כלכלה אבולוציונית
כלכלה אבולוציונית (באנגלית: Evolutionary economics) או כלכלה התפתחותית היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות מורכבות, תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים.
ההיגיון הכלכלי הרגיל (כלכלה נאו-קלאסית) מתחיל בהגדרה של מחסור, ומניח את קיומו של "סוכן רציונלי" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - המיקסום של הרווחה שלו (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("העדפות לא תלויות" - "Independent preferences"). בהינתן התנאים האלה הקביעה של "ההחלטה הרציונלית" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.
כלכלה אבולוציונית נובעת ממסורות מחקר מודרניות. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של האובייקטים אותם בוחרים או של הסוכן שמבצע את הבחירה. היא קוראת תיגר על נקודת המבט הניוטונית של הכלכלה הנאו-קלאסית שבה יש תהליכים הפיכים בהם אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן.
הוגים שבנו יסודות לכלכלה האבולוציונית
באמצע המאה ה-19 החל קרל מרקס לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון והתנהגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.
בערך באותו זמן פיתח צ'ארלס דארווין מסגרת מחשבתית כללית להבנה של תהליכים בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation"). תאוריה שאנו מכירים כיום כאבולוציה. עם הזמן התאוריה האבולוציונית התפתחה על ידי הוגים שונים - הן כדי להבין את הביולוגיה ובהמשך גם בהתייחס לתחומים אחרים כמו אבולוציה של טכנולוגיה או אבולוציה של מוסד חברתי.
זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת הפרגמטיזם (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, ג'ון דיואי) המשיכו קו זה וכן נוצרו שני ענפים חדשים במדע - פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).
הסוציולוג והכלכלן תורסטן ובלן החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי. לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל הנורמות וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם "הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית". ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של ג'ון דיואי. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".
יוזף שומפטר שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "התאוריה של ההתפתחות הכלכלית" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של שיווי משקל מאקרו-כלכלי. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר המצאות וחידושים כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור שהיו בו (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו') ועלולה לסכן פירמות קיימות, משרות קיימות וכן הסדרים פוליטיים קיימים .
קנת' בולדינג היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציוניות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם בנקודת ההשקפה האבולוציונית של קנת' בולדינג. קנת' ארו, רונלד קאוז ודאגלאס נורפ הם כמה זוכי "פרס נובל בכלכלה" שידועים בחיבתם לתחום.
הדיון כיום
אחת התרומות העיקריות לתחום הכלכלה האבולוציונית היום הייתה הפרסום של הספר "תאוריה אבולוציונית של שינוי כלכלי" מאת ריצ'ארד נלסון וSidney Winter. הכותבים התמקדו בעיקר בנושאים של שינויים בטכנולוגיה ובשגרה (רוטינות), והציעו מסגרת מחשבתית לאנליזה שלהם. אם השינוי מתרחש ללא הרף בכלכלה, אזי לטענתם תהליך אבולוציוני כלשהו חייב לפעול, והם הציעו כי תהליך זה הינו דארוויניסטי בטבעו. ולכן יש צורך לזהות מנגנונים שמספקים ברירה, יוצרים שונות ומייסדים שכפול עצמי.
הטענה היא כי שווקים מתנהגים עם מנגנוני ברירה בדומה לברירה הטבעית. כאשר פירמות מתחרות ביניהן, מתחרים שנחלו כישלון לא מצליחים לתפוס נתח שוק מתאים, ובסופו של דבר פושטים רגל. המגוון של חברות מתחרות הוא הן לגבי המוצרים שלהם והן לגבי שיטות ההתנהלות שלהן, שמנסות להתאים לשווקים. הן המוצרים והן שיטות הניהול נקבעות על ידי רוטינות שבהן משתמשות הפירמות: דפוסים סטנדרטים של פעולות שמיושמות כל הזמן. על ידי חיקוי של הרוטינות האלה, פירמות גורמות להתרבות של הרוטינות וכך יוצרות ירושה של פעילויות מצליחות.
תיאור אקסיומטי של הכלכלה האבולוציונית
מספר הוגים ניסו לתאר מאפיינים משותפים לאסכולות כלכליות אבולוציוניות. בין היתר על ידיKurt Dopfer Carsten Herrmann-Pillath ו-Hardy Hanappi. לפי הוגים אלה האקסיומות האמפיריות בנויות על שלשות הנחות יסוד:
- תופעות אמיתיות הן הגשמות או מימושים של רעיונות.
- הגשמות הן תופעות בזמן ובחלל.
- תופעות אמיתיות מתפתחות.
ראו גם
- חקר הכלכלה
- תרבות הצריכה
- כלכלה מוסדית
- כלכלה התנהגותית
- תהליך בלתי הפיך
- אבולוציה
- תהליך ארוך טווח
- פסיכולוגיה אבולוציונית
- רוברט פרנק - מחבר הספר The Darwin Economy: Liberty, Competition, and the Common Good
- גרד גיגרנזר - מתאר כיצד התפתחו "כללי אצבע" בקבלת החלטות בחברה של ציידים לקטים ומדוע כללים אלה היו רציונליים באותו זמן.
קישורים חיצוניים
- כלכלה אבולוציונית בוויקיפדיה האנגלית
- אסטרטגיה יציבה אבולוציונית, ויקיפדיה העברית.
מערכות מורכבות |
מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות - חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר |
מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות |
מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שירותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם |
ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא |
אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה |