משפחת עופר
משפחת עופר היא אחת המשפחות העשירות ביותר במשק הישראלי. בפברואר 2006 החזיקה המשפחה בנתח של 4.4% מתוך 500 החברות הגדולות בישראל. על פי דירוג העיתון פורבס לשנת 2007, הונם של סמי ויולי עופר, מוערך ב-3.9 מיליארד דולר, והוא ממוקם במקום ה-226 מבין עשירי העולם.[1]
משפחת עופר מחזיקה בבעלותה בחברה לישראל- חברת פירמידה שהיא אחת החברות הגדולות במשק, שקשורה לעשרות חברות אחרות כמו כימיקלים לישראל, בנק המזרחי, בתי הזיקוק לנפט, מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, חברת החדשות בערוץ 2 ועוד. דרך חברות אלה יש למשפחת עופר קשרים ענפים בכל המשק הישראלי וכן בפוליטיקה. פוליטיקאים ופקידים רבים כמו שר האוצר לשעבר בייגה שוחט או החשב הכללי באוצר ניר גלעד עברו לאחר מכן לתפקידי מנכ"לים או כהונה בדירקטורים שהחברה לישראל או חברות בנות שלה.
על האחים עופר נמתחה ביקורת ציבורית רבה, הן בגלל היחס של העסקים שלהם לעובדים (במפעלי ים המלח לדוגמה), הן בגלל טענות לקשרי הון-שלטון ותרומה לשחיתות המערכת הציבורית, והן בגלל המעורבות של מפעלים בהחזקתם לזיהומים שגרמו לנזקים בריאותיים באיזור מפרץ חיפה ובנגב.
בני המשפחה
סמי עופר
ערך מורחב – סמי עופר
סמי עופר (נולד ב-22 בפברואר 1922, רומניה, נפטר ב-2011) היה איש עסקים, איל ספנות ואחד האנשים העשירים בישראל, אף שאת רוב זמנו הוא העביר בחו"ל, וניהל את עסקיו ממונטה קרלו שבמונקו.
ב-1924 עלה עם הוריו לישראל והמשפחה התיישבה בחיפה, שם גם נולד אחיו הצעיר יולי (יהודה) עופר. לאחר סיום בית הספר היסודי יצא לעבוד כנער שליח בסוכנות אוניות בחיפה, במקביל היה חבר בארגון הספורט הימי "זבולון".
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס סמי לצי הבריטי ובמלחמת העצמאות שירת בחיל הים הישראלי. אחרי שחרורו הפך לסוכן של אוניות מהגוש המזרחי ובשנת 1950 קנה את האוניה הראשונה. מאז התרחב בעסקי הספנות.
לסמי עופר שני בנים - אייל עופר ועידן עופר שמשמשים כמנהלים בעסקי המשפחה.
יולי (יהודה) עופר
- ערך מורחב – יולי עופר
נולד בחיפה, נפטר ב-2011. אחיו של סמי עופר. ליולי 2 ילדים - ליאורה עופר ודורון עופר.
עידן עופר
- ערך מורחב – עידן עופר
בנו של סמי עופר, היה מעורב יחד עם שי אגסי בפרוייקט אספקת תשתיות למכונית חשמלית בישראל - בטר פלייס דרך שליטתו בחברה לישראל.
אייל עופר
- ערך מורחב – אייל עופר
בנו של סמי עופר.
החזקות
- למשפחת עופר בעלות על 57.33% ממניות החברה לישראל (נכון ל-2008) ולפיכך שליטה בחברה. החברה לישראל היא אחת מחברות ההחזקה הגדולות בישראל. דרך חברה זו שולטים האחים עופר בחברות הבאות שלחלקן יש חברות- בנות משל עצמן.
- בנק המזרחי בשליטת יולי עופר
- נכסי דלא ניידי בבעלות סמי עופר
- אוסף אמנות:סמי עופר נחשב לאחד מעשר אספני האמנות הגדולים בעולם. לדוגמה, בשנת 2006 הוא רכש ציור של ואן גוך תמורת 40.3 מיליון דולר. בנוסף הוא מחזיק אוסף נכבד של ציורי מארק שאגאל.[2]
- בנקאות
בנק המזרחי בשליטת יולי עופר
- כימיקלים
החברה לישראל שולטת בשורה של חברות כימיקלים, כרייה וזיקוק כמו כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, תרכובות ברום ופריקלאס.
לבתי הזיקוק לנפט יש בעלות גם על חברת הכימיה כרמל אולפינים.
החברות האלה מעורבות בפעילות שגורמת לזיהום מים וזיהום אוויר כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה, הזיהום ברמת חובב ועוד. רותם אמפרט לדוגמה היא היצרנית הגדולה ביותר של זיהום אוויר מחלקיקים.
- תובלה ותחבורה
- צים
- בטר פלייס במעורבות של עידן עופר.
- אנרגיה
- בתי הזיקוק לנפט החברה היא אחת המזהמות העיקריות בכל הנוגע לזיהום האוויר במפרץ חיפה.
- היי-טק
תרומות
המשפחה, ובעיקר סמי עופר, היא בין התורמות הגדולות למוסדות בארץ (לדוגמה בית החולים רמב"ם, המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הבינתחומי הרצליה והסוכנות היהודית).
קשרים בפוליטיקה ובפקידות
- פוליטיקאים בעברם
- בייגה שוחט - ראש עיריית ערד, חבר כנסת, ושר האוצר ושר התשתיות לשעבר מטעם מפלגת העבודה. מונה לדירקטור בכימיקלים לישראל ובבנק המזרחי.
- עו"ד אלי גולדשמיט- יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, ח"כ מפלגת העבודה לשעבר, הצטרף כדובר של החברה לישראל (סמנכ"ל התקשורת והרגולציה הגדרת התפקיד הרשמית).
- רענן כהן - ח"כ ושר העבודה והרווחה לשעבר מטעם מפלגת העבודה עד 2002. מונה בשנת 2002 ליו"ר הדירקטוריון של הבנק לפיתוח התעשייה בישראל, בשנת 2003 מונה לדירקטור בבתי הזיקוק לנפט. [1]
- פקידות בכירה לשעבר
- ניר גלעד - החשב הכללי של האוצר לשעבר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" - מונה למנכ"ל החברה לישראל [2].
- אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004 [3].
- רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה.
- נחמה רונן - מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט.
- עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאואר סמיקונדקטור".
- חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, רפרנט האוצר למשרדי האוצר והסביבה יו"ר וועדת מכרזים להקמת תחנת הכוח במישור רותם (במכרז זכו האחים עופר), יו"ר וועדת מכרזים להקמת מתקני ההתפלה בחדרה. מונה לסמנכ"ל בחברת האנרגיה הירוקה ICG של קבוצת עופר
- יום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום.
- עורכי דין בכירים
- עו"ד אורי סלונים. יועץ של מספר שרי בטחון בעבר.
- עו"ד רם כספי. ייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים".
- עו"ד משה שחל - שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, וח"כ מטעם מפלגת העבודה. עורך דין של החברה לישראל.
ביקורת
יחס לעובדים
הסרט זהב לבן עבודה שחורה שהופק עבור תוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, ובבימויה של הבימאית טלי שמש. מותח ביקורת חברתית נוקבת על מפעלי ים המלח בבעלותם של האחים עופר. בסרט נטען ש"למפעלי ים המלח יש עיר", (הכוונה לדימונה). כמו כן נטען כי ברגע שהמפעל התחיל בתהליך הפרטה הוא אמנם התחזק כמפעל, אבל חילק את העובדים לשתי קבוצות עיקריות: עובדים הנהנים מכל הזכויות, ועבדים שאין להם זכויות כלל. רק בודדים מהפועלים, ביניהם יצחק ג'קי אדרי הסכימו להיחשף למצלמה, ואילו השאר הסכימו לדבר רק בתנאי שלא יזוהו. הפועלים דיברו על משטר של פחד, על איומים, על חלוקת העובדים לשתי קבוצות - אדונים ומשרתים, ועוד. לאחר הסרט פוטר אדרי מהמפעל.
תרומה לזיהום הסביבה
ביקורת אחרת סביב האחים עופר קשורה לבעלות שלהם על בתי הזיקוק לנפט בחיפה, שהם מהתורמים המרכזיים לזיהום האוויר בחיפה. האחים עופר הודיעו על תוכנית להפחתת הזיהום, אך לא ברור מה הסטטוס של תוכנית זו.
ביקורת נוספת נמתחה על הקשרים של האחים עופר למפעלים מזהמים כמו תרכובות ברום או רותם אמפרט מצד אחד, ומצד שני התרומות של האחים עופר למוסדות בריאות, לאגודה למלחמה בסרטן והקשר לכאורה בין משפחת עופר לבין מומחי בריאות והסביבה שאמורים לאכוף תקנים מול מפעלים בבעלות המשפחה מחד, ומצד שני מועסקים על ידי פירמות בבעלות המשפחה או מקבלים ממנה תרומות מאידך.
ביקורת נוספת על האחים עופר היא מעורבות הפירמה רותם אמפרט שבבעלותם בהפלרת מי השתייה בישראל. רותם אמפרט קשורה גם לכרייה המתוכננת בשדה בריר שליד ערד.
פרשיות הון ושלטון
האחים עופר זכו לביקורת על רקע פרשת מוזיאון תל אביב. בתמורה לתרומה שהתחייבו לתת כדי להרחיב את המוזיאון, הושגה הבנה עם עיריית תל אביב יפו שהמוזיאון יקרא על שמם וכי הערת אזהרה בטאבו תעבור על שמם על הנכס. בעקבות הביקורת הציבורית מהלך זה לא בוצע. בעקבות כך ביטלו האחים עופר את התרומה.
הסרט שיטת השקשוקה שהופק בשנת 2008 על ידי העיתונאי מיקי רוזנטל מנסה להתחקות אחר הקשרים של האחים עופר עם השלטונות בישראל, ובעיקר הפרטת חברת צים ופרשת השקשוקה. אף ערוץ טלוויזיה לא הסכים להקרין את הסרט. בתגובה לטענות בסרט הפיקו האחים עופר סרט נגדי משלהם, ואף תבעו את רוזנטל בתביעת דיבה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חייבים לעצור את האחים עופר אתר-בלוג שדורש להגיש כתבי אישום נגד המפעלים בשליטת משפחת עופר על רקע זיהום סביבתי
- עידן דורפמן, מדינת ישראל וסמי עופר נגד ים המלח, מי ינצח? בבלוג "עולם חדש מופלא"
- מידע אודות החברה לישראל במערכת מאיה של הבורסה בתל אביב
- תחקיר גלובס על קשרים בין האחים עופר לבכירים במערכת הבריאות איתי רום 18.4.2007 באתר עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל
- אבא למה יש לי סרטן על הקשרים הענפים של משפחת עופר בממשל בישראל והקשר להפלרה
- הפלרה על הקשרים של משפחת עופר עם אנשים שונים בפקידות ובממשל
- שירות בלומברג, אח מרוויח, אח מפסיד: מה קרה לאימפריות של אייל ועידן עופר?, גלובס, 4.1.2017
- רעות שפיגלמן ואורי טל-טנא, 23 מיליארד סיבות יש לעידן עופר להילחם על ים המלח, כלכליסט, 23.1.2017
