קיימות בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיימות בישראל עוסקת בסוגיות ובתהליכים ארוכי הטווח אשר קיימת הערכה כי הם צפויים להשפיע על עתידה של מדינת ישראל ועל עתיד תושביה ואזרחיה. דבר זה נגזר מתוך תפיסת הקיימות אשר שואפת לנסות ולהבטיח את הביטחון הצרכים והרווחה של בני האדם על פני דורות רבים.

גורמים והשפעות

ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.

היקף הצריכה לנפש

{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}} המערכת הנוכחית היא מערכת של כלכלה לינארית המתבססת על דלק מחצבי, על משאבים מתכלים, על פגיעה בשירותי הטבע ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות וזיהום. בנוסף, המערכת הכלכלית גורמת לעיתים קרובות למצוקות חברתיות ונפשיות לגידול בפערים כלכליים וחברתיים גדלים. היקף הצריכה לנפש כפי שהוא היום הוא אומדן טוב לטביעת רגל אקולוגית ולהגדלה של בעיות חברתיות.

באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות הצעד הטבעי, מעריסה לעריסה, או פרמקלצ'ר, יחד עם שילוב של אנרגיה מתחדשת, אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% מצריכת האנרגיה של ישראל מקורה באנרגיה מתחדשת, וגם זה כאשר מחשיבים את דודי השמש, שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים (כמו הפקת חשמל). אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, אך נכון לשנת 2011 ההבדל הוא סמנטי.

כמות האוכלוסייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גידול אוכלוסיית ישראל

הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את טביעת הרגל האקולוגית הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פירושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.

בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, טביעת רגל אנרגטית, וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון התפוקה השולית הפוחתת, יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החיסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.

בנוסף, ההשלכות החברתיות של הקטנת הצריכה לנפש עלולות לגרום להשפעות חברתיות כבדות כמו אבטלה, מהומות מזון, גידול בפערים ועוד. פירוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). כדי שהקטנת הצריכה לנפש, או מעבר לפסים מתחדשים יותר לא יוביל למצב זה, יש צורך בשורה של שינויים במבנים חברתיים וטכנולוגיים (ראו בהמשך) וכן לבצע את המעבר באופן מדורג, תוך מתן פתרונות.

הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, ניסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פירושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים, שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.

גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.

אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להישרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת התמחות כלכלית של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסייה זו גדלה משנה לשנה.

עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות

גורם זה קובע במידה משמעותית הן את הדפוסים עבור שני הגורמים האחרים, הן את השפעתם על הסביבה והן בצורה של השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסייה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסייה וצריכה לנפש; האם קיימים איומים חברתיים על החברה; מה היכולת של החברה לזהות איומים לעתידה ולטפל באופן אפקטיבי באיומים אלה.

אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, המוסדות החברתיים, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.

בעיות ואיומי קיימות

גורמי הייסוד, משפעים על בעיות ואיומים במגוון תחומים. כל אחד מהגורמים הבאים יכול להתפתח לכדי משבר קיומי או להוביל למשבר משמעותי באיכות חיי התושבים. תחומים רבים משפיעים זה על זה, אם בצורה של לולאת משוב מחזקת או בצורה של לולאת משוב מחלישה. רבים מהם משפיעים גם על גורמי היסוד שהזכרנו קודם.

לשם דוגמה, בעיות אנרגיה עולמיות עלולות לגרור עליית מחירי מזון וחוסר בביטחון תזונתי. בעיות אנרגיה ומזון יכולות לגרור מלחמות. במצב בו מנסים לתת פתרון למשק המים על ידי התפלה, התייקרות אנרגטית פירושה גם התייקרות או מחסור גדל במים.

להלן רשימה לא שלמה של בעיות קיימות עבור מדינת ישראל:

  • אנרגיה, שיא תפוקת הנפט. משק האנרגיה בישראל מבוסס כמעט כולו על ייבוא של דלק מחצבי, ואין כמעט התכוננות להגדלת ההסתמכות על אנרגיה מתחדשת או לשימור אנרגיה.
  • מים וזיהום מים. משק המים בישראל נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. טביעת הרגל המימית של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.
  • התחממות גלובלית עלולה לגרום להחרפת משבר המים הן על ידי הקטנת כמות הגשמים, והן על ידי העלאת מפלס מי הים, שפירושה הוא הצפת חלק מקו החוף והמלחת חלק מאקוויפר החוף. שינויי אקלים עלולים לגרום לבעיות מזון עולמיות דבר שישפיע גם על ישראל, שתלויה ביבוא מזון.
  • ייצור מזון ומצב הקרקע – זיהום, סחף, המלחה.
  • מצב ההשכלה והחינוך המשאב העיקרי של כלכלת ישראל כיום הוא ההשכלה. הדרדור המתמשך של ההשכלה בישראל יחסית למדינות דומות בעולם, ויחסית למבחנים שלה בעבר, גורם לאיום על על עתידה הכלכלי של המדינה.
  • פערים חברתיים וכלכליים בישראל יש פערים כלכליים גבוהים יחסית למדינות מערביות. ופערים אלה גדלים עם הזמן. הצמיחה הכלכלית מיטבה בעיקר עם השכבות החזקות. יש תחומים כמו דיור, בהם האינטרס של השכבות החזקות (בעלי הדירות) מנוגדים לאלו של השכבות החלשות (שוכרי הדירות). אי השוויון גורם לאי יציבות חברתית, לבעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות רבות. על פי הספר התמוטטות אי שוויון גדול מידי וניתוק של האליטה מהעם עלול להשפיע לרעה על יכולת התמודדות של החברה עם איומים עתידיים.
  • רעידת אדמה בישראל. ב-1,000 השנים האחרונות חוותה ישראל 9 רעידות אדמה חזקות שנאמדות בכ-6.8 בסולם ריכטר. בישראל עשרות אלפי מבנים, בעיקר כאלה שנבנו עד שנות ה-70, שאינם עומדים בתקן וצפויים להיפגע בצורה קשה ואף להתמוטט ברעש חזק. המרחק מנקודת הרעש פחות משמעותי מאיכות הבניה. היקף ההרוגים והפצועים ברעש אדמה, כמו גם היקף הנזק הכלכלי תלוי באיכות הבניה - מדינות בהן איכות הבניה גרועה כמו האיטי נפגעו מרעשי אדמה שגבו חיים של מאות אלפי בני אדם, בעוד מדינות כמו צ'ילה, יפן וקליפורניה התמודדו עם רעשים חזקים יותר בהצלחה, כאשר ברעש חזק מתים מאות בני אדם.
  • שחיתות פוליטית ותרבותית השחיתות היא קטליזטור שמאיץ בעיות ומונע פתרונות. היא מעודדת עוני ופערים ויוצרת תחושה של חוסר אונים וייאוש.
  • כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני הפרת זכויות אדם של מיליוני אנשים, תוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומישטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. המשך הכיבוש גורם לבידוד ישראל בעולם ולאיום בפני חרם כלכלי וצבאי עליה. בין הבעיות המיידיות הישירות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, וזיהום גדל של אקוויפר ההר. הסכסוך הישראלי-ערבי הוא אחת הסיבות הרשמיות המרכזיות לגידול אוכלוסיית ישראל.
  • איומים על המשטר הדמוקרטי.
  • מלחמה מצד מדינות שכנות - כמו מצרים, סוריה ולבנון.
  • מלחמה לא קונבנציונליות מצד מדינות אויב - כמו סוריה, איראן.
  • אלימות גואה
  • שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי. השטחים מהווים גורם ממתן עבור בעיות סביבה רבות, ואובדנם מקטין את שולי הביטחון של בעיות אלה. לדוגמה אובדן שטחים פתוחים מקטין את חלחול מי התהום לקרקע.
  • בעיות תחבורה, פרבור, זיהום אוויר ותאונות דרכים
  • פסולת רעילה.

ראו גם

קישורים חיצוניים