השפעות סביבתיות וחברתיות של מגדלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השפעות סביבתיות וחברתיות של מגדלים כוללים השפעות שונות של מגדלים. מגדל הוא בניין מגורים גבוה - מעל 10 או 12 קומות. בקרב אדריכלים, פעילי סביבה ומתכנני ערים קיימים ויכוחים עד כמה מגדלים באמת תורמים לצפיפות העירונית והאם צפיפות זו באה על חשבון איכות החיים של התושבים, פקקים, בריאות, בטיחות וקיימות.

השפעות שונות

צריכת אנרגיה

מגדלים באופן כללי מעודדים צריכה גבוהה יותר של אנרגיה בעיקר בהקשרים של מיזוג אוויר, הובלת מים ותחזוקת מערכות מורכבות. כדי לבנות בניין גבוה שיעמוד בעומסי המשקל והרוחות יש צורך להקים שלד חזק ככל האפשר (בדרך כלל כזה הבנוי מפלדה ובטון) ולנסות להוריד את משקל הבניין ככל האפשר - כלומר לבנות כמה שיותר אלמנטים של מעטפת הבניין מחומרים קלים יחסית כמו זכוכית ואלומיניום ולא מקיר אבן. הבעיה היא שחומרים אלה הם בעלי בידוד גרוע והזכוכית יוצרת גם "אפקט חממה" בתוך הבניין כך שיש צורך להשתמש הרבה יותר במיזוג אוויר יחסית לבנייה נמוכה יותר. בבנייני מגורים השימוש בזכוכית נמוך יותר יחסית לבנייה משרדית אבל עדיין יש תמריץ להגדיל ככל האפשר את החלונות בבניין כדי להקל על העומס המופעל על שלד הבניין.

בנוסף, בקומות גבוהות יש בעיה לאפשר פתיחת חלונות, או אלמנטים מחוץ לבניין כמו מזגנים ולכן כדי לאוורור ולקרר את הבניין יש צורך במיזוג מרכזי יקר ומסובך.

ברחבי העולם נעשים ניסיונות של מתכננים שונים כדי ליצור מגדלים "ירוקים" יותר שהם חסכוניים יותר במים ובחשמל.

השפעה על מערכות מים

כדי להביא מים לקומות הגבוהות יש צורך במשאבות מיוחדת שיצרו לחץ במידה מספקת כדי להוביל את המים למעלה, שכן הלחץ הרגיל ברשת העירונית אינו מספיק. דבר זה גורם להוצאת אנרגיה גבוהה יותר וכן לבלאי גבוה יותר על צנרת הבניין ועל הצנרת העירונית יחסית לבניינים אחרים בטכנולוגיות הנפוצות כיום. מעל 9 קומות קשה לבנות דודי שמש בראש הבניין שכן השטח הנדרש לכך אינו מספיק ויש קושי להוליך את המים החמים למטה אל הדירות. דבר זה מוביל לשימוש בדודים חשמליים לחימום ולכן להוצאה נוספת של אנרגיה.

בעיות תחזוקה של מגדלים

פרופסור רחל אלתרמן מהטכניון, טוענת כי מגדלים אלה סובלים מבעיה מובנית והיא עלויות תחזוקה גבוהות יותר יחסית לבנייני מגורים נמוכים יותר, לדוגמה בתחזוקת מעטפת הבניין, מעליות, מיזוג אוויר, מערכות מים, כיבוי אש ועוד. יש לציין כי ניתן לסייע להפחית בעיות אלה על ידי הכנסת רובוטיקה נגישה (המתופעלת ומתוחזקת בין היתר על ידי הדיירים).

בדרך כלל מצטרפת לעלות הכלכלית הגבוהה בעיה נוספת של מוצר ציבורי או הטרגדיה של נחלת הכלל שבה השכנים הרבים שגרים בבניין אינם ששים להשתתף בעלויות התחזוקה ומנסים להטיל את העלויות על דיירים עתידיים של הבניין, כך שאיכות המערכות המשמשות את הבניין הולכת ומתדרדרת. בעיה זו קיימת באופן מיוחד כאשר מדובר על בניית בניינים למעמד בינוני ומטה וכאשר אין תקני בנייה ותחזוקה מחמירים. בניינים גבוהים רבים הופכים באופן כזה לסלאמס. אלתרמן הוציאה דוח מיוחד בנושא בשם "מגדלים כושלים" בשנת 2009.

סיכון למלכודות אש

כיבוי אש של מגדלים הוא דבר מורכב בגלל הקושי להעלות מים מעל גובה מסויים, ובגלל הצורך בסולמות גבוהים במיוחד כדי להגיע לקומות הגבוהות. מגדלים עלולים להפוך למלכודת אש שלכבאים אנושיים כמעט אין סיכוי או כליל אין סיכוי להתמודד איתה, ומעל גובה מסויים כבאים אינם יכולים להשתמש בציוד חיצוני בכלל ועליהם להסתמך על תשתיות מיוחדות של צינורות כיבוי אש בתוך הבניין. הפינוי של דיירים מתוך בניין בוער, כאשר המעליות לא עובדות, והכניסה של עובדי חירום וכבאים הופכת מסובכת הרבה יותר בבניין גבוה. חלק מהיבטים אלה מופיעים בסרט הקולנוע "המגדל הבוער".

מסיבות אלה בניינים גבוהים מכילים מערכות רבות לגילוי מוקדם ונטרול סיכונים כמו גלאי עשן, מתזים אוטומטיים, צינורות כיבוי אש ומיכלי מים גדולים. כל המערכות האלה דורשות תחזוקה שיש לה עלות במונחים של אנרגיה וכסף.

עם זאת, ייתכן ועם התקדמות הטכנולוגיה ובפרט תחום הרובוטיקה והרחפנים (לאו דווקא מאוישים - כטב"ם) יסופקו פתרונות לרוב או כל הבעיות הללו.

פרטיות והון חברתי של הדיירים

דיירי המגדל כמעט ואינם פוגשים את השכנים שלהם היות ורוב התחבורה בתוך הבניין היא במעלית והיות והאופי ההמוני של המגדל מקשה על קשירת קשרים בין השכנים. חלק מהאנשים נהנים מהפרטיות הגדולה יותר שהמגדל מעניק, וחלק סובלים מאובדן ההזדמנות ליצירת קשרים. בכל מקרה סוג כזה של בניין אינו תורם לפיתוח של הון חברתי, אמון ופיתוח קהילות.

האדריכל סעדיה מנדל טוען כי: "חיים במגדל גורמים לאיבוד של מעגל התייחסות חשוב, החברתי, ויוצרים ניכור. אדם קם בבוקר, נכנס למעלית ולא אומר שלום לבחור שנמצא בה מכיוון שאינו יודע אם זה המאהב של השכנה מקומה 19 או השכן החדש מהקומה למטה. אני לא מומחה לסוציולוגיה, אבל מאמין שרבים זקוקים למעגל הזה." ‏[1]

האדריכל יעקב יער טוען כי אכן יש בעיה חברתית. שכן מגדלים מנותקים מהקרקע ובגלל שילדים לא יכולים לרדת לבד לרחוב. אבל לטענתו דבר זה מתרחש כבר כאשר הבניין הוא מעל לגובה של 4 קומות. ‏[1]

סיכון בריאותי ממיעוט פעילות גופנית ומיעוט חשיפה לצמחיה

מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים הון חברתי שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.‏[1] הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה בהליכה ברגל וכתוצאה מכך בעיות בראותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת גנים תלויים, גינון אנכי, מכוני כושר בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה התופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.

השפעת המגדלים על המרחב הציבורי

אדריכלים שונים חלוקים בדעתם בקשר להשפעת המגדלים על המרחב הציבורי. האדריכל יעקב יער מביא לדוגמה את מנהטן שבה יש חיים ציבוריים תוססים והרבה מגדלים. מנגד יש לציין כי מנהטן היא דוגמה ליישוב מיוחד - כמות העשירים בו גדולה יותר, אין בו הרבה משפחות וגם כאשר יש אלו משפחות קטנות. אדריכלים רבים אחרים טוענים כי המגדלים גורמים לניכור גם ברמה העירונית - שכן שוכני המגדלים יורדים ישר לחניון התת-קרקעי ומשם מתנייעים עם המכונית בלי לפגוש אנשים ברחוב.‏[1] דוגמאות לכך הן מגדלי יוקרה כמו מגדלי אקירוב, פארק צמרת, מגדל נווה צדק שבהם המגדלים מנותקים מהרחוב או מרוחקים ממנו - אין תנועה של הולכי רגל אל ומהמגדלים.

לטענת חלק מהאדריכלים, כמו הלל שוקן, יעקב יער, נעמה מאליס ועוד הבעיה היא לאו דווקא בקיום המגדלים עצמם אלא בדרך שבה בונים אותם. כאשר אין מסחר בקומות התחתונות וכאשר בונים מגדל בודד התוצאה היא חוסר בהולכי רגל וחוסר הליכה אל ומהמגדל והגברת השימוש במכוניות על כל הכרוך בהם - פקקים, זיהום אוויר, תאונות פגיעה בהון חברתי ועוד השפעות חיצוניות של מכוניות. ‏[1]

לפי נעמה מליס הסיבה לפגיעה ברחוב הישראלי אינו המגדלים אלא השימוש ב"זונניג" - הפרדת שימושי קרקע ל"מתחמים" שונים. כן היא טוענת ש"המסחר נהיה חוצפן, השתלט על הרחוב ואנשים לא רצו לגור לידו", לפי טיעון זה דווקא מגדלים שבהם יש גם מסחר ולא רק דיור יכולים לסייע כי הם מגדילים את כמות האנשים. לטענתה הסיבה שלא בונים קומות מסחר בקומות הראשונות היא ירידת ערך הדירות שנובעת מכך. לקבלנים אין אינטרס לעודד דבר כזה - האדריכלים טוענים כי חלק מהבעיה היא עודף כוח של הקבלנים להכתיב את האופי של הבניין. ‏[1] הפרדת שימושי קרקע ואי בנייה של מסחר בקומות הראשונות תפגע בסופו של דבר בתושבים עצמם, ברחוב ובשכונה - סוג של עלות חיצונית שכן הקבלנים אינם רואים עלות זו.

השפעות המגדלים על תחבורה

מעבר לבניין עצמו, הוספת כמות גבוהה של תושבים לעיר קיימת עלולה ליצור בעיות שונות לתושבים הקיימים. כאשר התחבורה מבוססת על תחבורה בת קיימא - תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ותחבורת אופניים הגדלת הצפיפות יכולה להיות דבר חיובי כי היא מגדילה את כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית ויכולה להוזיל עלויות ולהגביר תדירות של קווי אוטובוס. מגדלים עם עירוב שימושי קרקע יכולים לסייע לכך ששירותים עירוניים נמצאים רבים יותר הם במרחק הליכה.

עם זאת, במדינות כמו ישראל שנשענות על תחבורת רכב פרטי, תוספת מגדלים פירושה בדרך כלל הדבר הגדלה של הביקוש לחנייה ופקקי התנועה בעיר. התקן הישראלי מחייב מינימום חניות לבניין, דבר שמייקר את הבנייה והתחזוקה שלו. בנוסף למרות שלכל תושב במגדל יש לכאורה חניה פרטית הוא מתנייד במכוניות ברחבי העיר וצורך חניות נוספות - ליד גני ילדים ובתי ספר, ליד חנויות ועוד.

השפעת המגדלים על מבני ציבור ותשתיות עירוניות

כאשר מוסיפים כמות גדולה של תושבים לעיר קיימת יש צורך להוסיף מבני ציבור ותשתיות עירוניות שונות כגון גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, תחנות משטרה, גני משחקים וכדומה. יש גם צורך להגדיל שירותי תחזוקה כמו תיקון כבישים, מדרכות, חשמל ומים. הקמה ותחזוקה זו דורשת שטחים נוספים וכסף להקמה ולתחזוקה שבאים מתשלום המיסים והארנונה של העסקים והתושבים הקיימים בעיר.

השפעת המגדלים (או כל צורה אחרת של ציפוף עירוני) על הכנסות העירייה היא מורכבת. מצד אחד תוספת תושבים יכולה להגדיל את מספר משלמי הארנונה ואת מספר הלקוחות של עסקים עירוניים ולכן להעלות את הכנסות העיר. מצד שני יש לעיר יותר עלויות הכרוכות בתחזוקת מבני ציבור. לפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, סך תוספת של משפחות לעיר גורמת לעירייה יותר הוצאות מהכנסות שנובעות מהגדלת הארנונה. שכן אפילו בעיר כמו גבעתיים עם תושבים עשירים יחסית הוספת עוד תושבים פירושה הוצאות גדולות יותר על תשתיות עירוניות. גבעתיים היא דוגמה לעירייה ענייה עם תושבים עשירים שכן הארנונה של תושבים אינה מספיקה לכסות את ההוצאות - עיקר הכנסות של עיריות נובע מארנונה לעסקים ולא מארנונה מתושבים.

כמו כן בטווח ארוך יותר, עם הזמן עלולים המגדלים להפוך לסלאמס ולהוות גורם שירתיע תושבים אחרים מלהתגורר באיזור.

השפעות של צל

אחד הגורמים שיוצרים התנגדות רבה למגדלים היא הצללה שהם יוצרים. בזמן הקיץ אין בהכרח השפעה חיובית - השמש נמצאת גבוה בשמיים בזמן הקיץ, כך שהמגדל לא בהכרח מספק צל להולכי הרגל ברחוב. לעומת זאת בחורף אנשים רוצים חשיפה לשמש - ודווקא אז השמש נמצאת נמוך בשמיים והבניינים הגבוהים מטילים צל על סביבתם ויוצרים תחושה של חושך. כדי לצמצם בעיה זו אדריכלים מנסים להרחיק את מגדל המגורים מקו הרחוב - אבל דבר זה יכול לגרור בעיות אחרות - כמו הורדת הצפיפות העירונית שהיא ההצדקה העיקרית להקמת המגדל. פתרון אחר הוא לבנות את המגדל בצורה מדורגת כך שיש פחות צל. פתרון אחר הוא לנסות לספק שמש ממגדלים על ידי מראות.

הספקת צל להולכי רגל ברחוב יכולה להיעשות על ידי עצים בעיר - לעצים נשירים יש יתרון של מנגנון הפוך מאשר מגדלים - הם מספקים צל בקיץ החם ואילו בחורף העלים נושרים ואין מניעה של שמש אור וחום מהולכי הרגל.

בנייה בת קיימא

כאמור מגדלים כיום מעודדים שימוש מוגבר במשאבים כמו אנרגיה ומים, ודורשים מערכות מורכבות יותר שעשויה להיות להן טביעת רגל אקולוגית גבוהה יותר יחסית למערכות פשוטות. מתכננים שונים מנסים למצוא פתרונות להקטנת העומס הסביבתי שנוצר על ידי מגדלים בכלל ומגדלי מגורים בכלל זה.

שיטות של בנייה טבעית כמו בנייה באדמה או בנייה בלבני קש ישימות לכל היותר לבניינים בני עד 8 קומות לכל היותר ובדרך כלל לבניינים נמוכים בהרבה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 שני שילה, "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים" פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007