אנרגיה סולארית בישראל

אנרגיה סולארית בישראל היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש באנרגיה סולארית בישראל. היקף האנרגיה הסולארית בישראל הוא נמוך יחסית לעולם המערבי והוא עומד בסוף שנת 2019 על כ-5% ממשק החשמל בישראל.[3] מדובר באיחור של 5 שנים מהתאריך שקבעה החלטת ממשלת ישראל מספר 4450 מינואר 2009 להגעה ליעד הזה. [4]

בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים. היישום של אנרגיה סולארית מוגבל אם כי בשנים האחרונות יש עליה ניכרת בהפקת אנרגיה מפנאלים סולאריים וממערכות תרמו-סולאריות כך שמערכות אלה הם חלק חשוב באנרגיה מתחדשת בישראל . בשנים האחרונות יש עליה משמעותית בהתקנת מערכות מערכות פוטו-וולטאיות קטנות ובינוניות, בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת מספר תחנות כוח סולאריות קטנות בנגב [5] כמו כן יש שימוש ניכר באנרגיה סולארית לחימום מים בדודי שמש, ולשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש במייבש כביסה. כמו כן יש שימוש בתאורה באור טבעי. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת אשלג בים המלח.

תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים.

באזור אילת מפיקים כ-100 מגהוואט מאנרגיות סולאריות שהם כ-75% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט, נכון לשנת 2019. הצפי הוא להגעה של 100% אנרגיה סולארית תוך מספר שנים.זאת תודות לפעילותה של החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות הפועלת באזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [6] [7]

פאנלים סולאריים

פאנלים סולארים על גג בית במשוב תקומה, בצפון מערב הנגב.

פאנלים סולאריים על גג בחוות בודדים בנגב. בשנים האחרונות מפעלים ומשקים חקלאיים רבים התקינו לוחות סולאריים על הגגות והפכו ליצרנים קטנים.

הכמות המצטברת של התקנות לווחות סולאריים בישראל בשנים 2002-2016. בסוף 2016 היו מותקנים לוחות בהספק של 910 מגה-וואט.

פאנלים סולאריים (מערכות פוטו-וולטאיות או PV) הן בשנים האחרונות הגורם המוביל בייצור חשמל סולארי בישראל, כמו גם ההיבט המרכזי באנרגיה בת קיימא. מאות יצרנים קטנים, חלקם הגדול התקנות על גגות של רפתות, לולים ועוד מתקנים במגזר החקלאי. הענף נמצא בפריחה בזכות סיוע מצד המדינה בדמות קניית החשמל מהיצרנים על ידי חברת החשמל וכן בגלל שיפורים טכנולוגיים שמוזילים את עלויות המערכות.

בשנת 2008 פירסמה המדינה מכרז ראשון לייצור חשמל בשדה סולארי, ובו התחייבה לרכוש מהיזם חשמל בכ–2 ש"ח ליחידת אנרגיה (קוט"ש). לאחר 11 שנה, במכרז משנת 2019 המחירים ירדו מתחת ל-15 אגורות ל-קוט"ש (ירידה של יותר מפי 10 במחיר). שינוי דרמטי התרחש גם במחיר החשמל בפאנלים על גגות קטנים - ירידה מ-2.16 ש"ח בשנת 2008 ל- 48 אגורות (ירידה פי 4.5 במחיר).

נכון לתחילת 2011 הותקנו בישראל יותר מ-100MW של מערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ומסחריות קטנות וחלה התקדמות בכיוון פריסת מערכות בינוניות על גגות גדולים וקרקעות, עבורן אושרה מכסה נפרדת של 350MW. סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל.

לפי הערכת חוני קובלו, ראש אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, הערכה כי עלות התחזוקה השנתית של מערכת פאנל סולארי היא כ-2% מעלות הקמת ההתקנה. לדוגמה אם הקמת המתקן עלתה 50 אלף ש"ח, העלות הממוצעת השנתית של תחזוקת המתקן תעמוד על כ-1000 ש"ח בשנה. עלות זו מורכבת משנים שבהן אין עלות כלל לשנים עם עלויות גבוהות יותר. פעילות התחזוקה המרכזית היא ניקוי הפנאלים מאבק שהיא עלות נמוכה למדי. פעילות התחזוקה השניה היא שימור הציוד, בדרך כלל יש להחליף את הממירים (ממירים מזרם ישר לזרם חליפין) לאחר כעשר שנים וייתכנו עלויות אחרות עקב תקלות בציוד.

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות (PV) בו קיימת התעניינות רבה והתקדמות רבה בעולם. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19.12.2007 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. גודל המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [8]

ביוני 2008 אישרה רשות החשמל תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי מתקנים פוטו-וולטאים. התקנות מיועדות לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות וקובעות כי יינתן תעריף מיוחד לחשמל עודף שימכר לחברת החשמל בגובה של 2.04 שקל לקוט"ש. מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ש"ח לקוט"ש, מדובר בסיבסוד של כ-1.5 ש"ח לקוט"ש. בינתיים ירד התעריף ל-1.51 ש"ח לקוט"ש (סיבסוד של 1 ש"ח לקוט"ש. בקיץ 2011 הרשות לחשמל אישרה הקצאת 200MW לתחנות סולאריות תרמיות גדולות, ו-260MW עבור תחנות סולאריות פוטו-וולטאיות גדולות בתעריף 98 אג' לקוט"ש.

תחנות כוח סולאריות

קטורה סאן

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ קטורה של ערבה פאוור קומפני (Arava Power Company). השדה מורכב מכ-18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילו-ואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 מתפוקת החשמל הכוללת בישראל. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[9] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של פחמן דו חמצני. . חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [10] עבור החשמל שיופק ב-"קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים סיבסוד של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מדלק מחצבי (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפרוייקט הוא סימנס ישראל.[11]

תחנות הכוח באשלים

תחנות הכוח באשלים הן מתחם של תחנות כוח סמוך ליישוב אשלים בנגב. על פי התוכנית, התחנות יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-ואט, שהם 1.58% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון ליולי 2015) התחנה תשלב שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו-סולארית, תחנת כוח פוטו-וולטאית והפקת חשמל באמצעות שריפת גז טבעי

ב-14.11.2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב. המכרז התפרסם בשנת 2008. [12] לאחר כ-10 שנים, ב-25.1.2018 נחנכה תחנת כח ראשונה באשלים, בהספק של 30 מגה וואט. בהקמת התחנה הושקעו 280 מיליון שקל, היא פועלת בטכנולוגיה תרמו-סולארית ומוכרת לחברת החשמל חשמל במחיר של 43 אגורות לקוט"ש. [13]

תחנת כוח פוטו-וולטאית בשטחי קיבוץ צאלים, בארי, רעים, שדה אברהם, יתד ופריגן שבנגב

הפרוייקט מתפרס על שטח עצום של כ-1,250 דונם בנגב וממוקם בשטחי קיבוץ צאלים, בארי, רעים, שדה אברהם, יתד ופריגן, בסמוך לאשלים בנגב, מורכב מ-360 אלף פאנלים סולאריים. ההספק המותקן עומד על 120 מגה-וואט - הספק כפול מהספק תחנת כוח "משאבי שדה" שהחזיקה בשיא ההספק הפוטו-וולטאי עד שנת 2019, השנה בה ניתנה לתחנה רישיון ייצור על ידי רשות החשמל ושר האנרגיה. התחנה הוקמה על ידי חברת סולל בונה וחברת בילקטריק, היא נמצאת בבעלות שותפות "שניאור צאלים", שבבעלותה של שיכון ובינוי והיקף ההשקעה בפרויקט הינו כ-600 מליון שקלים. [14] [15]

תחנת הכוח במשאבי שדה

באוקטובר 2018 נחנכו חמישה שדות סולריים בנגב בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. הגדול מהם הוא תחנת הכוח במשאבי שדה, ועוד 4 שדות נוספים קטנים יותר, שנבנו ביישובים מפלסים, פדויים, כפר מימון ובטחה. סה"כ הספק הייצור של חמשת האתרים הוא כ-100 מגה-וואט.

תחנות נוספות

תחנות סולאריות נוספות אמורות לקום בשדה בוקר. חברת פז סולאר, חתמה על הסכם התקשרות עם קיבוץ שדה בוקר להקמת 2 תחנות כוח סולאריות בהספק של 10 מגה וואט. [16]

אנרגיה תרמו סולארית בישראל

ערך מורחב – אנרגיה תרמו סולארית

בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1,200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן אורמת וסולל (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

דודי שמש

דודי שמש על גג בישראל.

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים.

תרומה למשק האנרגיה

רוב התרומה האנרגטית של אנרגיה סולארית היא עבור משק החשמל בישראל. בשנים האחרונות יש עליה בתרומה זו.

לפי נתוני רשות החשמל, בשעות הצהריים בקיץ, אחוז האנרגיה המיוצרת מאנרגיה סולארית, עלה מ-2% בשנת 2013, ל-4.5% בשנת 2015, ול-5.9% בשנת 2017. עם זאת מדובר על התרומה בזמן שיא הייצור הסולארי - כדי להבין את מלוא התרומה יש להסתכל על החשמל הסולארי לאורך כל השנה ולאורך כל היממה.

חקיקה

בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם. כמו כן נעשו ניסיונות חקיקה להגדלת השימוש בדודי שמש וטכנולוגיות לחימום מים כך שאלו יוכלו להיות מותקנים במגדלים הגבוהים מ-9 קומות.

ראו גם

• אנרגיה מתחדשת בישראל
• אנרגיה סולארית
• אנרגיית רוח בישראל
• משק האנרגיה בישראל
• החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות

קישורים חיצוניים

• אנרגיה סולארית בישראל בוויקיפדיה האנגלית

פעילות

• הפורום הישראלי לאנרגיה ארגון לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל
• איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

מידע

• אנרגיה מתחדשת בכנסת ישראל כנסת פתוחה
• קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה (החלטת ממשלה 4450) מזכירות הממשלה, ממשלת ישראל, ינואר 2009.
• ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות –מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה 4450 לאור התכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי החממה יניב רונן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12.12.2010
• הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות וחסמים בהקמת מתקני הייצור יניב רונן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20.02.2012
• אפשרות התקנת דודי שמש בבניינים רבי קומות, וצריכת אנרגיה לחימום מים במגזר התעשייתי - עדכון יניב רונן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 15.05.2012
• הקמת מתקנים פוטוולטאים לייצור חשמל על גג מבני ציבור ברשויות המקומיות יניב רונן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 04.04.2012
• ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2007

• חלופות להפחתת פליטות גזי חממה בישראל יורם אבנימלך, מוסד שמואל נאמן, 2002
• סיכום והמלצות לדיון על לוחות סולאריים במוסד שמואל נאמן (ניתן להורדה בפורמט PDF לאחר הרשמה קצרה)
• מצגות מהדיון במוסד שמואל נאמן על לוחות סולאריים להורדה
• אורה קורן, גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, לוהט: כך תצטרפו לטרנד הגגות הסולאריים - ואולי תצליחו גם להרוויח, דה מרקר, 10.7.2019

כתבות בעיתונים

• אנרגיה ירוקה כחול לבן אבי בר-אלי, הארץ 08.08.2007
• יש חדש תחת השמש תעריפים חדשים לחשמל מפאנלים סולאריים בישראל, יעל עברי-דראל 22.02.2008 ynet
• יש אור בקצה: ישראל עולה על המפה של יצרני חשמל סולאריים מעריב פברואר 2009
• עולם מבוסס על אנרגיה בת קיימא? הרצאה של פרופ' דוד כהן, מכון ויצמן
• ירון זליכה: תעריף החשמל במשק צריך לזנק ב-130% איתי טרילניק, דה מארקר, 08.03.2012
• אנרגיות שליליות: למה בישראל אין אנרגיות מתחדשות? נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 01.09.2012
• המכללה תחסוך בחשמל, הסטודנטים יקבלו מלגות שחר חי, ynet, 06.03.2013,
• אילת מציגה: כך הפכה העיר למעצמה בתחום האנרגיה המתחדשת אביב לביא, מעריב, 25.8.2013
• ליאור גוטמן, מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל, כלכליסט, 26.11.2017
• אורה קורן, מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת, דה מרקר, 30.4.2019
• צפריר רינת, אין חדש תחת השמש: העולם מאמץ את האנרגיה הסואלרית, ובישראל לא עומדים בקצב, הארץ, 12.10.2019

חברות מסחריות

• סולארי.כו.איל חברה מסחרית ישראלית העוסק בהתקנת פאנלים סולאריים האתר מכיל מידע כללי על אנרגיה סולארית, שימור אנרגיה ועוד
• סולארפאוור - חברה מסחרית ותיקה המתמחה בתכנון וביצוע מערכות סולאריות. באתר מידע רב אודות אנרגיה סולארית

הערות שוליים

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים