המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה (באנגלית: Ministry of Environmental Protection, בערבית: الوزارة لحماية البيئة) הוא המשרד הממשלתי שתפקידו לדאוג לתחום השמירה על הסביבה בישראל. פעילות המשרד כוללת קביעת מדיניות סביבתית ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים וקביעת קדימויות להגנת הסביבה. לעיתים המשרד עוסק גם בקיימות ובחשיבה ותכנון לטווח ארוך. רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון נמצאים באחריות השר להגנת הסביבה.

היסטוריה פוליטית

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה", ביוזמתו של יגאל אלון וד"ר אורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל.

ב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי. ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון לכהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר אורי מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992.

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב-31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס כך שהיה שר במשך 4 שנים עד שנת 1996. עוד קודם שנכנס לתפקיד, החליטה הממשלה להכריז על שנת תשנ"ד (1994-1993) כ"שנת איכות הסביבה בישראל". הפעילות הבולטת של המשרד בזמן זה היה קיום של הסברה לחשיבות התחום על ידי כרזות ימי עיון פסטיבל קולנוע ועוד. [1] בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה במשך שלוש שנים עד שנת 1999.

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה במשך כשנתיים עד מרץ 2001. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. ח"כ יהודית נאות ממפלגת שינוי דרשה את המשרד להגנת הסביבה כאשר נכנסה שינוי לממשלה בשנת 2003 את משרד זה, וכיהנה בו עד פטירתה באוקטובר 2004. היא הצליחה לחולל שינויים משמעותיים בתחום, כולל חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בניה 300 מטרים מקו החוף. נאות מינתה את ד"ר מיקי הרן למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. הרן שהיתה סגנית המדענית הראשית, המדענית הראשית וסמנכ"לית לענייני תעשיות פעלה כמנכ"לית עד שנת 2006.

נאות הוחלפה בשר אילן שלגי לתקופה קצרה ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מהקואליציה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד וכיהן בו בשנים 2006-2009. עם כניסתו למשרד הורה על סגירת את תחנת הכוח רדינג, שפעלה על מזוט מאחר שזו כאשר לא עמדה בתקן הנדרש, ותרמה בצורה ניכרת לזיהום אוויר בגוש דן. עזרא אילץ את חברת החשמל להעביר את התחנה לשימוש בגז טבעי. ארגון "חיים וסביבה", החליט להעניק לו על כך את פרס הגלובוס הירוק שהוענק ביום איכות הסביבה הבינלאומי 2006. באותו יום אישר עזרא את הפעלת התחנה מחדש במזוט בו השתמשה קודם בשל מחסור ארצי בחשמל עקב תקלה בתחנת כח אחרת. הוא עלה לבמה, קיבל את הפרס והודיע שהוא מפקיד אותו בידי אנשי "חיים וסביבה" עד שתחנת רדינג תופעל בגז, מה שקרה מספר שבועות אחר כך‏. בדצמבר 2007 ענה במליאת הכנסת, לבקשת חבר הכנסת דב חנין לקבלת פרטים אודות מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי מפעלים מזהמים, כי "כיום איננו מסוגלים להצמיד שפיטה וענישה לעבירות". עד יוני 2006, היה שם המשרד - המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה". בנושא המיחזור פעל עזרא להחיל את חוק הפיקדון גם לגבי בקבוקים בגודל 1.5 ליטר. לבסוף חזר בו מכוונה זו לאחר סיכום עם יצרני המשקאות, לפיו לא יוחל החוק על המיכלים הגדולים, אולם יורחב האיסוף שלהם מנקודות איסוף, אליהם יביאו אנשים את הבקבוקים באופן התנדבותי. על פי ההסכם, העלו יצרני המשקאות קמפיין פרסומי לעידוד הנושא בתחנות הטלוויזיה והרדיו.

גלעד ארדן מהליכוד נחשב לאחד משרי הסביבה הבולטים והמשפיעים בהיסטוריה של המשרד ובעל תפיסת עולם סביבתית מתקדמת. ארדן שכיהן בשנים 2009-2013 לא היסס לצאת נגד הקו הממשלתי בנושאים כמו וועדת צמח והחשיבות של שמירת גז טבעי בישראל לטובת דורות העתיד. בתקופת ארדן הזמין המשרד להגנת הסביבה דו"ח מטעם חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי", אודות הדרכים הכלכליות ביותר לשם הפחתת פליטה של גזי חממה. זאת ככל הנראה עקב הבחנה של ארדן כי אנשי האוצר מושפעים יותר מדו"חות של חברות בינלאומיות גדולות לעומת דו"חות של המשרד עצמו או מומחים מקומיים.

בנושא משאבי טבע בישראל התנגד ארדן להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי (חוק הנפט). על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור‏. בתפקידו יזם ארדן חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על הסביבה בישראל. כשר להגנת הסביבה הוביל ארדן את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת חוק האריזות. לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה‏.

ארדן הוחלף על ידי עמיר פרץ אשר היה חבר במפלגת העבודה ועבר ל"תנועה" בראשותה של ציפי לבני. למרות שלבני ביקשה במיוחד את תיק הגנת הסביבה כהונתו של פרץ ארכה כשנה וחצי (עד נובמבר 2014) ולא השפיעה בצורה ניכרת על המדיניות. בתקופת כהונתו ניסה לקדם, בין השאר, את הצעת החוק להפחתת השימוש בשקיות ניילון, זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת והתקדמה באיטיות.

הן תחת ארדן והן תחת פרץ כיהנה כמנכ"לית אלונה שפר קארו שפעלה בעבר באדם טבע ודין והיתה בעברה המנכ"לית של ארגון חיים וסביבה. בשנת 2009 מונתה על ידי גלעד ארדן לראש מטה המשרד להגנת הסביבה ובינואר 2011 מונתה למנכ"לית המשרד. היא כיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה בספטמבר 2013, כמנכ"לית המשרד התמקדה בנושא קידום המיחזור, כמו כן הייתה חברה בוועדת צמח בנושא ייצוא הגז הטבעי, התנגדה ופעלה נגד מסקנותיה והייתה חתומה על דעת המיעוט‏ של הוועדה בעקבות המלצות של המדען הראשי של משרד האנרגיה והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. קארו הובילה את גיבוש "התוכנית לאומית לצמיחה ירוקה" בעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD.

החל ממאי 2015 כיהן אבי גבאי כשר הסביבה. גבאי, חבר סיעת "כולנו" בראשות משה כחלון, התעמת עם משרד האנרגיה ועם ראש הממשלה בנושא מתווה הגז וחשף מספר אי דיוקים וספינים של הממשלה בנושא. בנוסף הוא קידם החלטה ממשלתית לאימוץ תוכנית לאומית להתמודדות של ישראל עם התחממות עולמית בישראל וקידם החלטת ממשלה שבאופן תקדימי הכירה בשיעורי הזיהום בחיפה, בשיעורי התחלואה העודפת באזור ופועלת לקידום תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בחיפה עקב תחבורה ותעשייה וכן להגברת הניטור הסביבתי וקידום של מחקר אפידמיולוגי בנוגע לנזק הזיהום. אחד הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד גבאי הוא זיהום אוויר בישראל וזאת בעקבות מודעות גדלה והולכת בעולם להשפעות בריאותיות של זיהום אוויר. לאחר שנה בלבד, במאי 2016, התפטר גבאי מהממשלה והחליף אותו שר האוצר משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו, לתקופה קצובה של 3 חודשים.

תפקוד המשרד

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ייעודי לנושאי הסביבה ויש לו תחומי אחריות צרים יחסית. דבר זה עומד בניגוד לדוגמה לסוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית שהיא גוף רוחבי שאמור להתממשק למשרדי ממשלה שונים בעלי היבטים שונים.

חשיפת מידע לציבור

חלק ניכר מעבודת המשרד בשנים הראשונות לקיומו הוא חשיפת המצב של זיהום בישראל על ידי שורה של מחקרים שביצע המשרד עצמו וכן על ידי הזמנת דוחות מגופי מחקר פרטיים. מידע רב על זיהום מים בישראל, זיהום קרקע בישראל, זיהום אוויר בישראל נאסף ביוזמת המשרד להגנת הסביבה. כמו כן המשרד עוסק בהנגשת מידע על נזקים בריאותיים הנגרמים עקב מזהמים שונים ובהערכת גודל הנזק הכספי הנוצר מגורמי זיהום שונים. לפני קיום המשרד התקיימו מקרים רבים של מקורות זיהום סמויים ורדומים שחלקם המשיכו לזהם את הסביבה ולפגוע בבריאות התושבים במשך עשרות שנים בלי שהיה מידע ברור בידי הציבור להיקף הזיהום ולחומרת הנזק הבריאותי שהם עלולים להיחשף אליו.

תחום מחקרי אחר הוא השפעות סביבתיות שיש לאדם על מערכות אקולוגיות שונות בישראל וערכות כיצד מערכות אלה משפיעות על החקלאות בישראל ועל היבטים נוספים כגון משק המים בישראל ועוד.

חינוך

המשרד להגנת הסביבה מפעיל תוכניות חינוך רבות עם משרד החינוך. אלו מתמקדות בעיקר בתחומי הליבה המסורתיים של סביבתנות כגון מיחזור ושמירת טבע.

אכיפה

קיימת בעיה מתמשכת של אכיפת חוקים נגד מזהמים, חלק בגלל מחדלים של המשרד להגנת הסביבה. השר גדעון עזרא הודה בכך בזמן כהונתו. דו"ח של אדם טבע ודין משנת 2009 מתח ביקורת על מצב האכיפה בעיקר נגד מזהמים גדולים. לטענת הדו"ח, רוב ההרשעות בשנת 2009 היו של מזהמים קטנים, ואין כמעט גביית קנסות. הדו"ח מותח ביקורת גם על מערכת המשפט שלא גוזרת עונשי מאסר בפועל ועל כך שאין אחריות פלילית על זיהום סביבתי לנושאי משרה בכירים. [2]

חלק מארגוני הסביבה כמו אזרחים למען הסביבה מתחו ביקורת על המשרד להגנת הסביבה בטענה שהוא מעלים עין ממפעלים מזהמים ובמקרים רבים לא מביא מידע חשוב לידיעת הציבור או שהוא נוקט במדיניות רפה מידי לאכיפת חוקים נגד גופים מזהמים.

השתתפות בנושאי תכנון

המשרד להגנת הסביבה שותף לתהליכי תכנון שונים של מדינת ישראל. הדבר נוגע הן ביחס לתכנון תשתיות ותכנון עירוני (מנהל התכנון) והן ביחס לוועדות שונות של הממשלה להתוויית מדיניות. בין היתר המשרד היה שותף לוועדת צמח שעסקה במשק הגז הטבעי בישראל. עמדת המשרד מייצגת לא פעם תכנון ארוך טווח וחשיבה המשקללת את הצורך בשימור הסביבה אל מול אינטרסים עסקיים, ונקודות מבט שמדגישות היבטים של צמיחה כלכלית ופיתוח בלתי מקיים. עם זאת המשרד להגנת הסביבה נחשב במקרים רבים כמשרד לא חזק לעומת משרדים חשובים וגדולים יותר כמו משרד הפנים, משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד התחבורה ועוד.

יוזמות של המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה אינו משרד מבצע (בניגוד לדוגמה למשרד הבטחון או משרד התחבורה) ולכן כדי ליזום תוכניות שונות עליו בדרך כלל לשתף פעולה עם משרדים אחרים. בין הרפורמות שיזם המשרד להגנת הסביבה או קידם עקב חקיקה של הכנסת נכללים הנושאים הבאים:

• שיקום נחל ירקון, שיקום נחל קישון ושיקום נחלים נוספים.
• תכנית פעולה לניקוי נחל הקישון מזיהום, 10.07.11 [3]
• חוק האריזות.
• תוכנית להפחתת זיהום המים והמלחת מי תהום עקב בורון מאבקות כביסה.
• קידום של מתקנים גדולים לייצור אנרגיה סולארית.
• שיפור התקנים של זיהום אוויר בישראל.
• תוכנית להגדלת אחוזי המחזור בשיתוף רשויות מקומיות.
• תכנית לאומית לצמיחה ירוקה, 23.10.2011, [4]
• מדדי איכות חיים, 02.12.2012, [5]
• אשרור פרוטוקול קייב בדבר מרשמי פליטה והעברה של מזהמים (פרוטוקול PRTR), חובת דיווח מפורטת של מפעלים מזהמים והקמת מאגר מידע מפורט בנושא 06.12.2012 [6]
• תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל, 25.08.2013 [7]
• קידום בנייה ירוקה בישראל, 03.07.2014, [8]
• תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה, ספטמבר 2015 [9]
• גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, 14.03.10 [10] ומאוחר יותר - הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק - תוכנית ממשלתית להתמודדות עם התחממות עולמית לקראת ועידת פאריס בנושא התחממות עולמית, 20.09.2015 [11]
• גיבוש תכנית פעולה לאומית בנושא בריאות וסביבה, מרץ 2016 [12]

תקציב המשרד

תקציב המשרד להגנת הסביבה עמד בשנת 2007 על כ-170 מיליון ש"ח מתוך תקציב של כ-250 מיליארד שקלים. ב-10 השנים האחרונות תקציב המשרד מהווה פחות מפרומיל מתקציב המדינה - ביו 0.04% ל-0.09%. דו"ח של אדם טבע ודין שיצא בשנת 2007 מתריע על מצב זה ועורך גם השוואה בינלאומית בין התקציב של המשרד בארץ לתקציבי משרדי סביבה במדינות ה-OECD, שבהן התקציב הוא בסדר גודל גדול יותר - לדוגמה המשרד המקביל בהולנד הוא בעל תקציב של 2% מתקציב המדינה הכולל. הדו"ח מתריע גם על כך שמשנת 2003 תקציב המשרד להגנת הסביבה יורד. לדעת ארגוני סביבה בישראל יש סתירה בין רצון ישראל להתקבל ל-OECD והצהרות מנהיגים פוליטיים על חשיבות הסביבה, לבין התקציב הנמוך והכוונה לקצץ אותו עוד בשנת 2008. [13]

חלק גדול מתקציבו של המשרד להגנת הסביבה נובע מתקנים של פקידים לאכיפת חוקים שונים שהוא אמון על אכיפתם. משום כך למשרד יש גמישות נמוכה בניהול התקציב שלו עצמו.

ראו גם

• זיהום מים בישראל: משק המים בישראל, זיהום נחלים בישראל, זיהום קרקע בישראל, זיהום קרקע בגוש דן
• זיהום אוויר בישראל: השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, זיהום אוויר מתחבורה - תחבורה בישראל, תחבורה ציבורית בישראל, תחבורת אופניים בישראל, זיהום אוויר בגוש דן
• זיהום תעשייתי: זיהום אוויר במפרץ חיפה, רמת חובב, תעשיות אלקטרוכימיות, זיהום אסבסט בנהריה, הכחשת זיהום
• משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל, אנרגיה מתחדשת בישראל
• אי שוויון בריאותי בישראל, סרטן בישראל, רפואה מונעת
• תכנון ארוך טווח, ישראל ושינויי האקלים, משאבי טבע בישראל
• חקלאות בישראל, מזון בישראל, זיהום מזון בישראל
• ארגונים : אדם טבע ודין, אזרחים למען הסביבה, גרינפיס, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, העמותה לכלכלה בת קיימא, הפורום הישראלי לאנרגיה, הקואליציה לבריאות הציבור, חיים וסביבה, מגמה ירוקה, מרכז השל לקיימות, צלול, 15 דקות, ישראל בשביל אופניים, תחבורה היום ומחר.

קישורים חיצוניים

• המשרד להגנת הסביבה - האתר הרשמי
• המשרד להגנת הסביבה – דף ברשת החברתית פייסבוק
• מאגרי מידע ומחקרים של המשרד באתר המשרד להגנת הסביבה
• מזהמים סביבתיים והשפעתם על הבריאות באתר המשרד להגנת הסביבה
• המשרד להגנת הסביבה באתר כל זכות
• אורה קורן, המשרד להגנת הסביבה: גרנית הכרמל, כיל ודלק - המזהמות ביותר לפי מדד "הציות הסביבתי" של המשרד להגנת הסביבה, דה מרקר, 28.02.2012
• המדידות של המשרד לאיכות הסביבה - שגויות בילי פרנקל, 9.4.2008
• מהפכת המחזור בישראל יוצאת לדרך - חוק האריזות אושר סופית בכנסת המשרד להגנת הסביבה, 20.01.2011
• טל זרביב, פרסום ראשון: דו"ח השקיפות של המשרד להגנת הסביבה, גלי צה"ל, 17.04.2016
• הישגי המשרד להגנת הסביבה לשנת 2016 סרטון בערוץ היוטיוב של המשרד להגנת הסביבה, 31.5.2017
• יאיר גיל, מרחיקים עדותם; עיון בבחירות הגרפיות של ראשי המשרד להגנת הסביבה, העין השביעית, 11.7.2017
• ליאורה אמיתי, המשרד לסידור עבודה, קרן התחקירים, 7.1.2018
• נאמני ניקיון 2