אובדן קרקע
אובדן קרקע (באנגלית: Land degradation או Soil degradation) או שחיקת קרקע או דלדול קרקע הוא תהליך של פגיעה ביצרניות הקרקע, איכותה וכמותה. [1] אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי השפעות סביבתיות של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת במערכות אקולוגיות ומחזורים אקולוגיים.
הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב תהליכים שונים כגון בליית קרקע (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם פגיעה במגוון הביולוגי, פגיעה כימית (זיהום קרקע), המלחת קרקע, פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ופרבור) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא סחף קרקעות על ידי נגר-מים (Soil Erosion by Water). [1].
בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: אובדן קרקע פורייה. קרקע פחות פוריה גוררת פגיעה בפריון חקלאי ומכאן פגיעה בחקלאות ודרכה איום על שוק המזון העולמי ויצירת בעיה של בטחון תזונתי. במצב קיצוני יותר הוא אובדן גמור של הקרקע - בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת מזון וחמצן ופוגע גם בתפקוד של מערכות אקולוגיות דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים בארגון המזון העולמי עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל גידול אוכלוסין ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 [2][3].
לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות: שינויי אקלים, ברוא יערות וחקלאות תעשייתית. שלושת הגורמים האלה יוצרים תהליכים קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות (חקלאות כרות והבער, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.
אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא מדבור. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב שינויי אקלים, עקב מחסור בגשמים בגלל שינויי אקלים ועקב ברוא יערות[4][5].
בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" [6] כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה, הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת, מועד עולמי שחל מידי שנה ב-17 ביוני.
מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה
ערך מורחב – התמוטטות (ספר)
ההיסטוריה של החקלאות מכילה מספר מקרים שבהם דלדול הפוריות ובליית קרקע שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר, בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד מופיע תיאור מפורט של חלק ממקרים אלה. להלן מספר מקרים בולטים בהם פגיעה בפריון הקרקע היתה גורם חשוב בדעיכה של חברה, או שפגיעה כזו גרמה לנזק חברתי משמעותי.
- המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית
דעיכת האימפריה השומרית התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האכדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. [7] האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.
- האנסאזי בצפון אמריקה
בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה שג'ארד דיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה הייתה התמוטטות נוספת עקב רעב ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה לתגובת יתר המסתיימת בקריסה.
- סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית
- ערך מורחב – קערת האבק
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם קערת האבק. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, וכן בגלל בצורת קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את בתיהם ואת החוות שלהם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
- אובדן קרקע חקלאית עקב בצורת בסוריה
בשנים 2008–2011 התרחש אובדן קרקע חקלאית בצפון סוריה ובחלקים אחרים שלה עקב בצורת חזקה. עשרות אלפי איכרים נאלצו לנטוש את אדמותיהם. דבר זה גרם לעליה במחירי המזון ולגל של פליטים שיצרו מצוקה של דיור ואבטלה בחלקים אחרים של סוריה במיוחד בפרברי דמשק ודרום סוריה ומזרח סוריה. דברים אלה היו אחת הסיבות לרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה. לא ברור כמה קרקעות חקלאיות נפגעו והאם מדובר בנזק בלתי-הפיך לאדמות או לנזק זמני בלבד.
סיבות לאובדן קרקעות
הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות[8]
אפשר להסתכל על הקרקע כעל משאב מתכלה או משאב מתחדש בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו תהליך ארוך טווח. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[1]
פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע
בחברות אנושיות רבות שהחלו מעבר לחקלאות (המהפכה החקלאית), נגרם עם הזמן פגיעה במחזור התחדשות הקרקע. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כמערכת אקולוגית מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים להומוס ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו מחזור הזרחן, מחזור החנקן ועוד.
תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. בכל מערכת אקולוגית טבעית המחזור הזה חייב לעבוד - ובלעדיו המערכת האקולוגית מתמוטטת - לעיתים היא הופכת למערכת אקולוגיות פחות פוריה - כמו מערכת אקולוגית מדברית ולפעמים נותרת אדמה עקרה ללא צמחים.
כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לעיתים קרובות לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאווררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי חקלאות כרות והבער והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי סחף קרקע הם מהירים. בחלק מהמקומות בעולם אנשים ניסו להתמודד עם אובדן קרקע בשיטות שונות כמו דישון הקרקע בקומפוסט או צואה, נטיעות בקצה החלקה כדי למנוע סחף קרקע, ועוד. שיטות אלה עבדו במידות שונות של הצלחה במקומות שונים בעולם.
לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה[9].
ברוא יערות
- ערך מורחב – ברוא יערות
ב מערכת אקולוגית טבעית כמו יער מחזור התחדשות הקרקע (ראו פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מסחיפה על ידי מי הגשמים והרוח. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע[10].
ברוא יערות - עם עקב כריתה לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל שריפות יער או בגלל שריפה מכוונת לצורכי חקלאות כרות והבער גורמת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת (עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות, המוצללות ביער ולכן אינם רגילים לתנאי חום, יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. זה בתורו, מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו (כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגורמים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.
ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך יער.
נוסף על כך כריתת יערות גורמת להפחתה בכמות המים שהמערכת האקולוגית מסוגלת לשמר בתוכה: בעלי החיים, הצמחים והקרקע עצמה משמרים כמות גדולה של מים בתוכם. כאשר אין יער וצמחייה והקרקע נעלמת המים שיורדים מתאדים במהירות בלי להביא תועלת.
את הנאמר לעיל אפשר לראות אם משווים את התנאים ביער טרופי ובמדבר סהרה. היערות הטרופיים נמצאים קרוב יותר לקו המשווה ממדבר סהרה, מה שאומר שקרינת השמש שם חזקה יותר. למרות זאת הטמפרטורה בהם נמוכה הרבה יותר מהטמפרטורה במדבר סהרה ואין יובש. הסיבה לכך היא שירותי המערכת האקולוגיות ביער שהוזכרו לעיל ועוד שרות ידוע פחות: הבאת גשם על ידי היער.
מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי (כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינתזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת[11][12]. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.
כאשר יש ברוא יערות, הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח (כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור הייתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה[13][14].
בצורת ומדבור
- ערך מורחב – מדבור
כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.
תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו ברוא יערות, חקלאות תעשייתית מקטינים את כיסוי הקרקע; התחממות עולמית גוררת שינויי אקלים ואלו גורמים השפעות שונות ורבות כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. [15][16]. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא מדבור.
ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית[17]. לפי הערכת האו"ם, מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות[2].
בליית קרקע
- בליית קרקע או סחף קרקע בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת עקב שילוב של בירוא יערות הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב כריתת יערות שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב חקלאות אינטנסיבית ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.
- אובדן פוריות הקרקע - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעיה של בליית קרקע.
סיבות נוספות
- שימוש בחומרי הדברה ובדשן כימי גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
- חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
- בירוא יערות, ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך סחף קרקע של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום בטבע העירוני.
- תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור המלחת קרקע דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב המלחת קרקע שיכולה לנבוע מהמלחת מי תהום או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה לשקיעת האימפריה השומרית.
- שינוי אקלים הנגרמים בגלל התחממות עולמית, יחד עם משבר המים העולמי גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע שינויי האקלים גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה[18].
- קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
- זיהום קרקע בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, להגיע לשרשרת המזון ו/או למי התהום. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה בזיהום הקרקע בנחלת יצחק ובזיהום המים באזור התעשייה של חולון.
- שאיבת יתר של מי תהום.
- כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו פרבור.
- נסיעה בכלי רכב כבדים כמו טרקטורונים על הקרקע.
- כריית מחצבים.
- שדות גדולים מידי בחקלאות תעשייתית.
- יותר מידי צמחים מאותו סוג - מונוקולטורה בחקלאות תעשייתית.
- זריקת פסולת לא מתכלה כמו פלסטיק על הקרקע.
בעיות קרקע נחשבות לאחת בעיות סביבתיות, כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על קיימות המין האנושי.
היקף אובדן הקרקעות בעולם
הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD - (Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו בסיס הנתונים העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של ארגון המזון העולמי[19].
הערכת המילניום של המערכת האקולוגית (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של המערכות האקולוגיות בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מהאדמות החקלאיות בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם בליית קרקע על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע[20].
על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל[21]) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל בצורת, בירוא יערות, ושינויי אקלים[22].
לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות בינונית או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה במערכות אקולוגיות ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים לנקודת האל חזור[23]
הביולוג ג'ארד דיימונד טוען בספר התמוטטות כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.
הערכה עולמית של אובדן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסייה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תימשך התדרדרות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו מוסדות חברתיים-כלכליים וסיבות ביוזפיזיות של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [3]
בפברואר 2019 יצא דו"ח של גוף הנקרא "הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדיניות מדעית למגוון המינים ושרותי המערכת האקולוגית" (IPBES), [24]. הדו"ח דומה במבנה לדו"חות הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, עיקר המסקנות שלו הן:
- שחיקת הקרקע משפיעה לרעה על 3.2 מיליארד בני אדם בדרכים שונות: עוני, מלחמות, זיהום מסופות חול ועוד. לפי הדו"ח העלות היא כ-10% מהתמ"ג העולמי.
- השקעות בשיקום קרקע מביאה הרבה יותר רווח מהפסד - בדרך כלל פי כמה.
- שיקום קרקע יספק כשליש מהפחתת פליטות גזי החממה הנחוצה כדי לשמור מפני עליה הטמפרטורה העולמית מלעלות מעבר ל-2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית.
- שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל-50 - 700 מיליון פליטים סביבתיים עד שנת 2050.
- שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות.
השפעות של אובדן קרקע על המזון
בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא, בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, דבר שהוביל לרעב ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. [25]
אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של סין שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.[26]
בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים אחרים של המלחת קרקע (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), זיהום קרקעות והקטנת הפוריות שלהן, ומדבור (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.[26]
בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור באשלג ובפוספט וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאוד את סחף הקרקע.[4]
שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם שינויי אקלים אנטרופוגניים, חקלאות תעשייתית וברוא יערות, הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי (מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר לחקלאות בת קיימא.
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות[27].
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא (באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)[28] [29] [30]
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים בחומרי הדברה במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע סחף קרקע. עם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את מגוון המינים[31].
הפחתת סחף קרקע
יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה לחקלאות בת קיימא. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת מדבור.
השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.[32]
שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם[33].
שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. [34] בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו גידולים מעורבים (בהשוואה לגידול יחיד (מונוקולטורה) המשמש בחקלאות תעשייתית) ומחזור גידולים הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.
אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא הימנעות מחריש והפיכת האדמות באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם קציר מי גשם והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים בחומרי הדברה במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע סחף קרקע. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ-2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ [35].
ראו גם
- קרקע
- שירותי המערכת האקולוגית, מחזור ביוגאוכימי, מערכת אקולוגית
- סחף קרקע, זיהום קרקע, המלחת קרקע, מדבור, פרבור
- ברוא יערות
- התחממות עולמית
- חקלאות תעשייתית וחקלאות בת קיימא
- חקלאות בישראל, פרבור בישראל, משק המים בישראל, יערות בישראל
קישורים חיצוניים
- אובדן קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- יום עיון על דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 5 בספטמבר 2011
- יום עיון בנושא דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 31 ביולי 2014
- דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה סרטוני הרצאות מתוך יום העיון של אוניברסיטת בן-גוריון, 2011
- Land degradation in south Asia: Its severity, causes and effects upon the people, ארגון המזון העולמי
- Land degradation - SOLAW Background Thematic Report 3, ארגון המזון העולמי
- Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis . Island Press, Washington. 155pp.
סחף קרקע ובליית קרקע בישראל
- רחל בן-לוי , הקרקע הפוריה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון, Nrg ראיון עם רמי זיידנברג, מהאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, 31/1/2014
- יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות, החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010
- ד"ר י. אביעד ואחרים ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור המשרד להגנת הסביבה, אוגוסט 2008
- טל סבוראי ורמי זיידנברג, אבדן קרקע באגנים חקלאיים - הצעה לפתרון, אקולוגיה וסביבה, מאי 2011, גיליון 2, (עמ' 154–155)
- החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות, צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010
- משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל, מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08.12.2010
- טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים, פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.
- נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל, אקולוגיה וסביבה (האגודה הישראלית לאקולוגיה), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183–191).
- התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל, המשרד להגנת הסביבה, ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות, החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010
- ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues, Scientific American, Reuters, דצמבר 2014
- ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
- ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
- ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
- ^ ויקיפדיה International Year of Soil
- ^ William R. Thompson Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98
- ^ ויקיפדיה Land degradation
- ^ הפורום הכלכלי העולמי What If the World’s Soil Runs Out?14.12.2012 Time
- ^ Joe A. Friend Achieving soil sustainability
- ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
- ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
- ^ Melissa Cochrane Did humans create the Sahara Desert? 14.03.2017, Phys.org
- ^ David K. Wright Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period 26 בינואר 2017
- ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
- ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
- ^ David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period 26.01.2017, Frontiers in Earth Science
- ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
- ^ FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis
- ^ Ian Sample Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land 31.08.2017, הגארדיאן
- ^ ויקיפדיה אוקראינה, גאוגרפיה
- ^ Sunday Herald 2008: The year of global food crisis 08.03.2008
- ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
- ^ Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services (IPBES) The assessment report on LAND DEGRADATION AND RESTORATION SUMMARY FOR POLICYMAKERS פברואר 2019
- ^ Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025
- ^ 26.0 26.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 326.
- ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
- ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
- ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
- ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
- ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
- ^ Connor, David J. et al|Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems, Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351
- ^ ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, לעצור את הסחף20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולוגיה, "זווית"
- ^ Forman, Richard T.T.Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions, Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors
- ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |