתנועת כלי רכב, מפני שהרחוב היה ציר מרכזי לתנועת הולכי רגל (כך למעשה נוצר מדרחוב מהראשונים בעולם). התוכנית כללה עיצוב מחודש של הכבישים בתוך העיר, כדי לצמצם את כמות כלי התחבורה: שני רחובות חד-סטריים הנעים בכיוונים מנוגדים, אשר מקיפים רחוב דו מסלולי קטן יותר שבו קיים מסלול מיוחד לאוטובוסים בלבד. קידום מערכת BRT כ-תחתית ללא תחתית.
1971 - בייג'ינג' בירת סין משיקה את הרכבת התחתית שלה.
1972 - המאבק למען רחובות בטוחים ונעימים לילדים, בשכונה ענייה של אמסטרדם, הולנד מפתח לראשונה יישום של מיתון תנועה בעיר ורעיונות של עירוב תנועה.
1973 - מאבק "עצרו את רצח הילדים" מעלה את החשיבות של תחבורת אופניים ודורש פיתוח של תשתיות אופניים. מתחיל תהליך סלילת שבילי אופניים ותשתיות נוספות וכן עליה בתחבורת אופניים בהולנד.
1994 - מסה קריטית בתל אביב - אירוע רכיבה למען שבילי אופניים בעיר. באיזור שנת 1998 מתחילה סלילת שבילי אופניים בתל אביב
1995 - תנועת Reclaim the Streets בבריטניה מקיימת מסיבות רחוב, כדי "להחזיר את הרחובות" לאנשים בעיקר נגד השתלטות של כלי רכב פרטיים ותאגידים מסחריים על המרחב הציבורי, ובכך מונעים את השימוש החופשי בו מהציבור. לכן הם קוראים להשבת הבעלות ציבורית על המרחב הקהילתי. מסיבות ענק של התנועה הקוראת בין היתר לביטול כבישים מהירים.
1997 - פיתוח רעיון חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים בשוודיה ובהולנד.
1998 - אנריקה פנלוסה נבחר לתפקיד ראש עיריית בוגוטה - העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בקולומביה. התוכנית הקודמת לפתרון בעיות התנועה בעיר הייתה הקמת רשת מוגבהת של כבישים מהירים. העלות הצפויה של התוכנית הייתה מאות מיליארדים. פנלוסה חשב שיישום התוכנית יגרום לנזק סביבתי עצום ולא יפתור את בעיות התחבורה בעיר. במקום זה הוא מאמץ את הרעיונות של קידום BRT יחד עם רעיונות של תחבורת מעברים.
פיתוח מגה ערים - בעיקר באסיה - בעיר טוקיו גרים 12 מיליון בני אדם, ובמטרופולין שלה 35 מיליון תושבים. זהו המטרופולין הגדול בעולם. הצפיפות בעיר היא לכאורה - נמוכה היא 6 תושבים לדונם - פחות צפוף מאשר תל אביב. (8 אנשים לדונם) אבל עצם צפיפות זו נובעת מהכללת שטחי יער גדולים ממערב לעיר בשטח המוניציפלי שלה. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, רק 12% מהתושבים בעיר השתמשו במכונית כדי להגיע לעבודה, 23% הלכו ברגל, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. סך התחבורה הפעילה בעיר הוא 35%[2] - גבוה יותר מאשר תל אביב (שקטנה מטוקיו פי 26)
2008 - האצה מסיבית בפיתוח של רכבות תחתיות ורכבות מטרו בערי סין הגדולות. בשנת 2088 מתחילה בייג'ינג' בהרחבה מאסיבית של קו רכבת המטרו שלה, משנה זו ובעיקר עד שנת 2016 עוד ועוד ערים בסין מתחילות לפתח מערכות רכבות מטרו נרחבות. בשנת 2018 נסעו ברכבת של בייג'ינג 3.8 מיליארד נוסעים, בעיר שנגחאי 3.7 מיליארד נוסעים. זאת לעומת טוקיו עם 2.4 מיליארד נוסעים ו-1.7 מיליארד נוסעים שנסעו ברכבת התחתית של ניו יורק.
2012 - הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, מסווגת גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם ^[1]. בשנת 2013 מכריזה הסוכנות כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם ^[2] הדבר מעלה את המודות של ממשלות לבעיות של זיהום אוויר בכלל ושל זיהום אוויר מתחבורה ומעודד ערים שונות לקדם תחבורה בת קיימא.