TiSA
הסכם הסחר בשירותים (באנגלית: Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר בינלאומי רב-צדדי בין 22 יישויות מדיניות[1], ביניהן ישראל, שמקיף כשני שלישים מסחר השירותים העולמי.
כמו שאר הסכמי הסחר החופשי מטרתו הפורמלית של TiSA היא לצמצם חסמים לסחר על מנת לעודד את הסחר בין מדינות.
בפועל, המדינות המעורבות בהסכם מתחייבות להפרטות גורפות ובלתי הפיכות של חלק גדול מהשירותים הציבוריים שלהן.
רקע
ההסכם הכללי על סחר בשירותים או GATS, קבע את כללי הסחר הבסיסיים בתחום השירותים ברמה הכלל עולמית ונחתם בשנת 1995. ההסכם עליו גם ישראל חתומה, כולל התחייבויות שונות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם, לפתיחת שווקים לסחר חוץ.
סבב הדיונים דוחה, בקטאר, שהחל בשנת 2001, היה אמור להביא לעדכון הסכם זה והסכמים אחרים תחת ארגון הסחר העולמי, אך הוא מצוי בקיפאון מזה זמן רב. שינויים טכנולוגיים ובעיקר מערכות תקשורת והעברת נתונים המאפשרות סחר אלקטרוני חוצה גבולות, כמו גם התקדמות בתחומי התחבורה שמאפשרת נגישות גבוהה יותר למקומות רבים יותר, משנים את פני המסחר בעולם ואת המסחר בשירותים במיוחד. דבר זה יוצר מוטיבציה לעדכון מערכת הכללים לסחר בינלאומי בתחום.[2] כדי לספק מענה לכך דנות מדינות רבות ובתוכן ישראל בהסכם TiSA.
הסכם TISA הוא יוזמה אמריקאית, החל להתגבש ב-2012 [3] ועדיין נמצא במשא ומתן.
TiSA מהווה הסכם משלים לשני הסכמי הסחר הגדולים TPP ו-TTIP במובן הזה, שבניגוד לשניים האחרים הוא מתייחס לשירותים בלבד ולא לסחורות. והוא מהווה הסכם המשך להסכם הסחר הכללי בשירותים.
הדלפת מסמכי ההסכם
מסמכים מתוך TiSA פורסמו על ידי ויקיליקס במספר הדלפות החל מיוני 2014 ועד לספטמבר 2016 [4].
גרינפיס-הולנד פרסמו מסמכים מתוך TiSA ב-20 בספטמבר 2016[5].
בעקבות ההדלפות התעורר דיון ציבורי לגבי ההסכם[דרוש מקור].
משא ומתן מול ישראל
כלכלת ישראל היא כלכלה מוטת ייצוא, שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך התוצר במשק.[6] סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).[7]
במסמך מינואר 2015 [8], שהודלף על ידי אתר ויקיליקס ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבויותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA מעבר לאלו במסגרת "ההסכם הכללי על סחר בשירותים" (GATS), בתחומי השירותים הבאים:
האפלה תקשורתית
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו פרסום יחיד הכולל התייחסות ל-TiSA הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אחד מהסכמי הסחר הגדולים ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארצות הברית לשנת 2016. [דרוש מקור].
ב-30 באוגוסט 2016 התפרסם מאמר ביקורתי על TiSA ב-The Independent[9], וב-20 בספטמבר 2016 התפרסם מאמר על TiSA ב-The Guardian[10], שניהם אמצעי תקשורת זרם מרכזי בריטיים.
ביקורת ומחאה ציבורית
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות[דרוש מקור]:
- פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים (ISDS) על ידי תאגידים גדולים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו יאוישו בעורכי דין המקבלים שכר מתאגידים.
- פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים המייצגים את האינטרסים של הציבור.
- הפחתות וביטולי רגולציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
- העלייה הצפויה באבטלה במדינות מפותחות בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
- הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
- הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
- היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: הדיונים על החוזה מתנהלים בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת בלבד לתוכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
פעילות בכנסת
בעקבות פנייה של אזרח, הגיש חבר הכנסת דב חנין בקשה לדיון בוועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA. דיון בנושא התקיים וככל הנראה עד לפנייה זו לא הייתה מודעות לנושא מצד חברי כנסת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- TiSA בוויקיפדיה האנגלית
- התחייבויות ישראל לפתיחת שווקים במסגרת TiSA - אתר ויקיליקס
- "הסכם גאטס והשירותים הציבוריים בישראל" מרכז אדווה
- Public Services Under Attack""Thomas Fritz
- "הסכמי הסחר הבינלאומיים נחשפים"
– דף ברשת החברתית פייסבוק - הסכמי טיס"א: המסמכים, באתר המשמר החברתי, 20.4.2017
הערות שוליים
- ^ מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הונג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין, ניו זילנד, נורווגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה ופקיסטן.
- ^ סחר בשירותים, משרד הכלכלה והתעשייה
- ^ https://www.seco.admin.ch/seco/en/home/Aussenwirtschaftspolitik_Wirtschaftliche_Zusammenarbeit/Wirtschaftsbeziehungen/Internationaler_Handel_mit_Dienstleistungen/TISA/Plurilateraler_Verhandlungsprozess.html
- ^ https://wikileaks.org/tisa/ הדלפות TiSA באתר ויקיליקס
- ^ https://ttip-leaks.org/2016/09/20/greenpeace-netherlands-leaks-tisa-negotiation-texts-publishes-analysis-of-energy-annex-during-geneva-negotiations-2/ הדלפת TiSA ע"י גרינפיס
- ^ משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.
- ^ משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.
- ^ https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html
- ^ "http://www.independent.co.uk/news/business/news/ttip-trade-deal-new-what-is-tisa-privatisation-pact-secret-threat-to-democracy-a7216296.html The new TTIP? Meet TISA, the 'secret privatisation pact that poses a threat to democracy'"
- ^ https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/20/global-trade-deal-threatens-paris-climate-goals-leaked-documents-show Global trade deal threatens Paris climate goals, leaked documents show
