כשלי שוק בתחום הבריאות

שיתוף

בתחום של הספקת שירותי בריאות, קיימים מספר כשלי שוק, כלומר מצבים בהם שוק חופשי לא מגיע ליעילות פארטו. תחום שמנסה להתמודד עם היבטים אלה נקרא "מימון מערכת הבריאות".

מבט רחב עוד יותר קשור לכשלי שוק הקשורים למתח שקיים בין שמירה על בריאות הציבור, כולל צעדים של קידום בריאות ורפואה מונעת לבין אינטרסים כלכליים של גורמים בתחום הבריאות כגון חברות התרופות, קופות חולים, חברות ביטוח, רופאים, משרד הבריאות וכו'.

קידום בריאות כמוצר ציבורי

אחת הבעיות הקשות ביותר בתחום הבריאות היא תת-מימון ותת פיתוח של קידום בריאות ורפואה מונעת, עקב כך שהיבטים אלה הם בחלקם מוצר ציבורי. מוצר ציבורי הוא מוצר שקל להנות מקיומו גם אם אתה לא שילמת עליו, ושהנאה של אדם אחד ממנו לא מונעת הנאה של אדם אחר. היבטים רבים של קידום בריאות נוגעים להקטנת גורמי סיכון על בריאות האוכלוסיה כמו הקטנת זיהום אוויר, הפחתת זיהום במזון וזיהום מים, הענקת מידע על תזונה בריאה או קידום אורח חיים בריא על ידי היבטים כמו תכנון עירוני. התחומים האלה הם כולם מוצרים ציבוריים שכן לדוגמה אוויר נקי או תקנים למניעת זיהום במזון הם דברים בגדר "הכל או כלום". הבעיה היסודית היא שבשוק משוכלל לא משתלם לייצר מוצרים ציבוריים. ניתן להעביר את הייצור או הגנה על מוצרים ציבוריים לממשלה , אולם גם דבר זה הוא פתרון חלקי ובעייתי במיוחד כאשר שמירת המוצר הציבורי פוגעת ברווחים של חברות מסחריות שפועלות נגד שמירה כזו.

קושי להבחין באיכות המוצר - אין מידע מלא

כדי ששוק יתפקד היטב, יש צורך שהצרכנים יוכלו להבחין באיכות המוצר. הנחה זו באה לעיתים לידי ביטוי בהנחה מפורשת במודלים של כלכלה נאו-קלאסית לפיה אין הבדלי איכות בין המוצרים השונים (במילים אחרות המוצרים הם סחורה), במודלים אחרים, הצרכנים יכולים להעריך ולתמחר את הבדלי האיכות בין המוצרים ולשלם תמורת האיכות - כלומר לצרכנים יש מידע מלא הן על איכות המוצרים והן על מחירם (וכן על מצבם הבריאותי שלהם עצמם).

כשל שוק אחד בתחום הבריאות נובע מכך שהמטופל, ה"צרכן", אינו בעל כלים לדעת האם קיבל מוצר טוב או פגום. לפעמים הבעיה קיימת לא רק לפני מתן השירות אלא גם אחריו. לעיתים גם רופאים אחרים יתקשו לדעת האם הטיפול שניתן הוא טוב או לא. אם טיפול רפואי כלשהו הצליח, אין זה אומר שהטיפול היה באיכות טובה בהכרח, ואם הטיפול הרפואי נכשל, אין זה אומר בהכרח שאיכות הטיפול הייתה נמוכה. הדבר נובע מכך שתחלואה והחלמה הם תהליכים שיש להם דינמיקה משל עצמם - גם ללא התערבות של גורם אחר, וכן בגלל השתנות נסיבות בין אדם לאדם ויכולות ריפוי של הגוף. היבטים הנוגעים להטרוגניות בכלכלה ובגוף האנושי.

כשל שוק דומה הוא הקושי להעריך את איכות השירות בין נותני שירותים שונים. לדוגמה כיצד להשוות בין השירות של שני רופאים שונים. מטופלים יכולים להשוות בפרמטרים כמו אדיבות הרופא, הביטחון שהוא נוסח במטופלים או משך ההמתנה אליו, אבל לרוב המטופלים אין את הידע הנדרש כדי לדעת מי מהרופאים העניק להם טיפול רפואי טוב יותר. דבר זה נוגע גם לסוגים אחרים של שירות רפואי כגון השוואה בין תרופות, סוגי טיפולים שונים, בתי חולים, חברות ביטוח רפואי, תוכניות ביטוח שונות, קופות חולים ועוד.

מידע א-סימטרי וטיפולים מיותרים

כשל שוק אחר הוא מתן טיפולים מיותרים, ביטוחים מיותרים וניגודי אינטרסים בין נותן השירות רפואי - כגון הרופא, חברת הביטוח, קופות חולים וחברות התרופות, לבין הפציינט. לדוגמה הרופא או חברת התרופות יכולים לדעת שטיפול מסויים, יקר יותר, אינו בהכרח יעיל או אפקטיבי יותר מטיפול אחר זול יותר, אבל לחולה אין דרך לדעת זאת.

באופן דומה, חברות ביטוח מציעות לחולים ביטוחים שונים ומסובכים שבהם יש ביטוח יתר - פוליסה אחת מכסה מספר תחומים ופוליסה אחרת מכסה מספר תחומים אחרים שחלקם חופפים את הפוליסה הראשונה. עקב מורכבות המוצרים הביטוחיים הרפואיים המטופלים מתקשים להבין מה מכסה הביטוח הרפואי ומה לא.

כשל תשלום לצד ג'

כשל שוק נוסף הוא כשל שנובע מכך שהמטופל בדרך כלל לא משלם ישירות למטפל אלא לגורם שלישי כמו חברת ביטוח.

לרופא יש אינטרס להגדיל את הביקורים והתשלומים, לחולה אין תמריץ להקטין אותם (כי חברת הביטוח משלמת עליהם). דבר זה גורר התייקרות של הטיפולים הרפואיים ולהתייקרות פרמיות הביטוח. בסופו של דבר זה עלול לגרור מצב שהחולים הנזקקים ביותר לטיפול ואין להם כסף רב להשיגו נשמטים החוצה מהביטוח הרפואי.

ייקור וסיבוך הטיפול עקב דחיית הטיפול

במצבים רפואיים רבים בהם טיפול-מונע או מוקדם יותר יכול למנוע את התפתחות הבעיה הרפואית, לשפר את סיכויי ההצלחה שלה ולהוזיל את עלות הטיפול. דוגמאות לכך כוללות גילוי מוקדם של סוגי סרטן כגון סריקה לגילוי סרטן השד, גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ועוד.

כאשר התשלום לביקור רופא הוא גבוה, חולים עניים נמנעים מללכת לרופא. סיבות אחרות לדחיית ביקור אצל הרופא כוללות לחץ בעבודה ובבית, מגורים מרוחקים וקשיי תחבורה (אי שוויון תחבורתי), סטיגמות חברתיות ובושה (לדוגמה במקרים של מחלות נפשיות כגון דיכאון) ועוד. בחלק מהמקרים החולים מגיעים לטיפול במערכת הרפואית רק כשמאוחר מידי ואז החולים מתאשפזים לטיפול בבתי החולים או צריכים לעבור טיפול יקר ומסובך. התוצאה היא תחלואה גבוהה, תמותה גבוהה יותר או ייקור הטיפול הרפואי (התוצאה תלויה במבנה התשלומים לבתי החולים).

השפעות חיצוניות

חלק מהתחלואה הוא במחלות זיהומיות המועברות על ידי חיידקים, וירוסים וטפילים. במדינות שבהן אין שירותי רפואה בסיסית וציבורית המונעות הדבקות במחלות אלה, המחלות הופכות להיות נפוצות יותר ועלולות להדביק גם את האוכלוסייה העשירה יותר. משום כך לעשירים יש אינטרס למנוע מחלות אלה גם בקרב העניים. אם הם עושים זאת מדובר בהפנמת עלויות של השפעות חיצוניות.

מונופולים ופטנטים

כשל שוק מרכזי בתחום הבריאות הוא שמוצרים רבים, בעיקר תרופות, הן תחת פטנט ולפיכך הן מונופול שהוא סוג של כשל שוק. לכאורה המונופול נועד כדי להבטיח שהוצאות פיתוח יקרות של חברות התרופות יכוסו על ידי שנים של מונופול ברשיון. בפועל עולים בשנים האחרונות טענות מול חברות תרופות שמעלות את הרווחיות שלהן על ידי שיווק מחדש של תרופות קיימות שהפטנט שלהן עמד לפוג על ידי שינוי קל באחוזי התרופה.

הבדלים באינטרס הכלכלי

כשל חשוב בתחום הבריאות הוא שלחברות התרופות קיים אינטרס כלכלי לפיו כדאי שיחיו כמה שיותר צרכנים, שחיו זמן רב כחולים כרוניים שקונים תרופות רבות ותלויים בתרופות אלה, ולא לקדם רפואה מונעת או תרופות וטיפולים שיכולים להפסיק את התחלואה ולהפוך את החולה לבריא.

נהוג להגיד שברפואה סינית המצב הוא הפוך - הלקוח משלם במשך כל חייו בזמן שהוא בריא, ואם הוא חולה הרופא מטפל בו בחינם. כך לרופא יש אינטרס להחזיר אותו למצב בריא. עבור קופות החולים בישראל אמור להתקיים אינטרס דומה - הלקוח משלם סכום קבוע בין אם הוא בריא או חולה, ואם הוא חולה, רוב עלות הטיפול משולמת על ידי קופת החולים שהיא סוג של ספק ביטוח.