אי שוויון בינלאומי
אי שוויון בינלאומי (באנגלית: International inequality) הוא אי שוויון כלכלי בין אזרחים החיים במדינות שונות. אי השוויון הזה יכול להיות - בין אזרחים החיים במדינות שונות (אזרח אמריקאי לאזרח סיני לדוגמה) או בין מדינות שונות (לדוגמה בין ארצות הברית לבין ישראל). ההקשר של אי השוויון יכול להיות בהקשרים שונים - כוח פוליטי בתוך המדינה, כוח פוליטי מול מדינות אחרות, כוח קנייה של משקי בית, אי שוויון בריאותי בין או בתוך מדינות, השפעה של זה על כוח צבאי ועוד.
ההבדלים בין הכלכלות של המדינות העשירות והעניות הם נרחבים. לפי דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם משנת 2004 [1], התמ"ג לנפש במדינות עם סיווג גבוה, בינוני ונמוך במדד הפיתוח האנושי (סיווג על פי אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם) היה 24,806, 4,269 ו-1,184 ביחידות PPP בדולרים, בהתאמה. (PPP$ = שיוויון כוח קניה כפי שהדבר נמדד בדולר אמריקאי).
בעשורים האחרונים קיימת מגמה עולמית של צמצום הפערים בין כוח הקנייה ומדדים נוספים של תושבי המדינות העניות ביחס למדינות העשירות. אחוז גדל מאוכלוסייה עובר מהחלק העני של העולם ל"שכבת הביניים" כך שחלוקת ההכנסות במקום להיות בעלת "דבשת כפולה" (עשירים מאוד ועניים מאוד) הופכת להיות דומה יותר להתפלגות נורמלית, ומדינות כמו סין, הודו וברזיל ואפילו מדינות עניות באפריקה ובאסיה מצמצמות את הפער הכלכלי בינן לבין מדינות המערב[2]. בצד מגמה כלכלית זו יש מגמת התכנסות גם במדדים אחרים כמו הורדת כמות הילדים למשפחה, עליה בתוחלת החיים, ושיפור החינוך והבריאות. כך שהנתונים לגבי אוכלוסיות של מדינות עניות יותר מתקרבים לנתונים של המדינות העשירות ב-40 השנים האחרונות. [3]
עם זאת, בצד הקטנת אי השוויון בין תושבים של מדינות שונות, גדל באותו הזמן אי השוויון בין אזרחים של אותה מדינה. מגמה זו קיימת במדינות עשירות ועניות כאחד ונובעת כנראה מיצירת "חוקי משחק" חדשים על ידי הגלובליזציה.
מחקר שערך המכון העולמי למחקר של פיתוח כלכלי באוניברסיטה של האו"ם, דיווח כי 1% מבין הבוגרים החזיקו ב-40% מסך הנכסים בעולם בשנת 2000, וכי 10% העשירים הבוגרים החזיקו ב-85% מהנכסים העולמיים. המחצית הענייה של האוכלוסייה הבוגרת מחזיקה בקושי 1% מהנכסים העולמיים. סטטיסטיקות נרחבות, שרבות מהן מצביעות על הגדלה של אי השוויון בעולם נכללות בדו"ח.
החלקים הראשיים של אי השוויון בהכנסה העולמית (מדד ג'יני העולמי) הם שתי קבוצות של מדינות:
- הקבוצה הראשונה מורכבת מכ-13% אחוז מאוכלוסיית העולם, ומקבלת כ-45% מהכנסת העולם במושגי PPP. קבוצה זו כוללת את ארצות הברית, יפן, גרמניה, צרפת ואנגליה. וכוללת כ-500 מיליון איש, עם הכנסה שנתית ממוצעת מעל 11,500 יחידות PPP$.
- הקבוצה השנייה מכילה 42% מאוכלוסיית העולם ומקבל רק 9% מההכנסה במונחי PPP. הקבוצה הזו כוללת את הודו, אינדונזיה, וסין הכפרית, ומקיפה 2,100 מיליון בני אדם (עם רמת הכנסה שנתית מתחת ל-1,000 PPP$. (ראו Milanovic 2001, p.38).
השפעות של אי שוויון בינלאומי
לאי שוויון בין מדינות יש השפעות רבות במגוון תחומים. בין השפעות אלה ניתן לציין:
- נדידת הון - השקעות ומפעלים עוברות מהעולם הראשון בניסיון לחפש עובדים זולים יותר במדינות העניות. בעשורים האחרונים חלק גדול מהייצור העולמי עבר לסין, הודו, ברזיל ומדינות עניות נוספות. מגמה זו הובילה בתורה להגדלת ההכנסה של מדינות אלה ולהקטנת העוני בין מדינות העולם.
- הגירת עובדים ופליטים - עשרות מיליוני עובדים מהעולם השלישי עברו לעבוד במדינות העשירות. עובדים אלו משתקעים לפעמים במדינות העשירות, דבר שיוצר חיכוכים על רקע תרבותי ופוליטי, אבל גם יוצר מפגשים והעשרה בין תרבויות שונות. כמו כן הדבר מביא לגידול במספר התושבים של המדינות העשירות. בד בבד, עובדים שולחים כסף חזרה למשפחות וקהילות במדינות העניות ובכך משפרים את הכנסתן הכספית. עבור מדינות עניות רבות, כמו סוריה, מצרים או מדינות אפריקה, זהו מקור הכנסה חשוב. נוסף למהגרי העבודה קיימים מיליוני פליטים בעולם - כלומר אנשים שחזרתם למדינת המוצא שלהם עלולה לסכן את חייהם - עקב רדיפה פוליטית, מלחמות אזרחים, דיקטטורה דכאנית, רעב המוני ומשברי סביבה או חברה. בתחילת המאה ה-21 מתגברת תופעה של פליטים מאפריקה וכן פליטים מהמזרח התיכון.
- הגירת זיהום - מפעלים מזהמים כמו גם פסולת תעשייתית נודדת למדינות העולם השלישי שם יש פחות חקיקה בתחום הסביבתי.
- ייבוא משאבים - השכר הזול כמו גם שחיתות פוליטית שקשורה לעוני במדינות העניות, גורמים לתמריץ עבור חברות מערביות רבות לכרות משאבי טבע כמו מחצבים, עצים ודלקים מחצביים במדינות העניות. במדינות אלה הם צריכים לשלם פחות תמלוגים (אם בגלל חוסר ברירה של המדינה או בגלל מתן שוחד לממשלה), יכולים לשלם שכר נמוך לעובדים ולהתחמק מרגולציה שנועדה למנוע זיהום והרס מערכות אקולוגיות בגלל נזקי כרייה. הדבר נעשה בצורה ישירה או על ידי תשלום לחברה מקומית.
- אי שוויון בריאותי בין מדינות - ברוב המקומות, תושבי המדינות העניות ביותר חיים הרבה פחות שנים יחסית לתושבי המדינות העשירות. הדבר נובע עקב שילוב של מספר תנאים כמו תמותת תינוקות בלידה, תת-תזונה, מחלות זיהומיות (כמו שחפת, מלאריה, איידס ועוד), זיהום בצורה של זיהום אוויר, זיהום מים הגורמים למחלות ריאה ולמוות משלול בהתאמה, וכן עקב תקני בטיחות פחות חמורים בכל תחומי החיים (לרבות תאונות דרכים) ומלחמות. נכון לשנת 2004, 45% מתושבים באפריקה, ומעל 30% מתושבי המזרח התיכון לא הגיעו לשנתם ה-15. רק 20% מתושבי אפריקה הגיעו לגיל 60 או למעלה מכך. במדינות העשירות פחות מ-5% מהילדים מתים מתחת לגיל 5 וכ-80% מהתושבים מגיעים לגיל 60 או יותר. [4] היבט זה נעלם מעל סף הכנסה מסויים - בקרב המדינות העשירות יותר מדינה עשירה יותר היא לאו דווקא בריאה יותר. כמו כן קיימים מספר קטן של מקומות בעולם, בשם אזורים כחולים שבהם דווקא אורח חיים פשוט גורר תוחלת חיים ובריאות מעולה עד גיל 90 ויותר מכך. גורמים שונים של אי שוויון בריאותי קשורים זה בזה לדוגמה תת תזונה בקרב ילדים עלולה לגרום להחלשת המערכת החיסונית והדבקה קלה יותר במחלות מדבקות, שבתורן גורמות להחרפה נוספת במצב התזונה. לפי הערכת יוניצ"ף מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם קשורה לתת-תזונה, והדבר נפוץ במיוחד באזורים עניים ובעלי סכסוכים באפריקה ובאסיה. [1]
- גידול אוכלוסין - עוני הולך יד ביד עם מעמד חברתי נמוך של נשים, תת גישה לאמצעי מניעה ואסטרטגיית רבייה של הרבה ילדים, עבודת ילדים וחברות מסורתיות- כולם מעודדים הולדה כמות גבוהה של ילדים. לפעמים דבר זה נועד כדי לפצות על כמות גבוהה של תמותת תינוקות שהייתה נפוצה מאוד בעבר ונפוצה עדיין במדינות העניות. עם ההתפתחות של התמחות כלכלית, איחור גיל הנישואין, וגורמים נוספים מתרחש בכל המדינות מעבר דמוגרפי שבו נשים יולדות פחות ילדים ונתוני פריון הילודה של מדינות עניות ועשירות יותר מתקרבים אלו לאלו. גידול אוכלוסין מהיר יכול להיות לא רק גורם המושפע מעוני אלא גם גורם להעמקת עוני ולמתחים חברתיים, במיוחד כאשר המדינה קרובה ליכולת הנשיאה שלה. ראו לדוגמה רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה והתמוטטות.
- עבודת ילדים - במדינות עניות, לעיתים קרובות למשפחות אין כסף לשלם עבור שנות לימוד ארוכות. אם הילד הולך לעבוד בחקלאות, תכופות לימודים כאלה אינם מסייעים לפרנסה. מאידך המשפחה צריכה עזרה בגידול ילדים, בתחזוקת הבית, ובפרנסת המשפחה. לעיתים קרובות אחד ההורים נמצא במקום עבודה מרוחק או שאחד ההורים מת או חולה ואינו יכול לעבוד. מדינות עניות מאופיינות בגידול אוכלוסין גבוה יותר ולכן לכל משפחה יש הרבה ילדים דבר שמקשה עוד יותר את האפשרות לתת חינוך לכולם. כמו כן, במדינות עניות הצעירים הם חלק ניכר מהחברה (הן בגלל גידול אוכלוסין גבוה והן בגלל מוות מוקדם) - כך שאין הרבה עובדים מבוגרים שתופסים את מקום העבודה של הצעירים. עבודות רבות הן עבודות פשוטות יחסית ואינן דורש השכלה מרובה. מכל הסיבות האלה חברות עניות מאופיינות בשיעור השתתפות גבוה יותר של ילדים בשוק העבודה המקומי. דבר זה משפיע גם על השכר, שכן מצד המעסיקים יש ביקוש עצום למשרות פשוטות, כך שניתן לשלם פחות לעובדים מבוגרים יותר. השפעה נוספת של היבט זה היא קושי של מדינות עניות לעודד חינוך וצבירה של הון אנושי. דבר נוסף הוא בחלק המדינות הוא שימוש בילדים כבחיילים.
- הבדלים בצורות משטר. משטרים דמוקרטיים הם גם גורם שמשפיעה על צמיחה כלכלית וגם דבר שמושפע מרמת העוני והמצוקה במדינה. במדינות חקלאיות עניות חלק גדול מהאזרחים לא ידעו בעבר לקרוא ולכתוב (ילדים החלו לעבוד בגיל מוקדם בסיוע בעבודות הבית והשדה). דבר זה מקשה על קיום בחירות דמוקרטיות וערכים חברתיים כמו חופש העיתונות. למעט מדינות המוכרות נפט גז טבעי או מחצבים נדירים אחרים, רוב המדינות הלא-דמוקרטיות הן עניות ורוב המדינות העניות אינן דמוקרטיות. עליה בכמות הפנאי, ידיעת קרוא וכתוב, וגלובליזציה המעודדת ערכים חברתיים של חופש, שוויון ותרבות דמוקרטית עשויות לשנות מגמה זו.
- היבטים נוספים כמו טרור בינלאומי, מלחמות, גידול וסחר בסמים, סחר באיברים, סחר בנשים וצורות אחרות של פשיעה מתרחשים על רקע של אי שוויון בין המדינות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אי שוויון בינלאומי בוויקיפדיה האנגלית
- חלוקת הרכוש בעולם בוויקיפדיה האנגלית
- The World Distribution of Household Wealth mindfully.org 2006
- אי שוויון עולמי, inequality.org
- הכירו את המעמד החדש שהצמיחה הגלובליזציה - הסופר עשירים כריסטיה פרילנד, ניו יורק טיימס בדה מארקר, 05.3.2011
- על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של האנס רוסלינג,2006, TED
- מה רע במערכת המזון שלנו פוסטר של אוקספם על הסיבות והפתרונות לרעב במדינות העניות, 2012
- הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013
