תזונה
תזונה (באנגלית: Nutrition) היא תחום במדע החוקר את הקשר בין דיאטה ובין מצבי בריאות וחולי. אדם המתמחה בתחום זה נקרא תזונאי.
קיים מגוון רחב של מצבים המשתרע בין תזונה לקויה לבין תזונה אופטימלית, אשר כולל תסמינים רבים ומחלות אשר ניתן למנוע אותם או להקל עליהם באמצעות תזונה טובה יותר.
דיאטה חסרה, עודפת או לא מאוזנת יכולה לגרום להשלכות שליליות על הבריאות, דבר שעלול להתפתח למחלות כמו מחלת לב כלילית, השמנה, דלדול עצם, או צפדינה, כמו גם לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות. בנוסף, בליעה של חומרים רעילים (כמו עופרת, כספית, PCB או דיאוקסינים), יכולה לגרום להרעלה ולתוצאות קטלניות, כתלות במינון.
ניתן למנוע או לשפר את הטיפול במחלות נפוצות רבות כמו גם בתסמינים שלהן, באמצעות תזונה טובה יותר. מדע התזונה מנסה להבין איך ומדוע היבטים מסוימים של דיאטה משפיעים על הבריאות.
תזונה ובריאות
- ערך מורחב – תזונה בריאה
ישנם שש מחלקות עיקריות של חומרי תזונה שהגוף האנושי צריך: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים, ומים. אם רוצים לשמור על תפקוד גוף בריא חשוב לצרוך את 6 אבות המזון האלה על בסיס יומיומי.
תזונה לא מאוזנת באבות המזון עלולה לגרור פגיעה בבריאות, הן עקב עודף או מחסור. ההשפעה היא מצטברת וניכרת בדרך כלל רק לאחר זמן מה. לדוגמה, תזונה עתירת שומנים, ובפרט אכילה של שומן רווי (בשר שמן, חמאה, ביצים) או של שומן מוקשה (שעבר תהליך כימי, שבו הפך משומן לא רווי לשומן רווי), עלולה להעלות את רמת השומנים בדם ובמיוחד להעלות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, דבר שעלול להוביל לטרשת עורקים, גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי.
בשנים האחרונות ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי, התאחדות רופאי הלב של ארצות הברית ומשרד הבריאות בישראל הכירו בחשיבות של הפחתת צריכה של סוכר ומלח. בתזונה מערבית, כולל בתזונה בישראל, הצריכה של סוכר ומלח גבוהה במאות אחוזים לעומת המלצות גורמי הבריאות. הצריכה של סוכר הולכת וגדלה בממוצע באוכלוסיה. השפעות בריאותיות של סוכר כוללת תרומה משמעותית למחלות לב וכלי דם (כולל מחלת דם כלילית, שבץ, לחץ דם גבוה), סוכרת, השמנת יתר עששת ומחלות נוספות. צריכה מופרזת של מלח תורמת להתפתחות מחלות כרוניות: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, אבנים בכליות, סרטן הקיבה ושבץ מוחי[1] חלק גדול מהסוכר והמלח לא מוספים למזון בצורה מודעת. 75% מהמלח שאנשים בישראל צורכים מקורו במוצרים שונים במיוחד מזון מעובד כמו מרקים, דגני בוקר, רטבים וכו'. חלק גדול מהסוכר (הכוונה לסוכר חופשי שמתעכל אחרת לעומת סוכר בפירות שלמים או בחלב) מקורו במשקאות ממותקים ובמעדני חלב שונים.
בנוסף להשפעות הישירות של המזון, היות ורוב מרכיבי המזון מעורבים גם בתקשורת בין-תאית (כאבני בניין שמאפשרים תקשורת זו או כחלק מהורמון או מזרם איתות), חוסר או עודף של חומרי תזונה משפיע באופן עקיף על התפקוד ההורמונלי. מסיבה זו, הורמונים, אשר מווסתים את הביטוי של גנים, מהווים קישור בין התזונה של בעל חיים לבין הדרך בה גנים שלו באים לידי ביטוי (הפנוטיפ שלו). הדרך בה קשרים אלו פועלים ועוצמתם הינה דבר המצוי במחקר, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה הדגימו את התפקיד המרכזי של תזונה בפעילות הורמונלית ולפיכך גם בבריאות.
תזונה גנומית
תזונה גנומית הוא הרעיון שיש להתאים תזונה מיטבית לכל אדם בהתאם למבנה הגנומי הספציפי שלו, וכי המלצות תזונה שאמורות להיות טובות לכלל האנשים באשר הם הינן בעייתיות בגלל הבדלים בין האנשים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תזונה בוויקיפדיה האנגלית
- תזונה באתר משרד הבריאות
- ד"ר מיכל גילאון, 7 טיפים לתזונה נכונה (שבאמת עובדים), אתר שירותי בריאות כללית, 3.5.2010
- עידו אפרתי, פחות בשר, יותר פירות וירקות: המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות, הארץ, 19.06.2017
- מדריך לשימוש בפירמידת המזון לילדים, מאתר בית חולים הדסה
- מניעה וטיפול בהשמנת ילדים ובני נוער, ההסתדרות הרפואית בישראל, פברואר 2015
- אבטיח לא מתאים למבנה הגנטי שלי תזונה גנומית, ישראל גולדברג, 8.7.2007 הארץ
- פעוטות אשר הרכב התזונה שלהם כולל ג'אנק פוד עשויים לסבול מפגיעה מתמשכת בעתיד בא במייל
- Nicole Darmon andAdam Drewnowski, Does social class predict diet quality?, American Journatl of Clinical Nutrition, May 2008 87: 5 1107-1117