כספית

כספית (באנגלית: Mercury או Quicksilver, ביוונית בהשפעת לטינית: Hydrargyrum) היא מתכת שסמלה הכימי Hg ומספרה האטומי 80. כספית היא מתכת רעילה מאוד ממשפחת המתכות הכבדות שעלולה לפגוע במערכת העצבים ובמערכות נוספות בגוף. כמו כן כספית היא גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

היסטוריה

הכספית הייתה ידועה להודים ולסינים הקדמונים ונמצאה בקברים מצריים המתוארכים מ-1500 לפנה"ס. במאה ה-5 לפני הספירה שימשה הכספית להכנת סגסוגות עם מתכות נוספות. ביוון העתיקה נוצלה הכספית במשחות. הרומאים השתמשו בה לקוסמטיקה ולהקלת כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות. אלכימאים החשיבו את הכספית לחומר שממנו נוצרו כל שאר החומרים, והאמינו כי כאשר הכספית מתקשה היא הופכת לזהב.

הכספית ירדה מגדולתה במאה הראשונה לספירה, כשהרופא היווני גלנוס עמד על רעילותה. לרוע המזל, במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל ראזי, מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על רפואת ילדים, הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל. קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה. סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מיד אלא כפגיעה עצבית מצטברת. בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה כתכשיר נגד כינים ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור.

האנשים שנפגעו במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו כובענים וצורפים. החומר הנפוץ לייצור כובעים היה לבד (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה ומשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא Carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה"). שכן הוא כלל שטיפה בתמיסת כספית חנקתית, שצבעה כתום, כצבע הגזר. טיפול זה נדרש להפרדת הפרווה מהעור ולהצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" עוצב הלבד לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. מכאן הביטוי "משוגע כמו כובען" (Mad as a Hatter), שעליו מבוססת דמותו של "הכובען המטורף" מהסיפור הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

מקצוע אחר בו הייתה חשיפה ניכרת לכספית היה בקרב צורפים. בתהליכי הפקה וניקיון של תמיסות זהב השתמשו בכספית, והפגיעות העצביות של הכספית כונו "מחלת הצורפים". יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים במתכות שונות.

הרעלת הכספית במינמטה

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה בכלל וכספית בפרט הוא הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.

הפקת הכספית

כספית מופיע בטבע בעיקר בצורת המינרל צינובר (HgS) או ביחד איתו. כחצי מהכספית שמופקת בעולם מגיעה מספרד ומסלובניה, השאר מגיע מרוסיה ומצפון אמריקה. כספית ממוצה ממינרל בשם צינובר באמצעות חימום בנוכחות אוויר כך:

[math]\displaystyle{ HgS_{(s)} + O_{2(g)} → Hg_{(g)} + SO_{2(g)} }[/math]

לאחר שאדי הכספית עוברים עיבוי, מתקבלת כספית נוזלית.

שימוש בכספית בתעשייה

הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח רחב של טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מסיבות אלה נעשה שימוש בכספית למסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה ועיבוד מתכות, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים.[1]

השימוש העיקרי בכספית כיום הוא לייצור חומרים ליישומים אלקטרוניים. כמו כן כספית מצויה במדי טמפרטורה, במדי-כובד ובמתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:

• לכספית תפקיד בייצור מכשירים המודדים לחץ דם (במספר מדינות נאסרו מכשירים כאלו המכילים כספית).
• לכספית תפקיד בייצור ברומטרים ומכשירי מדידה אחרים.
• בעבר נעזרו בכספית לטיהור זהב וכסף.
• מכספית ייצרו בעבר את הצבען ורמיליון, שהיה האדום השולט בציורים בתקופת הרנסנס ועד המאה ה-18.
• כספית משמשת לשם ייצור אמלגם המשמש כחומר בסתימות רופאי שיניים.

בשל רעילותה הגבוהה יש מאמצים למצוא תחליפים לשימוש בכספית. לדוגמה שימש במדחומים ללא כספית.

כספית כזיהום סביבתי

זיהום אוויר

רקע: זיהום השפעות בריאותיות של זיהום אוויר תסמונת הבניין החולה התחממות עולמית דלדול שכבת האוזון מזהמים שונים: חומר חלקיקי תחמוצות גופרית תחמוצות חנקן אוזון בגובה הקרקע תרכובות אורגניות נדיפות כספית חומרי הדברה דיאוקסין גז חממה זיהום אוויר בישראל: זיהום האוויר במפרץ חיפה זיהום האוויר בגוש דן זיהום אזבסט בנהריה רמת חובב שדה בריר חוק אוויר נקי

פגיעה בעובדים

לאחר המהפכה התעשייתית גברו המקרים של הרעלות כספית בקרב בעלי מקצועות שונים שנחשפו לאדי כספית ובקרב שכנים של מפעלים. ההרעלה גורמת לתסמינים הדומים למחלת נפש ובהם - ביישנות רבה, אובדן ביטחון עצמי, ורצון להסתתר. עם השנים נקבעו תקנים ופותחו טכנולוגיות שהביאו להקטנת החשיפה לאדי כספית.

כספית צריכה להישמר בכלים אטומים, מחשש שתתאדה ותישאף על ידי בני אדם. חימום כספית ותרכובות כספית צריך להיעשות תחת אמצעי הגנה נאותים כמו מנדפים.

פליטת כספית לאוויר ולמים

כספית לא רק משמשת כחומר בתעשייה, אלא היא מהווה גם חומר שארית למחצבים שונים הנכרים מבטן האדמה, כולל הפקת דלק מחצבי כגון פחם. ולכן שריפת פחם בתחנות כוח הוא אחד המקורות החשובים לפליטת אדי כספית כזיהום אוויר (זהו מקור הכספית העיקרי בישראל לדוגמה).

מקורות נוספים של פליטת כספית כוללים תעשייה כימית אי-אורגנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, בתי זיקוק לנפט, שריפת פסולת תעשייתית ורפואית. פסולת אלקטרונית (כגון מחשבים, טלוויזיות וכו') עלולה לפלוט כספית. וכן גם זיהום אוויר מכלי רכב. סה"כ מקורות מעשה ידי אדם תורמים 70% מפליטת הכספית לאוויר, ועוד 30% מקורם בפעילות טבעית של התפרצות הרי געש.

כספית מגיעה אל הסביבה הטבעית גם כזיהום מים ממפעלים, תשטיפי מים ממכרות. בישראל חלק גדול מפליטת הכספית למים מגיעה ממרכזי טיהור מים, שאליהם מגיע הכספית ממקורות שונים (לדוגמה רופאי שיניים). קיים חשש כי ההתחממות הגלובלית הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספירה.

הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי חלקיקים, וכן במספר תרכובות נוספות, שהחשובה מביניהן (בשל רעילותה) היא מתיל כספית (Methylmercury). הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי -מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר וכן להצטבר במשקעים באגמים, נחלים וימים וכן להצטבר בשרשרת המזון, בעיקר בשרשרת המזון הימית - פלנקטון ימי ומשם לסרטנים ודגים.

המקורות העיקריים לזיהום אוויר בכספית בישראל נובעים מתחנות כוח העובדות על פחם באשקלון ובחדרה, ומפעלים למחזור ולהתכת מתכות באשדוד ובחיפה, וכן מפעלים להפקת מחצבים בנגב ולהפקת מלט ברמלה. (ראו בהמשך).

חשיפה לכספית במזון

ערך מורחב – זיהום במזון

הגברה ביולוגית של כספית במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם.

אחת הדרכים העיקריות לחשיפה של בני אדם למתיל כספית היא דרך המזון, במיוחד צריכה של מזון מהחי מהים, כגון דגים. כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת לזיהום קרקע ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת לשרשרת המזון דרך דגים שניזונים ממנו. בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת הגדלה ביולוגית - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור זיהום במזון ולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.

גופים מארצות הברית, דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA) והמשרד להגנת הסביבה (EPA), ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג מקרל).

השפעות סביבתיות של כספית

השפעות מתיל-כספית על דגים ובעלי חיים ימיים אחרים כוללים - מוות, פגיעה בסיכויי ההתרבות, פגיעה בהתפתחות והשפעות לרעה על ההתנהגות. השפעות של מתיל כספית על עופות עלולות לגרור בעיות במערכת הרבייה. הכספית עלולה גם לגרום למוות ותחלואה של צמחים. השפעת הכספית על יונקים (כולל בני האדם) כוללת פגיעה במערכת העצבים בקרב בוגרים ובעיות התפתחות בקרב וולדות ובעלי חיים צעירים. [2]

השפעות בריאותיות של כספית

תוכנית של ארגון הבריאות העולמי, International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הכספית, בתוך אחת מתוך עשרה כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[3]

צורות שונות של כספית משפיעות באופנים שונים על בריאות בני האדם. נשימת אדי כספית מתכתית (המצויה, למשל, במדי חום ובסתימות אמלגם) מביאה לכך ש-70% ממנה חודר למערכת הדם דרך הריאות ומשם, במהירות, לחלקים אחרים בגוף, כולל למוח; רוב הכספית תיאגר, בסופו של דבר, בכליות. כספית מתכתית בדמן של נשים בהריון תחדור בקלות גם לעובר. כספית מתכתית עשויה להישאר בגוף תקופה ארוכה.

מתיל כספית נספג בגוף, בעיקר דרך זיהום במזון עקב צריכת מזון מהחי, ומשם מגיע לשאר חלקי הגוף. כמו במקרה של כספית מתכתית, גם מתיל כספית שנמצא של אשה יגיע אל העובר. אנשים שהיו חשופים במשך זמן רב למתיל-כספית דרך המזון סבלו מנזק בלתי הפיך במוח ובכליות. החשיפה לכספית מתכתית ומתיל כספית משפיעה על חלקים שונים במוח ועלולה לגרום לשינויים במבנה האישיות (ביישנות, עצבנות), רעד, שינויים בשדה הראייה, חירשות, חוסר קואורדינציה וקשיים בזיכרון.

חשיפה לכספית, אפילו בריכוזים זעירים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. כמו מספר מתכות כבדות אחרות, כספית מצטברת בתאי שומן בגוף ולכן היא עוברת הצטברות ביולוגית בגוף וקשה להיפטר ממנה.

השפעות על מערכת העצבים

נהוג להבחין בין חשיפה חריפה אך חד פעמית (חשיפה אקוטית) לכספית (כתוצאה מציוד המכיל כספית שנשבר, למשל) לבין חשיפה מתמשכת (חשיפה כרונית) שהיא תוצאה מסגנון חיים וחשיפה סביבתית. חשיפה אקוטית לכספית, או הרעלת כספית יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה לכספית. חשיפה זו משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום, בין השאר, לרעד, נדודי שינה, אובדן זיכרון, כאבי ראש, ירידה בחישה וביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית. אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת שיניים. חשיפה כרונית לכספית עלולה לגרום להפרעות בשינה, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, נימול, ראייה מעורפלת, תחושת דיכאון.

סרטן

כספית מסווגת כמסרטן אפשרי בבני אדם (קבוצה C) על פי הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן.

פגיעה בעוברים

כספית חשודה כחומר טרטוגני הפוגע בעוברים. קיימים מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיפה של עוברים לכספית ובין בעיות התפתחותיות. ביפן, בעיראק ובאיי פארו אותרו ילדים שסבלו מבעיות התפתחותיות ועצביות שונות, וזאת כתוצאה מכך שבמהלך ההריון האמהות של אותם ילדים צרכו כספית דרך המזון, בעיקר דרך דגים ודגנים. החוקרים שבחנו את הילדים באיי פארו, מצאו קשר בין חשיפה בשלב העוברי למתיל-כספית ובין פגיעה בזיכרון, ריכוז, שפה ובתפיסה המרחבי. נמצא גם קשר בין חשיפה של עוברים למתיל-כספית ובין ירידה קטנה אך משמעותית ובלתי הפיכה במנת המשכל ובפגיעה בכישורים קוגניטיביים. מחקר נוסף נערך בקרב ילדים אינואיטים החשופים לכספית דרך המזון. החוקרים גילו קשר בין חשיפה תוך רחמית למתיל כספית ובין סימפטומים דמויי ADHD בגיל בית הספר. חשיפה תוך רחמית למתיל כספית נקשרה עם עלייה בסיכון לחוות סימפטומים דמויי ADHD, כפי שעולה מדיווחי מורים על התנהגות תלמידים על פי מדד המדרג הפרעות התנהגות.

גורם אפשרי לתחלואה ב-ALS

לפי תוצאות מקדמיות של מחקר משנת 2017 צריכת דגים ומאכלי ים עם רמות גבוהות יותר של כספית עלולה קשורה לסיכון מוגבר לחלות ב-ALS. עם זאת צריכה של דגים ומאכלי ים באופן כללי לא קשורה ל-ALS.

כספית בישראל

פליטת כספית בישראל

בישראל השתמש בעבר מפעל פרוטרום (תעשיות אלקטרוכימיות), בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים ידיעות אחרונות תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם. כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו המשרד להגנת הסביבה בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד חברות הביטוח מגדל, הפניקס ואריה. [4] הפליטות הגבוהות של כספית לקרקע באיזור המפעל גרמו לזיהום מים וקרקע באיזור בכספית וממשיכות לפלוט את הכספית לאיזור עד היום (ראו בהמשך).

על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [5]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשפד"ן לים ומשם הגעתם לדגים.

לפי דיווחי חברות למשרד להגנת הסביבה, במסגרת המפל"ס, סה"כ פלטו מפעלים בישראל ומכוני טיהור סך של 401 ק"ג כספית לאוויר לשפכים ולים. כאשר 328 ק"ג נפלטו לאוויר, 72 ק"ג נפלטו לים ולשפכים. [6]

נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של כספית בישראל הם תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל הפועלות על פחם - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה. מקור נוסף לפליטת כספית הוא מפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג מדי שנה לפי החלוקה הבאה: [7]

מקור הפליטה	ענף תעשייה	יישוב	פליטה שנתית (ק"ג)
חברת החשמל, תחנת הכח רוטנברג	תעשיות אנרגיה	אשקלון	101
יהודה פלדות בע"מ	מתכות	אשדוד	63
חברת החשמל, תחנת הכח אורות רבין	תעשיות אנרגיה	חדרה	59
רותם אמפרט נגב בע"מ	תעשייה כימית	מפעלי רותם	35
נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ	תעשייה מינרלית	רמלה	21
חוד אסף פלדה בע"מ	מתכות	עכו	17
בז"ן - בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ	תעשיות אנרגיה	חיפה	7
מכתשים, רמת חובב	תעשייה כימית	רמת חובב	5
חברת החשמל, מחז"מ גזר	תעשיות אנרגיה	גזר	5
הקורנס מפעלי עופרת בע"מ	מתכות	אשדוד	3
אלקון מרכז מחזור	פסולת ושפכים	קריית אתא	3
חברת החשמל, תחה"כ ט"ג רמת חובב	תעשיות אנרגיה	רמת חובב	2

בנוסף ישנם מספר מפעלי טיהור שפכים ומפעלים הפולטים כספית אל הים והשפכים. סה"כ נפלטו כך עוד 72 ק"ג של כספית, לפי החלוקה הבאה:

שם מפעל	ענף פעילות	ישוב	כמות (ק"ג)	סוג פליטה
מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ- שפד"ן	פסולת ושפכים	ראשון לציון	45	ים
מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ- שפד"ן	פסולת ושפכים	ראשון לציון	12	שפכים
מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ	פסולת ושפכים	חדרה	9	שפכים
מי- נע חברת המים והביוב של נצרת עילית בע"מ - מכון טיהור שפכים עפולה	פסולת ושפכים	עפולה	2.02	שפכים
ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ	מתכות	קריית אתא	1.1	שפכים
נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ אסדת מרי בי	תעשיות אנרגיה	הרצליה	1	ים
מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - רמת חובב	תעשייה כימית	רמת חובב	1	שפכים
מ.צ.פ.א. מפעלי ציפוי פרופילי אלומיניום	מתכות	אשדוד	0.5	שפכים
י.מ.א - ייצור מוצרי אריזה בע"מ	אחר	עין המפרץ	0.4	שפכים

חשיפה לכספית בישראל

קיים מעט מידע (ועוד פחות מכך: מידע עדכני) על חשיפה לכספית בישראל ועל רמות כספית במים, באוויר ובמזון.

כספית במים

רמות הכספית במי השתייה נבדקות באופן שגרתי על-ידי משרד הבריאות. דו"ח לשנת 2008 אשר בחן 1,035 מקורות מים מצא כספית ב-89 מהם. ב-48 מקורות מים רמות הכספית נעו בין 30%-60% מהתקן המותר; ב-41 מקורות המים הללו רמות הכספית שנמצאו היו עד 30% מהתקן.

על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאה רמת זיהום גבוהה של כספית בנמל חיפה ורמת זיהום בינונית בצפון מפרץ חיפה.

כספית בדגים

רמות הכספית בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, עופרת ואבץ, לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, קדמיום ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.

על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית נמצאו גם בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.

רק בששה ביולי 2015, כ-13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא, הוציא המשרד להגנת הסביבה אזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור כשבוע לאחר מכן. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [8]

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור.

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של מתכות כבדות: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא קדמיום בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.

ראו גם

• זיהום תעשייתי
• זיהום אוויר
• זיהום מים
• זיהום במזון
• מתכות כבדות
• תעשיית הדייג העולמית
• תעשיות אלקטרוכימיות
• זיהום מזון בישראל

קישורים חיצוניים

• כספית בוויקיפדיה האנגלית
• כספית הקרן לבריאות ולסביבה
• ד"ר אריה ונגר, דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012 - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, כספית, פורמלדהיד, פחמימנים, בנזן וטריכלורואתילן.
• מחלת מינמטה בוויקיפדיה האנגלית
• פליטת כספית ממפעלים, 2012, מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה

כספית במזון

• מתכות כבדות במזון שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
• עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009
• כספית בדגים בחדשות: האם יש להגביל אכילת דגים בנשים הרות ובילדים בגלל תכולת הכספית?, פרופ' יונה אמיתי – מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, 01/11/2012
• איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013
• שימורי טונה - לא לנשים בהריון או לילדים המלצות מומחים בשל הסיכון שבחשיפה לכספית, חדשות מחלקה ראשונה, 06.06.2006
• מחשבון לחישוב כמות הכספית בדגים NRDC
• בעיות הכספית בקליפורניה משרד הדגים וחיות הבר, קליפורניה.
• הסכנות שמסתתרות בדגים שאתם אוכלים כרם אביטל, הארץ, 27.10.2013

הערות שוליים

מים
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל