השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל

השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל היא ההשפעה הקיימת והחזויה של התחממות עולמית ושינוי האקלים הנובעים ממנה על משק המים בישראל השפעה זו נחשבת אחת ההשלכות החמורות של שינויי אקלים בישראל.

עיקר ההשפעה היא התגברות הבצורת ואידוי המים. שינויי האקלים גורמים להפחתה של כלל כמות המשקעים בישראל, לשינויים בפיזור המשקעים באזורים שונים בארץ. כמו כן המשקעים נוטים לרדת במספר ארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים. כל זה משפיע מאוד על ישראל, מאיים ליצור מצב חירום במשק המים ותורם למדבור ואובדן קרקעות בישראל ולפגיעה קשה בטבע בישראל. בנוסף התפלת מים שנועדה להתמודד עם מחסור המים, גוררת ככל הנראה עודף תחלואה ותמותה בגגל מחסור במינרלים במים מותפלים. שינויי האקלים הם, כנראה, הסיבה מספר 1 לבצורת נכון לשנת 2018. הסיבה השנייה בחשיבותה היא העלייה בצריכת המים לנפש. בשנים 2016-2018 היא עלתה ב-10% בעוד שהאוכלוסייה בישראל גדלה רק ב-2% בשנה[1]. הסיבה השלישית בחשיבותה היא העלייה בכמות האוכלוסייה.

בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב". בהמשך אנו מביאים נתונים על התגברות הבצורת בישראל הקשר לשינויי האקלים ההשלכות שלה, על השיטות למאבק בבצורת בישראל ועל ההשלכות שלהן.

השפעת שינויי האקלים על המשקעים ועל מערכות המים בישראל

קיימות 4 סיבות קשורות לשינויי אקלים, שיכולות לגרום להפחתת כמות המים המתוקים בישראל:

שינוי משטר המשקעים עקב שינויי האקלים

שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים. ישנם כמה דרכים בהן שינויי האקלים עושים את זה. לגבי חלק מהדרכים המדענים בטוחים יותר, לגבי חלק פחות. הסיבות לגביהן יש נתונים נכון ל-2018 הן אלה:

  • הרחבת תא הֶדְלִי – הוא אחד מתאי זרימת אוויר באטמוספירה. בתא זה האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב זה האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.[2] בגלל שינויי האקלים באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם ל"תא הֶדְלִי" להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.[3][4][5][6].
  • סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. אם לשלב את ההשפעה של הרחבת תא הדלי והשפעת המבנה של הסופות, בסך הכל, על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.[7][8].
 
בקעת יזהר במדבר יהודה. אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים על ישראל היא מדבור
  • עוד גורם שמזיז את הגשמים צפונה היא המסת הקרח בקטבים, מה שגורם לשינויים בלחץ האטמוספרי. גם דבר זה עלול להפחית את כמות המשקעים בישראל[9].
  • התחממות עולמית גורמת להפשרה מואצת של הקרח בקטבים וצמצום כמות השלג, דבר זה גורם גם להחלשות זרם הסילון הקוטבי הנע מסביב לאזור הקוטב. כתוצאה מכך נחלשות הרוחות המערביות הדוחפות את ענני הגשם מהים לכיוון ישראל מה שעלול להפחית את כמות המשקעים שהיא מקבלת. עם זאת, אפקט הזה יכול להביא גם ליותר גשם בישראל, כי אותה הרוח המערבית מסיעה אחר כך את העננים מישראל מזרחה ואם היא תיחלש יכול להיות שמערכות מזג אוויר הכוללות בתוכם הרבה משקעים יישארו בארץ יותר זמן.[10][11][12][13].

לפי הנתונים של החזאי בועז דיין, בעל האתר "תחזית מזג האוויר בישראל", כבר עכשיו, כאשר הטמפרטורה עלתה במעלה אחת, שינויי האקלים גורמים לתזוזת הגשמים צפונה בישראל: במישור החוף בהשפעת הים החם יותר, כמות המשקעים בינתיים לא משתנה עם כי הגשם נוטה להתרכז בכמה אירועי גשם חזקים במקום להתפרס על כל העונה. במרגלות ההרים המערביים הגשמים זזו 18 קילומטר צפונה, בגב ההר הם זזו 36 קילומטר צפונה, ובמרגלות ההרים המזרחיים 55 קילומטר צפונה. [14]. הסכם פריז אמור להגביל את העלייה בטמפרטורה ל-1.5 מעלות אבל בשביל לקיים אותו צריך להפחית פליטות גזי חממה.

לפי הנתונים מ-2019 קיימת ירידה במספר הימים שבהם נרשמו משקעים בגובה של עשרה מילימטר או יותר. מדי עשור נרשמה ירידה של יום במספרם הכולל. כלומר במהלך השנה יש כמה אירועי גשם חזקים והיתר יחסית יבש. צפויה ירידה של עד כ–30% בשכיחות שקעים קפריסאים — מערכת מזג האוויר היוצרת את מרב המשקעים בישראל[15].

אידוי מוגבר

 
השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. ממוצע הטמפרטורות בשנות ה-70 מוצג כ-1 . טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.

מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל בטווח הארוך. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000[16].

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.[17] יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם. סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות 50-70 של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ. על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות. לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משנת 2015, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב-0.9-1.1 מעלות ביולי[18].

על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת בתדירות גלי החום - אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום[19]. על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. [20] [21]

יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל[22].

בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.[23].

בקיץ 2018, רשות המים אמרה שהמים בכינרת מתאדים בקצב מדאיג של 0.5-1.0 סנטימטר ביום מה שיחד עם כמות משקעים קטנה גורם להמלחת האגם ופוגע בדגי האמנון[24]. הקצב הנורמלי נכון ל-2013 היה: ליולי-אוגוסט 0.6 סנטימטר ליום ולינואר-מרץ 0.2 סנטימטר ביום[25]. זה לא שונה הרבה אבל בכל זאת כנראה משנה את המצב באיזו שהיא מידה.

ספיגת פחות מים בקרקע עקב פגיעה בצמחייה

כאשר הצמחייה מתייבשת, נשרפת בגלל ההתייבשות, או נפגעת בצורה אחרת יש פחות מים בקרקע ופחות גשם. הפגיעה בצמחייה עלולה ליצור לולאת משוב מחזקת: ככל שיש פחות יערות וצמחייה בכלל, כך הקרקע מתייבשת יותר וגם מסוגלת לספוג פחות מים. בנוסף זה מגביר גלי החום והקור. ראו מידע על כך בדף יער.

המלחת אקוויפר החוף עקב עליית פני הים

עליית פני הים גורמת להמלחת אקוויפר החוף. בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. נוסף לכך, שאיבת מי תהום מהאקוויפר ובנייה עליו גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את עליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף.

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב מואץ, החל משנות ה-1990. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. [26]

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילמטר לשנה. [27]. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.[28] רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.[29]

השלכות עליית מפלס הים התיכון על אקוויפר החוף, נבחנו על ידי ד"ר אבי מלול מנציבות המים. אקויפר החוף הוא אחד ממאגרי המים החשובים בישראל. חשיבותו נובעת מגודלו, מיקומו ושימושו כמאגר רב-שנתי של מערכת המים הארצית. בעבר סיפק אקויפר החוף כרבע מתצרוכת המים של ישראל. במשך השנים, כתוצאה משאיבה מואצת, ירד מפלס המים באקויפר ונוצרו "מכתשים הידרולוגים" הנתונים לסכנה במקרה של חדירה של מי ים. ככל שהשיפוע באזור נמוך יותר והקירבה ל"מכתשים הידרולוגיים" גדולה יותר, הפגיעה באיכות מי האקויפר תהיה משמעותית יותר. מהממצאים עולה כי עליית מפלס פני הים במטר אחד, באזורים בעלי שיפוע טופוגרפי נמוך הסמוכים ל"מכתשים הידרולוגיים", צפויה לגרום לאבדן של למעלה מ-25 מליון מ"ק של מים שפירים לכל ק"מ חוף. [30] אקוויפר החוף משתרע מקיסריה עד אשקלון במרחק של כ-105 ק"מ ולכן מדובר על אובדן יכולת אגירת מים בכמות של כ- 2,625 מיליון מ"ק.

התגברות הבצורת וההשלכות שלה

  ערך מורחב – משק המים בישראל

לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018 (עמוד 9 מההתחלה למרות שבעמודים הראשונים אין מספור), בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין 1.1% ל-3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ[31].

לפי ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: "בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בכמות המשקעים. יש לזה השלכות על כל משק המים שלנו, יש לכך השלכות על הגידולים שאנחנו מגדלים, על המסחר החקלאי, על המגוון הביולוגי בטבע. שינויים בתנאי הגידול של בעלי החיים, תפוצה שונה של מיני צמחים, הכחדה. אנחנו רואים עלייה בפני הים, לה יש השלכות על השינוי בחומציות ובמליחות. השינויים האקלימיים משפיעים על הבריאות, על החקלאות, יש להם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות"[32].

כדי לראות באילו אזורים הבצורת משפיעה יותר ובאילו פחות השתמשו בדף מדד הבצורת של השרות המטאורולוגי הישראלי, בו יש הסברים כלליים וגם מפות[33]. מהדוח על עונת המשקעים 2016-2017 ניתן לראות שהבצורת היתה חזקה יותר בדרום בעונה זו (תרשים 3ב בעמוד 3)[34]. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה נכון ל-2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. [35]

יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר מחזורי אקלים שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי אל-ניניו ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב התחממות עולמית מתרחשים כתהליך ארוך טווח של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי הכחשת אקלים.

מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.[36] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.[37] הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[1]

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה-20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים[38]

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל-28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב-20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב-16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב-16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. [39].

 
מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.

בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת[40]

בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב-2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש-"מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."[41].

בהודעה מה-4 ביוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראו משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.

לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים[42].

נכון לקיץ 2018 המצב לפי רשות המים הוא כזה: "ברשות המים הסבירו כי ישראל חווה רצף נדיר של חמש שנות בצורת, מה שהוביל ישירות למחסור החמור ביותר במים - 2.5 מיליארד קוב. מדובר במחסור החמור ביותר מאז שהתחילו המדידות לפני 70 שנה (קום המדינה). עוד על פי הנתונים, מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים: בכנרת חסרים כמיליארד קוב מים והיא קרובה מאי פעם לקו השחור - הקו הנמוך ביותר, שנמצא 214.87 מטר מתחת לפני הים - מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים. המעיינות המרכזיים כמו הדן והבניאס המזינים את הירדן בשפל קיצוני, ומפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד[43]".

" לראשונה מאז החלו המדידות (לפני כ-100 שנה) שמי הכנרת מתאדים בקצב גדול יותר מכמויות המים הנכנסות אליה מגשמים, נהר הירדן והנחלים. תופעה זו גורמת להמשך ירידת המפלס למרות שכבר כשלוש שנים כמעט ולא שואבים מים מהכינרת למערכת הארצית. מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן (הדן והבניאס) בשפל הקיצוני ביותר מזה כ-70 שנות מדידה. מפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד".

הסיבה לכך לפי שר האנרגיה, התשתיות והמים יובל שטייניץ ורשות המים:

"שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ, הסביר ששנות הבצורת הכניסו את ישראל למצב חירום: "מאגרי המים בישראל נועדו לשנה - שנתיים ולא לחמש שנות בצורת רצופות. אנחנו קוראים לציבור לשוב ולחסוך במים. אנחנו חוסכים לא רק כדי שיהיה מה לשתות - אלא גם להציל את החקלאות ואוצרות הטבע של ארץ ישראל - הכינרת והנחלים".

על אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוטה לזלזל בטענות, וגם ביטל את התוכנית של ארה"ב נגד התחממות גלובלית, שטייניץ הסביר כי משרדו הגיע למסקנה הפוכה - וכי הקשר בין ההתחממות לבצורת הוא ישיר: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"[44].

מצב זה גרם לממשלה לנקוט במספר פעולות: מחזור מים, התפלת מים וכן קמפיינים לחסכון במים. קמפיין אחד נערך לזמן קצר יחסית ב-2009 והקמפיין השני התחיל בקיץ 2018. לפרטים ראו בסעיף "מאבק בבצורת" בדף זה.

 
חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008

נכון ל-2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד[45].

לפי המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות, יבול הזיתים בישראל בשנת 2018 אמור לרדת בחצי לעומת השנה שעברה. מדובר בתופעה המשותפת לכל אזור המזרח התיכון למעט ספרד. הסיבות הן אלה:

בחורף לא היה מספיק קור להתמיינות כל הפקעים על הצימוח בשנה קודמת ועל כן נשארו כמה פקעים וגטטיביים שנתנו צימוח חזק שפגע בתהליך החנטה.

מיעוט היבול לא נבע מתופעת הסירוגיות, אלא משינויי אקלים. הסירוגיות בענף לא הורגשה כלל בעשור האחרון.

הפסקת ירידת הגשמים למשך 45 ימים וטמפרטורה גבוהה ביום מעל 20 מעלות, גרמו לעקה בעצים, ומערכת השורשים הפסיקה לעבוד וכאשר בא הגשם הפעיל את השורשים והתחיל תהליך צימוח אשר התחרה עם הפרחים וגרם לפגיעה בתהליך החנטה[46].

נכון לשנת 2018 אם הכינרת עדיין נמצאת במצב סביר זה בעיקר בגלל שלא שואבים ממנה. לפי ד"ר דני קורצמן, הידרולוג ממכון וולקני, בראיון לאולפן ynet: "יש אזורים בישראל שאין להם את היכולת לקבל את המים המותפלים והמצב שם שונה לחלוטין. אם יהיו עוד חמש שנות בצורת כאלה, כן יהיו בעיות גם לספק מים לבתים - מזרח הארץ יהיה בבעיה רצינית, מערב הארץ בבעיה פחות רצינית[47].

השלכות חברתיות סביבתיות נוספות של הבצורת הנגרמת משינויי אקלים

בגלל שינויי האקלים מתרחבים שטחי המדבר בישראל והשטחים הראויים למגורים מצטמצמים. מצד שני כמות האוכלוסייה בישראל עולה. זה יוצר מצב בעייתי של צפיפות הולכת וגדולה. זה מוביל לבנייה צפופה, צמצום בשטחי הטבע בישראל, הפיכתם לאספלט ובטון. הדבר מפחית את החלחול למי התהום ומפחית את האפשרות של האוכלוסייה והטבע להתמודד עם השלכות של שינויי אקלים כמו גלי חום וסופות אבק. כאשר יש פחות טבע, גלי החום וסופות האבק מכים חזק יותר והפחתת החלחול תורמת למדבור.

יש לציין שבמצב זה השטח הנוח ביותר למחייה הוא לא השטחים עליהם יש מחלוקת בין ערבים ליהודים (יהודה, שומרון, עזה), אלה מישור החוף, בו עדיין יורדים הרבה גשמים ולפי החזאי בועז דיין צפויים לרדת גם בהמשך בגלל התחממות הים התיכון[48]. מישור החוף הוא כבר עכשיו האזור המיושב ביותר בישראל והמתחרה העיקרי של האדם בשטח זה הוא ההרכב הפרטי. הרכבים לוקחים הרבה מאוד מקום לחניות. כאשר יש הרבה רכבים יש פקקים ואז צריך לסלול כביש חדש. כאשר יש הרבה רכבים קשה לבנות בנייה צפופה כי נוצר פקק ואז בונים פרבר חדש על חשבון השטחים הפתוחים שהולכים ונעלמים כתוצאה מהתהליך.

קשה לומר שאפילו בעלי החברות מעוניינים בתהליך זה, כי בישראל באופן קבוע ביישובים העשירים יש יותר ירק. כך, לדוגמה, בצפון תל אביב יש 13 מטרים רבועים של שטחים ירוקים לתושב ובדרום תל אביב בשכונת פלורנטין רק 1[49]. הטיולים של החברה להגנת הטבע הם לרוב לבעלי רכב פרטי כלומר לאנשים עם הכנסה גבוהה (כי הם קורים בשבת) ואין מחסור במשתתפים. כלומר, גם העשירים מעוניינים שישארו שטחים טבעיים בישראל ומשלמים על זה לא מעט כסף. למרות זאת בישראל עדיין התחבורה הציבורית, רוכבי האופניים, הולכי הרגל הם בעדיפות נמוכה יותר מהרכב הפרטי, בהשקעות הכספים ובעוד דרכים(לדוגמה באי מימון על ידי החברה להגנת הטבע אוטובוסים לטיולים).

הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה במישור החוף מדגישה את הצורך בחופים ציבוריים. למרות זאת בינתיים עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים שיאסור בניית מלונות על החופים האלה.

בנוסף כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם. כך לדוגמה בבריכה זולה, כזאת שמרכיבים אותה ולאחר השימוש מפרקים, באורח של 4 מטר, רוחב של 3 מטר ועומק של מטר אחד נכנסים 12 מטר קוב מים. מכיוון שהצריכה הממוצעת בישראל היא כ-100 מטר קוב לנפש בשנה ובמשפחה יש 5 נפשות בממוצע, מספיק להשתמש בבריכה 10 פעמים בשנה כדי להגדיל את צריכת המים ביותר מ-20% - יותר מחמישית. אם המשפחה תשתמש בבריכה רק פעם בשבוע בממוצע - 52 פעמים, היא יותר מתכפיל את צריכת המים שלה. בבריכה קבועה, ברוחב של 10 על 10 מטר ובעומק ממוצע של מטר אחד יכולים להיכנס בקלות כ-100 מטר קוב מים ואז מספיק למלא אותה 5 פעמים בשנה כדי שהצריכה תוכפל!

נסיונות להתמודד עם המחסור במים

מאבק בבצורת

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל כ-10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. כלומר מים המופקים באופן טבעי - מהכינרת מהנחלים, ממי התהום אפשר לקבל לא יותר מ-1.8 מיליארד מטר קוב בשנה. כל מטר קוב מים שווה ל-1,000 ליטר מים[50]. כאשר בעקבות שינויי האקלים יש פחות גשם ויותר אידוי בגלל עלייה בטמפרטורות הכמות הזו קטנה.

נכון לשנת 2016, צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן לחקלאות (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם השבת מים לטבע (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו זמן התפלת מים בישראל הצליחה להתפיל מים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. [51].

כמות זו גדולה בהרבה מכמות המים שאפשר להפיק באופן טבעי מבלי לפגוע בטבע, אפילו אם כמות הגשמים בשנה היא נורמלית. בגלל זה ומכיון שבערך מתחילת המאה ה-21 שנות הבצורת החלו לקראת יותר ויותר עקב שינויי האקלים, ננקטו צעדים שונים כדי להפיק מים בשיטות אחרות[52].

צמצום צריכת מים - חזרתו של הקמפיין "ישראל מתייבשת"

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים. השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב-1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע[53]. לכן אחד הפתרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"[54] גרם לירידה בצריכה של כ-14%[55].

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים[56][57] [58].

בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים[59][60][61].

במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. באתר הקמפיין בין היתר נאמר:

" בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!"

במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." לדרכים קונקרטיות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין[62] וכן בפסקה חסכון במים למטה בדף זה.

לטענת שר האנרגיה,התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה המרכזית לתחילת הקמפיין היא שינויי אקלים: "מאגרי המים בישראל נועדו לשנה - שנתיים ולא לחמש שנות בצורת רצופות. אנחנו קוראים לציבור לשוב ולחסוך במים. אנחנו חוסכים לא רק כדי שיהיה מה לשתות - אלא גם להציל את החקלאות ואוצרות הטבע של ארץ ישראל - הכינרת והנחלים".

על אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוטה לזלזל בטענות על התחממות עולמית , וגם ביטל את התוכנית של ארה"ב נגד התחממות גלובלית, שטייניץ הסביר כי משרדו הגיע למסקנה הפוכה - וכי הקשר בין ההתחממות לבצורת הוא ישיר: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"[63].

ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

  • לוחצים על הידית הקטנה בשירותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.
  • מתקלחים 2 דקות פחות וחוסכים 40 ליטר מים
  • סוגרים ברז מטפטף וחוסכים 60 ליטר מים ביום
  • משקים את הגינה 5 דקות פחות וחוסכים 200 ליטר מים ביום (לגינה בשטח 250 מ"ר).

להמלצות פרטניות יותר ראו בדף הקמפיין[64].

מחזור מים

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.[65]. יש לציין שנכון ל-2018 המים המגיעים לשימוש ביתי הם לרוב נטולי מגנזיום ולכן גם המים הממוחזרים בחקלאות הם כאלה. כמו כן בגלל שבמים הממוחזרים יש יותר נתרן השילוב של יותר נתרן ופחות מגנזיעום וסידם עלול ליצור עודף נתרן בקרקע. זה עלול להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף[66].

התפלת מים וההשלכות שלה

  ערך מורחב – התפלת מים בישראל

מתוך 2,345 מיליון מטר קוב מים שנצרכו בשנת 2016 בישראל כ-542 מיליון מטר קוב הם מים מותפלים, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים.[67]. את פתרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל כנראה כי זהו פתרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים, אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה. לטענת התומכים בפתרון זה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את איכותם, ולחסוך כסף כי המחיר שלהם אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. לעומת זאת קיימת ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים[68].

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[2]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[3] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[4]. על פי נתוני חברת "מקורות", כעת, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים. נכון לשנת 2018 אם הכינרת עדיין נמצאת במצב סביר זה בעיקר בגלל שלא שואבים ממנה ומשתמשים במים מותפלים במקום. למרות זאת לא כל האזורים בישראל יכולים לקבל מים מותפלים. לפי ד"ר דני קורצמן, הידרולוג ממכון וולקני, בראיון לאולפן ynet: "יש אזורים בישראל שאין להם את היכולת לקבל את המים המותפלים והמצב שם שונה לחלוטין. אם יהיו עוד חמש שנות בצורת כאלה, כן יהיו בעיות גם לספק מים לבתים - מזרח הארץ יהיה בבעיה רצינית, מערב הארץ בבעיה פחות רצינית[69].

בנוסף לכך לשימוש במים כאלה יש השלכות בריאותיות וסביבתיות. ההשפעות השליליות העיקריות הן:

  1. זיהום מי ים בתרכיז מומלח. ישנם פרויקטים של הקמת מתקני התפלה ללא התרכיז אבל בינתיים הם לא מומשו[70].
  2. עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם. נכון לשנת 2015, 4% מהחשמל המופק במדינה שימש להתפלת מים. ישנם מתקני התפלה, כמו זה באשקלון, שנבנתה בעבורם במיוחד תחנת כוח המספקת חשמל רק להם.[71]. ישנם הצעות להקים את המתקנים כך שיפעלו על אנרגיה מתחדשת, אבל בינתיים זה לא מומש בישראל. יש לציין שגם לאנרגיה מתחדשת יש מחיר סביבתי מסוים.
  3. פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים ומושבים. ההשפעה הזו מדאיגה בינתיים הכי הרבה את האוכלוסייה בישראל.
  4. תפיסת שטחים פתוחים. המתקנים כעת לא תופסים רצועה רחבה מ-20 מטר של חוף אבל תופסים לא מעט שטח בעומק היבשה.[72].

מחסור במגנזיום

ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים הן משמעותיות. השלכות קשות יש למחסור במגנזיום. השימוש במים מותפלים ומושבים איננה הסיבה היחידה למחסור במגנזיום בישראל - סיבה נוספת היא חקלאות תעשייתית אשר גורמת למחסור במגנזיום ובאומגה 3. עם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בהרצאת מבוא לחודש המודעות למגנזיום, הציג פרופ' שכטר, מנהל מח' המחקרים במכון הלב שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, מחקרים שנעשו בארץ ובעולם. המסקנה מהם היא שבגלל מחסור במגנזיום מתים כל שנה כ-4,000 ישראלים - יותר מזיהום אוויר בישראל. במרץ 2018 הוחלט להוסיף מגנזיום באופן מלאכותי למים המותפלים. מתקן החלוץ אמור להתחיל להבנות בספטמבר בשנה הזאת. [73][74][75].

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ-178,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב-6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%[76][77].

עוד ב-2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים[78][79][80].

יש לציין שהוספת המגנזיום למים יכולה לגרום בעצמה להשלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות. לפי דר' דיקלה דהן שריקי, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במשרד הבריאות, רבקה גולדשמיט, מחלקת התזונה במשרד הבריאות, עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה במשרד הבריאות הוספת מגנזיום למים יכולה לגרום ל:

תוספת עלויות בהפקת המים.

מגבלות שטח וקרקע זמינים,

העלאת ה-TDS והקשיות של המים (תיתכן סתירה עם הדרישות לייצוב)

תכנון מחודש למערך אספקת המים (לצורך מיהול),אספקה רציפה של כימיקלים (לצורך מינון),

ובעיקר - חוסר ידע וניסיון תכנוני, הנדסי וכימי מהעולם[81].

חששות דומות העלתה גברת חנה אלחנני מנהלת אגף איכות המים ברשות המים, בכנסת. לדבריה, אפשר, בקלות יחסית, להוסיף מגנזיום לחלב, לקמח או למלח, הנצרכים במלואם כחומרי מזון, במקום להוסיפם למים, אשר להם שימושים רבים מעבר לשימוש התזונתי. לגבי הוספת המגנזיום למים, היא העלתה את ההשלכות הבאות:

הוספת מינרלים למים בכל חלופה שתוצע תחייב בהכרח פעילות שיש לה היבטים סביבתיים: כריית מחצבים, הובלות מינרלים למתקני ההתפלה ומחליפי יונים לרענון, תוספת אנרגיה לצורך הטיפול וכדומה.

גב' שרה אלחנני מציינת כי הוספת מגנזיום וגם מינרלים אחרים למים המותפלים כרוכה בהוספת כימיקלים למים, שכן לא מדובר ביסוד טהור אלא בחומרים תעשייתיים. לדוגמה, אחת האפשרויות להוספת מגנזיום היא על-ידי הוספת המלח מגנזיום כלוריד, שיביא, נוסף על העלייה בריכוז המגנזיום, לעלייה של כ-61–21 מג"ל בריכוז הכלוריד במים. לדבריה, "לאחר שנעשה מאמץ עילאי להוריד את מליחות המים ולהוציא מהם את הכלוריד, מוסיפים אותו מחדש למים. לאחר ההוספה יש להוריד את ריכוז הכלוריד, או לחלופין להותיר את הריכוז על כנו, במחיר סביבתי מסוים, הכולל השקיה במים בעלי ריכוז מלחים גבוה יחסית, שיכולים לפגוע בגידולים ובקרקע, וכן המלחה של מי התהום באקוויפרים".

אפשרויות אחרות להוספת מגנזיום הן הוספת המלח מגנזיום סולפט, שלהגדרת רשות המים הוא חומר משלשל הגורם גם הוא להמלחת המים; המסת דולומיט, הגורמת לחריגה מהדרישה לריכוזי סידן במים עלייה ניכרת בקשיות המים, ועל כן מוגדרת על-ידי רשות המים כשיטה לא ישימה; הקמת מתקן מחליף יונים – שיטה אשר לא נוסתה בהיקף מלא בעולם, ולשם הפעלתה נדרשת הוספת שטחים למתקן ההתפלה בקרבת החוף.

עוד נטען כי להוספה של מגנזיום למים מותפלים עלולה להיות השפעה שלילית על תשתיות המים. בנייר עמדה של רשות המים בנושא הוספת מגנזיום למים מותפלים נטען כי "הוספת מגנזיום למים מותפלים מגדילה משמעותית את קשיות המים, שיכולה לפגוע במערכות הובלה, דודי שמש ומערכות מים לדברי אינג' עירית הן, מהנדסת מים ארצית במשרד הבריאות, "בהתאם להחלטה על הוספת ביתיות". מגנזיום למים המותפלים ייתכן שיהיה צורך לבדוק מהו הריכוז המיטבי של סידן שמוסיפים למי השתייה בתהליך הייצוב, כדי לשמור על איזון בין שני המינרלים ולמנוע שקיעת יתר של מינרלים במערכות המים"

נטען גם שאם לתת לחקלאים עצמם להוסיף את המגנזיום נקודתית הדבר עלול להגביר משמעותית את עלות הייצור[82].


מחסור ביוד

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד[83] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס[84] דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד[85]. עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת[86].

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה[87]. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים. הסקר נערך ב-229 יישובים ברחבי ישראל וכלל מדגם מייצג של מעל 2,000 משתתפים מכל מגזרי האוכלוסייה העיקריים בישראל (ערבים, יהודים חילונים ויהודים חרדים). בעקבות הסקר, שהיה הראשון מסוגו בישראל ונערך בהובלת פרופ' אהרון טרואן (חוקר), הדוקטורנט יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני מוסמך) מהאוניברסיטה העברית וד"ר ג'וני ארבל (רופא-אנדוקרינולוג) ממכבי שירותי בריאות, פרסם משרד הבריאות המלצות חדשות בנושא[88] . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות[89].

עודף נתרן

בגלל שבים המותפלין אין מספיק מגנזיום וסידן וכאשר המים האלה לאחר השימוש הראשוני בהם הופכים למים מושבים והולכים לחקלאות יש בהם יחסית הרבה נתרן הדבר עלול לגרום לעודף נתנרן בקרקע. הדבר עלול להביא להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף[90].

המחסור בחנקן

במים מותפלים יש מחסור במגנזיום וחנקן. התוצאה של שימוש במים כאלה לגידולים חקלאיים הביאה לפגיעה ביבול. כדי להיאבק בתוצאה זו החילו לערבב מים מותפלים עם מים טבעיים[91].

הוספת סידן

במים מותפלים יש מחסור בסידן. לכן לאחרונה החלו להוסיף סידן באופן מלאכותי למים המותפלים[92].

סילוק עודף בורון במים מותפלים יש עודף בורון מה שעלול להזיק לחלק מהגידולים המושקים במים האלה ואפילו למבנים. לכן מסלקים את הבורון באופן מלאכותי מהמים המותפלים מה שמעלה את עלותם וצריכת האנרגיה. כעת מנסים להכניס שיטה חדשה לסילוק בורון שתפחית את ההשפעות האלה[93].

זיהום וחימום מי ים

מתקני ההתפלה מזרימים תרכיז מומלח למי הים, מה שגורם להשלכות שליליות שונות. במפרץ הפרסי לדוגמה בו יש הרבה מאוד מתקני התפלה, מליחות הים עלתה ב-25% בשנים האחרונות ובאזורים מסוימים פי 2, מה שגרם לתמותה מסיבית של אורגניזמים ימיים. בעיות נצפו גם באזורים אחרים. בנוסף ככל שהמים מלוחים יותר כך קשה יותר להתפיל אותם, כך שאם זה ימשך בצורה הזו יהיה קשה להמשיך להתפיל. המתקנים מזרימים אל הים גם כימיקלים שונים ומחממים אותו. כימאי בשם פאריד בהיא הציע שיטה איך להיפטר מהתרכיז המומלח וגם להוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באוויר באמצעות תגובה כימית[94][95]. יש טכנולוגיה שנקראת " Low Temperature Thermal Desalination" אשר לא משחררת תרכיז מומלח למים אבל משתמשת בהרבה יותר אנרגיה[96].

השמדת אורגניזמים ימיים בשאיבה

נכון לשנת 2009 כל שנה הושמדו 3.4 מיליארד אורניזמים ימיים בגלל שאיבה לתוך מתקני ההתפלה. רובם הם אורגניזמים קטנים כגון פיטופלנקטון,ביצי דגים ודגים קטנים אך יש גם אורגניזמים גדולים יותר[97]. יש הצעות לשאוב מים לא מהים עצמו אלה לשים את פתח המשאבה מתחת לקרקעית הים כאשר המים יעברו דרך החול. עם זאת הדבר יעלה כנראה את הצריכה האנרגטית כי יצטרכו לשאוב בעוצמה וטוענים שזה יכול להפוך את ההתפלה ללא כדאית כלכלית[98].

מחזור המים והתפלה

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה בכ-10 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו-6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב-2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה ממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע[99]. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את התפלה בישראל מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה וגורם לפליטות גזי החממה. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז. בנוסף ההתפלה לא תפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

למרות זאת יש רבים שלא רק רואים בהתפלה פתרון לבעיית הירידה במשקעים, אלא גם חושבים שבגלל זה אין צורך לפעול לתיקון האקלים כי הבצורת לכאורה לא מסוכנת בגלל ההתפלה. גישה זו באמת יכולה להחמיר את המצב ועדיף לא ללכת בה.

מעבר לשימוש במים מינרליים

הרבה אנשים משתדלים לעבור למים מינרליים אבל לשתיית המים האלה גם יש השלכות שליליות על הבריאות והסביבה[100].

אגירת מים

  ערך מורחב – קציר מי נגר

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016, 36 מיליוני מטר קוב מים הגיעו ממאגרים וקליטת מי שיטפון. מכאן אפשר לראות שפתרון זה לא מקודם באופן משמעותי בישראל. [101].

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. כוונת הגורמים הממשלתיים התומכים בנושא היא לשמור עד כמה שאפשר את מי הגשם בסביבה בה הם נפלו, לגרום להם לחדור אל הקרקע ובכך להעשיר את מי התהום ולהקטין את כמות מי הגשם המתבזבזים בזרימה לים.

ברמה הפרטית, כגון לגבי בית פרטי או בית משותף, המליצה וועדת ההיגוי לבנות בור חילחול בכל בית משותף ובית פרטי. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי ועל פי תקנות שהוצאו לצורך כך, החל משרד השיכון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לחייב את המתכננים לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. עפ"י הנחיות משרד השיכון, יש לבנות בבנייה משמרת מי גשם) בכל בנייה חדשה.

עפ"י הנוהל והתקנות, מחוייבת כל בנייה חדשה בהתקנת 'בור חילחול'. לעומת זאת, בבנייה ישנה הנוהל עדיין (שנת 2008) אינו מיושם במלואו. אולם, כפי הנראה, מתכוננים משרדי הממשלה בעתיד לחייב בהדרגה את אזרחי ארץ ישראל להזרים את מי הגשם הנופלים בחצרם ישירות אל בורות חילחול ואל מי התהום. אין עדיין תקנה המחייבת בתים ישנים, קיימים, להפנות את המים בפועל לתהום[102].

יבוא מים

בעבר דובר על ייבוא מים מטורקיה. נוכח זה שהיחסים עם טורקיה נמצאים במצב גרוע ושברירי הצעה זו לא נראית פתרון איכותי במיוחד. בצפון אירופה ובמקומות אחרים יש עודף מים בשנים האחרונות בגלל ששם שינויי האקלים גורמים לעלייה בכמות המשקעים. לכן יהיה הגיוני להעביר מים מהמקום בו יש עודף למקום בו יש מחסור. זה יכול לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל זה לא יכול לשמש כפתרון אמיתי כי זה לא יכול להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה בכ-10 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים באזורים בוההים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע. בנוסף הייבוא לא יפתור את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. ניסיון להחליף את מחזור המים בייבוא ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והים רוב האנרגיה מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלהוגורם לפליטות גזי החממה. למעשה, אעפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז. לכן זה יגרום שיגרום לשינויי אקלים חמורים יותר, מה שידרוש יותר ייבוא וחוזר חלילה.

זריעת עננים

זרעית עננים, או הגברת מטר היא פעילות המיועדת להגדיל את כמות הטיפות המעובות, ובכך להוריד יותר גשם מתוך העננים. דבר זה מבוצע על ידי פיזור כמויות זעירות של יודיד הכסף בענני גשם. [5]

בישראל נערכו שלושה ניסויים כדי לבדוק בכמה מגדילה "זריעת עננים" את כמויות הגשמים. בשני ניסויים נמצא כי "זריעת עננים" מגדילה את כמות הגשם בכ-14% ואילו ניסוי שלישי לא מצא הבדל. [6]

טיהור בארות

הארגון אדם טבע ודין סבור כי אחד הפתרונות ה עיקריים צריך להיות טיהור בארות. לטענתם סך הבארות המזהמים מכילים מאגרי מים העולים על הכמות השנתית של מים השפירים שצורכת ישראל. זה חשוב במיוחד כי נראה שקידוחי מי תהום יכולים להביא לרעידות אדמה[103][104].

השפעות עתידיות של התחממות עולמית על משק המים בישראל

התחזית של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים צופה כי ישראל, כמו רוב המזרח התיכון, תסבול משינוי אקלימי בעקבות ההתחממות העולמית. עיקר השינוי הצפוי הוא הגברת אירועי בצורת ועליה של הטמפרטורות ושל היובש. על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקס פלנק ופורסם בשנת 2016, עלייה של 2 מעלות עלולה לגרום לכך שעד שנת 2050 חלקים מהמזרח התיכון יהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם. לפי נתוני החוקרים המזרח התיכון יתחמם בקצב מהיר פי 2 ויותר, ביחס לממוצע בעולם כאשר רוב ההתחממות תתרחש דווקא בעונה החמה- עונת הקיץ. כתוצאה מכך צופים החוקרים, שאם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2 מעלות הטמפרטורה הממוצעת בעונה החמה במזרח התיכון תגיע ל-46 מעלות צלזיוס. מספר הימים המוגדרים כ"חמים מאוד" יעלה מ-16 ל-80 בשנה, ובנוסף יגבר זיהום האוויר בגלל סופות חול.[105] [106]

על פי הערכות של נאס"א משנת 2015, אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה. טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה[107].

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינויי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפריר רינת חוזרים לחסכמים: בגלל זינוק בצריכה, הממשלה מקדמת תוכנית לחיסכון במים 30 באפריל 2018, הארץ
  2. ^ גאוגרפיה:אקלים, דע-מדע
  3. ^ דוקטור אסף רוזנטל התרחבות האזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות 8.12.2007, הידען
  4. ^ אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1 זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור
  5. ^ Martin Hoerling NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce
  6. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  7. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  8. ^ יובל בגנו בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב" 15.11.2017 מעריב
  9. ^ בועז דיין המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל? 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  10. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  11. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  12. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  13. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  14. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  15. ^ צפריר רינת מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור 25 ביוני 2019, הארץ
  16. ^ דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע,מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, אוגוסט 2012, הקו השחור באיור 3 בעמוד 16
  17. ^ אבי בליזובסקי, "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951", הידען, 1 במרץ 2012
  18. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23
  19. ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
  20. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 :מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 ,השירות המטאורולוגי 21.09.2016
  21. ^ צפריר רינת דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים הארץ, 25.9.2016
  22. ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד להגנת הסביבה
  23. ^ שחר סמוחה, אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  24. ^ מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מי הכנרת מתאדים בקצב מדאיג; המפלס צפוי להגיע קרוב לקו השחור 08 ביולי 2018, הפורטל הישראלי לטבע, חקלאות וסביבה
  25. ^ אלעד שילה, מארק פרל, ואלון רימר מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה יולי 2013, השירות המטאורולוגי הישראלי, האגף לשימור קרקע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חקר ימים ואגמים לישראל, המעבדה לחקר הכנרת, אקולוגיה וסביבה
  26. ^ דב ס. רוזן, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003
  27. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  28. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  29. ^ שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  30. ^ עליית מפלס פני הים התיכון, החברה להגנת הטבע
  31. ^ המשרד להגנת הסביבה דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות דצמבר 2017
  32. ^ נעם ברקן גשם לא בעיתו 07.05.2018, ויינט
  33. ^ השרות המטאורולוגי הישראלי מדד בצורת - SPI
  34. ^ מדינת ישראל, השרות ההידרולוגי, רשות המים [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Data-Hidrologeime/DocLib5/rain-season-2016-2017.pdf סיכום עונת הגשמים 2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים
  35. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  36. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין
  37. ^ יאיר קראוס, שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם, nrg, 4.2.2016
  38. ^ מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  39. ^ סוניה גורודיסקי "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים" 28.01.2018, גלובס
  40. ^ עמיר בן-דוד ופייגי שטרן בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים? 05.02.2018, ויינט
  41. ^ מעריב אונליין תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת
  42. ^ השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018
  43. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  44. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  45. ^ דרור פויר לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו 15.06.2018, גלובס
  46. ^ המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות : היערכות לעונת מסיק הזיתים לשנת 2018 8 באוגוסט 2018
  47. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן "אם יהיו עוד 5 שנות בצורת, תהיה בעיה לספק מים לכמה אזורים" 27.08.2018, ויינט
  48. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  49. ^ אילנה קוריאלהצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב 23.11.2016, ויינט
  50. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  51. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  52. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  53. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  54. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  55. ^ יובל ארבל ודניאל בן יהודה השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007 אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3
  56. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  57. ^ גיא ורון מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז15.10.2017, מאקו
  58. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  59. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  60. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  61. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  62. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  63. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  64. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  65. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  66. ^ שירי ספקטור הוספת מגנזיום למים מותפלים 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל
  67. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  68. ^ ויקיפדיה התפלה
  69. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן "אם יהיו עוד 5 שנות בצורת, תהיה בעיה לספק מים לכמה אזורים" 27.08.2018, ויינט
  70. ^ הויקיפדיה האנגלית Environmental
  71. ^ טל גולדרט סוף התפלה במחשבה תחילה 10.11.2015, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה
  72. ^ ויקיפדיה התפלה
  73. ^ יוסף בן שאול4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017
  74. ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICHDESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News
  75. ^ צפריר רינת עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות29.03.2018, הארץ
  76. ^ חיים רבלין, החדשות מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  77. ^ Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel 3 ביולי 2018, Science Direct
  78. ^ Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel 08.12.2016, Journal of Water and Health
  79. ^ אסף בן נריה שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.
  80. ^ חיים רבלין מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב 05.04.2016, מאקו
  81. ^ דיקלה דהן שריקי, רבקה גולדשמיט, עירית הן [https://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf צריכת חסר של מגנזיום והצורך בהוספתו למי שתייה] יולי - אוגוסט 2012, מים והשקייה
  82. ^ שירי ספקטור הוספת מגנזיום למים מותפלים 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל
  83. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem, Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL
  84. ^ עידן אפרתי צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס 14.09.2016, הארץ
  85. ^ Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis אוקטובר 2016, Cambridge Core
  86. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Shlomo Fytlovich, and Aron M. Troen. Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast 2014, Journal of Thyroid Research Volume 2014 (2014), Article ID 913672, 6 pages
  87. ^ קרין לויט פרידריך מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים 28.03.2017, ויינט
  88. ^ משרד הבריאות יוד
  89. ^ משרד הבריאות תזונה בריאה בהריון
  90. ^ שירי ספקטור הוספת מגנזיום למים מותפלים 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל
  91. ^ דניאל מורגנשטרן ישראל מתייבשת — ומבזבזת מים 10.06.2018, דה מרקר
  92. ^ חיים ריבלין 6 המדריך: מה יש במים שאנחנו שותים? 11.04.2016, דה מרקר
  93. ^ טל גולדרט סוף התפלה במחשבה תחילה 10 בנובמבר 2015, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה
  94. ^ Erica Gies Desalination Breakthrough: Saving the Sea from Salt 6 ביוני 2016
  95. ^ Bruce Stanley How the Sun Might Help Solve a Looming Water Crisis in the Arab Gulf 08 בינואר 2018, Bloomberg
  96. ^ R. Venkatesan [http://www.currentscience.ac.in/Volumes/106/03/0378.pdf Comparison between LTTD and RO process of sea-water desalination: an integrated economic, environmental and ecological framework] 10 בפברואר 2014, CURRENT SCIENCE, VOL. 106, NO. 3,
  97. ^ Food & Water Watch Ocean Desalination No Solution to Water Shortages 02.04.2009
  98. ^ Padma Nagappan How Desalination Plants Are Trying to Overcome Environmental Concerns 03 במרץ 2017, News Deeply
  99. ^ מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיהמפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018
  100. ^ Nathaniel Berman Why You Should Never Drink Bottled Water Again 15.08.2016, Ecowatch
  101. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  102. ^ המטהר איסוף מי גשם
  103. ^ אדם טבע ודין [https://www.adamteva.org.il/wp-content/uploads/2019/07/Water.pdf יורקים לבאר שאנחנו שותים ממנה: מדוע חייבים לשקם את מי התהום?] 2019
  104. ^ נעם ברקן ביום שהאדמה תרעד 29 ביולי 2019
  105. ^ Jos Lelieveld, Yiannis Proestos, Panos Hadjinicolaou, Meryem Tanarhte, Evangelos Tyrlis und Georgios Zittis Klaus Klingmüller, Andrea Pozzer, Swen Metzger, Georgiy L. Stenchikov und Jos Lelieveld Climate-exodus expected in the Middle East and North Africa Max Plank Gesellshaft 2.5.2016
  106. ^ מחקר: בקרוב לא יוכלו לגור בחלקים במזה"ת ynet 13.5.2016
  107. ^ ירטון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015