עיר בת-קיימא
עיר בת קיימא (באנגלית: Sustainable city) היא עיר שמתוכננת על פי עקרונות של קיימות, כלומר עיר שמסוגלת להתקיים במשך שנים רבות, ללא פגיעה בדורות העתיד וללא שהיא עצמה תחווה קריסה. רוב הערים כיום אינן בנות -קיימא משום שהמשך הקיום והתפקוד שלהן תלוי במשאבים מתכלים (כמו נפט או פחם) ובשירותי המערכת האקולוגית שנפגעים עקב השפעות סביבתיות. ערים רבות תורמות לדלדול משאבים ולהגדלת טביעת הרגל האקולוגית של בני האדם, במספר דרכים כמו פליטת זיהום אוויר, זיהום מים, ופסולת ותורמות להשפעות סביבתיות מזיקות אחרות כמו התחממות עולמית, קיטוע שטחי מחיה, הכחדת מינים ועוד. אנשי סביבה, כלכלנים, מתכנני ערים ועוד מחפשים פתרונות לאתגר משמעותי כיצד ניתן להפוך ערים לבנות קיימא יותר.
המונח "עיר אקולוגית", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-1987, בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד". מונחים קרובים הם אקולוגיה עירונית ועירוניות מתחדשת.
בעשרות השנים האחרונות קיימים תהליכים ותנועות שמנסות לקדם ערים בנות קיימא יותר. נושאים בקיימות עירונית כוללים נושאים של תחבורה בת קיימא, בנייה ירוקה, מחזור וצמצום פסולת, תעשייה בת קיימא, טבע עירוני וחינוך לקיימות. נושאים בקיימות שבהם עירוניות בת קיימא ממעטת לעסוק נוגעים לשימושי קרקע שנמצאי בעיקר מחוץ לעיר - חקלאות בת קיימא, אנרגיה מתחדשת (בתחנות כוח גדולות) ושמירת טבע הן הדוגמאות הבולטות. למרות זאת, לעירוניות אקולוגית יכולות להיות השפעות על נושאים אלה - לדוגמה התחממות עולמית שחלק מהמקור שלה הוא עירוני יש השפעות על השפעות על החקלאות וכן גם לפרבור. שמירת טבע מושפעת בצורה משמעותית מדפוסי תחבורה שנובעים מפרבור, פיתוח כבישים בין עירוניים וקיטוע שטחי מחיה. הביקוש לאנרגיה מושפע מהיבטים שונים כמו בנייה, תחבורה ועיצוב מוצרים ושירותים שנצרכים בעיר.
רקע
רוב האנשים שחיים כיום, חיים באחת מ-3 צורות יישוב - ערים, פרברים וכפרים. במשך מאות השנים האחרונות קיים תהליך של עיור - מעבר מהכפרים לערים. המהפכה התעשייתית התמקדה בערים, דבר שהאיץ נזקים סביבתיים שונים והפך את האנושות לתלויה יותר בדלקים מחצביים לקיומה - זיהום תעשייתי ממפעלים, כריית חומרי גלם שונים הנדרשים למפעלים בעיר, ולשם בניית תשתיות ובתים בעיר, זיהום מתחבורה, פליטה של זיהום אוויר לשם ייצור חשמל שמועבר לערים, תשתיות תחבורה בין הערים, זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום רעש וזיהום אור.
תהליכים אלה של השפעות סביבתיות, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי שיפורים טכנולוגיים, התפתחות של חקלאות תעשייתית, מגמות גידול אוכלוסין, תכנון מוטה מכוניות ועוד. לדוגמה ללא חקלאות תעשייתית ומיכון החקלאות רוב האנושות הייתה עדיין צריכה לעבוד בחקלאות ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא-מעשי. במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של פרבור ותכנון מוטה מכוניות שהתפתחו עקב שימוש גדל במכוניות ולובי פוליטי של חברות המכוניות, שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים, כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.
ריכוז אנשים רבים במקום אחד, והגידול בשטחן של ערים יצר בעיות ייחודיות לעיר - מצד אחד הספקה של מזון, מים, אוויר נקי ואנרגיה להרבה אנשים ומצד שני הפטרות מסוגים שונים של פסולת. הריכוז של אנשים רבים במקום אחד מחריף בעיות של פסולת אורגנית. בחלק מהערים נוצרו מפגעים שונים לדוגמה אי הפרדה טובה בין ביוב לבין מי שתייה עלול לגרור מחלות כמו שלשול, כולרע ועוד. לכן עוד לפני הרעיון של עיר בת קיימא החלו בערים לנקוט בפעולות כמו רשת ביוב נפרדת ורשת בטוחה להולכת מים. בד בבד גדלו מפגעים עקב מפעלים מזהמים ועקב הגדלת הצריכה של מוצרים ובמיוחד של מוצרים מתכלים כמו שימוש רב בפלסטיק.
ערים גדולות (יחד עם היבטים אחרים כמו גלובליזציה) מאפשרות ניתוק של האדם מהטבע ומקלות על אנשים להתעלם מהתוצאות של מעשיהם. לדוגמה זיהום מים ואשפה שנוצרים בעיר מועברים למתקנים או למטמנות אשפה - רחוק מהעין רחוק מהלב. משאבים הנדרשים לתפקודה של העיר עקב כרייה או חקלאות נתפסים כדבר מובן מאליו.
צעדים לקראת ערים בנות קיימא
ערים רבות בעולם מנסות להתקדם לכיוון הגנת הסביבה, צמצום השפעות סביבתיות, קיימות וחוסן. ערים פועלות לספק את השירותים הנדרשים לתושבים במינימום זיהום אוויר ופגיעה באיכות הסביבה, להוביל חסכון אנרגטי, לספק מערכת תחבורה בת קיימא, המתעדפת הליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית על פני שימוש מרובה ברכב פרטי. כמו כן היא עיר השמה דגש על הגברת האינטראקציה בין האנשים בעיר, מיחזור והפרדת אשפה. ערים רבות מנסות להתקדם לכיוון של עירוניות מתחדשת.
לפעמים קיים מתח בין מטרות אלה של קיימות לבין תהליכים של צמיחה כלכלית קצרת-טווח ובין גידול אוכלוסין. ככל שערים הן גדולות יותר כך קשה יותר להקטין נזקים שהן גורמות. מצד שני, הגידול והעליה בצפיפות של ערים גורמים לכך שהנזקים הסביבתיים משפיעים יותר על התושבים או שהם הופכים להיות גלויים יותר - ובכך לאפשר פעולה פוליטית וציבורית לכיוון יותר בר קיימא. לעיתים הגדלת הקיימות הולכת יד ביד עם שיפור איכות החיים של התושבים -לדוגמה תחבורה יעילה יותר או פחות זיהום אוויר. היבטים אלה יכולים לסייע לפעמים לצמיחת חלק מהעסקים.
קיימים ניגודים ומתחים בין היבטים שונים של קיימות בהקשרים שונים. לדוגמה קל יותר לקיים בנייה ירוקה ואף בנייה טבעית בבתים נמוכים - כך שבתים אלה דורשים פחות משאבים להקמה ולתחזוקה והם מייצרים פחות זיהום. מצד שני בניה נמוכה יותר פירושה קשיים גדולים יותר להגדיל את הצפיפות והיא נוטה להיות חלק מפרבור משתרע שמקשה על תחבורה בת קיימא ומעודד שימוש במכוניות וכיסוי חלקים גדולים של היבשה בפרברי ענק. יש לפעמים דרכים להפחית ניגודים כאלה - לדוגמה בניית בנייה מרקמית (עד כ-8 קומות) שמאפשרת בנייה צפופה יחסית אבל ללא שטחים גדולים מצד אחד, וללא שימוש במגדלים מצד שני. פתרון אחר שמוצע לכך הוא בכיוון של בנייה לפי עקרונות מעריסה לעריסה.
צעדים מעשיים לעירוניות בת קיימא
יש מגוון של צעדים מעשיים לקראת ערים אקולוגיות יותר:
- קידום תעשייה בת קיימא וכלכלה מעגלית בין היתר על ידי קידום פארק אקו-תעשייתי - Eco-industrial park
- מערכות חקלאיות עירוניות - במרכז העיר או בפרברי העיר - דבר זה מקטין את המרחק שצריך להוביל את המזון אל הצרכנים. הדבר מתאים במיוחד לגבי מזון טרי - ירקות ופירות.
- הכנסת טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת כמו טורבינות רוח קטנות, פאנלים סולאריים או ביו-גז שמופק מביוב. ערים מספקות יתרונות לגודל שיכולות לסייע לכדאיות הכלכלית של מיזמים כאלה.
- שיטות להפחתת הצורך במיזוג אוויר (צרכן אנרגיה משמעותי) כמו נטיעת עצים בעיר, שימוש בצבעים בהירים, מערכות אוורור טבעיות, בנייה של דירות גבוהות (במדינות חמות), וטבע עירוני שיהווה לפחות 20% מהשטח העירוני. שיטות אלה מפחיתות השפעה של אי חום עירוני שנגרם עקב ריכוז של אספלט ובטון ומחמם את העיר לעומת סביבתה בשיעור שיכול להגיע עד 6 מעלות בשעות הערב.
- הספקה של תחבורה בת קיימא - שיפור התחבורה הציבורית, הליכתיות והקמת תשתיות אופניים כדי למנוע נסיעות מיותרות, להפחית את מרחקי הנסיעות, לייעל את השימוש בתחבורה ציבורית ועוד. דבר זה מצריך חשיבה אחרת על תכנון עירוני שכוללת גם עירוב שימושי קרקע ואזורי מיתון תנועה. תחבורה בת קיימא יכולה להקטין בעיות רבות הכוללות זיהום אוויר מתחבורה, זיהום מים, זיהום רעש מתחבורה, פקקי תנועה, תאונות דרכים, בעיות חניה, ועוד. הליכה ורכיבה נחשבות תחבורה פעילה שמקטינה בעיה של אורח חיים יושבני.
- צפיפות בנייה אופטימלית כדי לאפשר תחבורה ציבורית והליכה ורכיבה קלים, קלה אבל למנוע בעיות של צפיפות כמו אי חום עירוני או זיהום רעש. הדבר כולל גישות כמו תכנון מוטה תחבורה ציבורית ועיר קומפקטית.
- שיטות להפחתת פרבור משתרע על ידי שיטות שונות שמאפשרות לאנשים לגור קרוב יותר למקום העבודה או הלימודים - בין היתר עירוב שימושי קרקע, בנייה מרקמית, שיטות של עבודה מרחוק ועוד. חלק מעירוניות מתחדשת ו-Smart Growth Movement.
- גגות ירוקים כדי להפחית השפעה של אי חום עירוניים, לשפר את איכות האוויר ולשפר ניהול מי נגר בעיר. - פתרון זה טוב במיוחד באיזורים עם כמות גבוהה של משקעים.
- קידום מדיניות של תחבורה עם אפס פליטות פחמן דו חמצני - Zero-emission transport
- קידום מדיניות של בתים עם אפס פליטות פחמן דו חמצני - Zero-energy building
- מערכות ניקוז בנות קיימא - Sustainable urban drainage systems
- מערכות ובנייה לחסכון באנרגיה
- תכנון נוף וגנים לחסכון במים - Xeriscaping
- פיתוח מדדים וכלי ניהול והנחיה לקיימות עירונית עבור מקבלי החלטות.
- חינוך לקיימות - וכן הסברה והדרכות לתושבים לגבי השפעות חיוביות של ערים בנות קיימא.
קיימות של ערים בישראל
נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא אם כי נעשים מאמצים שונים בתחום זה. ערים רבות מגדילות את אחוז המחזור שלהן - בעיקר מחזור נייר ופלסטיק. עם זאת עדיין כמות הפסולת הנזרקת בישראל גדולה וברוב הערים אין תוכניות של קומפוסט. בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר בהפחתת זיהום מים בישראל בעקבות הפחתת זיהום נחלים בישראל. רוב רובו של זיהום האוויר בישראל נובע מגורמים עירוניים - זיהום אוויר מתחבורה וזיהום תעשייתי. זיהום זה נמצא במגמה מעורבת - מחד הפחתת זיהום של מכוניות ומפעלים, ומאידך עליה בכמות המכוניות ובפקקי תנועה בישראל מובילה לכך שזיהום האוויר בישראל עדיין גבוה. קיימות תוכניות של משרד התחבורה לקדם תחבורה בת קיימא כמו בחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.[1] אבל עם זאת נמשכים צעדים רבים לעידוד שימוש במכוניות כמו בניית כבישים מהירים חדשים בתוך הערים, בניית כבישים עוקפים והמשך סבסוד של חניה ושימוש במכוניות (החזרי הוצאות רכב). קיימות מגמות מעורבות בתחום של טבע עירוני בישראל מחד עליה במודעות של תושבים כמו קידום עצים בעיר וגינות קהילתיות רבות, מאידך פגיעה בעצים רבים עקב עליה בצפיפות, הגברת הבנייה ופיתוח מוטה מכוניות ופרבור בישראל. מבחינת תלות במשאבים מתכלים - הן התחבורה בישראל והן משק החשמל בישראל תלויים במידה רבה בדלק מחצבי עקב פיתוח איטי של אנרגיה מתחדשת בישראל ועקב המשך תלות במכוניות. בגלל גידול אוכלוסיית ישראל תלות זו גדלה עם השנים כמו גם טביעת הרגל האקולוגית וטביעת הרגל המימית של ישראל. באופן כללי חלק ניכר מהמזון בישראל תלוי ביבוא - הן ביבוא מזון כמו חיטה והן ביבוא תשומות לחקלאות. המשך הפרבור בישראל והמשך גידול האוכלוסייה מגדילים את השטח העירוני ואת תשומות המים שנדרשות על חשבון שטחים אחרים - בעיקר שטחי טבע ושטחי חקלאות.
ראו גם
- עירוניות מתחדשת
- אקולוגיה עירונית
- תחבורה בת קיימא, פרבור, תכנון מוטה מכוניות
- בנייה ירוקה
- תעשייה בת קיימא
- טבע עירוני
- טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל מימית, טביעת רגל פחמנית
- מתוך אג'נדה 2030 - הפיכת הערים והתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא
- עיר ידידותית לילדים
קישורים חיצוניים
- עיר בת-קיימא בוויקיפדיה באנגלית
הערות שוליים
- ^ קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא, אתר משרד התחבורה