תפוקה שולית פוחתת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכלכלה נאו-קלאסית, תפוקה שולית היא התוספת לתפוקה שכל פועל או "גורם ייצור" (כמו מכונה) מוסיף בשוליים לתהליך הייצור. ההנחה היא שהתפוקה הזאת עולה ולאחר מכן יורדת ככל שמספר הפועלים גדל. ולכן כלכלנים נאו-קלאסיים מדברים על תפוקה שולית פוחתת.

התיאור הנאו-קלאסי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו-קלאסי

תפוקה שולית (של גורם ייצור) היא הנגזרת של התפוקה על פני שינוי בכמות של גורם הייצור. לדוגמה הגדלה של מספר העובדים בעובד אחד, כאשר גודל כל שאר גורמי הייצור הוא קבוע.

לפי הניתוח הנאו-קלאסי, כמות גורם הייצור שהמעסיק ישכור (עובדים או מכונות) נקבעת על פי התפוקה השולית של כל אותו גורם ייצור. השכר (מחירו של כל עובד) או הריבית (מחיר הלוואה לרכישה\ השכרה של מכונות, או "הון") נקבעים על ידי השוק, ולא על ידי היצרן, הוא מקבל אותם כ"נתונים", ואינו יכול להשפיע עליהם.

לגבי עובדים לדוגמה, המעסיק ישכור עובדים עד אשר התפוקה השולית של העובד האחרון תשתווה לעלות השכר שלו.

דוגמה מוכרת מדברת על פועלים בפרדס, המבצעים קטיף בעזרת סולמות. הסולמות מייצגים הון, והפועלים מיוצגים על ידי המונח עבודה (המודל מתעלם מכך שגורמי הון טבעי כמו שמש, שטח, מינרלים, או אדמה, מעורבים בייצור). איך מודדים את התפוקה השולית של עובד? שומרים על מספר סולמות קבוע (לדוגמה 5 סולמות) ובודקים מה התפוקה הכוללת אם מעסיקים שני עובדים, שלושה עובדים וכן הלאה. התפוקה השולית של עובד 6 לדוגמה היא, התפוקה של 6 עובדים פחות התפוקה של 5 עובדים.

למען דיוק היה צריך לדבר על מצב ולא על גדלים.

סטיב קין מסביר את ההיגיון של רעיון זה (לפני שהוא תוקף אותו), בספרו הכלכלה במערומיה. ניתן למצוא את ההסבר בערך קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו-קלאסי.

הנחות יסוד קשורות

יש מספר הנחות שמתבצעות לצורך המודל שמנסה להראות מדוע כמות העובדים שהפירמה בוחרת להעסיק נקבעת על ידי התפוקה השולית של העובד האחרון.

  • תהליך הייצור מתבצע במקביל - הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. בתהליך זה אם עובד אחד חסר, חסרונו אינו מפריע לאחרים. אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ובמקביל על ידי כל עובד. לעומת זאת, ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע, והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה (והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתירות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.
  • הומוגניות בכישורי העובדים - יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדוגמה, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.
  • הומוגניות של הטכנולוגיה - יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך שפונקציית הייצור שלהם היא זהה, ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.
  • הומוגניות של הפירמות - יש הנחה שכל הפירמות בעלות רווחים זהים ומכירות זהות. אם דברים כמו מיקום הפירמה, עלויות הובלה, עלויות שיווק, עלויות מימון נכנסים לתמונה, (כמו גם היכולת לקנות מכונות טובות יותר לפירמות שיש להן יותר כסף, בהנחה שאין הומוגניות בטכנולוגיה), אזי התפוקה השולית בין פירמות שונות, של אותו פועל תהיה שונה.

קישורים חיצוניים