דלק אצות

דלק אצות (באנגלית: Algae fuel) או שמן אצות הוא ביו-דלק שמופק מאצות. יחסית לדלקים-ביולוגיים אחרים (מגידולי חקלאות יבשתיים) אצות נחשבות לגידול עתיר יבול ועתיר השקעות (עם טענה למתן כמות אנרגיה גדולה פי 30 מאשר יבולים יבשתיים). היות וכל האורגניזם של האצה מפיק שמן מאור שמש, וניתן לקצור את האצות בקצב מהיר יותר מאשר יבולים אחרים.

העלות כיום (2008) של הפקת דלק אצות עומדת על כ-5-10 דולר לק"ג שמן. יש מחקרים שמטרתם להקטין את עלות ההון ועלות התפעול כך שהמחיר יוזל. גידול אצות אינו משפיע על מים מתוקים וניתן לבצע אותו במי ים, ובמי שופכין.

בעקבות שיא תפוקת הנפט, התחממות עולמית ומשבר המזון העולמי קיים כיום עניין רב בדלק אצות, וכן בחקלאות אצות (Algaculture) לשם הפקת מזון ואנרגיה מתחדשת.

מחלקת האנרגיה של ממשלת ארצות הברית מעריכה כי כדי שדלק אצות יחליף את כל הדלק המחצבי המשמש את ארצות הברית, הדבר ידרוש 40,000 ק"מ רבועים של גידולי אצות, שטח השווה לשטחה של בלגיה כפול 1.3, שטח המהווה פחות משביעית מהשטח ששימש לגידול תירס בארצות הברית בשנת 2000.

חלק מגידולי האצות מתבצע בצמוד לתחנות כוח המשתמשות בדלק מחצבי. האצות גדלות במים שנפלטים ממחזור הקירור של הטורבינות (אצות אלה "אוהבות" מים חמים).

בעולם יש כ-400 אלף מינים של אצות. נכון לשנת 2007 רק 12 מגודלים באופן מסחרי.

יתרונות וחסרונות

יתרון אחד הוא שניתן להשתמש בכל מרכיבי האצה - החלבון יכול לשמש למאכל של בני אדם וחיות, הפחמימות משמשות לייצור ביו-אתנול והשומן משמש לייצור ביו-דיזל.

אחד היתרונות של דלק האצות הוא שגידול שלהן עשוי לחסוך משאבים של שימושי קרקע - בהשוואה לדוגמה לביו-דלקים שמופקים מגידולים יבשתיים כמו סויה או תירס שמתחרים על שטח חקלאי מול גידולים אחרים. כמו כן יתכן וגידול אצות חוסך שימוש בחומרי הדברה הגורמים לזיהום וגם דורשים תשומה של נפט.

עם זאת אצות יכולות להתחרות על משאבי חקלאות אחרים - תשומות כמו דשנים, אנרגיה, הון, כוח אדם, זמן וכו' ועל כן הגידולים עדיין יכולים להוות גורמים שיביאו לכך שדלק המופק מאצות יצטרף לבעיית מזון מול דלק - כלומר יבוא על חשבון גידול מזון לבני אדם. בנוסף אצות יכולות לשמש כמקור לייצור דשן או למזון וגידול אצות לדלק יבוא על חשבון זה. מסיבות אלה אין בהכרח הפרדה ברורה וחדה בין ייצור אצות לדלקים לבין חקלאות למזון.

טכנולוגיה הרוויה בפחמן דו חמצני

ד"ר יצחק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבין תחומי בהרצליה, פיתח טכנולוגיית גידול אצות שמסוגלת להפיק דלק אצות במחיר נמוך במיוחד. בשיטה של ברזין משתמשים בחלק מהפחמן הדו חמצני הנפלט מתחנות כוח בתהליך שריפת דלק מחצבי. הפחמן הדו חמצני מוזרם לבריכות ומשמש את האצות כדי לגדול בקצב מהיר פי מיליון מאשר קצב הגידול שלהן בטבע. ברזין פתח בשנת 2001 את חברת "Greenfuel Technologies" לשימוש בשיטה זו. בעקבות פיתוח השיטה כלל ה"טיים מגזין" את ברזין ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2008.[1]

עם זאת, יתרונה של טכנולוגיה זו היא בעצם גם חסרונה - מדובר בייעול אנרגטי של הפקת אנרגיה מדלק מחצבי, ולא אנרגיה מתחדשת שפועלת באופן עצמאי. שכן השיטה תלויה בתוצרי לוואי שמקורם בהפקת האנרגיה המחצבית. בחברה עניה באנרגיה מחצבית, או תחת מגבלה אחרת הנובעת בגלל חשש מהתחממות עולמית יש פחות תחנות כוח הפולטות פחמן דו חמצני ולכן פחות אפשרות ליישם את השיטה.

ראו גם

• דלק ביולוגי
• מזון מול דלק

קישורים חיצוניים

• דלק אצות בוויקיפדיה האנגלית
• טכנולוגיה חדשה תאפשר ייצור "דלק ירוק" מאצות עפרי אילני 14.3.2007 הארץ
• ישראלי שמפתח דלק מאצות - בין המשפיעים בעולם ynet 04.05.2008