חקלאות בעולם השלישי

חקלאות בעולם השלישי היא חקלאות במדינות עניות. חקלאות זו מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות מונופול ומונופסון מצד שני.

במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי במדינות העניות לעבור לכלכלת שוק חופשי בכל הקשור לחקלאות, כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החקלאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.

בד בבד מוסדות אלו, כלכלנים ומדינות המערב עודדו את המדינות לעבור מחקלאות קיום לחקלאות לייצוא, בטענה שדבר זה יכניס כסף רב יותר לכלכלות המדינות, ומתוך התאוריה של יתרון יחסי בתחום של סחר חוץ. אחת הבעיות של גישה זו הייתה שכאשר מדינות רבות נקטו בה בו זמנית נוצרו עודפי מזון כך שמחיר המזון ירד והמדינות נקלעו למצוקה כלכלית.

מדינות רבות לקחו חובות במטרה לממן את פיתוח חקלאות הייצוא שלהן, ומחיר הכישלון להצמיח את הכלכלה התבטא בכניסה למעגל של חובות בו רבות מהן שקועות עד היום.

למצב הקשה של החקלאים במדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה, מושפע ומשפיע על תהליכים ותופעות חברתיות וסביבתיות רבות: מאי שוויון כלכלי קשה בתוך המדינות, עוני עמוק, רעב, מגיפות, גידול וסחר בסמים, גידול אוכלוסין, אי שוויון בינלאומי, חקלאות לא מקיימת, משבר המים העולמי, הרס יערות הגשם, הגירה למערב, מלחמות, שוק המזון העולמי ועוד.

בעיות

מחסור בקרקע

מדינות עניות רבות מתאפיינות בגידול אוכלוסין גבוה יחסית. כמות הקרקע הטובה לגידולים חקלאיים אינה גדלה, ובמקרים רבים מצטמצמת עקב תופעות כמו מדבור לדוגמה. כתוצאה מכך כמות הקרקע החקלאית נמצאת במחסור גדל.

השפעת המשבר על האוכלוסייה

כתוצאה מכך האוכלוסייה בכפרים עוברת שינויים רבים:

• הגירה זמנית או קבועה לערים,
• הגירה למדינות עשירות יותר, בתוך העולם השלישי, למדינות במזרח התיכון או למערב.
• פיצול משקים ליחידות קטנות יותר כדי לספק קיום ליותר אוכלוסייה. במקומות רבים דבר זה כבר אינו אפשרי היות והמשקים מכלכלים בקושי רב משפחה אחת.
• פלישה לקרקעות שכנות ויוזמות של עיבוד קרקע שולית באיכותה.
• הפיכת האיכרים לכוח עבודה זול ב"אגרו ביזנס" - חוות ענק שקונות את הקרקע בסכום זעום, והופכות את האיכרים במקום לאריסים. או חכירת קרקע מבעלי קרקעות עשירים, בתמורה לכסף או יבולים.
• נכונות לקלוט שינויים ומודרניזציה.

פעולות הממשלות בנושא

• ממשלות רבות מנסות לעודד יוזמות בבעלות פרטית או ממשלתית בתחום החקלאות כמו: מפעלי השקיה, ניקוז, בנקים חקלאיים ועוד. ממשלות יוזמות גם בירוא יערות, במטרה להגדיל את היקף השטח המעובד ו/או היבולים.
• עידוד הגירה לאזורים דלי אוכלוסין.
• סלילת כבישים ופיתוח תשתיות.
• סיוע כספי לאיכרים כדי לממן את הוצאות "המהפכה הירוקה" - על דלקים, חומרי ריסוס ודשנים.
• עידוד התיעוש כמקור תעסוקה לעודף כוח אדם בחקלאות.
• רפורמות אגרריות.
• פיתוח חקלאות מטעים (הכנסת חברות רב-לאומיות זרות).

התוצאות הן בדרך כלל

• עיור מאסיבי, ותיעוש בתנאים קשים,
• פגיעה בכפר כיחידה חברתית,
• קיטוב כלכל-חברתי בכפר ובמדינה– יתרון למיעוט האמיד המסוגל להתמודד עם השינויים ביתר הצלחה.
• הרס סביבתי נרחב

ראו גם

• חקלאות, חקלאות תעשייתית
• חקלאות כרות והבער
• כלכלת עוני (ספר)
• חובות העולם השלישי
• משבר המים העולמי
• סחר הוגן
• קואופרטיב
• מדבור
• שינויי אקלים וחקלאות

קישורים חיצוניים

• מלאווי יצאה נגד הבנק העולמי - ויצאה מהרעב ניו יורק טיימס, 2.12.2007 הארץ

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה