23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם
23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם (באנגלית: Things They Don't Tell You About Capitalism 23), הוא ספר עיון מאת הכלכלן הא-ג'ון צ'אנג, כלכלן הטרודוקסטי וכלכלן מוסדי בולט המתמחה בכלכלת פיתוח. הספר יצא לאור בשנת 2011, לאחר המשבר הכלכלי של שנת 2008. בעברית התפרסם הספר בהוצאת כנרת זמורה ביתן, בתרגומו של גיא הרלינג.[1]
בספר מנסה צ'אנג לנפץ מיתוסים לגבי הכלכלה הקפיטליסטית המודרנית: אין באמת דבר כזה שוק חופשי תמיד יש מגבלות כלשהן על השוק, גלובליזציה לא הופכת את העולם לעשיר יותר, מכונת הכביסה שינתה את חיינו יותר מאשר האינטרנט. משכורות עתק לא משפרות את הביצועים של המנהלים (ראו כלכלה התנהגותית לפרטים), במדינות עניות יש יותר יזמים מאשר במדינות עשירות.
23 דברים שלא מגלים לנו על הקפיטליזם
הביקורת של צ'אנג היא על איך אנשים כיום, במיוחד אנשים בארצות הברית, מתייחסים לשוק חופשי ולקפיטליזם, בשאלה מה זה קפיטליזם ואיך הוא מתנהג [2]
- דבר ראשון - אין כזה דבר שוק חופשי. לא רק בגלל שיש מעורבות ממשלתית אלא גם בגלל שהמגזר הפרטי לא רוצה שיהיה שוק חופשי, לא משנה מה הוא אומר - ליזמים יש אינטרס לחסום גישה לשוק מצד מתחרים. נורמות, חוקים ומוסדות קובעים מה הם הגבולות בהם יכול השוק לעבוד. לדוגמה כיום קיימים חוקים נגד סחר חופשי בעבדים, נגד סחר חופשי באופיום ובסמים אחרים, ויש מגבלות נגד העסקת ילדים. [3]
- דבר שני - לא נכון שחברות ינוהלו רק לפי האינטרס של בעלי המניות שלהן. הצלחה ארוכת טווח של החברה פירושה לקחת בחשבון את האינטרסים של כל מי שתורם לעסק - צרכנים, עובדים, ספקים, קהילות וכדור הארץ.
- דבר שלישי- רוב האנשים שנמצאים במדינות העשירות מקבלים שכר גבוה יותר ממה שמגיע להם. אנשים במדינות מערביות לא עשו שום דבר כדי להיוולד במדינות האלה, או פיתחו את האנטיביוטיקה, זה לא אומר שכולנו צריכים להרגיש אשמים, אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים לזכור שאנו מצליחים בעיקר בגלל החברה שאליה אנחנו משתייכים, ולא רק בגלל המאמץ והיכולות שלנו.
- דבר רביעי - מכונת הכביסה שינתה את העולם יותר מאשר האינטרנט. מכונות כביסה שחררו המוני נשים משעבוד לעבודה קשה ומייגעת שנערכה לפחות פעם בשבוע. זהו אחת הטכנולוגיות המהותיות ביותר שמבדילה בין עולם שלישי לבין עולם מערבי. (גם הוגים אחרים מתייחסים להיבט זה ומציינים כי אנשים מוכנים לוותר על טכנולוגיות רבות כמו מקררים, תנורים, מחשבים אבל הם לא מוותרים על מכונות כביסה). צ'אנג מדגיש כי מכונות כביסה ועוד מכונות שחוסכות עבודה בבית אפשרו שינוי מהותי במעמד האישה, דבר שאנו מכירים כפמיניזם. באופן דומה מיזוג אוויר אפשר להמוני אנשים בארצות הברית לחיות ב"רצועת השמש", דברים כמו "טוויטר" לא מתקרבים לרמת ההשפעה הזו.
- דבר חמישי - הניחו את הדברים הגרועים ביותר על אנשים ותקבלו את התוצאה הגרועה ביותר. נכון, ההתנהגות של אנשים היא אנוכית אולי ב-70 אחוז, אבל 30 האחוזים הנותרים הם דבר חשוב כלשעצמו, ואין אפשרות להבין אפילו את הכלכלה הקפיטליסטית ללא התייחסות רצינית לנושא זה. חברות ומדינות שמבינות זאת הן בעלות ביצועים טובים יותר מאלו שמנסות לתמרץ אנשים רק באמצעות מניעים אנוכיים.
- דבר שישי - יציבות מאקרו-כלכלית גדולה יותר לא הפכה את העולם למקום יציב יותר. מדינות אנטי-אינפלציונית יכולה לגרום יותר נזק מאשר האינפלציה שהיא מנסה להדביר. שמירה על ערכו של המטבע הלאומי היא פחות חשובה מאשר שמירה על הכלכלה כולה. נקבל עוד משברים פיננסים ככל שנתעקש לשמור על ערכו של המטבע.
- דבר שביעי - רק לעיתים נדירות מדיניות של שוק חופשי הופכת מדינות עניות למדינות עשירות יותר. כל מדינה מפותחת מאנגליה ועד היום התפתחה תודות לפרוטקציוניזם ומדיניות ממשלתית ששומרת על תעשיות, לא על ידי שווקים חופשיים לבד. אפילו ארצות הברית קיימה דבר זה מהכרזת העצמאות ועד לסוף מלחמת העולם השנייה. דבר זה מובא ביתר פירוט בספר אחר של צ'אנג, "לבעוט בסולם".
- דבר שמיני - להון יש לאומיות - הניידות של ההון והבילה לשינויים גדולים בעולם הגלובלי של היום, אבל המיתוס לפיו ההון הפך להיות בלתי-לאומי או רב לאומי הוא מיתוס. הכסף תמיד שייך לאדם כלשהו, והאדם הזה הוא בעל דרכון ובית. יש חשיבות בשאלה מי אחראי על ההחלטות והתשובה היא לעולם לא "אף אחד".
- דבר תשיעי - אנחנו לא חיים בעידן פוסט תעשייתי - המיתוס שאנו חיים בעידן פוסט תעשייתי גרם לארצות הברית לזנוח את התעשייה שלה בעוד גרמניה ויפן שומרות על התעשייה שלהן בעודן משלמות שכר גבוה לפועלים. אי אפשר להוריד למחשב נסיעה לעבודה או לסופרמרקט.
- דבר עשירי - בארצות הברית אין את רמת החיים הגבוהה ביותר בעולם. צורות רבות של מדיניות גרועה הן בארצות הברית והן במדינות אחרות מבוססת על ההנחה שהקפיטליזם בגרסה האמריקאית הוא טוב יותר. אבל כאשר מסתכלים על מדינות לפי שווי כוח קנייה, השכר בארצות הברית לפי שעה הוא 8 בעולם.
- דבר אחד עשרה - אפריקה לא נידונה לתת-פיתוח - בשנות ה-60 וה-70 מדינות אפריקה התקדמו בצורה יפה, המדינות באפריקה עניות מאותן סיבות שמדינות אחרות בעולם היו פעם עניות - מה שאומר שניתן להקטין את העוני שלהן באותם אמצעים שעבדו למדינות אחרות.
- דבר שתיים עשרה- ממשלות יכולות לבחור מנצחים - לא כל פעם ולא צריך להיות שאננים, אבל השוק החופשי לא תמיד צודק והממשלה לא תמיד טועה.
- דבר שלוש עשרה - לגרום לעשירים ביותר להיות עשירים יותר לא הופך את כל השאר לעשירים יותר. הרעיון של "טפטוף העושר למטה" (Trickle down economics) לא עובד בגלל שהעושר לא מטפטף למטה, הוא מטפטף למעלה, וזו הסיבה שהעשירים הם העשירים מלכתחילה.
- דבר ארבע עשרה - המנהלים בארצות הברית מקבלים שכר גבוה מידי. משכורות עתק לא משפרות את הביצועים של המנהלים (ראו כלכלה התנהגותית לפרטים).
- דבר חמש עשרה - אנשים במדינות עניות נוקטים ביותר יזמות מאשר אנשים במדינות עשירות.
- דבר שש עשרה - אנחנו לא חכמים מספיק כדי להניח לדברים להיות מנוהלים על ידי השוק. בעולם האמיתי, שווקים לא דואגים לעצמם, יש צורך ברגולציה שתפקח עליהם. עד כמה ואיך זו שאלה פוליטית לגיטימי, אבל כלכלה ללא רגולציה היא פנטזיה מסוכנת.
- דבר שבע עשרה - עוד חינוך בפני עצמו, לא גורם לכך שמדינה תהיה עשירה יותר.
- דבר שמונה עשרה - מה שטוב לג'נרל מוטורס לא בהכרח טוב גם לארצות הברית. אולי הייתה תקופה שבה האינטרסים של תאגידי ענק היו קרובים מספיק לאינטרסים של הכלכלה הלאומית שבה הם ישבו, אבל תקופה זו עברה מזמן. תאגידים רב לאומיים יתייחסו אל מדינות כאל בתי מלון אם נרשה להם.
- דבר תשע עשרה - למרות כישלונו של הקומוניזם אנחנו עדיין חיים בכלכלה מתוכננת. אנו חיים בכלכלות מתכוננות קפיטליסטיות, אלא שאף אחד לא מכנה אותם בשם הזה, כאשר אנחנו כצרכנים שחיים בפרברים מקבלים את התוצאות שאנחנו רוצים. העובדה שאנשים הולכים לוושינגטון כדי לפתור את הבעיות הכלכליות של ארצות הברית מגלה כמה חשוב התכנון הכלכלי למדינה זו.
- דבר עשרים - שוויון הזדמנויות הוא לא בהכרח דבר הוגן- חברה שבה אנשים מקבלים "מה שמגיע להם" נשמע דבר טוב. במובנים רבים זה נכון, אבל יש צורך במינימום כלשהו עבור מה שמקבלים המפסידנים.
- דבר עשרים ואחד - ממשלה גדולה הופכת אנשים לפתוחים יותר לשינוי. ממשלה גדולה מאפשרת לאנשים לקחת סיכונים גדולים יותר וכך להיות מוכנים יותר לשינויים. חלק מהמדינות הרווחה הגדולות עובדות טוב מאוד. הדבר תלוי בשאלה איזו ממשלה גדולה יש לך. אם ממשלה גדולה היא תמיד המפסידה, מדוע ארצות הברית לווה כסף משוודיה?
- דבר עשרים ושתיים - שווקים פיננסים צריכים להפוך פחות, לא יותר, יעילים. יעילות בשוק הפיננסי היא לא אותו דבר כמו בתעשיות אחרות. היא יכולה בקלות להפוך ל"יעילות בשקיעה בחובות", תושבי ארצות הברית אולי הבינו דבר זה בין השנים 1930 ל-1980, כדאי ללמוד את זה שוב מחדש.
- דבר עשרים ושלוש - מדיניות כלכלית טובה לא דורשת כלכלנים טובים. רוב הנושאים הכלכליים החשובים באמת, אלו שקובעים האם מדינות ישקעו או יצופו, נמצאים בתחום השגתם של אנשים אינטליגנטים שאינם כלכלנים. כלכלנים אקדמיים יכולים להגיד מעט מאוד על דברים שמשנים באמת. אזרחים מודאגים צריכים להפסיק לפחד מהמומחים לכלכלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- 23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם, הספר באתר אמזון
- 23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם סרטון ביוטיוב
- בלייק סמית', סחורה אנושית טובה - סחר חופשי, קפיטליזם וכלכלת שוק: כולם החלו בעבדות, אלכסון, 13 באוקטובר 2016 - במקור פורסם AEON.