רעב עולמי
רעב עולמי הוא סך בני אדם שחיים במצב של תת תזונה. נכון לשנת 2010, 925 מיליארד אנשים חיים בתת תזונה, עליה בסך 80 מיליון בני אדם, מהשפל בתת תזונה שהיה בשנת 1990.[1][2] לפי לסטר בראון בשנת 2009 המספר קפץ למעל מיליארד רעבים, בגישת עסקים כרגיל בהקשר של גידול אוכלוסין, חקלאות ואנרגיה צפויים מעל 1.2 מיליארד רעבים עד שנת 2015.
דבר זה מתרחש חרף העובדה שהחקלאות תעשייתית העולמית מייצרת כרגע די מזון כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ויכולה באופן תאורטי להאכיל 12 מיליארד בני אדם.[3]
האוכלוסיות הרעבות ביותר בעולם מרוכזות במדינות העניות יותר - אפריקה מדרום לסהרה, בדרום מזרח אסיה (בעיקר הודו, אפגניסטן, ובנגלדש), ובמרכז ודרום אמריקה. במדינות רבות באפריקה, אחוז האנשים שהם בתת תזונה נע בסביבות 20%-35% ומעל 35%.[4] עם זאת, רוב האנשים הרעבים בעולם מרוכזים באסיה היות והאוכלוסייה בה גדולה בהרבה. מתוך 925 מיליון בני אדם רעבים, 578 מליון גרים באסיה, 239 מליון גרים באפריקה, 53 מליון בדרום ומרכז אמריקה ו-37 מיליון במזרח התיכון. 19 מיליוני בני אדם רעבים גרים במדינות העשירות.
בין המדינות העשירות, יש מעט תת תזונה (פחות מ-2.5% מהאוכלוסייה) זו יכולה להתקיים במדינות עם פערים גבוהים, כאשר ארצות הברית לדוגמה נמצאת במצב פחות טוב יחסית למדינות סוציאל-דמוקרטיות יותר כמו מדינות אירופה וקנדה.
ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון.[5] [6]
גורמים לרעב
עוני ומערכות כלכליות גרועות ולא שוויוניות, בעיקר כאלו המבוססות על משטר צבאי הם הגורמים העיקריים לרעב היום. כאשר קבוצה קטנה משתלטת על המשאבים בכוח צבאי פוליטי או כלכלי, ומונעת משאר האוכלוסייה גישה למשאבים אלה. [1]
סיבה נוספת לרעב הן מלחמות. ניתן לראות שרוב הרעב הקיצוני, בו מעל 35% מהאוכלוסייה רעבה, מתקיים במרכז אפריקה ובאפגניסטן.
הרעב בתורו הוא גם גורם לעוני שכן הוא מתפקד כמלכודת עוני - רעב גורר בריאות לקויה, רמות אנרגיה נמוכות וחוסר סובלנות שמקשים על לימודים ועל ביצוע עבודה. [2]
סיבה נוספת לרעב כיום היא התחממות עולמית ושינויי אקלים. הדבר כולל עליה במקרים של בצורת, הצפות ושינויי בדפוסי האקלים שדורשים שינויים בגידולי החקלאות ובנהלי החקלאות שלא ניתן לבצע אותם בקלות. [3]
השפעות הרעב
ערך מורחב – תת תזונה
תחלואה ומוות של ילדים
לרעב מתמשך ותת תזונה יש השפעות חמורות על הגוף - כתלות בסוג המחסור התזונתי ובמשך הרעב. מחסור בקלוריות גורם להרס איטי של הגוף ודרדור הגוף עד למוות, ייתכנו נזקים נוספים עקב מחסור בסוגי מזון חיוניים כמו ויטמינים מסוגים שונים (כגון תחלואה בצפדינה).
לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניסף - UNICEF) משנת 2016, כמעת מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. [7][8]
תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף . קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף.[8]
פגיעה בהתפתחות ילדים
מחסור בחומרי הזנה בתקופת הילדות גורם לפגיעה בהתפתחות הילדים הן מבחינת התפתחות הגוף כולו - כמו קומה נמוכה יותר, פגיעה במסת שריר ועוד, והן בהתפתחות שכלית וקוגניטיבית. אחד המחקרים פורצי הדרך האלה היה של חוקר שביצע מחקרים על ילדים תאומים זהים במקסיקו (בעיקר מבתים עניים). לתאום אחד ניתנו תוספי תזונה וויטמינים ואילו התאום השני המשיך בתזונה מסורתית מקומית שהתבססה על קמח תירס ושעועית. בחלוף השנים התגלו הבדלים ניכרים בגובה משכל והיבטים נוספים בין זוגות התאומים. דבר זה גרר שפע של מחקרים נוספים והתווה מדיניות של האו"ם וארגוני סיוע נוספים לאוכלוסיות במצוקה. לפי יוניצ"ף תזונה לקויה ב-1000 הימים הראשונים בחייו של הילד יכולים לצמיחה נמוכה, שקשורה ליכולות קוגניטיביות נמוכות יותר ופגיעה בתפקוד בבית ובבית הספר. [8]
אחוזים גבוהים של ילדים הסובלים מתת תזונה נמצאים בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד במדינות עניות או הסובלות ממלחמה או שלטון עריץ. נכון לשנת 2016 דבר זה נפוץ במיוחד במדינות כמו אפגניסטן, תימן (השרויות במלחמת אזרחים), פקיסטן, פפואה גינאה החדשה, צפון קוריאה, אריתראה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, זמביה, מוזמביק, מדגסקר, וניז'ר. בכל המדינות האלה אחוז הילדים שסובלים מפגיעה בהתפתחות (Stunted growth) עומד על מעל 40%. מדינות נוספות באפריקה וכן מדינות במזרח התיכון וכן הודו ובנגלדש סובלים מאחוזי תת התפתחות בשיעור גבוה של בין 30% עד 40%. [8]
אפידמיולוגיה של רעב
נכון לשנת 2004, 9 מתוך 10 המדינות שבהן אחוז הרעבים הגבוה ביותר נמצאות באפריקה שמדרום לסהרה. המדינה העשירית היא האיטי, שהיא מדינה שנוסדה על ידי עבדים שחורים מאפריקה שהובאו לאי הסיפניולה.
| דרוג | מדינה | אחוז הסובלים מתת תזונה בשנים 1990-92 | אחוז הסובלים מתת תזונה בשנים 2004-06 |
|---|---|---|---|
| 1 | הרפובליקה של קונגו | 29% | 75% |
| 2 | אריתראה | 67% | 66% |
| 3 | בורונדי | 44% | 63% |
| 4 | האיטי | 63% | 58% |
| 5 | סיירה לאון | 45% | 46% |
| 6 | זמביה | 40% | 45% |
| 7 | אנגולה | 66% | 44% |
| 8 | אתיופיה | 71% | 44% |
| 9 | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | 47% | 41% |
| 10 | רואנדה | 45% | 40% |
איום עתידי
קיים חשש מפני אסון מלתוסיאני ובעיות בביטחון התזונתי על רקע התלות של החקלאות התעשייתית במשאבים מתכלים כמו גז טבעי, פוספטים ואשלג המשמשים לייצור דשן כימי, דלק מחצבי הוא גורם חשוב גם ביכולת להכין חומרי הדברה, קיימים נהגים אחרים שפוגעים בסביבה, וגורמים לכך שהחקלאות אינה בת קיימא.
חוקר הקיימות, לסטר בראון מתאר בספרו תוכנית ב' את הבעיות והאתגרים הקשורים במגמות הרעב ותת תזונה בעולם. בין אמצע 2006 ואמצע 2008 מחירי החיטה, האורז וגרעינים אחרים ומחירי הסויה התייקרו פי 3. (משבר המזון העולמי ב-2008) ההשפעה הייתה עולמית אבל העניים ביותר נפגעו בצורה הקשה ביותר. העניים נאלצו להוציא 50%-70% מהכנסתם על מזון. עבור אנשים עניים במדינות מתפתחות שקונים את הגרעינים בצורה ישירה, ההוצאות על מזון גדלו פי 3. המשבר הכלכלי ב-2008 הוביל להורדת המחירים, אבל הם נשארו מעל הרמות ההיסטוריות שלהן.
לפי בראון, בעבר מחירי המזון עלו בצורה חדה בעבר בגלל אירועים נקודתיים כמו בעיה ביבולים בהודו עקב עונה לא מוצלחת. המשבר הנוכחי, לטענת בראון הוא תוצאה של מגמות ארוכות טווח של מגבלות על הספקת המזון והגברת הביקוש.
המגבלות על הספקת המזון כוללות:
- מעט אדמות ברות עיבוד שעוד לא משתמשים בהם, אובדן אדמות חקלאות לטובת בנייה, תעשייה ושימושי קרקע אחראים.
- שאיבת יתר באקוויפרים והמלחת מי תהום, ירידה במפלסי מי תהום, הקצאת יתר של נהרות להשקיה.
- האטה בגידול בפריון צמחי יבול.
- בליית קרקע, התפשטות המדבר עקב רעיית יתר, חריש יתר, ובירוא יערות.
הביקוש למזון גדל בגלל:
- אוכלוסיית העולם גדלה ב-79 מיליון בני אדם בשנה.
- כ-3 מיליארד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.
- מזון מול דלק: הרחבת הייצור של דלק צמחי גורר תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה.
איומים נוספים על עתיד המזון כוללים התחממות עולמית ושינויי אקלים שעלולים להשפיע לרעה על דפוסי המשקעים ועל היבולים החקלאיים, שיא תפוקת הנפט שייקר את התשומות החקלאיות ומשבר המים העולמי שיגרור ירידה ביבולים.
ראו גם
- גבולות לצמיחה - ספר מאת דונאלה מדווז ואחרים
- עולם מלא, צלחות ריקות - ספר אודות משבר המזון העולמי מאת לסטר בראון
- תוכנית ב' - ספר מאת לסטר בראון
- ביטחון תזונתי
- שיא תפוקת הזרחן
- אי שוויון בינלאומי
- פיצוץ אוכלוסין
- גידול אוכלוסין
- פליטים מאפריקה
קישורים חיצוניים
- אפידמיולוגיה של תת תזונה בוויקיפדיה האנגלית
- אתר "רעב העולמי"
- עובדות ונתונים על הרעב העולמי, אתר "רעב עולמי"
- State of Food Insecurity in the World 2012 ארגון המזון העולמי, 2012
- Could Food Shortages Bring Down Civilization לסטר בראון, scientific american, אפריל
- האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?, סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters, 2012
- הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013
- מדענים מזהירים: מיליונים ירעבו עד 2050 בגלל הכפלת מחירי המזון סוכנויות הידיעות בדה מארקר, 14.04.2013
- הבנק העולמי: עלייה בטמפרטורות עלולה לגרום למחסור במזון תוך 30 שנה 19.6.2013 ynet
- האו"ם: שינויי אקלים מאיימים על אספקת המזון של העולם, הזמן לפעולה אוזל, ניו יורק טיימס, הארץ, 08.08.2019
הערות שוליים
- ^ Global hunger declining, but still unacceptably high Food and Agriculture Organization of the United Nations, Economic and Social Development Department, September 2010, Retrieved 11 October 2010
- ^ Food and Agriculture Organization Economic and Social Development Department.“The State of Food Insecurity in the World, 2008 : High food prices and food security — threats and opportunities”. Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2008, p. 2. “FAO’s most recent estimates put the number of hungry [actually, malnourished] people at 923 million in 2007, an increase of more than 80 million since the 1990–92 base period.”.
- ^ Jean Ziegler.“Promotion And Protection Of All Human Rights, Civil, Political, Economic, Social And Cultural Rights, Including The Right To Development: Report of the Special Rapporteur on the right to food, Jean Ziegler”.Human Rights Council of the United Nations, January 10, 2008.“According to the Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), the world already produces enough food to feed every child, woman and man and could feed 12 billion people, or double the current world population.”
- ^ אפידמיולוגיה של רעב, ויקיפדיה האנגלית
- ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
- ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
- ^ הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוניסף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו Kate Kelland, Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report huffington post,06/14/2016, The Global Nutrition Report 2016, The Global Nutrition Report
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa, יוניסף
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |