זיהום קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף זיהום הקרקע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיהום קרקע (באנגלית: Land pollution) הוא ההרס של אדמות ושל קליפת כדור הארץ שנגרמות על ידי פעילות אנושית וטיפול לא נכון בקרקעות. זיהום קרקע מתרחש בעקבות מספר גורמים כמו זריקת פסולת או חומרים מסוכנים ממקור חקלאי, תעשייתי או עירוני, חשיפה של מינרלים בקרקע ופעולות כרייה וחציבה, תכסית עירונית מזהמת המשמשת את בני האדם, צורות שונות של זיהום מים וזיהום אוויר וכן פעילות חקלאית שגורמת להרס הקרקע כמו חקלאות אש. עיור, פרבור ותעשייה הם גורמים ראשיים לזיהום קרקע.

ההשפעות של זיהום קרקע כוללות סחף קרקע ופגיעה באיכות הקרקע בהקשר של חקלאות, פגיעה בביוספרה במערכות אקולוגיות וצמחים פטריות ובעלי חיים בעקבות זיהומים, לקיחה ישירה של הקרקע, וקיטוע שטחים. השפעה נוספת היא זיהום מי התהום כאשר המזהמים מחלחלים לקרקע, דבר שגורם למחלות שונות כולל סרטן.

זיהום קרקע בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום קרקע בישראל

בישראל קיים זיהום קרקע קשה בעיקר באיזורים עירוניים וליד איזורי תעשייה. זיהום הקרקע באתרים בישראל נוצר בעיקר במשך העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה בהם היה חוסר ידע, מודעות, חקיקה ואכיפה של נושאי איכות הסביבה ובפרט של נושא קרקעות מזוהמות ובמקביל נעשה פיתוח כלכלי מואץ שהביא לפגיעה מוגברת באיכות הסביבה. מפעלים, מחנות צה"ל ותחנות דלק שהוקמו באותם עשורים, הוקמו ללא תשתיות מתאימות למניעה של דליפת חומרים מסוכנים לקרקע ובמקרים רבים נוצרה פסולת חומרים מסוכנים אשר סולקה על ידי הזרמתה או הטמנתה בקרקע בצורה לא מוסדרת וללא טיפול. מרבית המקרים של זיהום קרקע בישראל (למעט תחנות דלק) נוצרו באתרים בהם ישבו מחנות צה"ל או מפעלים שהיו בבעלות המדינה.

במפרץ חיפה ובגליל התחתון נתגלו חומרים מזהמים כמו מתכות כבדות וחומרים רדיו-אקטיביים כמו כן יש בעיית זיהום קרקע חמורה בדלק שדלף בכמות גדולה מחוות מיכלי הדלק בחיפה. באיזור המרכז ידועים מקרים של זיהומי קרקע קשים במפעל תע"ש ברמת השרון, במפעל תע"ש מגן בגבול גבעתיים-תל אביב ובאיזורי התעשייה של חולון ובת ים - בדרך כלל על ידי חומרים אורגניים נדיפים שחלקם הם חומרים מסרטנים וודאיים בבני אדם. החשש המרכזי הוא כי זיהומים אלה יחדרו למי התהום ודרכם למי השתייה. במקרים קיצוניים יש חשש מצורות חשיפה נוספות לזיהום הקרקע - לדוגמה על ידי אדי מים שיחדרו מקרקעות מזוהמות למרתפים וכן מאדי מים מזוהמים בשימושים כמו מקלחת.

מחקר משנת 2010 של חוקרים ישראלים, מצא קשר סטטיסטי בין קרקעות מזוהמות בקדמיום באיזור חיפה לבין תחלואה עודפת במחלות סרטן שנוצרות בדרך כלל עקב חשיפה לעישון. הקדמיום הוא מסרטן וודאי בבני אדם. באיזורים בעלי זיהום קרקע בחיפה נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים יותר בסרטן לעומת איזורים בחיפה ללא זיהום כזה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12% במהלך 10 שנות המעקב אחר עשרות אלפי תושבים בנפה. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.[1]

"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" במשרד להגנת הסביבה אחראי על מעקב ופיקוח אחר זיהום הקרקעות בישראל. לאור העובדה שחוק קרקעות מזוהמות לא הצליח לעבור בכנסת בשנת 2011, האגף פרסם בשנת 2015 מדיניות להסדרת תחום הקרקעות המזוהמות בישראל[2].

שיקום קרקעות מזוהמות

זיהום קרקע יכול להיגרם כתוצאה מזיהום מדלקים, מזיהום במתכות כבדות ומפסולות אחרות כאשר לכל אחד מהמזהמים נדרשת תוכנית עבודה שונה. שיקום קרקעות צריך להתבצע בהתאם לייעוד המתוכנן לקרקע - קרקע המיועדת למגורים או לגידולי חקלאות למאכל היא רגישה יותר יחסית לשימושי קרקע אחרים.

שיקום קרקעות מזוהמות מערב בעלי מקצוע רבים: הידרולוגים, גאולוגים, מהנדסי קרקע, מהנדסי בניין, מהנדסי מכונות, מהנדסי סביבה, אדריכלים, מהנדסים אזרחים ועוד. הטיפולים בקרקע מזוהמת מתחלקים לסוגים שונים: טיפול ביולוגי, טיפול תרמי, טיפול כימי ושילובים בין הטיפולים השונים. קיימות כיום טכנולוגיות רבות ומגוונות לטיפול בקרקעות המזוהמות. הטיפולים יכולים להתבצע באתר עצמו ללא הוצאת הקרקע ממקומה ואז הטיפול ייקרא טיפול במקום (InSitu) או טיפול בקרקע שהוצאה ממקומה הטבעי ואז הטיפול ייקרא "טיפול חוץ" (ExSitu). פינוי הקרקע לשם טיפול מייקר את עלות השיקום, והצורך בו נקבע בהתאם לחומרת הבעיה.

נכון לשנת 2014 עדיין קיימות בישראל קרקעות מזוהמות. טיפול באדמות אלה חשוב ולעיתים קרובות דחוף כדי למנוע מהזיהום להמשיך ולחלחל למי תהום ולמקומות נוספים. טיפול כזה צריך להיעשות על ידי חברה מקצועית בתחום.

על פי החוק בישראל, על החברה המבצעת שיקום קרקעות מזוהמות, לפעול בהתאם להנחיות ולדרישות של המשרד להגנת הסביבה הכוללות: ניתוח המזהמים הקיימים בקרקע, מיפוי תחום הזיהום ורק בסיומם להתאים את שיטת הטיפול ואת תוכנית הביצוע המעשית באתר המזוהם. במידה והקרקע המזוהמת דורשת פינוי, יש לפנותה למטמנה המאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה. נכון לשנת 2014, המטמנה הגדולה בישראל נמצאת במישור רותם והחברה המטפלת בה היא חברת "איזיטופ" המשקמת ומטהרת את הקרקעות מזוהמות בתיאום מול המשרד להגנת הסביבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרסומים ומידע - המשרד להגנת הסביבה
חוק שיקום קרקעות מזוהמות
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל

  1. ^ Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604
  2. ^ http://infospot.co.il/Content/UserFiles/Upload/docs_soil_policy_020215_1.pdf