קיימות ותעשיית הטבק
קיימות ותעשיית הטבק עוסקת בקשרים בין קיימות וסביבתנות לבין חברות טבק והפעילות שלהן במישורים שונים - המישור הבריאותי, הכלכלי, הפוליטי, התרבותי הסביבתי והחברתי.
השפעות בריאותיות
ערך מורחב – עישון ובריאות
| עישון |
ההשפעות בריאותיות של עישון הן תחלואה, מוות, ונכות בקנה מידה אדיר. עישון הוא גורם סיכון בריאותי מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. [1] ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. [2] עישון גורר תחלואה נרחבת במחלות סרטניות, מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), דלקת ריאות ושפעת. [3] תחלואה נרחבת כזו גוררת גם נכות נרחבת (לדוגמה עקב מחלות לב, שבץ). התחלואה עקב עישון כה נרחבת עד שהיא משפיעה גם על אנשים לא מעשנים בגלל עודף הוצאות ועודף עומס על מערכות בריאות. בנוסף התמכרות לניקוטין פוגעת במימדים אחרים של בריאות כמו התמכרות וקושי לבצע כושר גופני.
השפעות סביבתיות
גידול טבק, שינוע והפצה שלו, וכן עישון טבק גוררים בעיות סביבתיות שונות. גידול טבק צורך שטחי חקלאות , מים דשנים וחומרי הדברה. עובדים חקלאיים בתעשיית גידול הטבק חשופים לפעמים לנזקים בגלל מגע עם צמחי הטבק. הסיגריות הן מוצר צריכה נפוץ והן דורשות שינוע באוניות, משאיות ורכבות דבר שגורר פליטה נוספת של גזי חממה. השימוש בטבק בצורת עישון של סיגריות, סיגרים ונרגילות גורר עישון מיד שניה ועישון מיד שלישית שגורמים לעוד נזקים לבני אדם.
נכון לשנת 2017 גידול טבק צורך קרקע חקלאית בהיקף של 3.5 מיליון הקטאר שהם 35 אלף קמ"ר, שטח זה גדול פי 1.5 משטחה של מדינת ישראל (20 אלף קמ"ר).[4] לשם השוואה, השטח החקלאי העולמי המוקדש לגידול עגבניות עומד על 48 אלף קמ"ר. 10 המדיניות העיקריות מבחינת שטחי גידול של טבק כוללות את סין (10,800 קמ"ר), הודו (4,600 קמ"ר), ברזיל (4,000 קמ"ר), אינדונזיה (1,800 קמ"ר), זימבבואה (1,500 קמ"ר), ארצות הברית (1,300 קמ"ר) טנזניה (1,100 קמ"ר), טורקיה (950 קמ"ר), מוזמביק (780 קמ"ר) וזמביה (730 קמ"ר). 10 המדינות המובילות מחזיקות בשטח טבק בגודל 27 אלף קמ"ר שהם 78% מהשטח המוקדש לטבק. [4]
עישון טבק גורר זיהום נפוץ עקב בדלי סיגריות. הבדלים מכילים שאריות של חומרים מסרטים ורעלים שונים והן מתפרקות לסביבה ומזהמות אותה. דבר זה נפוץ במיוחד במקומות בילוי של בני אדם כמו חופי-ים, נחלים, אתרי נופש, שמורות טבע. קיימים מאמצים מצד ארגונים ומדינות למנוע זריקת בדלי סיגריות אולם עדיין מודבר במפגע סביבתי רחב. הזיהום מבדלי סיגריות עלול להגיע למערכות אקולוגיות ולפגוע בבעלי חיים.
עישון סיגריות הוא גורם נפוץ לתחילת שריפות. במקרים של שריפות בערים הדבר גובה חיי אדם. סיגירות הן גם גורם משמעותי לתחילה של שריפות יער.
נזק נוסף שחברות הטבק יצרו הוא הגדלת אי וודאות ביחס לגורמי סיכון בריאותיים שונים ובמיוחד זיהום אוויר . בכל מקרה של חשד לזיהום כמו זיהום האוויר בחיפה מועלה האשמה מצד המזהמים כי העליה בסרטן מקורה בעישון דבר זה הוא סוג של הכחשת זיהום. הפחתת בעיית עישון תפחית בעיה מחקרית של אי וודאות לגבי מסרטנים שונים כמו זיהום אוויר, חומרי הדברה, וגם בעיה ציבורית (בכל פעם שיש מחלה מטילים את האחריות על גורם אחר) - עם פחות עישון ויותר מעקב אחר הנושא תפתחת אי הוודאות ביחס למפגעים אחרים.
השפעות תרבותיות
הנושא הערכי - חשיבות חיי אדם - עישון הוא גורם הסיכון הבריאותי מספר אחת, ומקצר תוחלת חיי מעשנים בצורה משמעותית. הארכת תוחלת החיים וקדושת חיי אדם הולכת יד בבד עם ערכי קיימות שרוצה לשמור על חיי אדם הן בדור הזה והן בדורות הבאים.
ערך נוסף שנפגע בעקבות עישון ופעילות תעשיית הטבק הוא עקרון של זהירות מונעת או חיים לפני רווחים. קיימות, סביבתנות וזרמים נוספים מדגישים כי חיי אדם חשובים יותר מאשר הרצון של עסק כלשהו להרוויח. עקרון זה בא לידי ביטוי בפעילות מול חברות מזהמות. פעילות תעשיית הטבק נוגדת עקרון זה, עצם היכולת של חברות טבק לשווק מוצר מזיק לבריאות וגם ממכר, ולהתמקד בבני נוער - הוא ניגוד חריף לרעיון של חיים לפני רווחים.
נושא ערכי אחר הוא איזה ערך ניתן להגנה על חיי אדם מול ערכים אחרים כמו "חופש הפרט" (גם כאשר הפרט מכור) וזכויות שניתנות לתאגידים רב לאומיים. דבר שמופיע גם בסוגיות של קיימות כמו זיהום. לדוגמה מדוע לשמור על חופש הביטוי או הגנות מסחריות עסקיות על תאגידי טבק. כדוגמה - לרוב החברות יש היום הגנה על חופש הפרטיות של החברה כך שתכתובות פנימיות של החברה הן סודיות מטעמים של תחרות כלכלית, אם כי דבר זה יכול לפגוע בבריאות הציבור
ערך נוסף שנפגע הוא שקיפות ואמירת אמת, מתוך תפיסה כי אמת וצדק קשורים זה לזה וכי שקרים עוזרים ליצור חברה לא-מוסרית ואף מסכנים את האנושות. עקב תביעות מול חברות הטבק בשנות ה-90 נמסרו לידי התביעה בארצות הברית כמות גדולה של תכותבות פנימיות. מיליוני המסמכים האלה הראו כי חברות הטבק ידעו מזה זמן רב על נזקים שונים של חטבק - לדוגמה כי טבק מסרטן, כי הוא ממכר וכי הן מכוונות את השיווק של סיגריות לבני נוער - אבל הן הצליחו לנטוע בקרב חלקים גדולים מהתקשורת, רופאים , פוליטיקאים והציבור רושם הפוך. על סמך חלק מהשקרים , סביב סיגריות קלות הורשעו חברות הטבק בעבירה על איסור קיום פשע מאורגן.
חברות הטבק גורמות נזק על ידי הטיית מחקרים על ידי חברות. דוגמה חשובה לכך היא מכון הטבק. החברות שילמו למדענים , הפיצו מידע מחקרי כביכול וגרמו להגברת חוסר אמון של החברה במדע. מצד שני הגורמים המרכזיים שחשפו את השקרים של חברות הטבק היו חוקרים אקדמים, רופאים, עורכי דין, פקידים ועיתונאים שפעלו לחשוף את האמת על חברות הטבק. השיטות של חברות הטבק כמו נטיעת ספק ושימוש נרחב בתעמולה משמשות עד היום חברות בתחומים אחרים כמו הכחשת שינוי האקלים והכחשת זיהום. לעיתים אותם גופים או אנשים פעלו הן כדי להכחיש את נזקי העישון והן כדי להכחיש נזקים סביבתיים, דוגמה לכך היא מכון קאטו. דוגמאות לנזקים למחקר המדעי מופיע בספר הספק הוא המוצר שלהם (ספר), וסוחרי הספק כמו גם בספר שואה מוזהבת.
נקודות נוספת
- מניעת עישון כשינוי גישה של המעשנים - בנוסף לחיי אדם כנורמה חברתית כללית, מחקרים מראים שמעשנים בממוצע מוכנים להשלים יותר עם פגיעה בבטיחות ובבריאות (חייבים למות ממשהו), ולכן מוכנים יותר לדוגמה לקבל תופעות כמו תאונות דרכים (ואולי גם בעיות של קיימות) כדבר נתון . שיפור איכות החיים של המעשנים ודרך זה התפתחות אישית ורוחנית שמחפשת אתגרים אחרים.
- ניתוח ארוך טווח בשמירה על חיי ילדים - לא רק זהירות מונעת לגבי הילד בשנות הילדות שלו, אלא זיהוי של גורמי סיכון שמתחילים בילדות ופוגעים בילד או בצאציו לאורך החיים - עישון, זיהום (מזון, מים, אוויר), תזונה לא בריאה והשמנה, השהייה בסרטן ובחומרים טרטוגנים.
- שמירה על מוצרים ציבוריים - הדגמה של נושא השפעת תאגידים גדולים על הממשלה האקדמיה והעיתונות - באופנים ושיטות שפועלות גם בתחומי קיימות כמו זיהום או התחממות עולמית. העלאת מודעות ציבורית וחיפוש פתרונות למוצרים הציבוריים הבאים - תקשורת אמינה, רפואה מונעת וקידום בריאות, מחקר אקדמי לא תלוי, מגזר שלישי לא תלוי
- הדגמה של כלכלת התמכרות באיזה טכנולוגיות אחרות יש "נעילה טכנולוגית" (דוגמה - מכוניות, נפט).
- הדגמה של הנושא לגבי צורך בתרבות מבוססת מדע ופוליטיקה מבוססת מדע, (בעיה שקיימת גם בנושא קיימות, אבולוציה, אקולוגיה), בחינת כשלים בנושא וחיפוש פתרונות.
- התייחסות לתופעת העישון ולפתרונות ברמות שונות - לא רק המדינה אלא גם רשויות מקומיות, קהילות וכתופעה עולמית. בצורה דומה לכך שגם בעיות קיימות לא מקבלות פתרון רק על ידי השוק\ המדינה.
- חיזוק היבט של רפואה מונעת וקידום בריאות בממשלה ובמוסדות נוספים . רצון לגרום למערכת הממשלתית לפעול כמערכת הוליסטיות יותר בנושאים כאלה.
- שינוי גישה במערכת המשפטית - במקום לראות במשתמשי הטבק "צרכנים" ובסוגיה סוגיה צרכנית לראות בה תופעה חברתית-"אקולוגית" שבה האחריות היא לא על הפרט בלבד - בדומה לכך שבתחום מניעת פשעים באינטרנט אין מסתפקים בהטלת האחריות על המשתמש הבודד (וודאי לא כשהוא קטין). חיזוק נקודות מבט שאינן במבט ליברלי \ ליברטרי צר.
- הגעה לקהילות חלשות וחיזוק קהילות בריאות ובנות קיימה. העצמה ומתן כלים להבנת המשבר הבריאותי-סביבתי-חברתי.
- פינוי כסף ומשאבים שמופנים היום על ידי משקי בית והממשלה לנושא עישון לנושאים אחרים כמו השקעות בנות קיימא.
- הקטנת אי שוויון חברתי -בריאותי-כלכלי, זאת בגלל היבטים של עישון ועוני ובגלל שעישון תורם לאי שוויון חברתי. אי שוויון שתורם לאי מעורבות פוליטית, מעודד קיום של פוליטיקה פופליסטית ועוזר לעליית דיקטטורים. אי שוויון חזק גורר גם וחוסר מעורבות תרבותי ופוליטי בנושאי קיימות.
- מערכת פוליטית יותר נקייה , ערכית ושקופה .
ראו גם
- ^ World No Tobacco Day 2017, ארגון הבריאות העולמי
- ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
- ^ Brian D. Carter et al, Smoking and Mortality — Beyond Established Causes, N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211
- ^ 4.0 4.1 מנוע הנתונים של ארגון החקלאות העולמי, חיפוש לפי טבק, 2017, כל המדינות, שטח יבול