הרחבת המוסר
הרחבת המוסר היא תהליך חברתי של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי נורמות ומיתוסים בחברה והן ביחס לסדר חברתי, מוסדות חברתיים וחוקים שונים.
במשך כמה אלפי שנים, מאז ימי המהפכה החקלאית, ברוב החברות האנושיות, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות והחברה הייתה בעלת סדר חברתי מלוכני היררכי. עבדים ושפחות, וואסלים, נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים, זונות וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים.
בעקבות הרנסנס, עידן הנאורות המהפכה המדעית, הקפיטליזם התיעוש וגלובליזציה החלו תהליכים שינוי חברתי ארוכי טווח וכן שינויים טכנולוגיים שונים. שינויים אלה יחד עם מאבקים חברתיים ושינויים בזרימת המידע והידע גרמו לשינוי תודעתי לכיוון שהעניק יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים ורחבים יותר. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של הומניזם, אוניברסליזם, סביבתנות וקיימות וכן זרם למען זכויות לבעלי חיים וזכויות לטבע. תהליכי שינוי אלה כללו:
- ביטול הדרגתי של עבדות ושל מוסד הצמיתות ברחבי אירופה (בעיקר של עבדות לבנים). הכנסייה הנוצרית לא ראתה בעין יפה את העבדות שהייתה קיימת בעולם הרומי והמוסלמי, במהלך ימי הביניים העבדים הפכו להיות צמיתים - לא ניתן היה למכור אותם אבל הם היו צמודים לשטח אדמה חיו בעוני והיו מחוייבים לשלם מס כבד לאצילים מקומיים. בעקבות המעבר מחברה פאודלית לחברה קפיטליסטית, ליברלית ו/או סוציאל-דמוקרטית בוטלה בהדרגה גם הצמיתות - בתחילה במערב אירופה ובהמשך גם במזרח אירופה ורוסיה. (עם זכויות רכוש), ומחברה מלוכנית לרפובליקות ודמוקרטיות. עם זאת מדינות מערב אירופה היו מעורבות מאד במסחר בעבדים שחורים.
.jpg)
- התנועה לביטול העבדות הובילה לביטול העבדות - בעיקר עבדות של שחורים אבל גם באופן כללי יותר הוצאת העבדות אל מחוץ לחוק ותוך כדי כך מאבק בגזענות. במשך מאות שנים נחשבו שחורים לנחותים מבחינה גזעית והתייחסו אליהם כאל רכוש בלבד. בשנת 1781 התרחש הטבח בספינת העבדים זונג שבו נזרקו לים 132 שחורים אזוקים לים בגלל שיקולים מסחריים של הקברניט. גראנוויל שארפ, מראשוני הפעילים בתנועה לביטול העבדות ביקש להעמיד את הקברניט לדין באשמת רצח. התובע הכללי התובע הכללי ג'ון לי לא קיבל את הטענה ולא העמיד לדין פלילי את המעורבים בדבר. תגובתו לדרישה זו הייתה: "מה היא טענה זו על כי בני אדם הוטלו אל המים? זהו מקרה של מטען וסחורה. שחורים הם סחורה ורכוש; ולא ניתן להתייחס אליהם כאל בני אדם". התנועה לביטול העבדות צברה פופולריות במדינות דמוקרטיות מתועשות ובעלות רקע ליברלי - אנגליה, צפון אמריקה (קנדה וצפון ארצות הברית) וכן בצרפת הדמוקרטית, לאחר התקיימה מלחמת האזרחים בארצות הברית סביב שאלה זו והעבדות בוטלה גם בארצות הברית והיא עצמה הפכה למדינה שהתנגדה לעבדות. לאחר מכן התקיים מאבק של עוד כמאה שניהם לביטול העבדות בדרום אמריקה ולבסוף במזרח התיכון ואפריקה. תהליך שהחל משלהי המאה ה-18 ונמשך עד סוף המאה ה-20 לפחות, כאשר בחלקו הוא עדיין נמשך בשל עבדות מודרנית בחלק מהמדינות העניות. כמו כן היחס המפלה לשחורים לא נפסק - דבר שהצריך מאבקים חברתיים נוספים - כמו המאבק נגד ה-KKK, הוצאת הלינצ'ים מחוץ לחוק, התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית ועוד.
- התנועה לזכויות האשה הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, חופש התנועה ברחוב (ללא בן או בת לוויה), הזכות לנהוג או לרכוב על סוס או אופניים, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד תמורת שכר, הזכות ללמוד ולעסוק במקצועות שדרשו השכלה גבוהה כמו רופאות, מדעניות או עורכות דין, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתמנות לתפקידי הנהגה פוליטית, כלכלית או תרבותית כמו שופטות, כוהנות דת, חברות פרלמנט, ראשות ערים או ראשות ממשלה. חופש מאלימות ומהטרדה מינית. התנועה הפמיניסטית החלה לפעול כתנועה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 בארצות הברית ובבריטניה, הצליחה להשיג זכות בחירה לנשים והיא ממשיכה להתפתח. במדינות רבות יש עדיין תת ייצוג לנשים בצמרת הפוליטית התרבותית והכלכלית.
- אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה. דוגמה לשלב בתהליך זה הוא קרב פיטרלו שבו כוחות צבא ירו על מפגינים אנגלים שדרשו זכות הצבעה גם לגברים לבנים חסרי רכוש.
- הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. הגנה מפני מאסר שרירותי ללא משפט, הגבלת כוחה של המשטרה בחקירות, הפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, חופש הביטוי לאזרחים, חופש העיתונות, חופש התאגדות לעובדים, חופש הקניין - השלטון לא יכול להחרים רכוש של אזרחים ללא הגבלות, חופש תנועה, חופש דעה פוליטית, חופש דת. בעבר חלק משמעותי מתוך זכויות אלה ניתן רק לשכבות הגבוהות במדינה ונמנע משכבות עניות יותר, נשים, מיעוטים ועוד. דוגמה לכך היא אלימות משטרתית שהופעלה לרוב מול מיעוטים ועניים.
- הרעיון של זכויות אדם - זכויות מינימליות שכל אדם זכאי להן, גם אם אינו אזרח של המדינה, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. ביטוי לרעיון זה הוא הצהרת זכויות האדם והאזרח אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של המהפכה הצרפתית, המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-26 באוגוסט 1789, והיא אמורה להיות מסמך אוניברסלי. אמנה נוספת בתחום זה הייתה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם ומאז נחתמו אמנות נוספות הנוגעות לציבורים פגיעים שונים. למרות אמנות אלה, ברוב המדינות יש הפרות רבות של זכויות אדם ושל זכויות אזרח ומתקיימים מאבקים חברתיים ליישום האמנות.
- זכויות הילד - ילדים זכו לזכויות, בעיקר הזכות לגדול ללא אלימות מצד הורים וכן זכויות נוספות שכיום מעניקות מדינות עשירות כמו חינוך חובה חינם. אחד הצעדים החשובים בתחום זה הייתה אמנת זכויות הילד - אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער בעלת 14 זכויות. מרבית המדינות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. בספטמבר 1990 האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות.
- אפליות נגד אנשים מדת שונה או גזע שונה - ביטול אפליות שונות נגד בחוקים ובנורמות כלפי אנשים שחורים, ילידים ועוד. המאבק התחזק מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שהפכו הגזענות לדבר שהיה מקובל בקרב חוגים רבים, לדבר מגונה וא-נורמטיבי. דבר זה התחזק עוד יותר בעקבות מאבקים כמו המאבק של מהטמה גנדי לשחרור הודו, המאבק נגד הקולוניאליזם במדינות רבות והתנועה לזכויות האדם בארצות הברית בהנהגת מרטין לותר קינג. מאבק זה עדיין נמשך בעקבות מאבקים של ילידים במדינות שונות להפחית אפליות שונות נגדם בנורמות. כמו כן מאבק זה התגלגל להפחתת אי שוויון כלכלי בעקבות מלכודות עוני שונות או בעיות של פשיעה והתמכרות בחברות עניות.
- ביטול חלק מן האפליות נגד עניים. לדוגמה בעבר היו חסמים שונים שהקשו מאוד על עניים להשתתף בבחירות. עם זאת קיימות עדיין צורות רבות של אי שוויון פוליטי בתחומים רבים לדוגמה במערכת המשפט והאכיפה.
- זכויות אדם לאנשים במצבי קיצון – עצירים, אסירים, שבויי מלחמה, מהגרים, פליטים, חולים, חולי נפש ועוד. זכויות אלה נוגעות לנושאים אחרים כמו עוני, אי שוויון כלכלי ואי שוויון פוליטי וכן בעיות כמו התמכרות בקרב מיעוטים שונים. עדיין במדינות רבות זכויות של קבוצות אלה נפגעות בצורות רבות, במיוחד במדינות עניות, במדינות עם מסורת גזענית או במדינות אם אי שוויון פוליטי או מדינות לא דמוקרטיות.
- זכויות להט"ב – הומואים, לסביות, טרנסים, ביסקסואלים וקווירים. בעבר הם נחשבו "חוטאים" שצריך להעניש אותם (לעיתים עונש מוות), בתקופה המודרנית בשלהי המאה ה-19 ועד שלהי המאה ה-20 ראו בהם חולי נפש. עם התפתחות המדע, התקדמות התנועה הפמיניסטית, התנועה הפרוגרסיבית חקר המיניות ושינויים אחרים, חברות דמוקרטיות עוברות לראיה שלהם כאנשים שאינם סובלים ממחלה נפשית אינם "סוטים" והם שווי זכויות.
קיימים רעיונות לפיתוח זכויות נוספות כלפי ציבורים נוספים שבדרך כלל הם חסרי זכויות או שיש להם זכויות מופחתות:
- צדק בין דורי - הענקת זכויות לדורות הבאים – אנשים בדורות הבאים שעלולים להיפגע עקב דילול משאבים, זיהום, שינויי אקלים או פגיעה במערכות אקולוגיות.
- אנשים עניים או חלשים במיוחד במדינות אחרות - לדוגמה עובדים עניים במדינות עניות, עבדות מודרנית. שיפור מצבם על ידי פעולה בינלאומית כמו סחר הוגן או שמיטת חובות.
- זכויות בעלי חיים – תהליך בו מוענקות זכויות לבעלי חיים, בעיקר בעלי חיים גדולים ומפותחים כמו יונקים, ציפורים, דגים.
- זכויות למערכות אקולוגיות – למרות שאין מדובר ביישות חיה, הרי מערכת זו עלולה למות ולגווע ללא טיפול הולם כאשר התוצאה היא פגיעה באנשים חיים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים ופגיעה בדורות הבאים.
בנוסף להרחבת הקבוצה שנהנית מהגנה, יש גם הרחבה בשאלה מה נחשב פגיעה. לדוגמה בעבר פגיעה ישירה (כמו רצח, אלימות ישירה) נחשבה פגיעה. כמו כן היה מקובלת פגיעה ברכוש, כיום מקובלת גם פגיעה עקיפה כמו זיהום או דיג יתר.
היסטוריה וקשרים בין תנועות להרחבת מוסר
תנועות למען הענקת זכויות לציבורים שונים קשורות לעיתים קרובות זו בזו. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הקשר בין התנועה לזכויות האשה והתנועה לביטול העבדות. שתי התנועות הושפעו בצורה ניכרת מרעיונות נוצריים של קוויקרים לפיהם כל בני האדם שווים זה לזה, משום שכולם בעלי נשמה וכולם נבראו על ידי אלוהים. לפיכך הזכויות השונות כמו זכויות רכוש או זכויות פוליטיות צריכות להיות נחלת כל האנשים באשר הם ללא הבדלים כמו צבע-עור, מוצא או מגדר. יש קשרים גם בין תנועת ההשכלה והנאורות וביטול המלוכנות לבין תנועות אלה וכן בין תנועות נגד גזענות ודיכוי עמים ילידים לבין רעיונות של צדק חברתי.
תנועות למען זכויות ילידים והתנגדות בלתי אלימה לקולוניאליזם כמו זו של מהטמה גנדי, העניקו השראה לתנועות אחרות כמו זו של מרטין לותר קינג. המאבק של קינג העניק בתורו השראה למאבקים נוספים כמו המאבק לביטול האפרטהייד בדרום אפריקה ומאבקים של מאורים או אבוריג'ינים בניו זילנד ואוסטרליה בהתאמה.
ביקורת והתנגדות
אנשים רבים, כולל אנשים מרקע שמרני או ליברטני התנגדו או מתנגדים להרחבת תחום המוסר. הדבר נוגע הן מרצון לשמור על רעיונות דתיים, וכן מתוך מניעים לאומניים או גזעניים, הרגלי מחשבה או אינטרס כלכלי או פוליטי. דוגמה לכך הם צידוקים לעבדות שניתנו על ידי תומכי העבדות כדי לשמור על האפליה נגד עבדים, ובמיוחד על עבדות של שחורים. הצדקות לשימור העבדות אמרו שהמצב הזה הוא טבעי, ששחורים יסבלו מביטול העבדות וכן בטיעונים ליברלים לפיהם שחרור העבדים מהווה פגיעה בזכיות קניין של הבעלים הלבנים.
דוגמה בולטת אחרת היא התנגדות של גורמים התומכים בשוביניזם גברי (כולל נשים) במניעת זכויות אפשרויות או הגנות לנשים - לדוגמה התנגדות לנאום נשים בציבור, התנגדות ללימודי נשים, או להצבעה שלהן בבחירות או היכולת לכהן בתפקיד פוליטי או בתפקיד ציבורי כלשהו.
בעוד התנגדות זו להרחבת המוסר הייתה קיימת בעיקר במאה ה-19 וה-20 מאבקים מאוחרים יותר עדיין אינם מקובלים בקרב ציבורים שמרניים נרחבים, לרבות מאבקים למען זכויות להט"ב, זכויות של פליטים, וכן היבטים רבים של זכויות אדם וזכויות אזרח. לאומנות ודתיות לעיתים קרובות גורמים לטענות נגד אנשים ממוצא או דת אחרת עד כדי שלילה של אמפתיה כלפיהם והצדקת מעשי אלימות או הכחשת אלימות. רעיונות אחרים כמו זכויות בעלי חיים או צדק בין דורי או הגנה על מערכות אקולוגיות כלל לא נמצאות בשיח בהרבה מקרים או שהן מוצגות בצורה מעוותת, ללא הבנת הנושא ותוך הכחשת מדע והתנגדות להן קיימת גם בזרמים אחרים כמו סוציאל-דמוקרטים, ליברלים, פרוגרסיבים ועוד.
נימוק נפוץ להתנגדות להרחבת המוסר הוא שהענקת אמפתיה סיוע או זכויות לאדם או יצור שאין לו כרגע זכויות כאלה, תגרום לפגיעה באנשים קרובים יותר לנו או לקבוצה אליה אנחנו שייכים או מזדהים עימה. לדוגמה הענקת זכויות לשחורים תוביל לפגיעה בחופש, הביטחון או הזכויות של לבנים אחת הטענות של לבנים גזענים היא שהענקת חופש גדול יותר לשחורים תגרור פשיעה גדולה יותר שתפגע בחירות של לבנים, ובמיוחד יגרום הדבר לאונס נשים. כמו כן יש התנגדות ל"נישואי תערובת". רעיון דומה הוא שהענקת זכויות לנשים תוביל לפגיעה בפריבילגיות של גברים. הענקת סיוע לבעלי חיים באה על חשבון סיוע לאנשים עניים, והענקת זכויות לבעלי חיים תוביל לפגיעה בזכויות ובחופש של אנשים כמו החופש לבחור מה לאכול. הענקת זכויות אדם לאנשים ממדינה אחרת, לאסירים או פליטים באה על חשבון אזרחי המדינה, הביטחון שלהם או הפרנסה שלהם. אחד הטיעונים הנפוצים הוא שאם לא נהרוג או נדכא אנשים אחרים, זה בהכרח יוביל לכך שהם יהרגו אותנו או יפגעו מאוד בחירות שלנו.
נימוק נוסף אחר להתנגדות להרחבת מוסר היא שמדובר במצב טבעי/צו אלוהי או מיתוס חברתי כלשהו שאסור לשנותו או שבכלל מדובר בסדר שהוא לטובת הצד המופלה לרעה. לדוגמה זה טבעי להרביץ לילדים ויפגע בחינוך שלהם אם לא נרביץ להם. נשים מטבען הן קלות דעת ולא יכולות ללמוד/לעסוק בנושאי ציבור. העבדות היא בעצם לטובת השחורים שכן הם מפגרים ובורים יסבלו כפועלים חופשיים (ועניים). הסדר הטבעי או הצו האלוהי הוא ששחורים משועבדים ללבנים. אנשים תמיד אכלו בשר, ואכילת בשר היא טבעית. העוני נובע מסיבות טבעיות (לא חברתיות - כמו גנים) ולכן אין טעם לתת זכויות או סיוע לעניים.
קשיים מעשיים
הרחבת המוסר באה בתקופה של גלובליזציה הכוללת כלכלה עולמית ובה יש מערכת מורכבת מאד של פעולות והשלכות. לדוגמה אנחנו קונים שוקולד בבית קפה, אבל קשה לנו לדעת מה ההשלכות של השוקולד הזה - מה סוגי הזיהום שהתרחשו בדרך הייצור שלו? האם הוא היה כרוך בעבודה של ילדים או בהעסקה בתנאים פוגעניים ולא הוגנים כלפיהם? האם שטחי טבע נהרסו כדי לגדל את השוקולד הזה? האם נגרם סבל לבעלי חיים או שאולי הדבר תרם להכחדת בעלי חיים? חוסר המודעות להתנגשות אפשרית בין השלכות של המעשים והפעולות לבין הערכים בהם אנחנו מאמינים הוא חלק מתופעה המכונה על ידי אריק פלמן פצלת. אפילו לאחר שאנחנו מודעים להשלכות אנחנו הרבה פעמים עם רגשות אשם, הדחקה והכחשה או חוסר אונים משום שקשה לנו למצוא דרכים להתנגד או להפסיק את הבעיות האלה.
דרכים אפשרויות לטווח הקצר הן פעולות בתחום הצרכני - לדוגמה פשטות מרצון או צרכנות מוסרית כמו צריכה ירוקה, סחר הוגן או קואופרטיבים. דרכים אפשרויות לטווח הארוך יותר כוללות רעיונות של חוקים ושינויים מערכתיים יותר כדי להפחית פגיעה. רעיונות הוליסטיים יותר כוללים דברים כמו מעריסה לעריסה, חומרת קוד פתוח, כלכלה דמוקרטית משק חצי אוטרקי, חקלאות נתמכת קהילה, בולו בולו, פרמקלצ'ר או תרבות בת קיימא. הקושי לדמיין חלופה ברמת החברה כולה והנטיה להצדיק בשל כך את המערכת הקיימת מכונה היפרנורמליזציה.