The Spirit Level

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף The spirit level)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית.

רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם (באנגלית: The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone) הוא ספר עיון בנושא אי שוויון כלכלי והשפעותיו על רווחה חברתית ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, השמנה, חינוך, תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר. בעקבות הספר התחזק הדיון הציבורי בנושא של אי שוויון בריאותי - כיצד פערים שונים בחברה גורמים לפערים בנושא של תחלואה ומוות (ואיך תחלואה כזו יכולה להיות גם מלכודת עוני שמחזקת את העוני והפערים הכלכליים).

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גולמי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, פינלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, בלגיה ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות. בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

  • בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), הון חברתי, ואמון.
  • בתחום הון אנושי: רווחה של ילדים, אחוז הילדים הנושרים מבית הספר התיכון, ציוני אוריינות (ידיעת קרוא וכתוב) ומתמטיקה, לידות בגיל ההתבגרות.
  • בתחום הבריאות: שימוש בסמים, תמותת תינוקות, תוחלת חיים, מחלות נפשיות, והשמנת יתר.

ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת, גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ-15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות למיליון איש בשנה.

תוצר כלכלי ותוחלת חיים

התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.

המחברים מצביעים על כך שהגדלת התוצר מקומי גולמי עוזר למדינות עניות אך לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו נורווגיה וארצות הברית לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו ישראל, יוון ופורטוגל, אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה של משקי הבית לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על מעמד חברתי - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי הבנק העולמי לשם מציאת הנתונים.

אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן יפן, פינלנד, נורווגיה, שוודיה - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שוויוניות במדד זה הן - ישראל, בריטניה, פורטוגל, ארצות הברית, סינגפור- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו תוחלת החיים, ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, רמות אמון, השמנה, מחלות נפש (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן ניידות חברתית. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.

המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטיסטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.


כל המידע של המחברים, מצביע על אותו קשר סטטיסטי. הרווחה הממוצעת של בחברות העשירות כבר לא תלויה בהכנסה לאומית וצמיחה כלכלית. זה חשוב מאוד במדינות העניות יותר, אבל לא בעולם המפותח העשיר. אבל ההבדלים בינינו ובמיקום היחסי שלנו ביחס לאחרים, חשובים מאוד כיום.

אמון

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה אמון. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסייה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ-15% מהאוכלוסייה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של מעורבות בחיי הקהילה או הון חברתי, יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטיסטי בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדרלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.

מחלות נפשיות

נושא נוסף הוא מחלות נפשיות. ארגון הבריאות העולמי מפרסם גרפים שמנתחים מידע בין מדינות שונות. משתמשים באותם ראיונות אבחון על מדגמים רנדומליים של האוכלוסייה. דבר זה אמור לאפשר להשוות שכיחות של מחלות נפש בכל חברה. האחוז באוכלוסייה שהייתה לו מחלה נפשית כלשהי בשנה אחת. אחוז זה נע בין 8% ועד פי שלושה מכך -גם כאן מוצאים קשר הדוק לאי שוויון.

אלימות, פשיעה וכליאה

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורווגיה.

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא. היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[2]

ניידות חברתית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ניידות חברתית
השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו דנמרק ונורווגיה יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר קפיטליסטיות כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של מלכודות עוני במדינות אלה, לדוגמה בגלל חינוך ציבורי שוויוני יותר.

ניידות חברתית מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה בבריטניה, ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה וכן בצרפת ובקנדה, הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "החלום האמריקאי" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים (מריטוקרטיה) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של דנמרק לדוגמה.

אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסייה.

מדד UNICEF של רווחת הילד

ווילקינסון ופיקט חששנו שאנשים יחשדו בהם שהם בחרו את הבעיות באופן מכוון, כך שהן תתאמנה לטיעון של קשר עם אי שוויון. מסיבה זו הם כתבנו גם מאמר לכתב העת BMJ על מדד UNICEF של רווחת הילד. למדד זה יש 40 רכיבים שונים שחוברו יחד על ידי אנשים אחרים. הוא כולל מידע כמו אם הילדים יכולים לדבר עם הוריהם, אם יש להם ספרים בבית, מה שיעור החיסונים, האם יש בריונות בבתי הספר ועוד. גם במדד הזה מוצאים מתאם חזק ביחס לאי שוויון, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה. לילדים הכי גרוע בחברות בלתי שוויוניות. ושוב, אם בוחנים את הקשר בין המדד הזה של רווחת הילד לבין הכנסה לאומית לנפש (במדינות העשירות), אין שום קשר בין שני המדדים.

צורות שונות של הפחתת אי שוויון

לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה שוודיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר. עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשוודיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות. וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.

השפעת אי השוויון על העשירים

עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדוגמה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשוודיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציו-אקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שוודיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.

פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארצות הברית ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.

השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית

לפי ווילקינסון יש השפעה חשובה לאפקטים הפסיכו-חברתיים של אי שוויון. לדוגמה רגשות עליונות ונחיתות, על להיות מוערך ולא מוערך, מכובד ולא מכובד. וכמובן, הרגשות הללו של תחרות על סטטוס, שהן הפועל היוצא, מניעים את הצרכנות בחברה שלנו. הם גם מובילים לאי בטחון מעמדי. אנחנו דואגים יותר לאיך אנשים אחרים שופטים אותנו, אם אנחנו נחשבים למושכים, חכמים, דברים מהסוג הזה. השיפוטים החברתיים המעריכים גוברים, הפחד מפני השיפוטים האלה.

ווילקינסון מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה הייתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס).


הסברים סיבתיים

מה לגבי סיבתיות? מתאם בפני עצמו לא מוכיח סיבתיות. וילקינסון טוען שנעשות בדיקות על ידי חוקרים שונים לנסות להבין את המנגנונים. בחלק מהמקרים יש ידיעה של הקשרים הסיבתיים בחלק מההשלכות הללו. אחד השינויים הגדולים בהבנה של חוקרים לגבי מה משפיע על בריאות כרונית במדינות העשירות המפותח הוא החשיבות הגבוהה שיש ללחץ כרוני ממקורות חברתיים בהשפעה על מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם. או למשל, הסיבה לכך שאלימות שכיחה יותר בחברות פחות שוויוניות היא משום שאנשים רגישים לכך שמסתכלים עליהם מלמעלה.

ווילקינסון טוען שהמסר המרכזי מהספר הוא שאנחנו יכולים לשפר את איכות החיים האנושית הממשית על ידי צמצום הבדלי ההכנסה בינינו.

ביקורת ומענה לביקורת

בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji ואחרים מאמר ל-Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה-OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר.[1] אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח שלהם.[2] פיקט ו-ווילקינסון התייחסו למאמר בעיתון במכתב למערכת,[3] ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך ה-OECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשוואה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך ה-OECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים.[4]


Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטיסטיקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויון בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק.[5] ווילקינסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתודולוגיה שגויה. לדוגמה בגלל שבניגוד אליהם שקיבלו את הנתונים לפני האנליזה, הוא מבצע הסרה והוספה של מדינות כך שהנתונים שלהם יחזקו או יחלישו את התזה שלו, כן הם מציינים את שפע המחקרים עם ביקורת עמיתים שיש בספר. גם Hugh Noble תוקף את הדוח של סנדרס, וטוען כי הוא מכיל שגיאות מתודולוגיות רבות, לדוגמה בגלל שסנדרס נשען רבות על אנליזה מרובת משתנים, תוך שהוא מניח שהמשתנים אינם תלויים זה בזה, בעוד שנובל טוען שהם כן קשורים, בנוסף נובל מדגים כיצד סדנרס מניח כי קורלציה בין משתנים מחייבת קשר לינארי ביניהם, בעוד שדבר זה אינו נכון מבחינה סטטיסטית. [3]


ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שווילקינסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם.[6] ווילקינסון ופיקט ענו גם לביקורת זו,[7] ונענו בתורם על ידי Snowdon בבלוג שלו.

בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.[8] למהדורות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות.

בשנת 2011, פרסמה Joseph Rowntree Foundation, קרן בריטית שמיועדת למחקר של הבנת בעיות חברתיות, דו"ח עצמאי שסוקר את ההשלכות של אי השוויון, תוך מתן תשומת לב מיוחד לטיעונים שהועלו בספר. הדו"ח מגיע למסקנה שהספרות מראה הסכמה כללית עם קיום מתאם בין אי שוויון בהכנסות לבין בעיות חברתיות ובריאותיות. עם זאת הדו"ח מציין כי יש פחות הסכמה בשאלה האם אי שוויון בפני עצמו גורר בעיות חברתיות או שיש קשר לגורמים נוספים. הדו"ח קורא לעוד מחקר בנושא של אי-שוויון ועל השלכות שלו.[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Nima Sanandaji , Tino Sanandaji , Arvid Malm and Christopher Snowdon (9 July 2010). "Un-Level Ground". Wall Street Journal.
  2. ^ The Spirit Illusion
  3. ^ Letter to the Wall Street Journal by Pickett and Wilkinson; edited version published 21 July 2010
  4. ^ [1] response-to-tax-payers-alliance
  5. ^ Saunders (2010), "Beware False Prophets: Equality, the Good Society and the Spirit Level", Policy Exchange, 8 July 2010
  6. ^ Snowdon, Christopher (2010), The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, Democracy Institute/Little Dice, 2010
  7. ^ response-to-snowdon
  8. ^ The authors respond to questions about The Spirit Level's analysis
  9. ^ Does income inequality cause health and social problems?'
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל