השפעות ההתחממות העולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההשפעות של ההתחממות העולמית הן לגבי הסביבה הטבעית והן לגבי אורח החיים האנושי הינן רבות ומגוונות. השפעות אלה עלולות להוות איום על המשך קיומו של המין האנושי. ההשפעות של התחממות האקלים מתקיימות כבר היום והן עלולות להחריף במהלך המאה ה-21. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן שינויי אקלים - בהיבטים כמו חימום של האטמוספרה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - גלי חום במזרח התיכון או גלי קור של מזג אוויר קר יותר במדינות צפוניות עקב חדירת אוויר קר מהקוטב. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל הפשרת קרחונים, עליית פני הים, בצורות, השלכות על חקלאות, פגיעה בשכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), שריפות יער, מינים פולשים, הגדלת התפוצה של מחלות מדבקות, פליטים סביבתיים, מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן אולי להבחין בהשפעות כבר היום, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית להתחממות העולמית ארוכת הטווח באופן וודאי.

עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). בשנים 1880-2015 עלה מפלס מי הים בכ-25-20 סנטימטרים. עליית מי הים מתרחשת בקצב גובר וכבר עכשיו היא גורמת להצפות, המלחת מי תהום ובעיות נוספות, בין היתר בחופים של ארצות הברית. זו בעיה שזוכה לתשומת לב רבה בגלל שקל למדוד אותה - לעומת השפעות אחרות שעלולות להיות חמורות יותר כמו השפעות של התחממות עולמית על החקלאות.

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו נמצאים במחקר על ידי מדעני אקלים וחוקרים אחרים. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC‏ [2]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמת כבר היום למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי שטפונות, הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ופליטים סביבתיים [1] בשנת 2018 ה-IPCC פרסם את הדוח העדכני ביותר עד כה - "דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות", שמתאר את התרחיש הסביר להתחממות עולמית בעשרות השנים הקרובות, שעלול להתרחש כבר עד שנת 2040. [2] פרק שלוש של הדו"ח עוסק בהשלכות אפשריות של התחממות עולמית על הסביבה הטבעית והאנושית. בכלל זה נכללות גם התחממות עולמית במזרח התיכון[3] כמו כן, מטבעם של דברים מתפרסמים מחקרים חדשים בנושא.

לפי דו"ח ה-IPCC משנת 2018, קיים בטחון גבוה לכך שהתחממות גלובלית כבר גרמה לשינויים מרובים נצפו במערכת האקלים. שינויים בביטחון גבוה כוללים עליות הן בטמפרטורות הקרקע והן בטמפרטורת האוקיינוס, גלי חום תכופים יותר ברוב אזורי היבשה, עלייה בתדירות ומשך של גלי חום ימיים. ברמה של בטחון בינוני, קיימות ראיות משמעותיות לכך שהתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי האדם הובילה לעלייה בתדירות, בעוצמה ו/או בכמות של אירועי משקעים כבדים בקנה המידה העולמי וכן בסיכון מוגבר לבצורת באזור הים התיכון. [2]

דוחות של ארגונים וגופים שונים

הדו"חות הנחשבים כמרכזיים ביותר בהערכת השפעות התחממות עולמית, לפחות מבחינת מדעי הטבע, הן של דוחות של קבוצת העבודה של ה-IPCC ‏ [3].

פרק שלוש של דו"ח של IPCC, "דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות", שהתפרסם בשנת 2018, עוסק בהשלכות אפשריות של התחממות עולמית על הסביבה הטבעית והאנושית.[2]

בדו"ח הסיכונים העיקריים לכלכלה העולמית שהוציא הפורום הכלכלי העולמי ב-2017, אחד הסיכונים העיקריים הוא שינויי האקלים, יחד עם סיכונים חברתיים-כלכליים נוספים כמו פגיעה בסביבה, עיור, הגברת התלות בסיבר-טכנולוגיות, הגדלת הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה[4].

ב-2017 החברה המטאורולוגית של ארצות הברית הוציאה דו"ח בו היא בוחנת את הקשר בין שינויי אקלים לאירועי מזג אוויר קיצוני ב-2016. לפי הדוח מתוך 27 האירועים שנבחנו 21 הושפעו על ידי שינויי האקלים. זה כבר הדוח השישי של החברה הזאת, בנושא, וזו השנה הראשונה בה נמצא ש-3 אירועים לא היו יכולים לקראת בכלל בלי שינויי אקלים.[5][6]

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"[7]

לפי מזכ"ל האו"ם, מספר אירועי הקיצון ב-2017 הוכפל כמעט פי 4 מאז 1970. הכי הרבה אסונות טבע מאז היו בארצות הברית, כאשר אחריה הולכות סין והודו. לדבריו, 24.2 מיליון בני אדם נאלצו לברוח בגלל אסונות טבע ב-2017-פי 3 יותר מבגלל מלחמות ואלימות. האו"ם ינסה לשכנע את טראמפ לחזור להסכם פריז[8]. מעניין שהודו סין וארצות הברית הן המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה, אם לא להחשיב את האיחוד האירופי כמדינה אחת.

בסתיו 2016 הוציא השירות המטאורולוגי העולמי דו"ח על מצב האקלים בעולם. לפי הדו"ח, שנת 2016 היא כנראה השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות עם טמפרטורה אטמוספרית של כ-1.2 מעלות מעל לרמה הקדם-תעשייתית (בזאת היא תעבור את השיא העולמי שנקבע לפני כן ב-2015 ששברה את השיא הקודם של 2014). כל האינדיקטורים ארוכי הטווח, על פיהם מודדים את שינויי האקלים, המשיכו לשבור שיאים: טמפרטורת האוקיינוסים, הפשרת קרחונים, ריכוז גזי-חממה באוויר, עליית פני הים, מספר אירועי הקיצון. כל זה גרם לנזק משמעותי - לפי הארגון, כמות האנשים שנאלצו לעזוב את ביתם בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני עמדה על כ-15 מיליון, כמות גדולה פי 2 מכמות האנשים שנאלצה לעזוב את ביתם בגלל מלחמות. עוד 4 מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל תופעות "אקלימיות" שאינן קשורות לאירוע קיצוני באופן מובהק. תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ובטחון תזונתי עקב אירועים אלה. [9].

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). בינואר 2017 הדוח הסופי אימת את ההשערות לגבי שבירת שיא החום ב-2014, 2015, 2016, ברציפות כמו גם את העובדה ש-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2000. אין למדענים ספק כי הסיבה היא פליטות גזי החממה בידי האדם[10].

לפי דו"ח של הארגון ההומניטרי "דארא" שיצא בשנת 2015, ונבדק על ידי 20 ממשלות, שינויי האקלים אחראים למותם של כ-400,000 בני אדם כל שנה נכון ל-2012. לטענתם ההיקף עלול לגדול ל-600,000 בני האדם עד 2030 אם השינויים ימשיכו להתגבר[11].

בשנת 2006 יצא דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית, שחובר עבור ממשלת בריטניה על ידי הכלכלן סר ניקולס שטרן. הדו"ח באורך מעל 700 עמודים הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה.[4] המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מהתמ"ג העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכישלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת מיתון שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי. עד לדו"ח שטרן היו כלכלנים רבים שזלזלו בהשפעות הכלכליות והחברתיות של שינוי אקלים וטענו שמדובר בנושא לא משמעותי או שלא כדאי להתייחס עליו בגלל שהשפעותיו יהיו הרחק בהעתיד.

הדו"ח הראשון של IPCC התפרסם בשנת 1990, וקדמו לו דו"חות נוספים, עליהם ניתן לקרוא בההיסטוריה של חקר שינוי האקלים.

השפעות גאופיזיות על האוקיינוסים וההידרוספירה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על הקרחונים האוקיינוסים ועל מערכות המים בכלל - ההידרוספרה. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית מפלס פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר זיהום מים ו דיג יתר[12][13]

השפעה על קרחונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה לנסיגת קרחונים ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [5] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [6]. המסת הקרחונים באנטרקטיקה, ארקטיקה וגרינלנד תורמת לעליית פני הים.

בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית

הפשרת קרח בארקטיקה, קרוב לקוטב הצפוני, פוגעת באקלים העולמי וגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוני מסביב לעולם במספר דרכים. דרך אחת היא השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון - כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה בגלל פחות החזר שמש. כאשר הטמפרטורה בארטיקה עולה ההבדל בין הטמפרטורה בה לטמפרטורה באיזורים דרומית אליה הינו נמוך יותר. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, בגובה 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהאירועים האלה יחזיקו מעמד יותר זמן כי הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ כאשר מערכות מזג האוויר נעות מערבה במהירות קטנה יותר זה אומר שכל מצב מזג אוויר יכול להמשך יותר זמן, אם זה בצורת או גשם. יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד'. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשיטפון.[14][15][16].

כאשר מדברים על הפשרת קרחונים במקומות אחרים, לדוגמה בהימליה, החשש הוא מפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר[17] [18]

עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מפלס פני הים
בגלל שינויי האקלים מפלס הים עולה והים בולע עוד ועוד חלקים של בנגלדש Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/

2 הסיבות העיקריות לעליית פני הים כתוצאה משינויי האקלים הן:

  • הפשרת הקרחונים בגלל ההתחממות קודם כל בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר.
  • ההתחממות המים באוקיינוסים גורמת להגדלת הנפח שלהן, כי כל חומר מתפשט כאשר הטמפרטורה שלו עולה.

עלייה פני הים מתרחשת כבר כיום. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר אם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, גלי פליטים, המלחת בארות שתייה.

קצב עליית מי הים לא מתרחש בקצב קבוע. מ-1900 עד 1916 מפלס הים עלה בכ-15-20 סנטימטרים. בשנים 1900-1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.[19] [20]

עליית פני הים כיום

בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ-2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל למדינות העניות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה תאילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה[21]. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015[22].

עליית מפלס מי הים, יחד עם תהליכים אחרים כמו התגברות סופות, תורמת כבר היום להתגברות השטפונות בערים ובאזורים ליד החוף - ראו פרוט בהמשך.

המדינה שנפגעת כרגע בצורה הכי קשה היא בנגלדש. עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית כל שנה[23][24].

עליית פני הים בעתיד

אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps

יש תחזיות שונות באשר לכמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בתקופה עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי דוח האקלים הלאומי של ארה"ב תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר[25].

לפי מחקר שפורסם בסוף 2017, אם העלייה בטמפרטורה העולמית תוגבל ל-1.5 מעלות הים יעלה ב-17.7 סנטימטר פחות עד 2150 וקצב העלייה המקסימלי יהיה קטן יותר ב-1.9 מילימטר בשנה, בהשוואה לעלייה שתהיה עם הטמפרטורה תעלה ב-2 מעלות[26][27].

בשנים האחרונות פותחו מספר מפות אינטראקטיביות בהן אפשר לראות אילו שטחים יוצפו בעולם במקרה של עליית פני הים מחצי מטר ועד כמה עשרות מטרים. אחת מהן אפשר לראות כאן.

אם תעלה הטמפרטורה ב-4 מעלות, שטחי קרקע המשמשים כבית ל-470-760 מיליון איש יעלמו מתחת למים והם יהפכו לפליטים. [28]

באפריל 2017 הכריז מושל לואיזיאנה על מצב חירום במדינה, בגלל נסיגת החופים. הסיבה העיקרית היא עליית פני הים וההשלכות שלה. לטענת המושל, לואיזיאנה מאבדת שטח של מגרש כדורגל כל שעה.[29]

שטפונות

בתמונה רואים את עליית כמות הימים עם שיטפונות בערים ליד חופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה מייצגת את מספר ימים עם שטפון בשנה בשנות ה-50 של המאה ה-20. העמודה הסגולה מייצגת את מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית.

שינויי אקלים אנטרופוגניים גורמים לשטפונות בעיקר בדרכים הבאות:

  1. עליית פני הים גורמת ליותר שטפונות ליד החופים.
  2. העלייה בטמפרטורות גורמת ליותר לחות באוויר מה שמביא ליותר משקעים.
  3. עלייה בעוצמת הבצורות גורמת לכך שהקרקע קולטת פחות מים והם זורמים על הקרקע במקום לחלחל.
  4. המסת הקרח הארקטי גורמת להחלשות זרם האוויר שנע מסביב לארקטיקה מה שמביא לכך שמערכות מזג האוויר נשארות באותו מקום יותר זמן כלומר מורידות יותר גשם שלג ברד על אותו מקום.
  5. הרוחות במהלך סערות נעשות לחזקות יותר מה שיכול להקל על המים בים, נהר, אגם להציף את החוף.

כתוצאה מעליית פני הים באזור החוף המזרחי בצפון אמריקה והתגברות הסופות שם, מספר הימים עם שטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בממוצע בשנה ל-30-40 בשנה, ובמקרים רבים-פי 10[30]. דבר זה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה. הם חווים באופן קבוע שטפונות אשר משבשים את התנועה בכבישים, פוגעים ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. ראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא.

העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה. לדוגמה נורפולק, בה גרים 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות. העיר ניו יורק השקיע בנושא מיליארדים רבים של דולר ומיאמי 400 מיליון דולר.[31]

שני השטפונות המפורסמים ביותר עד כה בארצות הברית התרחשו בעקבות סופות הוריקן חזקות - הוריקן קתרינה שגרם לשטפון ובעיות רבות אחרות באזור ניו אורלינס ובאזורים אחרים בשנת 2005 וגרם למאות הרוגים, והוריקן הארווי שגרם להצפה ביוסטון בירת טקסס, ולשיתוק של העיר הרביעית בגודלה בארצות הברית.

דוגמה לשטפון הנגרם בגלל שינויי אקלים היא השיטפון ומפולת הבוץ בקולומביה בתחילת אפריל 2017, שגרמו למאות הרוגים, הרס בתים, עקירת עצים וסחפית מכוניות ומשאיות בזרם, לאחר שבלילה אחד ירדה מחצית מכמות הגשמים שיורדת בחודש. נשיא קולומביה, סאנטוס, טען כי שינויי האקלים אחראים למפולת[32].

תופעה מעניינת עליה פחות חשבו עד היום היא שבגלל גשמים חזקים בקליפורניה נוצר סיכון לקריסת הסכר הגדול בארה"ב מה שהביא לפינוי של כ-200,000 איש. ובאמת העונה הגשומה בקליפורניה ב-2017 היא הגשומה ביותר מאז תחילת המדידות מה שאולי קשור לשינויי אקלים[33] [34] פירוש הדבר ששינויי אקלים יכולים להשפיע גם על מדינות עשירות.

באביב ובקיץ 2017 התחוללו ברוסיה סופות ושטפונות בלתי רגילים שגרמו לנזקים גדולים ואשר לפי דעת המומחים קשורים לשינויי אקלים וליתר דיוק להמסת הקרח בארקטיקה מה שגורם להאטה בתנועת מערכות מזג האוויר[35][36]

בסתיו 2017 שינויי האקלים הגבירו בהרבה את עוצמת גשמי המונסון באזור הודו נפאל ובנגלדש. כתוצאה מכך 1,200 בני אדם נהרגו ו-41 מיליון נשארו ללא רכוש. שליש מבנגלדש הוצפה והייתה גם מפולת בוץ גדולה בהרים[37]

החמצת האוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החמצת אוקיינוסים

פליטות פחמן דו חמצני גורמות לעלייה בחומציות האוקיינוסים דבר המסכן את רוב היצורים החיים בהם. [38].

הפחתת קליטת החמצן באוקיינוסים

כאשר טמפרטורת המים עולה פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם[39].

לפי מחקר שפורסם בינואר 2018, נכון לזמן זה, כבר קיימת הפחתה משמעותית בכמות החמצן באוקיינוסים בגלל שינויי אקלים וזיהום בחומרי תזונה מהקרקע, המסכנת את היצורים החיים באוקיינוסים. לטענת החוקרים, צריך לעצור את שינויי האקלים להפסיק זיהום בחומרי תזונה, להגן על האזורים שכבר נפגעו, ולהמשיך לחקור את הנושא.[40][41].

ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[7][8][9] [42] מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [10] [11] [12]

השפעות על האטמוספירה ועל מערכות אקלים

השפעה על סופות(כמו הוריקנים, טייפונים וכדומה)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על סופות

שינויי האקלים מגבירים את העוצמה של סופות טרופיות (הוריקן) דרך מספר אפיקים. אלו כוללים – חום רב יותר באוקיינוס שגורם לסופות להיות חזקות יותר, אוויר חם ולח יותר שמגביר את כמות הגשם, עלייה במפלס מי הים שמגבירה עוצמה של שטפונות והשפעות על זרמי הסילון כך שסופות עלולות להשאר באותו מקום במשך זמן רב יותר. [43]. בנוסף יש חימום של אזורי מים קרים לכן סופות יכולות להופיע באזורים חדשים [44]

משוואת קלאוזיוס-קלפרון היא משוואה בתחום התרמודינמיקה [13] שמראה כי כל עליה של מעלה אחת בטמפרטורת האטמוספירה, יכולה לאפשר לאוויר להחזיק החזיק לחות רבה יותר בשיעור של 6%. [14] לכן אויר חם יותר פירושו אוויר שיכול להחזיק כמות גדולה יותר של מים ולכן לתמוך בסופה גדולה יותר. אוקיינוס חם יותר פירושו שמים יכולים להתאדות בצורה מהירה יותר, ואוויר חם יותר מעל אוקיינוסים כאלה פירושו אוויר שיכול להחזיק כמות גדולה יותר של אדי מים ולכן ליצור סופות חזקות יותר. [15]

ב-2016 המדענים לא היו בטוחים אם יש יותר סופות מבעבר אבל מצאו שהן הפכו חזקות יותר [45].

לפי ארגון המדענים המודאגים, עוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה הוכפלה מאז שנות ה-70. מגמה דומה אך פחות מובהקת קיימת גם באזורים אחרים כמו באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט [46].

ב-1989 הוקם גוף מיוחד לחקר האקלים בארצות הברית: U.S. Global Change Research Program. הוא מחויב להוציא דוחות כל 4 שנים. ב-2014 הוא הוציא את הדו"ח השלישי שלו. שנכתב על ידי 300 מדענים ונקרא "סיכום האקלים הלאומי השלישי" (לארצות הברית) . לפי הדו"ח, ישנה עלייה משמעותית בתכיפות, באורך ובעוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה מתחילת שנות ה-80. לדעתם זה קשור בין השאר לעליית הטמפרטורה של המים באוקיינוס ליד חופי ארצות הברית [47]. ב-2017 יצא החלק הראשון של הדו"ח הרביעי עם מסקנות דומות[16] - יש התגברות בעוצמת ובמספר הסופות (כמו הוריקנים) בגלל שינויי אקלים[48]

עונת ההוריקנים 2017 הייתה שנה שבה היו יותר סופות והם היו חזקות וממושכות מהרגיל. בכמה מובנים היא אפילו שברה שיאיים[49]. כפי הנראה, שינויי האקלים תרמו הרבה לכך[50][51][52].

הוריקנים כמו "הארווי", "אירמא", "מריה" גרמו למאות הרוגים, הרסו לגמרי אלפי מבנים, יצרו נזק למאות אלפי מבנים, גרמו לפינוי של מיליוני אנשים מבתיהם, ויצרו נזקים בסכומים של מאות מיליארדי דולרים. השירות המטאורולוגי של ארה"ב הצהיר כי לפי הערכתו שינויי האקלים הפכו את הרווי להרסני ומסוכן יותר. [53][54]

ההוריקן "אירמא" היה ההוריקן האטלנטי החזק ביותר בהיסטוריה, לפי עוצמת הרוח הכללית כי הרוחות החזקות נמשכו הכי הרבה זמן [55], עונת ההוריקנים 2017, היא עונת ההוריקנים הראשונה בהיסטורית המדידות בה 3 הוריקנים בדרגה 4 או מעלה הכו בארצות הברית במהלך עונת הוריקנים אחת.

האגף בארגון האומות המאוחדות העוסק בשינויי אקלים הוציא הודעה של מומחים בנושא לפיה שינויי האקלים לא גורמים לסופות לקראת אבל הם הופכים אותן לחמורות הרבה יותר. וכי 2 הוריקנים בדרגה 5 בעונה אחת, זה דבר חסר תקדים[56]. לפי מזכ"ל האו"ם, ההוריקנים והשיטפונות של אוגוסט - ספטמבר 2017 קשורים בפירוש לשינויי האקלים, הרגו יותר מ-2,000 בני אדם והרסו את הבית, העסק או השדה ל-40 מיליון. [57]

עלייה בכמות הברקים

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב-12% בכמות הברקים[58]. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר-שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה[59]. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק.

עלייה בעומס החום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על עומס החום

שינויי האקלים גורמים לעלייה בעומס החום. הסיבות העיקריות:

  • ההתחממות הכללית של כדור הארץ(ראו מידע נוסף בפסקה התחממות כדור הארץ).
  • פחות צמחים בגלל השרפות והבצורות עקב שינוי משתר משקעים(כאשר אין צמחים אין צל).
  • כאשר האוויר מתחמם הוא מסוגל להכיל יותר לחות (5%-7% למעלה אחת של התחממות כדור הארץ). ככל שיש יותר לחות עומס החום כבד יותר.

בסך הכל התמותה מגלי חום עולה על התמותה מהוריקנים, רעידות אדמה, הצפות, ברקים וטורנדו גם יחד [60].

עומס החום הוא מדד המושפע בעיקר מטמפרטורה ולחות. ככל שהטמפרטורה והלחות גבוהים יותר, עומס החום גבוה יותר. כדי לחשב אותו לוקחים מדחום יבש ומדחום עטוף במטפחת רטובה, מודדים את הטמפרטורה בשניהם ומחשבים את ממוצע. הטמפרטורה במדחום היבש נקראת גם טמפרטורת הגולה היבשה ((dry-bulb temperature) כי הגולה במדחום בו נמצאת הכספית יבשה. טמפרטורה זו מושפעת בעיקר מטמפרטורת האוויר. הטמפרטורה במדחום הרטוב נקראת גם טמפרטורת הגולה הרטובה (Wet-bulb temperature) כי הגולה במדחום בו נמצאת הכספית רטובה. הטמפרטורה הזאת מושפעת מ-2 גורמים: טמפרטורת אוויר ולחות. ככל שהטמפרטורה והלחות גבוהים יותר כך היא גבוהה יותר. הממוצע בין שתי הטמפרטורות הוא עומס החום.

לפעמים משתמשים במונח מדד חום: כלומר לוקחים את הטמפרטורה והלחות ואומרים שאומנם הטמפרטורה היא 30 מעלות צלזיוס אבל בגלל הלחות נוצר עומס חום וההרגשה היא "כמו ב-35 מעלות צלזיוס".[61]. לפעמים קוראים לזה מדד אי נוחות תרמית. באזור אחד באיראן בזמן גל חום, הטמפרטורה הייתה 46 מעלות צלזיוס, אבל בגלל הלחות הגבוהה נוצר עומס חום כבד וההרגשה הייתה כמו ב-73 מעלות.

בדרך כלל כאשר מדברים על רמת של עומס חום ושינויי אקלים משתמשים במדד של טמפרטורת הגולה הרטובה (Wet-bulb temperature), כי גם העלייה בטמפרטורה וגם העלייה בלחות גורמים לעלייה שלה ושני הגורמים האלה הם קריטיים לעומס החום.

טמפרטורת גולה רטובה של 30 מעלות או יותר נחשבת כעומס חום קיצוני.

באקלים של היום, הערך הגבוה ביותר אליו הגיעה הטמפרטורה הזו הוא 32 - בזמן של גלי חום כבדים עם לחות יחסית גבוהה. טמפרטורת הגולה הרטובה של 32 או יותר מעלות נחשבת כמסוכנת לכל פעילות גופנית.

טמפרטורת הגולה הרטובה של 35 מעלות או יותר, נחשבת כלא מאפשרת מחיית אדם[62].

בהודו גלי החום התגברו ביותר מפי 2 מ-1960 עד 2009[63]. למרות שיש אשר חושבים שגלי החום משפיעים בעיקר אל אלה שאין להם מזגן במדינות העניות, גל חום כבד גרם לכ-70,000 הרוגים בקיץ 2003 באירופה[64].

לפי מחקר שפורסם בתחילת אוגוסט 2017 אם לא יינקטו אמצעים להפחתת פליטות אזור דרום אסיה בו חיים כחמישית מהאוכלוסייה עלול להפוך לחם מידי כדי לנהל אורח חיים אנושי תקין לקראת סוף המאה ה-21. מימוש הסכם פריז יוריד את אחוז האוכלוסייה שתמצא בסיכון קיצוני באזורים האלה מ-30% ל-2%.[65].

השפעת גלי החום מוחמרת על ידי תופעת אי החום העירוני בערים הגדולות. בגלל משטחים פולטי חום כמו בטון ואספלט פליטת חום מרכבים ומכשירים חשמליים, קרינה מפנסים ומסכים בתל אביב לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות. ההרגשה בפועל בפועל היא כמו 45.8 מעלות בשביל תנאי שמש מלאים, 32.1 בשביל תנאי צל חלקיים ו-24.1 לתנאי צל מלאים[66].

לפי מחקר אחר שפורסם בערך באותו הזמן התמותה באירופה ממזג אוויר קיצוני עלולה לקפוץ מ-3,000 בשנה ל-150,000 בשנה עד סוף המאה כאשר הרוב המכריע הוא בגלל גלי חום. 350 מיליון אירופאים ימצאו בסיכון מאירועי מזג אוויר קיצוני קבוע[67].

כדי לחשב את ההשפעה של עומס החום משתמשים במושג שנקרא אדם - יום. כלומר לוקחים את כמות האנשים שיחשפו לעומס החום ומכפילים את המספר בכמות הימים בשנה בהם הם יחשפו לעומס החום. זאת בגלל שעומס חום כבד שיימשך רק יום שונה בהשפעתו מעומס חום שיימשך כל הקיץ ועומס חום שישפיע על 100 אנשים שונה מעומס חום שישפיע על מיליון. בנוסף יש הבדל עם קיימים מזגנים באזור, אבל יש לציין שכאשר האדם לא יכול לצאת החוצה וחייב להישאר באזור הממוזג גם לזה יש השלכות בהגברת אורח החיים היושבני. לפי מחקר שהתפרסם בסוף 2017, עד 2080 מספר גלי החום בהם טמפרטורת הגולה הרטובה תעבור את ה-30 מעלות יוכפל פי 100-150 לעומת היום, אם כדור הארץ ימשיך להתחמם. בתסריט עם הפחתת פליטות גזי חממה חזקה עד 2070 יהיו כ-250 מיליון אדם - יום עם טמפרטורת גולה רטובה של 32 מעלות או יותר. ללא הפחתת פליטות, בתסריט "עסקים כרגיל" - 750 מיליון. בתסריט זה יהיו גם מיליון אדם - יום עם טמפרטורת גולה רטובה של 35 או יותר. האזורים הרגישים ביותר, נמצאים בעיקר צפון-מזרח הודו, באמזונס. אזורים רגישים הם מזרח סין, חלקו הדרומי של חצי האי-ערב וגם דרום-מזרח ארה"ב.[68][69].

אם ימשיכו לפלוט גזי חממה בתרחיש "עסקים כרגיל" טמפרטורת הגולה הרטובה יכולה להגיע לערכים גבוהים מאוד בהרבה חלקים של כדור הארץ. את הרף הקריטי של ה-35 מעלות היא יכולה לעבור באזורים מסוימים בהודו והמפרץ הפרסי. כדי שהיא תעבור את הרף הזה ברוב חלקי כדור הארץ צריך שהטמפרטורה העולמית תעלה ב-12 מעלות צלזיוס. זהו תרחיש מאוד לא סביר לפי רוב המדענים. אפילו אם ימשיכו לפלוט בתרחיש עסקים כרגיל הטמפרטורה צפויה לעלות רק ב-4 מעלות. אבל לפי תרחישים מסוימים זה אפשרי אם יקרה משהו לא צפוי לדוגמה יתחיל להיפלט מתאן בכמויות גדולות מההידראטים (ריכוזי מתאן קפוא בקרקעית האוקיינוס ובקרקעות קפואות העד[70].

גלי קור

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ-2015 זרם הגולף כבר נחלש ב-15-20% במהלך המאה 20[71][72]

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי. כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה[73][74][75].

בסוף 2017 - תחילת 2018 הכה בצפון מזרח ארצות הברית גל קור ושלג, בשעה שאזורים אחרים, כמו אוסטרליה להפך קבלו שאיי חום. המדענים חושבים שהקור קשור להחלשות וההתעקמות של זרם הסילון הארקטי והשלג ליותר לחות באוויר בגלל מים ואוויר חמים יותר מעל לאזורים המימיים. גל קור אשר נמשך קודם 5 ימים בגלל שינויי האקלים נמשך 14 ימים.[76][77][78].

בצורות ומדבור

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור, בצורת, מדבור, אובדן קרקע

שינויי האקלים גורמים בעשרות השנים האחרונות לבצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם. הדרכים העיקריות בהן הם עושים את זה, הן אלה:

  • יותר אידוי בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.
  • שינוי משטר משקעים
  • העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש- הצמחייה מפשרת למים להיכנס לפני היבשת, ומשמרת מים בקרקע וכאשר יש פחות צמחייה יש פחות מים. כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא פחות סופגת מים וכאשר הגשמים יורדים, הם פשוט נשטפים לאוקיינוסים בלי לחלחל[79].
  • הפשרת הקרחונים בהרים אשר מהווים את מקור מים לנהרות. כתוצאה מכך יש פחות מים בנהרות ויותר יובש[80][81].

כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, כריתת יערות, זיהום מים[82] ועוד.

באפריקה, אסיה, דרום אמריקה, הבצורות האלה גורמות לרעב המוני שהורג מיליונים, מביא למלחמות וגורם למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך לפליטים סביבתיים (ראו מידע נוסף בהמשך). בעשרות השנים האחרונות הפכו המדבור, הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור- הוא רק נהפך לבולט ביותר ב-40 השנים האחרונות[83].

מרכזים חשובים של בצורת ומדבור

יש 3 אזורים שאותם מזכירים קודם כל כאשר מדברים על בצורת ושינויי אקלים: אפריקה, המזרח התיכון, והחלק המרכזי והמערבי של ארצות הברית (במיוחד קליפורניה). דרך שלוש הדוגמאות האלה אפשר להבין איך שינויי האקלים גורמים לבצורת.

אפריקה: על התגברות הבצורות באפריקה דרומית לסהרה מדברים הרבה, כי התופעה תורמת כבר עשרות שנים לרעב, מלחמות ופליטים (המלחמות והפליטים מחזקים גם כן מלחמות ופליטים נוספים). לפי המחקרים שינויי האקלים גורמים ליותר אידוי ממקורות המים, מהצמחים ומהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר ומשנים את משטר המשקעים מה שגורם לבצורת אשר בתורה תורמת למלחמות[84]. בין היתר, הם הופכים את אירועי האל ניניו להרסניים(ראו מידע בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). כאשר יש אירוע אל ניניו חזק, המים באוקיינוס השקט מתחממים וכתוצאה מכך זרם המים החמים, שבדרך כלל נע מערבה באוקיינוס השקט מפסיק את התנועה שלו. כתוצאה מכך, יש פחות גשם בשטחים ממערב לאוקיינוס השקט בין השאר באפריקה המזרחית. נוסף על כך, נמצא שיש קשר בין הבצורת בקניה באוקטובר למים חמים מהרגיל בחלק המערבי של האוקיינוס השקט. הנתונים על המשקעים פחות ברורים מהנתונים על הטמפרטורה - המדענים באמת רואים שיש פחות גשם באפריקה, אבל לא מצליחים להסביר את כל השינויים במשטר המשקעים רק בהשפעת גזי החממה.[85][86]. ייתכן שבשיבוש משטר המשקעים יש תפקיד לברוא יערות, תופעה נפוצה באפריקה בעשרות השנים אחרונות, כי היערות עוזרים להביא ענני גשם לתוך היבשת - (ראו מידע נוסף בנושא בפסקה "השרותים שמספקים יערות לאדם" בערך יער).

לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי תת תזונה, קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.[87]

בקייפטאון בדרום אפריקה בתחילת שנת 2018 השימוש במים הוגבל ל-87 ליטר לנפש. כנראה שבאפריל זה יהיה 24 ליטר. זאת בעקבות בצורת חסרת תקדים של 3 שנים ברציפות. המדענים אומרים שבאופן טבעי אירועים כאלה מתרחשים פעם ב-1,000 שנה. אבל עם שינויי האקלים זה יכול להיות להפוך לרגיל[88].


Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון, רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה

המזרח התיכון: על הבצורת במזרח התיכון ועל השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה קשר לפרוץ המלחמה בסוריה ולמשברים שונים במזרח התיכון. שינויי האקלים גורמים לבצורת במזרח התיכון כי הם מגבירים את האידוי ממקורות המים, הקרקע והצמחים ומשנים את משטר המשקעים: בגלל התחממות האוקיינוסים משתנים הזרמים באטמוספירה ובפרט "זרם הסילון הסובטרופי" הנוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. הזרם מתפשט צפונה מה שגורם לאזורים צפוניים יותר להפוך ליבשים. לפי הנתונים של המנהל לאטמוספרה ואוקיינוסים של ארצות הברית, כחצי מהבצורת במזרח התיכון מגיע מהתופעה הזו. יכול להיות שחלק גדול מהחצי השני מגיע מהאידוי המוגבר[17][18] NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts.

החלק המרכזי והמערבי של ארצות הברית: על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של ארצות הברית לכלכלה העולמית והיותה אחת מהיצרניות העיקריות של מוצרים כמו חיטה המהווים את חומר הגלם ללחם הנחשב מוצר בסיסי להרבה מדינות בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם, כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה[89][90]. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה-21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד(ראו מידע נוסף בפסקה "התגברות של שרפות יער" בדף זה).

דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ודה רגולציה כלכלית היא מונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד[91].

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: אובדן קרקע. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:

  1. שינויי אקלים - בפסקה הזו מתואר איך הוא גורם לזה.
  2. ברוא יערות. בלי חיפוי צמחי הקרקע מתייבשת מתפוררת בשמש ונסחפת אחרי כל גשם.
  3. חקלאות תעשייתית, קודם כל בגלל שבחקלאות מהסוג הזה משתמשים בדשן כימי וחריש עמוק.

שלושת הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

לפי הערכות המדענים שמובאות גם על ידי ארגון המזון העולמי, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תעלם לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 [92][93].

לפי דו"ח משנת 2015 של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדו"ח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד לאובדן קרקעות אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).[94] [95]לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים[96].

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון[97] [98]

השפעות גאופיזיות על הליתוספירה

השפעה על רעידות אדמה, צונמי והרי געש

מספר חוקרים טוענים כי שינויי אקלים עלולים להשפיע על לוחות טקטוניים ודרכם על רעידות אדמה, אירועי צונאמי ורעידות אדמה. שינויי האקלים גורמים לעודף חום באוקיינוסים אשר מתבטא בהתאדות וגורם לסופות חזקות יותר. הסופות האלה מורידות כמויות גדולות של משקעים וגם גורמות לירידה ניכרת בלחץ הברומטרי. ירידה כזו היא כמו הסרת מיליוני טונות של סלעים מפני השטח. דבר זה יכול לגרום להשתחררות לחץ של השכבות הטקטוניות בצורת רעידת אדמה, והתפרצויות געשיות, אשר יכולות לגרום גם לצונמי עם הן קורות בים או ליד.

נוסף על כך שינויי האקלים גורמים להמסת מסות גדולות של קרח ובגלל זה לדוגמה הקרקע באיסלנד עולה כל שנה ב-3 סנטימטר בקצב מתגבר. כתוצאה מכך הלחץ על השכבות יורד מה ששוב מעודד רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש. בנוסף שינויי האקלים עלולים לגרום מפולות בוץ עצומות שגם יכולות לגרור לצונמי, אירועים כאלה קרו בצ'ילה ובקנדה[99].

לאחרונה התגלו באנטרקטיקה 91 הרי געש מתחת לשכבות הקרח בנוסף ל-47 הרי געש שהיו מוכרים לפני כן, מה שהופך את אנטרקטיקה לאחד האזורים עם צפיפות הרי הגעש הגדולה בעולם. מדענים שונים מעריכים שאם המסת הקרח גובר הסיכוי להתפרצות הרי הגעש האלה כי מדובר בהפחתה גדולה בלחץ על שכבות הקרקע מתחת לקרח. לא ברור מה יקרה עם הרי הגעש יתפרצו מתחת לקרח. יש מדענים שחושבים שהדבר עלול להמס את הקרח מבפנים ובכך לזרז את המסת הקרח באנטרקטיקה[100].

השפעות ביולוגיות ועל הביוספרה

ראיות שניוניות של ההתחממות העולמית – ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, עליה במפלס מי הים, שינויים במזג האוויר – מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית ועל מערכות גאופיזיות אלא גם על מערכות אקולוגיות ועל הביוספרה כולה. עליה עולמית בטמפרטורות פירושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות; מינים אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד הכחדה), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. ניתן לצפות כי רק מעטות מבין המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ לא ישתנו. היבטים אלה מצטרפים להשפעות סביבתיות נוספות שהאדם גורם כמו זיהום או כריתת יערות או דייג יתר שגורמים להשפעות שונות על הביוספרה. אחת ההשפעות החמורות היא אירוע ההכחדה בהולוקן - הכחדה מאסיבית של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ, דבר שעלול להשפיע גם על שירותי המערכת האקולוגית שמקבל האדם מהביוספרה ודרכם השפעות על החקלאות ועל כלל בני האדם.

דוגמה אחת להשפעה של התחממות עולמית שנצפית כבר היום היא הרס יערות באזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל פלישת מינים שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או שרפות יער [19]

נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים[101].

השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים

שינויי האקלים משפיעים על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [20][102]

נושא השינויים בתזמון של פריחה, נדידה, בקיעה ועוד סמנים ביולוגים הם עוד סמן המשמש מדענים כדי לבדוק את עוצמת השינויים של התחממות עולמית.

התגברות של שרפות יער

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחממות עולמית ושריפות יער

נכון לשנת 2016 יש ראיות חזקות לכך ששריפות יער התגברו משמעותית ברחבי העולם בעקבות שינויי אקלים [103] על פי ה-IPCC, השרפות צפויות להתגבר ככל ששינויי האקלים האנטרופוגניים יתחזקו ויש סיכוי רב שזה כבר קורה[104]

שינויי האקלים גורמים להגברת שרפות היער בעיקר בדרכים הבאות:

  1. עלייה בטמפרטורות.
  2. התגברות הבצורות והיובש בגלל פחות גשם ויותר חום
  3. יותר סופות ברקים ורוחות חזקות-החום הוא בעצם סוג של אנרגיה וככל שיש יותר אנרגיה יש יותר ברקים ורוחות חזקות.

לפי מדענים בארה"ב, תכיפות שרפות היער שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה [105]

עיקר הנזק מהתחממות עולמית הוא ביערות הצפון או יערות אורן - כי סוגי יערות אלה רגילים לאקלים קר ולח ולכן קשה להם עם ההתחממות וההתייבשות. השרפות הביאו ל-91% מברוא היערות המחטניים בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה בשנים 2000-2013. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. עוד 21% תרם בירוא היערות ביערות הנשירים ועוד 40% היערות הטרופיים.[106]

ב 2012-2016 התחוללה בקליפורניה הבצורת הגרועה ביותר ב-1,200 השנים האחרונות בגלל חום ומחסור במשקעים יוצאי דופן שקשורים כנראה לשינויי האקלים. שינויי האקלים גם גרמו להפחתת כמות המים המגיעים מהקרחונים בהרי קליפורניה לנהרות. ובקיץ 2017 היה החם ביותר בהיסטורית המדידות בקליפורניה. בסתיו ואפילו בתחילת החורף נשבו רוחות יבשות בעוצמה של מעל 100 קילומטר בשעה מה שכנראה גם קשור בצורה מסוימת לשינויי אקלים, עקב השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון. שינה את התנאיים מטאורולוגיים בדרום מערב ארצות הברית לכיוון של פחות משקעים, מה שגרם לשרפות בלתי רגילות בעוצמתן באותה שנה. השרפות נמשכו גם בדצמבר מה שלא קורה בדרך כלל.[107][108]. בסתיו 2017 בקליפורניה בעקבות בצורת וחום שהוגברו על ידי שינויי האקלים השתוללו שרפות אשר לפי פרמטרים רבים היו מהחמורות בהיסטוריה שלה. זו חלק ממגמת התגברות השרפות שם בשנים האחרונות.[109]. השרפות הגדולות בסתיו 2017 בצפון קליפורניה כילו שטח של 980 קילומטרים רבועים הרסו 8,700 מבנים והרגו לפחות 42 בני אדם, תוך חודש. הנזק הכלכלי הגיע ל-4.6 מיליארד דולר [110].

בסך הכל שנת 2017 היא השנייה בעוצמת השרפות בארצות הברית אחרי 2015. כ-58 אלף שריפות פגעו ב כ-37 אלף קילומטרים רבועים (שטחה של ישראל 22 אלף קמ"ר), מהם כ-4,000 בקליפורניה. 10,000 מבנים נשרפו בקליפורניה בשנה הזו. 6 מתוך 10 השרפות הגדולות בקליפורניה היו בעשור האחרון[111].

הכחדה המונית של מינים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן

התחממות עולמית נחשבת כיום כאחד הגורמים החשובים לאירוע ההכחדה בהולוקן - הכחדה המונית של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ שמתרחשת היום. בין היתר התחממות של אוקיינוסיים והפיכתם לחומציים יותר גוררת הלבנת אלמוגים ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה. [21]

השפעות על גדילת צמחים

NOAA חוזה כי עד שנת 2050, יוותר רק 54% מקרח הים שהיה בשנות ה-50.

צמחים מהווים את הבסיס של הביוספרה. על ידי תהליך ההטמעה, הם משתמשים באנרגיית השמש כדי להפוך מים, חומרי מזון, ופחמן דו חמצני לביו-מסה שניתן להשתמש בה. צמיחת הצמחים יכולה להיות מוגבלת על ידי מספר גורמים, כולל פוריות הקרקע, מים, טמפרטורה והריכוז של פחמן דו חמצני. מחסור בפחמן דו חמצני יכול להוביל לפוטורספירציה, שיכולה להרוס סוכרים קיימים. לכן, עליה בטמפרטורות ובפחמן הדו חמצני באטמוספירה יכולה לעודד צמיחת צמחים, במקומות בהם אלו הם גורמים מגבילים. עם זאת, המודלים של IPCC חוזים כי ריכוז גבוה יותר של פחמן דו חמצני יעודד צמיחה של צמחיה רק עד לנקודה מסוימת, היות ובאזורים רבים הגורמים המגבילים הם מים או חומרי תזונה, ולא טמפרטורה או פחמן דו חמצני. למרות הגורם המגביל של מים, להגדלה של ריכוז הפחמן הדו חמצני יש השפעה ישירה של הגדלת יעילות שחרור המים מהצמח ברוב הצמחים, כך שהם יכולים לייצר יותר ביו מסה נטו ליחידה של מים שבה הצמח משתמש. [22] תצלומי לווין מראים כי הפרודוקטיביות של חצי הכדור הצפוני אכן גדלה מ-1982 עד 1991 [23]. לעומת זאת, מחקרים חדשים של אנגרט ועמיתיו [24] וגטס ועמיתיו[25] מצאו כי משנת 1994 עד 2002, בצורות רחבות היקף הובילו לירידה בהטמעה במהלך הקיץ בקווי הרוחב הגבוהים והבינוניים של חצי הכדור הצפוני.

בנוסף, הגדלה של הכמות הכוללת של הביו-מסה הנוצרת אינה בהכרח דבר טוב בלבד, היות והמגוון הביולוגי יכול עדיין לקטון למרות שמספר קטן יותר של מינים משגשג.

פגיעה באלמוגים

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים[112]. נכון ל-2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב-30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב[113].

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב-25-30 שנה בשנות ה-80 של המאה ה-20. נכון ל-2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה. כדי שיוכלו להשתקם הטמפרטורה העולמית חייבת לרדת[114][115].

האלמוגים אינם רק משהו יפה וצבעוני. הם מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים, חיוניים לייצור תרופות, בולמים גלים גדולים במהלך סערות ומספקים פרנסה(מזון או כסף) לחצי מיליארד בני אדם[116][117].

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017[118]. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית[119], אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

פגיעה בפיטופלנקטון

הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות חצי מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ[120].

פגיעה בהורמונים

שינויי האקלים גרמו לפגיעה בהורמונים של צבי הים: ככל שהביצה של צב הים מוטמנת בחול חם יותר כך יש יותר סיכוי שתיוולד ממנה נקבה. כתוצאה מכך באזורים שהתחממו הכי הרבה כתוצאה משינוי אקלים 99.8% מהצבים הם נקבות מה שיכול לגרום לקריסת האוכלוסייה[121].

השפעות חברתיות

השפעות התחממות עולמית על החברה האנושית

פליטים סביבתיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פליטים סביבתיים
התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לוויין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

כמות הפליטים שנוצרו עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות העוני ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת תת תזונה ורעב עולמי. לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים[122], אבל לא כולם יכולים להיחשב כפליטי אקלים בגלל 2 סיבות:

א. שינויי האקלים מגבירים אירועי מזג אוויר קיצוני אבל היו כאלה גם לפני שינויי האקלים.

ב. אדם יכול לעזוב את ביתו נניח בגלל הצפה אבל אם התנאים מאפשרים הוא יכול לחזור לשם כמה ימים אחרי. רק אם זה אירוע ממש גדול ואין לו אפשרות אחרת הוא יהפוך לפליט אקלים.

בהתבסס על הנתונים הקיימים ניסו המדענים להעריך כמה בכל זאת פליטי אקלים צפויים להיווצר. ההערכה הנפוצה היא 200 מיליון בני אדם במהלך השנים 2015-2050, כלומר כ-5.7 מיליון בשנה [123]

אחד החוקרים אותו אוהבים לצטט הכי מפורסמים בנושא הוא נורמן מיירס. ב-1993 הוא פרסם מחקר לפיו עד 2050 יהיו בעולם 150 מיליון פליטים סביבתיים[124]. מאוחר יותר הוא העלה את ההערכות ל-200 מיליון וב 2007 ל-250 מיליון[125] בגלל ששינויי האקלים בשנים האחרונות התקדמו הרבה יותר מהר ממה שהוא ציפה[126][127].

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא מלחמת האזרחים בסוריה שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאזורים החקלאיים לערים בשנים 2007-2010. בשנת 2011 דבר זה גרם למהומות שהתדרדרו ללחמת אזרחים (שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה[128]). בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות בצמיחה הכלכלית[129].

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים [130] [131]

אפילו העליה הקטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית פליטים משמעותית. כך לדוגמה עליית פני הים בבנגלדש משאירה 200,000 איש חסרי בית בשנה. [132].[133]. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה[134]. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות[135] אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [26] [27] [28] [29]

עקב ההצהרות של דונלד טראמפ על הרצון לבנות חומה בגבול עם מקסיקו כדי למנוע הגירה ממקסיקו לארצות הברית, התעוררה השאלה עד כמה ההגירה הזאת מושפעת משינויי אקלים (טראמפ עשה הרבה מאוד כדי להגביר אותו). הסתבר שהוא באמת מעורב מאוד - כבר עכשיו חלק גדול מהמהגרים ממקסיקו לארצות הברית הם פליטי אקלים. עוד ב-2010 מחקר העריך שעד ששינויי אקלים מגבירים את ההגירה לארצות הברית מהאזורים החקלאיים ממקסיקו ועד 2080 כ-1.4 - 6.7 מיל-ון בני אדם יעזבו את מקסיקו(בערך 57,000 בשנה), בגלל שינויי אקלים[136]. עוד מחקר קבע ששינויי אקלים משפיעים יותר על מהגרים לא חוקיים מאשר על מהגרים חוקיים ומחבר המחקר אמר שהמסקנה היא שטיפול בבעיית האקלים תעזור למנוע הגירה לא חוקית יתר טוב מחומה על הגבול[137]

מדינות כמו ארצות הברית סוגרות את הגבולות בין היתר כי הם חושבות שהן עצמן עמידות בפני שינויי אקלים ולכן אפשר להזניח את הבעיה ולא לעזור לאחרים. למרות זאת כבר עכשיו הרבה מפליטי האקלים הם אזרחי ארצות הברית: אנשים שברחו או הגרו בגלל שהבתים שלהם נהרסו על ידי הוריקנים או שרפות ובצורות בקליפורניה[138].

שינויי אקלים ומלחמות

ישנם 3 היבטים הקושרים בין שינויי אקלים ומלחמות: 1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה-50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה הסכם פריז עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתור דוגמה אפשר לקחת את רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה. לדעתו של ג'יימס סטאורידיס, אדמיראל אמריקאי ומפקד בנאט"ו לשעבר[139], שינויי האקלים יכולים להוות את הסיכון הביטחוני מספר 1 לארצות הברית[140].

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה[141][142].

השפעות ההתחממות עולמית על החקלאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינוי אקלים וחקלאות

התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות, כלומר מחזקת סיכונים שונים כך שרגישות הביו-פיזיקלית של החקלאות גדלה. [30]

ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם:

  • טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות מאגרי מים, מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, מדבור וסחף קרקע.
  • שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.
  • הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון המחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').
  • ריכוזים גבוהים יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את הפריון החקלאי.
  • טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל סויה, חיטה, שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מחיטה לתירס) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [31][32]

השפעות בריאותיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

שינויי אקלים אנטרופוגניים כגון התחממות עולמית וכל הנובע ממנה משפיעים לרעה על בריאות בני האדם. ארגון הבריאות העולמי הכריז על שינויי אקלים כאיום הבריאותי מספר 1 של המאה ה-21 [143]. השפעה זו כבר ניכרת במדינות עשירות ועניות.

לפי נתוני אוניברסיטת הרווארד, גם אם לא לוקחים בחשבון תמותה ישירה מגלי חום, גידול בשונות של הטמפרטורה בקיץ במעלה אחת בארצות הברית (כלומר כאשר הרווח בין הטמפרטורה המינימלית למקסימלית גדול יותר, כאשר הטמפרטורה משתנה באופן יותר קיצוני), מקצרת את תוחלת החיים לאנשים רגישים למחלות שונות מעבר לגיל 65 ב-2.8%-4.0%. המחלות הם בעיקר סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה. מה שאומר 10,000 מקרי מוות יותר בשנה בארה"ב בלבד. ההשפעות היו חזקות יותר בקרב אפרו אמריקאים ועניים [144].

לפי המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית ההשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים על אוכלוסיית ארה"ב נובעות מהגורמים הבאים:[145]

  1. חום יתר. בעיקר התייבשות, מחלות לב-ראה, בעיות נשימה, מכות חום. הרגישים יותר הם, עניים, זקנים, ילדים, נשים הרות, חולים, ילידים, מהגרים וחסרי בית. בנוסף גלי החום מלווים בדרך כלל בימים של אוויר עומד מה שמגביר את השפעת זיהום האוויר. ההשפעה תהיה פחות חמורה באזורים כפריים בגלל ששם מרגישים פחות את אי החום העירוני.
  2. הגברת זיהום אוויר. בעיקר בגלל שבתנאי חום ואוויר עומד נוצר יותר אוזון בגובה הקרקע, החום מגביר היווצרות ערפיח בערים(מחקר שנערך בלוס אנג́'לס מצא שמעל לטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס עלייה של מעלת פרנהייט מעלה את ההסתברות ליצירת ערפיח ב-3 אחוזים)[146][147], הגברת השרפות, הגברת נוכחות אלרגנים באוויר והגברת הזיהום בחלקיקים בימים של אוויר עומד. זה יכול להחמיר את המצב עם כל המחלות הקשורות לזיהום אוויר.
  3. מפגעים בריאותיים שונים עקב אירועי מזג אוויר קיצוני כמו, שטפונות, סופות, בצורות. שורה ארוכה של מחלות.
  4. התפשטות מחלות עקב השתנות התפוצה של יתושים, טפילים. קודם כל מדובר במחלת הלימה וקדחת הנילוס המערבי. 3 מיליון בני אדם חלו במחלה זו בארה"ב בעשורים האחרונים.
  5. התגברות החשיפה לחיידקים מזיקים במי השתייה. גם בגלל שהמים נהיים מזוהמים יותר אחרי סערה או שיטפון וגם בגלל שחיידקים שונים משגשגים יותר במים חמים.
  6. פגיעה באיכות המזון. בגלל שבאקלים חם חיידקים כמו הסלמונלה מרגישים טוב יותר, כמות החומרים כמו פרוטאין באוכל יורדת כאשר יש יותר פחמן דו חמצני באוויר ברחבי העולם(מדובר במוצרי יסוד כמו קמח, אורז, תפוחי אדמה), יש יותר סיכוי להרעלת מזון בחומרים כימיים שונים בזמן שיטפונות, כמות הכספית במזון מהים עולה כאשר הטמפרטורה עולה ובנוסף יש עלייה בשימוש בקוטלי חרקים בטמפרטורה גבוהה יותר.
  7. השפעה על הבריאות הנפשית. עצם ההבנה מה זה שינוי אקלים יכולה להחמיר את הבריאות המנטלית. ובוודאי החשיפה להשלכותיו הישירות - כמו לדוגמה נפגעים של שטפונות ואסונות טבע אחרים.
  8. השפעות אחרות יכולות להיות קשורות לרעב ישיר ופגיעה באיכות המזון בגלל ירידה ביבול אם כי השפעות אלה צפויות להיות חמורות יותר במדינות אחרות.

לפי המשרד, כל אמריקאי מושפע ויושפע מההשלכות האלה. למרות שהעניים, המהגרים ושאר אוכלוסיות חלשות נחשבות לרגישות יותר, כולם יושפעו. בנוסף רמת הרגישות נקבעת לא רק לפי מדדים כלכליים אלה גם לפי גיל, מין, מצב בריאותי.

יש לציין שבשנת 2015, שהייתה השנה החמה ביותר שנמדדה עד ששנת 2016 שברה את השיא, לראשונה מאז 1993 תוחלת החיים הכללית בארצות הברית ירדה. בידיעות על הירידה הזו לא הוזכר שינוי האקלים. אבל אם רואים את הסיבות לירידה ניתן לשער שהוא יכול להיות אחד מהגורמים העיקריים[148].

באירופה כבר יש ראיות לגבי הקשר בין שינויי אקלים לירידה ב"תוחלת השנים הבריאות" ב-7 ממדינות אירופה החל מ-2003[149]

התחממות עולמית עלולה להרחיב את התחום של נשאים ביולוגיים שיעבירו מחלות מדבקות כמו מלריה. מחלת הלשון הכחולה בקרב מעלי גרה מבוייתים המשוייכת עם נשיכות של קרדית התפשטה באחרונה בצפון אזור הים התיכון. מחלת וירוס ההנטה, קדחת קרים-קונגו, קדחת הארנבים, וכלבת התרבו באחרונה באזורים נרחבים של רוסיה במהלך 2004-2005. דבר זה שוייך לפיצוץ אוכלוסין של מכרסמים ושל טורפיהם אבל ייתכן וסיבה חלקית לכך היא התפרקות של תוכניות בקרת מכרסמים וחיסונים ממשלתיות.[33] באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, היתוש היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [34]

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את אזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה לרעב שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[35] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[36]

בשנים האחרונות החלו לקראת מקרים של זיהום אוויר כבד מאוד בסין. בסין יש את הכמות הגדולה ביותר של מפעלים כי היא מייצרת הרבה מאוד ולכן בדרך כלל יש בה זיהום אוויר גבוהה. אבל בזמן האחרון החלו להתרחש שם מקרים של פרקי זמן עם כמות ערפיח גבוהה במיוחד שפוגעת קשות במדינה. המקרים האלה נקראים "איירפוקאליפס". מקרה כזה היה ב-2013 ואחר כך ב-2016. כאשר זה קורה חצי מיליארד איש יכולים להיפגע. 150,000 בני אדם ברחו כנראה רק במקרה אחד כזה. לפי הנתונים האחרונים המקרים האלה קשורים, כנראה, לשינויי אקלים: כאשר הקרח בארקטיקה נמס ויש יותר שלג בסיביר נוצרים תנאים של אוויר עומד בסין מה שגורם לזיהום האוויר להישאר במקום להיות מוסע החוצה על ידי הרוח.[150][151]

השפעות על התיירות

לשינויי האקלים יש השפעות רבות ולרוב שליליות על תיירות. אחת ההשפעות היא שבמזג אוויר גרוע אנשים נוטים לא לצאת מאזור המזגן כלומר לא לצאת מהבית ואם יוצאים אז רק ברכב פרטי. דבר זה מגביר את אורח החיים היושבני את ההשפעות השליליות של מכוניות. בנוסף שינויי האקלים פוגעים עכשיו או יכולים לפגוע בעתיד באתרי תיירות רבים.

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. הטמפרטורה באוקיינוס עולה ודבר זה גורם להרס שוניות האלמוגים. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017[152]. עכשיו מנסים להצמיח אלמוגים חדשים במקום[153],אבל כדי שהם יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה. 

דוגמאות בולטות נוספות לכך הם:

1. שינויים במשטר המשקעים פוגעים בכמה מהמינים המפורסמים ביותר באיי גלאפגוס שנמצאים בסכנת הכחדה בגלל זה.

2. סופות הוריקן ועליית פני הים פוגעים בפסל החירות. לאחר הסופה "סינדי", נגרמו לפסל החירות נזקים בשווי של 100 מיליון דולר והוא נסגר לשיפוצים למשך 9 חודשים לאחר הסופה.

3. הפארק הלאומי רפה-נואי המוכר בשם איי הפאסחא נמצא בסכנה בגלל עליית פני הים ושחיקת קרקע הקשורה בכך. הגלים החודרים לאים עלולים לגרום לנפילתם של פסלי האבן המפורסמים משם.

4. טראסות האורז בפיליפינים פגיעות לשינויי האקלים. עד אז הם עמדו ביציבות במשך מאות שנים כי האקלים היה יציב יותר.

5. עונת חורף קצרה יותר, גורמת לירידה בכמות מי שלגים וסכנה גוברת לדליקות קיץ בפארק ילואוסטון.

6. הפארק הלאומי סאגארמאטה, נפאל, הכולל גם את האוורסט, סובל מהפשרת קרחונים, התגברות מפולות השלגים מה שפוגע בבעלי החיים באזור.

7. סטונהנג', בבריטניה העומד מזה אלף שנה, מאוים על-ידי שינויי האקלים. זאת בשל כמויות הולכות וגדלות של גשמים, המעמידים את יציבות האתר בסכנת שיטפונות ושחיקת קרקע.

8. ואדי רם, ירדן, תצורות אבן מדבריות ובה מערות, מחילות, קמרונות ומיני חיות כגון בזים, אנטילופה ויעלים. הצמחייה המקומית מספקת מזון ומרפא לבדואים המקומיים אולם התיירות הגואה לאזור ושינויי האקלים מאיימים את המקום.

9. הפארק הלאומי ווסקראן, פרו. התכווצותם של קרחוני ווסקראן מעמידים את אספקת המים לאוכלוסיה המקומית הגדלה בסכנה. זהו הרכס הגבוה ביותר בפרו והפארק עצמו הוא בית לכ-135 מיני ציפורים וכן למגוון גדול של צמחים. הפשרת הקרחונים והטמפרטורות העולות עלולות לגרום למפולות שלגים ולשיטפונות[154].

השפעות כלכליות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות כלכליות של התחממות עולמית, דו"ח שטרן

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של אירועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [37], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ-2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה בשנת 2005 כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [38], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [39]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

נכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים יכולים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. לדוגמה ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ-2 ההוריקנים יסתכם ב-290 מיליארד דולר (1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך בהכחשת אקלים, אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה[155].

לפי הסוכנות הממשלתית של ארצות הברית NOAA) the National Oceanic and Atmospheric Administration) שנת 2017 הייתה שנת שיא מבחינת נזק כלכלי לארצות הברית מאירועי מזג אוויר קיצוני - כ-306 מיליארד דולר(קצת יותר מטריליון שקל)[156].

השפעת שינויי האקלים על תשתיות ותחבורה

פתיחת נתיבי שיט חדשים

הפשרה של קרח בקוטב הצפוני עשויה לפתוח את המעבר הצפון-מערבי בקיץ, דבר שיחסוך 5,000 מילים ימיים מנתיבי אוניות בין אירופה לבין אסיה. דבר זה יהיה משמעותי בעיקר עבור מכליות ענק, שגדולות מכדי לעבור בתעלת פנמה, וכיום צריכות לעבור מעבר לקצה של דרום אמריקה. לפי שירות הקרח הקנדי, כמות הקרח בארכיפלג הארקטי המזרחי של קנדה ירדה ב-15 אחוז בין 1969 ו-2004 [40].

השפעות על תשתיות שונות כמו חשמל וכבישים

לשינויי אקלים יש השפעות רבות ונרחבות על התשתיות השונות. על פי הדוח שהכינו מדעני האקלים בארצות הברית השפעות שונות של שינויי אקלים כמו: עליית פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוני מסוגים שונים, פוגעים בתשתיות השונות כגון, רשת החשמל, כבישים, שדות תעופה, בניינים, בסיסים צבאיים, נמלים, מסילות רכבת[157] [158].

השפעת שינויי האקלים על התעופה

שינויי האקלים פוגעים בתעשיית התעופה בכמה דרכים. כאשר חם מידי חלק מהמטוסים לא יכולים להמריא כי האוויר דליל ואין מספיק כח עילוי. ביוני 2017 בוטלו 40 טיסות של מטוסי נוסעים קטנים בנמל תעופה בפיניקס שבאריזונה עקב טמפרטורה של מעל 48 מעלות. יותר מ־350 טיסות הושפעו ממזג האוויר החם בשדה התעופה שהיה באותו יום. בנוסף נוצרים זרמי סילון חזקים יותר באטמוספרה אשר מפריעים לתעופה. כמובן שההשפעות ועוצמתן תלויות בגודל המטוס באורך מסלול ההמראה אבל ככל שהאקלים מתחמם ההשפעות מתגברות. ד"ר רדלי הורטון, מדען מחקר במכון כדור הארץ באוניברסיטת קולומביה, פרסם ב-2015 מחקר על השפעת החום הקיצוני על התעופה. במחקר מצאו הורטון ועמיתיו כי מאז שנות ה-80 היה מספר הולך וגובר של ימי קיץ חמים שהשפיעו על התעופה, והסיקו כי בהמשך צפויים עוד ימים כאלה. [159].

התחממות האוויר עלולה גם לגרום ל"כיסי אוויר" חזקים ותכופים יותר בטיסה, אם כי דבר זה לא נחשב לסיכון למטוס עצמו אלא בעיקר למטרד, שבמקרים מסויימים עלול לגרום לפציעות, בעיקר לאנשי צוותי תעופה שטסים הרבה.

השפעת שינויי האקלים על דרכי החורף בצפון

ליערות הצפון ולחלקים מחבל הטונדרה מצפון להם יש תכונה מעניינת: הם במידה מסוימת יותר קלים למעבר בחורף מאשר בעונות אחרות. זאת בגלל שביערות האלה האידוי נמוך מאוד ויש הרבה קרקעות קפואות עד. לכן יש בהם המון ביצות ומידה גבוהה מאוד של לחות בקרקע. כתוצאה מכך בקיץ ובמיוחד בסתיו ובאביב הדרכים הבלתי סלולות הופכות לים של בוץ ודרכים סלולות קשה עד בלתי אפשרי לבנות כי הפשרת קרקעות קפואות עד והקיפאון שלהם מחדש גורם לכך שחלקים בקרקע עולים וחלקים אחרים יורדים וזה שובר את הכביש.

לכן מלבד תעופה וספנות, הדרך הכי קלה להגיע לשם ברכב ממונע היא בדרכי החורף-כלומר לנסוע על השלג או על קרח המכוסה בשלג. הקרח באזורים האלה בחורף מספיק עבה כדי להחזיק אפילו משאיות. כתוצאה מההתחממות כמות הימים בשנה בהם ניתן להשתמש בדרכים האלה פוחתת והדבר משפיע על החיים באזורים האלה. לדוגמה בעיר אוסינסק שברוסיה הנמצאת כ-60 קילומטר צפונה מחוג הקוטב הצפוני עולים מחירי המזון חומרי הבנייה ומוצרים נוספים כי הכביש המחבר אותו אם עיר אחרת שקוראים לה אוכטה, קודם היה עביר עד אפריל ועכשיו רק עד מרץ[160].

תביעות משפטיות

בשנת 2018 מספר עיריות של ערים בארצות הברית שטענו שהן נפגעו משינויי האקלים, הגישו תביעות נגד חברות נפט גדולות בתביעה לפיצויים. תביעה אחת היא של העיר ניו יורק [41], שופט בקליפורניה דחה תביעות של ערים בקליפורניה נגד חברות נפט. הן השופט והן שני הצדדים של התביעה הכירו בבסיס המדעי שלה. אבל השופט טען כי מדובר בבעיה עולמית בעלת גורמים עולמיים וכי הפתרונות צריכים להיות ברמת העולם ולא ברמת שופט מחוזי. [42]

התובע הכללי של ניו יורק חוקר אם יש בסיס לתביעה נגד חברת הנפט אקסון על רקע השתתפות שלה בהכחשת אקלים למרות שהיה לה ידע מזה עשרות שנים כי התחממות עולמית קיימת והיא מעשה ידי אדם. אקסון ידעה זאת על ידי מחקרים שמדענים שלה עצמה סיפקו למנהלי החברה משנת 1977. בשנת 2015 הדבר נחשף בתחקיר עיתונאי. החשד הוא כי אקסון הטעתה את הציבור ואת בעלי המניות שלה. [43]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1], (רויטרס, 9 בפברואר 2006)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Summary for Policymakers,Special Report on Global Warming of 1.5 °C, IPCC, 2018
  3. ^ Hoegh-Guldberg et al,Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems,Special Report on Global Warming of 1.5 °C, IPCC, 2018
  4. ^ World Economic Forum [http://www3.weforum.org/docs/GRR17_Report_web.pdf The Global Risks Report 2017 12th Edition] 2017
  5. ^ American Meteorological Society [https://www.ametsoc.org/ams/index.cfm/publications/bulletin-of-the-american-meteorological-society-bams/explaining-extreme-events-from-a-climate-perspective/ Herring, S. C., N. Christidis, A. Hoell, J. P. Kossin, C. J. Schreck III, and P. A. Stott, Eds., 2017: Explaining Extreme Events of 2016 from a Climate Perspective. Bull. Amer. Meteor. Soc., 98 (12), S1–S157.]
  6. ^ BRAD PLUMER ,NADJA POPOVICH How Global Warming Fueled Five Extreme Weather Events 14.12.2017, New York Times
  7. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  8. ^ EDITH M. LEDERER UN CHIEF SAYS NATURAL DISASTERS HAVE QUADRUPLED SINCE 1970 05.09.2017, ASSOCIATED PRESS
  9. ^ World Meteorological OrganizationProvisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016 World Meteorological Organization 14.11.2016
  10. ^ John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller 2016 was the hottest year on record -- again CNN, 18.01.2017
  11. ^ REBECCA LEBER Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism 11.02.2015 New Republic
  12. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  13. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  14. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  15. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  16. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  17. ^ The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) 2012
  18. ^ National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012
  19. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  20. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  21. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  22. ^ EPA Change Indicators: Sea Level EPA אוגוסט 2016
  23. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  24. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  25. ^ ויקיפדיה Sea Level Rise ויקיפדיה
  26. ^ Klaus Bittermann, Stefan Rahmstorf, Robert E Kopp, and Andrew C Kemp Global mean sea-level rise in a world agreed upon in Paris 13.12.2017, IOP Scuence
  27. ^ UNFCCC [https://cop23.unfccc.int/news/paris-15c-goal-crucial-to-protecting-communities-from-rising-seas Paris 1.5C Goal Crucial to Protecting Communities from Rising Seas ] 09.01.2018
  28. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  29. ^ MERRIT KENNEDY Louisiana's Governor Declares State Of Emergency Over Disappearing Coastline 20.04.2017, The Two-Way
  30. ^ EPAChange Indicators: Coastal Flooding EPA
  31. ^ JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, Caused by Global Warming, Has Already Begun] ניו יורק טיימס, 3.9.2016
  32. ^ AP האסון בקולומביה: העיר נקברה בבוץ, מאות נהרגו, מאות נעדרים 03.04.2017 ויינט
  33. ^ Cathleen Kelly Businesses Are Managing Their Climate Change Risks—the Federal Government Should Too Center for American Progress,16.02.2017
  34. ^ Dana Nuccitelli Expect to see more emergencies like Oroville Dam in a hotter world גארדיאן, 20.02.2017
  35. ^ ילנה קיבלצ'יץ' בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון
  36. ^ אלקסיי סטיינרט הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה 22.06.2017 ריאמו
  37. ^ Common Dreams 1,200 Dead, 41 Million Affected by Flooding in India, Bangladesh and Nepal 31.08.2017, Ecowatch
  38. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Jennifer Bennett (NOAA)Ocean Acidification Ocean Portal
  39. ^ Natalya GalloOcean Deoxygenation Ocean Scientists for Informed Policy
  40. ^ Denise Breitburg1,*, Lisa A. Levin2, Andreas Oschlies3, Marilaure Grégoire4, Francisco P. Chavez5, Daniel J. Conley6, Véronique Garçon7, Denis Gilbert8, Dimitri Gutiérrez9,10, Kirsten Isensee11, Gil S. Jacinto12, Karin E. Limburg13, Ivonne Montes14, S. W. A. Naqvi15,†, Grant C. Pitcher16,17, Nancy N. Rabalais18, Michael R. Roman19, Kenneth A. Rose19, Brad A. Seibel20, Maciej Telszewski21, Moriaki Yasuhara22, Jing Zhang23 Declining oxygen in the global ocean and coastal waters 05.01.2018, Science
  41. ^ UNFCCC Disappearing Oxygen in the Ocean Threatens Marine Life 09.01.2018
  42. ^ Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change] Science 09 Dec 2016
  43. ^ Michael E Mann It's a fact: climate change made Hurricane Harvey more deadly 28.08.2017, גארדיאן
  44. ^ James P. Kossin1, Kerry A. Emanuel2 & Gabriel A. Vecchi3 The poleward migration of the location of tropical cyclone maximum intensity 2014, LETTER
  45. ^ John Cook What is the link between hurricanes and global warming? Sceptical Science
  46. ^ Union of Concerned Scientists Hurricanes and Climate Change Union of Concerned Scientists,01.09.2016
  47. ^ 300 מדענים בארצות הבריתNational Climate Assessment Home HIGHLIGHTS Extreme Weather 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program
  48. ^ U.S. Global Change Research Program. Chapter 9: Extreme Storms 2017
  49. ^ ויקיפדיה 2017 Atlantic hurricane season
  50. ^ Annie Sneed Was the Extreme 2017 Hurricane Season Driven by Climate Change? 26.10.2017 SCIENTIFIC AMERICAN
  51. ^ Michael E. Mann, Thomas C. Peterson, Susan Joy Hassol We Know about the Climate Change–Hurricane Connection08.09.2017, SCIENTIFIC AMERICAN
  52. ^ Kerry Emanuel, Professor of Atmospheric Science, MIT Atlantic Hurricane Season 201718.10.2017, Climate Signals
  53. ^ World Meteorological Organization WMO expert team statement on Hurricane Harvey 01.09.2017
  54. ^ Reuters Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring 06.10.2017, New York Post
  55. ^ BILL CHAPPELL Hurricane Irma Blasts Into The Record Books With Lasting Intensity 12.07.2017, the two way
  56. ^ The Science Media Centre in London, UK Some Scientific Views on Irma 07.09.2017, United Nations Framework Convention on Climate Change
  57. ^ EDITH M. LEDERER UN CHIEF SAYS NATURAL DISASTERS HAVE QUADRUPLED SINCE 1970 05.09.2017, ASSOCIATED PRESS
  58. ^ David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming 14.11.2014, Science
  59. ^ Jane J. Lee Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires 15.11.2014, National Geographic
  60. ^ 2017, Climate Communication Heat Waves: The Details
  61. ^ השרות המטאורולוגי הישראלי מהו עומס חום ומהו מדד חום?
  62. ^ Ethan D Coffel1,3,5, Radley M Horton2,3 and Alex de Sherbinin4 Temperature and humidity based projections of a rapid rise in global heat stress exposure during the 21st century 22.12.2017, IOP Science
  63. ^ Michael Reilly Climate Change Has Made Heat Waves Much More Deadly, Mainly for the Poor 12.06.2017, MIT Technology Review
  64. ^ Physicians for Social Responsibility Climate Change is a Threat to Health: Heat-Related Illnesses
  65. ^ Eun-Soon Im1,*, Jeremy S. Pal2,* and Elfatih A. B. Eltahir3, Deadly heat waves projected in the densely populated agricultural regions of South Asia 02.08.2017, Science Advances
  66. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  67. ^ Mariëtte Le Roux European heatwave deaths could skyrocket: climate study 05.08.2017 Phys.org
  68. ^ Ethan D Coffel1,3,5, Radley M Horton2,3 and Alex de Sherbinin4 Temperature and humidity based projections of a rapid rise in global heat stress exposure during the 21st century 22.12.2017, IOP Science
  69. ^ מאיה פלח, זווית התחזית: חם, לח וקטלני 13.01.2018, ויינט
  70. ^ ויקיפדיה Wet-bulb temperature and health
  71. ^ RICHARD GRAY Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study 24.03.2015, MailOnline
  72. ^ Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation 23.03.2015 Nature Climate Change
  73. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  74. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  75. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  76. ^ Ashley Williams Why snow, colder weather conditions don't debunk climate change AccuWeather
  77. ^ HENRY FOUNTAIN Why So Cold? Climate Change May Be Part of the Answer 03.01.2018, New York Times
  78. ^ Lorraine Chow Does Record Snowfall Disprove Global Warming? 'Exactly the Opposite,' Scientist Says 27.12.2017, Ecowatch
  79. ^ THE CLIMATE REALITY PROJECT THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016
  80. ^ הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה Climate Impacts on Water Resources 2017
  81. ^ Ilissa Ocko How scientists linked the California drought to climate change 02.10.2014, Environmental Defense Fund
  82. ^ הקרן העולמית לשימור חיות הבר OVERVIEW
  83. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  84. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  85. ^ Tracy Carty. Simon Hernandez-Arthur, John Magrath, Eric Munoz, Annaka Peterson, Tim Gore, Debbie Hillier, Robin Willoughby, Lisa Rutherford, Tricia O’Rourke, Helina Belay, Abdirachid Muhumed, Nafoke Gurmu and Manish Kumar [https://www.oxfam.org/sites/www.oxfam.org/files/mb-climate-crisis-east-africa-drought-270417-en.pdf A climate in crisis How climate change is making drought and humanitarian disaster worse in East Africa] ינואר 2017, קואליציה של 20 ארגוני מדענים "אוקספאם"
  86. ^ Nicholas Kristof As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It The New York Times, 6.01.2017
  87. ^ Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג
  88. ^ גרינפיס, Years of living dangerously [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/1623956924358026/?hc_ref=ARTgkWcQdvIQdRVPzIaCBpNE2SkCzD2MBnUGeW8QRjUtlelxmqNsEPmu4dj3pauQdxQ&pnref=story Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018
  89. ^ הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה Climate Impacts on Water Resources 2017
  90. ^ Ilissa Ocko How scientists linked the California drought to climate change 02.10.2014, Environmental Defense Fund
  91. ^ פטריק קינגסלי, גרדיאן הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר הארץ, 24.01.2017
  92. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  93. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  94. ^ FRANK BIERMANNFrank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.15.09.2015
  95. ^ AVANEESH PANDEYLand Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade15.09.2015 International Buissnes Times
  96. ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
  97. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  98. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  99. ^ דוקטור דניאל מדר, רעידת אדמה והתפרצויות וולקניות, סוכנות הידיעות למדע וסביבה "זווית", 25.12.2016
  100. ^ Robin McKie Scientists discover 91 volcanoes below Antarctic ice sheet 12.08.2017, גארדיאן
  101. ^ Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people Science ,11.11.2016
  102. ^ T. J. Stevenson et al, Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems, Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453
  103. ^ Anne-Sophie Brändlin How climate change is increasing forest fires around the world Deutsche Welle, 11.08.2016
  104. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Working Group II: Impacts, Adaptation and Vulnerability הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים
  105. ^ Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?, איגוד המדענים המודאגים
  106. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  107. ^ HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2017/12/07/climate/california-fires-warming.html In a Warming California, a Future of More Fire] 07.12.2017, The New York Times
  108. ^ Dana Nuccitelli California's hellish fires: a visit from the Ghost of Christmas Future11.12.2017, The Guardian
  109. ^ GEORGINA GUSTIN 4 Questions About Climate Change and the California Fires19.10.2017, Climate Insider
  110. ^ Jeff DanielsCalifornia begins 'historic cleanup' from fires but faces serious hurdles in rebuilding 26.10.2017
  111. ^ Umair Irfan How much did climate change affect California's wildfires? Depends on where you are. 12.12.2017, Vox
  112. ^ Teach Ocean ScienceHow does climate change affect coral reefs? Teach Ocean Science
  113. ^ Justin Worland Why It's So Hard to Save Coral Reefs 15.03.2017 Time
  114. ^ Terry P. Hughes1,*, Kristen D. Anderson1, Sean R. Connolly1,2, Scott F. Heron3,4, James T. Kerry1, Janice M. Lough1,5, Andrew H. Baird1, Julia K. Baum6, Michael L. Berumen7, Tom C. Bridge1,8, Danielle C. Claar6, C. Mark Eakin3, James P. Gilmour9, Nicholas A. J. Graham1,10, Hugo Harrison1, Jean-Paul A. Hobbs11, Andrew S. Hoey1, Mia Hoogenboom1,2, Ryan J. Lowe12, Malcolm T. McCulloch12, John M. Pandolfi13, Morgan Pratchett1, Verena Schoepf12, Gergely Torda1,5, Shaun K. Wilson14 Spatial and temporal patterns of mass bleaching of corals in the Anthropocene 05.01.2018, Science
  115. ^ Doyle Rice Coral reefs under siege: Frequency of bleaching has increased almost fivefold since the '80s 04.01.2018, USA TUDAY
  116. ^ ויקיפדיה Coral reef ויקיפדיה
  117. ^ National Oceanic and Atmospheric Administration Importance of Coral Reefs National Oceanic and Atmospheric Administration
  118. ^ Michael Slezak More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months 03.11.2017
  119. ^ Laura Polson Scientists grow baby coral on Barrier Reef 26.11.2017, The Sydney Morning Herald
  120. ^ NASA WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH NASA
  121. ^ Rafi Letzter, Staff Writer Climate Change Turned 99.8% of These Sea Turtle Babies into Girls 09.01.2018, Live Science
  122. ^ UNHCR Frequently asked questions on climate change and disaster displacement 6 November 2016
  123. ^ Thanu Yakupitiyage World Refugee Day: Migrants and the Climate Crisis 20.06.2017, 350.org
  124. ^ Norman Myers Environmental Refugees in a Globally Warmed World דצמבר 1993, BioScience
  125. ^ A Christian Aid report Human tide: the real migration crisis May 2007
  126. ^ Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג
  127. ^ ויקיפדיה Environmental migrant Enumeration
  128. ^ ויקיפדיה Refugees of the Syrian Civil War
  129. ^ ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/ The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016
  130. ^ Joshua Keating Global (Warming) Instability 09.09.2015 slate
  131. ^ MARTIN HODSON Climate change in Europe10.02.2017 evangelicalfocus
  132. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  133. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  134. ^ Karen McVeigh Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise גארדיאן, 20.01.2017
  135. ^ Star Online 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM 15.01.2017
  136. ^ Amy McDermott Mexico’s climate migrants are already coming to the United States 29.12.2016, Grist
  137. ^ Raphael Nawrotzki, Fernando Riosmena, Daniel Runfola, Lori M. Hunter Undocumented migration in response to climate change דצמבר 2016, Research Gate
  138. ^ Ernesto Portillo Jr. Arizona Daily Star Neto's Tucson: Local author links climate change, migration, border militarization 24.09.2017, tuscon.com
  139. ^ בלומברג JAMES STAVRIDIS
  140. ^ JAMES STAVRIDIS America's Most Pressing Threat? Climate Change 02.01.2018, Bloomberg
  141. ^ Arthur Neslen Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal 14.12.2015
  142. ^ BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the Carbon Footprint of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH
  143. ^ ארגון הבריאות העולמי WHO calls for urgent action to protect health from climate change – Sign the call ארגון הבריאות העולמי
  144. ^ Harvard School of Public Health First study to examine long-term effects of climate change on life expectancy News Medical - Medical & Life Sciences 10.04.2012
  145. ^ United States Environmental Protection Agency Climate Impacts on Human Health United States Environmental Protection Agency
  146. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  147. ^ Emily clear Urban Heat Islands: An Investigation of the Causes, Consequences and Solutions
  148. ^ Ben Tinker US life expectancy drops for first time in 22 years CNN 08.12.2016
  149. ^ Ugo Bardi* and Virginia Perini [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/1311/1311.3799.pdf Declining trends of healthy life years expectancy (HLYE) in Europe. ] Dipartimento di Scienze della Terra – Università di Firenze c/o Dipartimento di Chimica - Polo scientifico di Sesto Fiorentino.
  150. ^ Damian Carrington ‘Airpocalypse’ smog events in China linked to melting ice cap, research reveals 15.03.2016 הגארדיאן
  151. ^ Yufei Zou, Yuhang Wang, Yuzhong Zhang and Ja-Ho Koo Arctic sea ice, Eurasia snow, and extreme winter haze in China Science Advances 15 במרץ 2017
  152. ^ Michael Slezak More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months 03.11.2017
  153. ^ Laura Polson Scientists grow baby coral on Barrier Reef 26.11.2017, The Sydney Morning Herald
  154. ^ שרות כלכליסט היסטוריה נמסה בשמש: אתרי התיירות שנהרסים משינויי אקלים 23.06.2016, כלכליסט
  155. ^ AccuWeather AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion 11.09.2017
  156. ^ Lorraine Chow 2017 Weather and Climate Disasters Cost U.S. Record $306 Billion 09.01.2018, Ecowatch
  157. ^ צוות של כ-300 מומחים Infrastructure שנת 2014, 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program
  158. ^ המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית Climate Action Benefits: Infrastructure 22.06.2015, United States Environmental Protection Agency
  159. ^ זק וויצ'ר, ניו יורק טיימס חם מדי בשביל להמריא: שינויי האקלים משפיעים על עולם התעופה22.06.2017, הארץ
  160. ^ האקלים של רוסיה שינויי האקלים ברוסיה
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה • מחזור הפחמן • שיווי משקל • שוק האנרגיה העולמי • דלק מחצבי • תהליך ארוך טווח • תהליך בלתי הפיך • התחממות עולמית • שינויי אקלים • אפקט החממה • גזי חממה • גרף מקל ההוקי • החמצת אוקיינוסים • עמעום עולמי • מודל אקלימי • הפתעה אקלימית • התקררות עולמית • טביעת רגל פחמנית • פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים • עליית מפלס פני הים • השפעה על סופות • השפעה על בצורות ומידבור • השפעות כלכליות של התחממות עולמית • שינויי אקלים וחקלאות • פליטים סביבתיים • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד • השערת מדיאה • השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון • רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה • שינויי אקלים בישראל • הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקלים • המחלוקת על התחממות עולמית • הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים • פרוטוקול קיוטו • דו"ח שטרן • ועידת האקלים בפריז • אמת מטרידה (סרט) • ‏מצעד האקלים • הכחשת שינויי האקלים • התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) • התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת • חסכון אנרגטי • התייעלות אנרגטית • תחבורה בת קיימא • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • השפעות סביבתיות של מזון מהחי • שימושי קרקע • חקלאות בת קיימא • צמיחה כלכלית • I=PAT • פשטות מרצון • גידול אוכלוסין • כלכלה בת קיימא • זה משנה הכל

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=השפעות_ההתחממות_העולמית&oldid=124493"