תחבורת אופניים באירופה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף אופניים באירופה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת רשתות שבילי אופניים לאומיות במספר מדינות באירופה. ניתן להבחין ברשת נרחבת בבריטניה, הולנד, בלגיה וצ'כיה ובמידה פחותה בבגרמניה, שווייץ וצרפת. שימוש בהיקף גבוה באופניים לצורכי יוממות מושפע יותר מקיום תשתיות לאופניים ברמה העירונית.

תחבורת אופניים באירופה נוגעת לתחבורת אופניים ביבשת אירופה. השימוש באופניים באירופה גדל בצורה משמעותית בתחילת המאה ה-20, ולאחר מכן נסוג עקב שימוש גדל והולך במכוניות בתום מלחמת העולם השנייה. מאז העשור הראשון של המאה ה-21 יש גידול ניכר בתחבורה האופניים ביבשת. בעשורים האחרונים, החלו הרשויות במדינות ובערים שונות ברחבי אירופה לעודד שימוש באופניים על ידי בניית שבילי אופניים ותשתיות נוספות, ועל ידי צעדים משלימים כמו חינוך, חקיקה ועידוד של יוממות אופניים (נסיעות באופניים לעבודה) וקניות באופניים.

מגמה זו שהחלה להתפתח בהולנד ובדנמרק בשנות ה-70, מתפשטת כיום למדינות נוספות, בדגש על גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ספרד, וכן באיטליה, בריטניה, בלגיה וצרפת. מגמת הגברת שימוש באופניים קיימת גם במדינות מזרח אירופאיות כמו צ'כיה, רומניה או אלבניה. השימוש באופניים בערים אירופאיות רבות הוא דבר קל יחסית למדינות מערביות אחרות כמו ארצות הברית, אוסטרליה או ישראל בגלל צפיפות עירונית גבוהה יותר, עירוב שימושי קרקע, תחבורה ציבורית איכותית יותר ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

אירופה מכילה את רוב הערים הידידותיות ביותר לאופניים, על פי מדריך The Copenhagenize Index. במדד לשנת 2013 נכללו הערים האירופאיות הבאות [1]: אמסטרדם (1), קופנהגן (2), אוטרכט (3), סיביליה (4), בורדו (5), נאנט (5), אנווטרפן (4), איינדהובן, מאלמה (7), ברלין (8), דבלין (9), מינכן (11), בודפשט (13), ברצלונה (13), פאריס (14) והמבורג (14).

קידום תחבורת האופניים באירופה מבוצע משיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, הן רשויות מקומיות והן ממשלות מעודדות שימוש ותשתיות לאופניים כדי לייעל את התחבורה הציבורית, להוריד פקקי תנועה, ולהתמודד עם אתגרים של דיור מסחר וחניה בעיר, לשפר את הבריאות דרך הרחבה של תחבורה פעילה והפחתה של תאונות דרכים, זיהום אוויר, וזיהום רעש, ולשפר את ההון החברתי ואת הכלכלה המקומית של העיר, ולמנוע בעיות נוספות כמו תלות במדינות שמפיקות נפט או התחממות עולמית.

שיעור השימוש באופניים במדינות שונות

26% מכלל הנסיעות בהולנד מבוצעות באמצעות אופניים, וזו המדינה המערבית שבה שיעור הנסיעות באופניים הוא הגבוה ביותר.[1]

גם במדינות אירופאיות אחרות יש שימוש נרחב באופניים. להלן נתונים משנת 2003 על שיעור הנסיעות באופניים מתוך כלל הנסיעות לאורך השנה:[2] מאז פרסום זה גדל השימוש באופניים במדינות אירופאיות רבות ובכללן גרמניה, צרפת, ובריטניה, וכן גדל השימוש באופניים במדינות מזרח אירופה.

  • הולנד 26%. הרשויות בעלות שימוש אופניים גבוה עומדות על 35%-40%.
  • דנמרק 19%. קיימים הבדלים קטנים בלבד בין הערים הגדולות. ברובן אחוז נסיעות האופניים הוא 20%. תחבורת אופניים בקופנהגן מהווה 36% מהנסיעות ללימודים ולעבודה בעיר והיא במגמת עלייה.
  • גרמניה 10%. מערב גרמניה היא בעלת אחוז נסיעות אופניים גבוה יותר. מספר ערים הן בעלות אחוז נסיעות אופניים של 20%-30%. בעיר האוניברסיטה Greifswald שבה גרים 55,000 איש, 44% מהעובדים מגיעים לעבודה באופניים. [2]
  • אוסטריה 9%. ערים בעלות אחוז נסיעות אופניים גבוה - גראץ עם 14% וזלצבורג 19%.
  • שווייץ 9%. ערים בעלות אחוז נסיעות אופניים גבוה כוללות את Winterthur עם 20%, ברן 15% ובאזל עם 17%.
  • בלגיה 8%.
  • שוודיה 7%. בעיר מאלמה שבדרום שוודיה, גרים 300 אלף אנשים, 400 ק"מ של שבילים ו-30% מהתחבורה בעיר מבוצעת באופניים. [3]
  • איטליה 5% בכמה ערים באיזור מישורי נהר הפו יש אחוז נסיעות אופניים גבוה יותר. הדבר כולל את פארמה עם 15%, פרארה עם 30%, ופירנצה עם 20%.
  • צרפת 5%.
  • אירלנד 3%.
  • צ'כיה 3%.
  • אנגליה 2%.

בערים רבות באירופה אחוז השימוש באופניים היה גבוה בעבר בהרבה ונע בין 25% ל-90% מהנסיעות עד שנות ה-50 של המאה ה-20. בתקופה זו החלה כניסה של מכוניות, והחלה מגמה חדה של ירידת שימוש באופניים והגדלת שימוש ברכבים. מגמה זו החלה להשתנות בעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20.[2]

החל משנת 2008 ניתן לראות שינוי מדיניות ניכר בחלק מהערים באירופה. כמות שבילי האופניים ואחוז העובדים שמגיעים לעבודה באופניים עולה בהדרגה. שינוי לכיוון תחבורת אופניים קיים בערים כגון פאריס, לונדון, בורדו, סיביליה, בודפשט וערים נוספות. לדבר זה נוספו תוכניות רבות של השכרת אופניים ברחבי הערים.

מדיניות לאומית לאופניים

מספר גדל של מדינות באירופה יצרו מסמך אסטרטגיה לאומית לקידום רכיבה באופניים, והן פועלות ליישום מסמכים אלה. לרוב, אסטרטגיה לאומית או תוכנית פעולה לאומית כוללת פעילויות ברורות ויעדים מדוייקים לפיתוח של רכיבת אופניים מבחינת הרמה הלאומית. המדינות שייצרו מדיניות לאומית לאופניים כוללות את אוסטריה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, נורווגיה, סלובניה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה, ושווייץ. [3]

EuroVelo

14 הנתיבים של רשת שבילי EuroVelo שמחברים את אירופה ברשת אחת של שבילי אופניים.

EuroVelo, רשת שבילי האופניים האירופאית, הוא פרוייקט המנוהל על ידי פדרציית הרוכבים האירופאית (ECF) בשיתוף פעולה עם שותפים מקומיים ולאומיים. אירו-וולו משלב נתיבי אופניים קיימים ומתוכננים של שבילים לאומיים ואיזוריים לכדי רשת אירופאית אחת.

נכון לשנת 2014, EuroVelo מכיל 45 אלף ק"מ של שבילי אופניים ומתוכננים אלפי ק"מ נוספים. בגמר הפרוייקט הוא יכיל 70 אלף ק"מ של שבילי אופניים. יחד הם יצרו כ-14 נתיבים מרכזיים החוצים ומקשרים בין מדינות שונות ביבשת. ניתן למצוא שילוט של רשת EuroVelo באוסטריה, צרפת, גרמניה, הונגריה, סרביה, סלובקיה, שווייץ ובריטניה.[4]

Velo-city

Velo-city הוא כנס שנתי בינלאומי לתכנון עבור אופניים, שהחל בשנת 1980 בעיר ברמן (Bremen) בגרמניה. הכנס הוביל למיסוד פדרציית הרוכבים האירופאית בשנת 1983. בעבר הכנס היה אירוע אירופאי, והוא הפך בשנים האחרונות לכנס בינלאומי. בשנת 2012 לראשונה אירחה את הכנס עיר לא אירופאית - וונקובר בקנדה, ובשנת 2014 הכנס יתארח באדלייד, אוסטרליה. [5]

אמנת בריסל לאופניים

בשנת 2009, ביום האחרון של כנס Velo-city בבריסל, בפרלמנט האירופאי, חתמו מספר ראשי ערים אירופאיות על "אמנת בריסל" (Charter of Brussels). בחתימה על האמנה מתחייבת העיר להשקיע במדיניות אופניים כחלק אינטגרלי של התחבורה העירונית. כמו כן האמנה קוראת לאיחוד אירופי לקדם אופניים בערים. בין הדרישות המרכזיות של האמנה היא להגיע לכך שעד שנת 2020, 15% מהנסיעות יבוצעו באופניים והורדת הנפגעים בקרב רוכבי האופניים ל-50%.

הערים Helmond (הולנד), סיביליה (ספרד), קופנהגן (דנמרק), בריסל (בלגיה), Reggio Emilia (איטליה), ורנה (בולגריה), Tartu (אסטוניה), בודפשט (הונגריה) ומינכן (גרמניה) היו הראשונות לחתום על האמנה. [6] עד היום חתמו מעל 60 ערים על האמנה.[7] באוקטובר 2012 צירף ראש עיריית תל-אביב יפו, רון חולדאי את תל אביב-יפו לאמנת בריסל. [8]

תעשיית האופניים באירופה

מחקר מטעם פדרציית הרוכבים האירופאית מצא כי תעשיית האופניים באירופה מעסיקה מעל 655 אלף איש בתעשיות כמו מכירות, ייצור, השקעות בתשתיות, ותיירות. תעשייה זו מייצרת יותר משרות מתעשיות עבור הולכי רגל (388 אלף משרות), או תעשיות הפלדה האירופאיות (410 אלף משרות) או 3 חברות הרכב הגדולות בארצות הברית (פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר) ביחד (510 אלף איש). [4]

תחבורת אופניים במדינות אירופה

תחבורת אופניים בהולנד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בהולנד
אלפי זוגות אופניים חונים בחניית אופניים ליד התחנה המרכזית באמסטרדם.

הולנד מהווה דוגמה ליוממות אופניים משום שמדובר במדינה מערבית אשר בחרה לקדם יוממות אופניים בצורה מודעת, ככלי תחבורה מודרני ומתקדם. זאת בהשוואה למדינות כמו סין או הודו, אשר בהן רוב האוכלוסייה אינה יכולה להרשות לעצמה שימוש במכוניות, ואופניים הן ברירת מחדל. בהולנד גרים כ-16 מיליון בני אדם, ויש בה כ-18 מיליון זוגות אופניים. בכל יום נערכות 14 מיליון נסיעות אופניים. [1] כ-50% מתושבי המדינה מחזיקים ברכב, ומעל 84% מהם מחזיקים לפחות זוג אופניים אחד. 26% מכלל הנסיעות מבוצעות באמצעות אופניים. אנשים מכל שכבות האוכלוסייה מדוושים, כולל מנכ"לים של חברות גדולות, שרים ומשפחת המלוכה. אנשים עשירים נוסעים יותר באופניים יחסית לעניים, ונשים מדוושות יותר מאשר גברים.[1] כ-90% מנסיעות האופניים בהולנד מבוצעות לשם תחבורה למקום העבודה, לקניות או לסידורים (היתר לשם בילוי וספורט). 40% מתלמידי בית הספר היסודי מדוושים לבית הספר בעצמם או מוסעים לשם על ידי הוריהם, ו-25% מהם מוסעים לשם במכונית. 75% מתלמידי בית הספר בחטיבה ובתיכון מגיעים לבית הספר באופניים ורק 6% מגיעים לבית הספר במכונית.[1]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה בהולנד שימוש נרחב ביוממות אופניים. בשנות ה-60, בשל הגידול בהכנסות, החלה עליה בשימוש ברכב פרטי ואיתו בעיות של תאונות דרכים, פקקים ואווירה עויינת לרוכבי אופניים, שהובילו גם לירידה בשימוש באופניים כאמצעי תחבורה. בשנות ה-70 עלו מחירי הנפט ונגרם גם משבר חברתי והתעוררות סביבתית. בשנים אלה החלו אזרחי הולנד להתארגן לקידום יוממות אופניים בקמפיין שהחל כתנועה שורשית "עיצרו את רצח הילדים" להפסקת קידום של תחבורה מוטת רכב פרטי. מאז שנות ה-70 התהפכה המגמה והחלה עלייה בשימוש באופניים בהולנד וירידה בתאונות הדרכים.[5]

כיום יוממות אופניים בהולנד היא דבר נפוץ בגלל שילוב של מדינות, תכנון ותרבות שהופכים אותה לאפשרות קלה ופשוטה. קיימת תעשיית אופניים מקומית אשר נהנית מהשימוש באופניים. חניות אופניים מסודרות ומאובטחות בתחנות תחבורה ציבורית מאפשרות חניה קלה ובטוחה, והן מסופקות על ידי חברת הרכבת ורשויות מקומיות. אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר הוא השילוב של אופניים ותחבורה ציבורית, ו-40% מהנוסעים ברכבת מגיעים אליה באופניים.[1] ניתן להעלות אופניים מתקפלים לרכבת בחינם, ותמורת תשלום קטן ניתן להעלות אופניים רגילים לרכבת, אך לא בשעות העומס.[5]

החל משנת 2003 החלה בהולנד השכרת אופניים, ונכון לשנת 2011 יש מעל 230 תחנות השכרה מרכזיות בקרבת תחנות תחבורה ציבורית. זו יוזמת השכרת האופניים מהמוצלחות בעולם, ונכון לשנת 2010 יש בה מעל 85,000 מנויים, 5,000 זוגות אופניים ו-150,000 נסיעות. להולנד יש רשת אופניים ענפה ושלמה, שכוללת שבילי אופניים עצמאיים באורך 29,000 ק"מ, ועוד 7,000 ק"מ של שבילי אופניים בצד כבישים.[5] מאז שנת 1996 נוספו בהולנד שבילים באורך של 12,000 ק"מ.

תשתיות לאופניים ותכנון של מרחב עירוני משולב מהווים עמודי תווך להישגים בבטיחות אופניים, יחד עם חוקים לטובת אופניים, חינוך, ועידוד של נסיעה באופניים. הדבר מאפשר לילדים לנסוע לבית הספר או להיות מוסעים באופניים, ומאפשר למבוגרים לדווש לעבודה ולקניות. מדיניות של מיתון תנועה ומדיניות של מתן קדימות להולכי רגל ולרוכבי אופניים בתכנון רחובות, היו בעלות השפעה גדולה על הבטיחות של כלל משתמשי הדרך. איגודי האופניים איפשרו לקדם את תחבורת האופניים והם ממשיכים לבצע זאת ברמה המקומית והארצית.

הידע ההולנדי בדבר אופניים ותכנון עירוני הוביל להקמה של "הרשת האקדמית לרכיבה" שמקדמת ידע זה לקידום מטרות כמו הקלת עוני ותכנון עירוני בר קיימא, בקרב אוניברסיטאות ברחבי העולם - לדוגמה בהודו, ברזיל ודרום אמריקה. הולנד ממשיכה להפיץ את הידע על יוממות אופניים לשם סיום בהתארגנויות דומות, על ידי "שגרירות האופניים ההולנדית".

תחבורת אופניים בדנמרק

רוכבי אופניים בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים.

שימוש באופניים בדנמרק מפורסם בעיקר בזכות תחבורת אופניים בקופנהגן. העיר מאפשרת שורה של תנאים לעידוד תחבורה אופניים עירוב שימושי קרקע בעיר צפופה ומאפשרים מרחקי רכיבה קצרים, טופוגרפיה שטוחה ותשתיות אופניים כמו שבילי אופניים ואמצעים אחרים וכן תרבות אופניים מפוחת. מסיבות אלה קופנהגן, יחד עם ערים נוספות כמו אמסטרדם נחשבת ל"עיר רוכבי האופניים".

בכל יום, תושבי קופנהגן רוכבים ביחד כ-1.2 מיליון קילומטרים באופניים[6], ו-36% מהתושבים רוכבים לעבודה, וללימודים באופניים. בקופנהגן יש שבילי אופניים באורך כולל של כ-350 ק"מ ועוד כ-40 ק"מ של נתיבי אופניים ירוקים באיזורי פארקים.[6]

הרכיבה באופניים נחשבת לדבר בריא, זול, סביבתי ומקיים יותר יחסית לנסיעה בתחבורה ציבורית או במכוניות ולכן קיימת מדיניות עירוניות להגדלת כמות הרוכבים לכ-40% עד 2012, ול-50% עד שנת 2015.[7]

מתוך הכרה בשימוש הנרחב בתחבורת אופניים וברכיבת אופניים בכלל, העיר נבחרה על ידי איגוד האופניים הבינלאומי (Union Cycliste Internationale) כ"עיר האופניים" הרשמית הראשונה שלה.

באורהוס (Århus), העיר השנייה בגודלה בדנמרק, שבה 260 אלף תושבים, עם מטרופולין של 1.2 מיליון תושבים, מגיעים 27% מהעובדים לעבודה באופניים (נכון ל-2004). [9]

תחבורת אופניים בבלגיה

בבלגיה גרים מעל 11 מיליון תושבים. נכון לשנת 2010, אחוז הנסיעות באופניים במדינה עומד על 8%. הרכיבה פופולרית יותר בפלנדריה (13%) ונמוכה בוולוניה (1%) ועומדת על 3% באיזור בריסל. תכנית לאומית הוכנה בשנת 2004 , למרות שהיא לא אומצה מעולם על ידי הממשלה הפדרלית, התכנית מהווה את בסיס לפיתוח רכיבה באופניים ברמה הפדרלית. מדינות בלגיה הכינו מסמכים משלהם, איזור בריסל הכין תוכנית לתקופה 2015–2020 שמכוונת להעלות את אחוז הנסיעות באופניים ל-20% עד שנת 2020. [10]

לבלגיה יש רשת שבילי אופניים לאומית מפותחת. הרשת מתוחזקת על ידי הרשויות האזוריות. שיטות התמרור שונות זו מזו אבל דומות. בעיר בריסל יש רשת ענפה של שבילי אופניים. [11] את בלגיה חוצים 4 שבילי אופניים יבשתיים (EuroVelo)- 3,4,5, ו-12. [8]

יש בבלגיה שירותי תיירות אופניים נרחבים, לדוגמה ב-Flanders לבדה יש מעל 300 מלונות, אכסניות ומחנות שהם 'Fietsvriendelijk Logies' - ידידותיים לאופניים. [9]

תחבורת אופניים בגרמניה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בגרמניה

גרמניה היא בעלת היסטוריה מפוארת של ייצור מכוניות, תכנון מוטה רכב פרטי ושימוש רב במכוניות. בשנים האחרונות חל שינוי מגמה לעידוד שימוש בתחבורה בת קיימא וכחלק ממנו עידוד מאסיבי של שימוש בתחבורת אופניים בערים רבות בגרמניה. השימוש באופניים בולט בשנים האחרונות בברלין אבל הוא קיים במשך תקופה ארוכה יותר במספר ערים קטנות יותר כמו לייפציג, ברמן ופרייבורג שבהן מעל 25% מהעובדים מגיעים לעבודה באופניים. מגמות אלה גורמות לכך שגרמניה נחשבת לאחד המרכזים של תחבורת אופניים באירופה לאחר הולנד ובדנמרק.

אחוז הנסיעות שמבוצע באופניים בברלין הוא 12%, ובכך היא בולטת באחוז רוכבי האופניים שלה לעומת ערי בירה וערים גדולות אירופאיות אחרות, מלבד ערים בהולנד ודנמרק. בברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, ויש בה שבילי אופניים באורך כולל של 1300 ק"מ. העיר משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. [12]

ברלין היא עיר-מטרופולין ענקית שמחולקת למחוזות. חלק מתשתיות האופניים תלויות בעיריית המחוז, ולכן אין אחידות בתשתיות האופניים בעיר. לדוגמה בקרויצברג שבילי האופניים אינם טובים. ברוב הדרכים הראשיות בברלין יש שבילי אופניים טובים הכוללים גם רמזורים לאופניים. ברחובות הקטנים והשקטים יותר יש מחסור בשבילי אופניים וחלקם הגדול מרוצף באבני חלוקים שמקשים על הרכיבה. [13] ברלין היא יעד פופולרי לתיירות אופניים ויש בה שבילים נופיים רבים לדוגמה שביל לאורך חומת ברלין. בעיר יש גם השכרת אופניים.[14][15]

גם בערים אחרות בגרמניה יש שימוש ניכר בתחבורת אופניים: במינכן שבה גרים 1.3 מיליון בני אדם, 18% מכלל הנסיעות מבוצעות באופניים [16], דרזדן עם 16% [17], פרנקפורט עם 15% [18], קלן עם 12% [19], הנובר עם 13% [20], בלייפציג שבה 522 אלף תושבים, 25% מהנסיעות הן באופניים [21]. בברמן בשה גרים 550 אלף איש 25% מהנסיעות הן באופניים [22], בפרייבורג, עיר של 220 אלף תושבים, 30% מהנסיעות מבוצעות באופניים [23]

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג, שבה מתגוררים 1.8 מיליון תושבים כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים והולכי רגל. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [24]

תחבורת אופניים באוסטריה

בלדרית עוברת ממשאית קטנה לאופניים לשם הפצת החבילות ב"מייל האחרון" בווינה, אוסטריה.

היקף תחבורת האופניים הגבוה ביותר באוסטריה היא בעיר גראץ (Graz), שבה כ-17% מהנסיעות מבוצעות באופניים. תשתית האופניים בעיר טובה והעירייה מנסה לעודד שימוש באופניים. אורך שבילי האופניים בעיר הוא 137 ק"מ, וגרים בה 263 אלף תושבים, בצפיפות עירונית נמוכה יחסית של 2 אנשים לדונם.

בכל הרחובות הצדדיים בעיר יש מיתון תנועה והמהירות המירבית היא 30 קמ"ש. כמעט כל הרחובות החד-סטריים בעיר ניתן להשתמש באופניים בשני הכיוונים בצורה חוקית. [25]

גם בזלצבורג שבה 140 אלף איש, יש שיעור רוכבים גבוה, ואחוז הנסיעות שמבוצעות בעיר עומד על 16%. [26].

אחוז הרכיבות באופניים בווינה (עיר הבירה שבה גרים 1.8 מיליוני אנשים) נמוך יותר ועמד על 6% בלבד נכון לשנת 2009. זאת למרות שיש בה שבילי אופניים נרחבים באורך כולל של 1,200 ק"מ. בשנים האחרונות אחוז יוממי האופניים בעיר עולה ויש בה גם תוכנית להשכרת אופניים [27] פיצול הנסיעות בעיר השתנה מאז שנות ה-90. ונרשם גידול מתמיד בשימוש בתחבורה הציבורית, וירידה בשימוש ברכב הפרטי. אחוז הרוכבים עמד על 3% נכון לשנת 2001. בשנת 2009 כמות הרוכבים הוכפלה ל-6%. ובכוונת העירייה להעלות נתון זה עוד. [28]

בווינה וגראץ ערכו העיריות בשנת 2012 תוכנית בדיקה בשם "shop by bike" יחד עם רשת הסופרמרקטים SPAR, לעידוד ביצוע קניות וסידורים בעיר וכן כדי לחקור מה עוצר אנשים לרכוב לקניות ומה יכול לסייע להם לרכוב. מחקר דומה אמור להיערך ב-2013 בעוד ערים באירופה. נהגים שהגיעו לקניות בסופר נתבקשו לקנות במשך חודש וקיבלו תמריצים וסיוע, בסיום הניסוי 77% אחוזים מהם דיווחו שימשיכו להשתמש באופניים לקניות והיו מופתעים לטובה מהחוויה [29]. [30][31] מחקרים אלה ואחרים מצביעי על פוטנציאל עצום של שימוש באופניים לשם קניות. [32]

תחבורת אופניים בשווייץ

אחוז הנסיעות שמבוצעות באופניים בעיר בזל בשווייץ עומד על 21%. העיר מאכלסת 169 אלף איש, משתרעת על שטח של 23 ק"מ רבועים והאורך הכולל של שבילי האופניים בה מגיעה ל-140 ק"מ. הטופוגרפיה של העיר מסייעת לפופולריות של האופניים שכן העיר שטוחה, קטנה וצפופה יחסית. [33]

אחוז הנסיעות באופניים בציריך עומד על 7% למרות רשת של 340 ק"מ של שבילי אופניים בעיר [34] ובעיר ברן שבה 45 ק"מ של שבילי אופניים אחוז הנסיעות באופניים עומד על 11% מכלל הנסיעות [35]

בשווייץ בנתה המדינה תשתיות נרחבות לתיירות אופניים ושבילים נופיים בדרגות שונות של קושי. על בסיס תשתית זו יש חברות מסחריות שמסייעות למטיילים בודדים ולמשפחות לבצע טיולי אופניים במדינה [36] [37]

תחבורת אופניים בצרפת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בצרפת
מפת שבילי האופניים בבורדו, נכון לשנת 2014.

בורדו (Bordeaux) שבדרום מערב צרפת נחשבת כמובילה בתחום האופניים מבין ערי צרפת. בעיר גרים 230 אלף איש, ובמטרופולין כולו 1.2 מיליון בני אדם. בורדו מדורגת אחת מ-20 הערים הידידותיות לאופניים במדד קופנהגן לאופניים, בגלל הזינוק בתשתיות לאופניים ובמספר הרוכבים בעיר שהושג בתוך 5 שנים. נכון ל-2013, יש בבורדו 200 ק"מ שבילי אופניים ואחוז הנסיעות באופניים בה הוא 10%, נתון שעלה מאחוזים בודדים 6 שנים קודם לכן. במטרופולין כולו יש שבילי אופניים באורך כולל של 400 ק"מ שבילים ואחוז הנסיעות באופניים במטרופולין עומד על 5%. העירייה משקיעה בשבילי אופניים בצורה חכמה ומחוייבת, ובד- בבד היא מפתחת רשת של טראמים. בעיר פועלת בהצלחה מערכת השכרת אופניים בשם VCub. [38]

בעיר נאנט (Nantes) יש שינוי מהותי לכיוון תחבורת אופניים הנובע מרצינות של הנהגת העיר. בעיר גרים 280 אלף תושבים ובשטח המטרופוליני גרים 800 אלף איש. עיריית נאנט השקיעה 40 מיליון יורו בתשתיות אופניים בין השנים 2009 ל-2014 והגדילה את כמות השבילים בעיר לאורך כולל של 400 ק"מ. אחוז הנסיעות באופניים במטרופולין מסביב לעיר עלה מ-2% בשנת 2008 ל-4.5% בשנת 2012 והוא מעל 5%בתוך העיר עצמה. נאנט היא העיר הראשונה באירופה שאיפשרה לרוכבי אופניים לפנות ימינה גם כאשר יש אור אדום ברמזור למכוניות. בעיר פועלת מערכת השכרת אופניים מוצלחת ויש סבסוד לקניית אופניים עם עגלת משא (Cargo bike). נאנט זכתה גם בתואר " הבירה הירוקה של אירופה" בשנת 2013, והיא גם תארך את כנס האופניים Velo-City בשנת 2015, דברים נוספים המוכיחים את מחוייבות העיר לשינוי. [39]

פאריס היא המגה-עיר השניה ברשימה לאחר טוקיו ברשימת הערים הידידותיות לאופניים של קופנהגן לשנת 2013. במשך 6 השנים מאז 2008 פאריס עקפה את לונדון ואת ניו יורק במחוייבות שלה לאופניים. מערכת השכרת האופניים בעיר נחשבת למוצלחת מאוד. פאריס קידמה איזורי מיתון תנועה רבים בתוך העיר, בהם המהירות המירבית היא 30 קמ"ש. כמו כן העיר הסירה כביש מהיר שהיה לאורך גדת הנהר. [40] בעבר אחוז הרוכבים לעבודה היה 3%. [41]. בפאריס יש 1,750 תחנות של השכרת אופניים, -23.9 אלף זוגות, מה שהופך אותה לעיר עם מערכת השכרת האופניים הגדולה בעולם, יותר מפי 2 יחסית ללונדון שנמצאת במקום השני. בדירוג ערי אירופה להשכרת אופניים לשנת 2012 העיר קיבלה את הציון "טוב".[10]

בתחרות בין מערכות השכרת אופניים לשנת 2012, התוכנית היחידה שזכתה בציון "טוב מאוד" היא תוכנית ההשכרה בליון. בעיר 343 תחנות ו-4,000 זוגות אופניים. האופניים זמינים לכל אחד בכל יום בשנה, והתוכנית המקושרת לתחבורה הציבורית. יש לה רישום קל וחינמי, איסוף והחזרה אוטומטיים בכל תחנה, ומידע במספר שפות.[10]

במשך שנים רבות נחשבה שרבורג לעיר המובילה בתחבורת אופניים בצרפת. בעיר יש שבילי אופניים באורך 37 ק"מ. [42]

לצורך תיירות אופניים ותחבורה בין עירונית, יש בצרפת רשת עצומה של שבילים כפריים ודרכים משניות, באורך 880,000 ק"מ של דרכים משניות שבהם אין כמעט רכב פרטי, וכמעט כל הרשת הזו פתוחה לאופניים. רוב הרשת הזו מורכבת מ-Byways שבהם יש מעט מאוד תנועה של רכב ממונע והן נחשבות בטוחות ונעימות לאופניים. בנוסף יש רשת של 6 דרכי אופניים ראשיות לאומיות ראשיות, שחלקן מהוות חלק מרשת שבילי האופניים של אירופה. [43]

תחבורת אופניים בשוודיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בשוודיה
אחד מכמה מגרשי החנייה לאופניים בתחנת הרכבת המרכזית בעיר אופסלה שבשוודיה.

עיר הנמל מאלמה (Malmö), היא בירת מחוז סקונה שבדרום שוודיה ושוכנת בסמוך לקופנהגן, דנמרק. זו העיר השלישית בגודלה בשוודיה, וגרים בה 300 אלף תושבים. העיר משקיעה 47 מיליון אירו כדי לקדם שבילי אופניים ב-7 השנים הבאות. בעיר יש כבר שבילי אופניים באורך כולל של 410 ק"מ, וקצב השימוש באופניים עלה בקצב גבוה, כך שנכון לשנת 2012, 25%-30% מהנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. [44] בשנת 2012 אישרה רשות התחבורה השוודית סלילת שביל מהיר לאופניים, באורך 16 ק"מ ובעל ארבעה נתיבים בין מאלמה לעיר האוניברסיטאית לונד. שביל זה ייסלל ברובו סמוך לפסי הרכבת ומצדו תוקם חומה להגנה מפני הרוח וכן תחנות שירות לאופניים. [45] עיריית מאלמה החלה בקמפיין "די לנסיעות מגוחכות במכוניות" (No Ridiculous Car Trips) דבר שהוביל לשינוי מגמה בנושא הסברה על תחבורת אופניים בערים רבות אחרות. לשבילי האופניים יש שם, דבר שאפשר למצוא אותם בקלות רבה יותר באמצעות GPS. העיר קיבלה ציון 63 באינדקס האופניים של קופנהגן (מקום 7), כך שהיא במיקום מעט גבוה יותר מזה של ברלין ודבלין. [46]

העיר Lund נמצאת בדרום שוודיה ובה כ-80 אלף תושבים. בעיר יש 160 ק"מ של שבילי אופניים, ו-5,000 מקומות חניה לאופניים.[47] כ-45% מכלל העובדים מגיעים לעבודה באופניים. וסה"כ 60% מהתושבים לא משתמשים ברכב פרטי. [48] בעיר Linköping חיים 100 אלף תושבים וכ-30% מהנסיעות בה מבוצעות באופניים. [49] בעיר וסטרוס (Västerås) גרים 100 אלף תושבים, בשנת 2000 16%-30% מהנסיעות בעיר בוצעו באופניים. [50]. בעיר נורשפינג חיו 80 אלף תושבים ונכון לשנת 2010 13% מהנסיעות בעיר בוצעו באופניים. [51]

בעיר אופסלה במרכז שוודיה יש 130 אלף תושבים. על פי הערכה משנת 2010, 28% מהנסיעות בעיר בוצעו באופניים. [52] תחנת רכבת חדשה שהוקמה בשנת 2010 מכילה מקומות חניה ל-2,000 אופניים ורובם תפוסים בשעות היום. [53]

בסטוקהולם יש שבילי אופניים רבים ומשולטים. [54] שחוצים את מרכז העיר ומאפשרים גם תחבורת אופניים מקומית. [55] יש בעיר מערכת השכרת אופניים אך היא מלווה גם בתלונות על איכות התחזוקה שלה. [56] וכן היא סגורה בחודשי החורף הקרים. בעיר יש כ-110 תחנות אופניים. [57] בשנת 2004 7% מתוך העובדים בעיר רכבו לעבודה באופניים (כ-43% מתושבי העיר הגיעו לעבודה בתחבורה הציבורית, ועוד 15% הלכו לעבודה ברגל). [58]. מאז שנה זו נמשכה המגמה של מעבר מתחבורת מכוניות לאמצעי תחבורה אחרים. [59]. לפי חלק מהערכות עד 10% מהנסיעות בוצעו באופניים[60] מספר התושבים בסטוקהולם צפוי להמשיך לגדול ב-25% עד שנת 2030. בכוונת העירייה לספק עירוב שימושי קרקע כך שהמקומות העבודה יהיו במרחק הליכה. [61] בעיר יש גם תיירות אופניים כגון סיור מודרך על אופניים. [62]

תחבורת אופניים בנורווגיה

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, כי מרכז העיר ייסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את פליטת גזי החממה של העיר. במרכז העיר גרים רק 1,000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש. [63]

תחבורת אופניים באיטליה

באופן כללי תחבורת האופניים באיטליה אינה מפותחת יחסית למדינות אירופאיות אחרות ולכך שהערים הן עתיקות. באיטליה יש תרבות רכב מפותחת ותחבורת אופניים בה נדחקת לשוליים. בשנים האחרונות ניתן לראות יוזמות של השכרת אופניים ושבילי אופניים במספר ערים, בעיקר בצפון איטליה. בשנת 2011 יזמו מספר בלוגרים -רוכבים קמפיין לשם עידוד סלילת שבילי אופניים במדינה. אפשר לקרוא עליו במסמך איך להתחיל בעצמך מהפכת אופניים?

אחוז רוכבי האופניים הגבוה ביותר באיטליה הוא בעיר פאראה (Ferrara), עיר מימי הביניים שבה גרים 130 אלף בני אדם. כ-30% מהעובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. כמו כן קיימת בעיר מסורת ארוכה של עידוד שימוש באופניים מצד פוליטיקאים ובתרבות העירונית. בשנות ה-60 העירייה סגרה את מרכז העיר לכל סוג של תחבורה מזהמת. [64] מסביב לעיר יש מערכת שבילים ענפה לטיולי אופניים. [65] אחד השבילים מוביל לעיר הסמוכה מודנה (Modena) שגם בה מערכת שבילי אופניים בתוך העיר. [66]

נכון לשנת 2004, בעיר טורינו רק 3% מהעובדים הגיעו לעבודה באופניים [67] נכון לשנת 2011 נסללו בעיר 175 ק"מ של שבילי אופניים בעלי קישוריות טובה שכוללים גם את מרכז העיר.[68] 70% מהעיר מרוחקים מרחק של 5 ק"מ ממרכז העיר Piazza Castello. החל משנת 2010 יש בעיר מערכת להשכרת אופניים בשם tobike [69]. בעיר יש גם מקומות לתיירות אופניים כגון Po River Park לאורך נהר הפו. [70]

בעיר מילאנו יש מערכת השכרת אופניים החל משנת 2008, בשם BikeMi [71], בת 200 תחנות ו-4,050 זוגות אופניים. בעיר יש גם מערכת שבילי אופניים אם כי היא אינה מייצרת רשת שבילים. [72]

בעיר בולוניה גרים 383 אלף תושבים, בשנת 2001, 4% מהנסיעות בעיר בוצעו באופניים. אחוז דומה של רוכבים לעבודה היה בעיר פירנצה.[73] בשתי הערים יש שבילי אופניים אך אין רשת שבילים.

תחבורת אופניים בבריטניה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בבריטניה

בריטניה הייתה "מעצמת אופניים" במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אך בדומה למדינות רבות אחרות האופניים נדחקו הצידה על ידי מכוניות ותכנון מוטה מכוניות במהלך המאה ה-20. עד שנת 2003 אחוז הרוכבים במדינה ירד ל-2% - הנמוך ביותר באירופה המערבית. בשנים האחרונות יש מגמות של שינוי, במיוחד בעיר הבירה לונדון. הקמת "אוטוסטרדות אופניים", מס גודש על מכוניות בלונדון הגבלות על חניית מכוניות, תחבורה ציבורית טובה מובילים שינוי בעיר. בנוסף לכך גם תהליכים כמו מיתון כלכלי ועליה במודעות, וקמפיין של עיתון הטיימס הובילו לעלייה בשימוש באופניים. מזה עשור שבאנגליה יש ירידה בשימוש ברכב הפרטי במונחים של הורדת הקילומטרים שבהם נוסעים ברכב פרטי, ועליה דרמטית בקילומטרים שנוסעים באופניים. [74] עד 2016 מספר האנשים הבוגרים שרוכבים מדי יום בבריטניה עלה פי 2 - מ-2% ל-4% - מעל מיליון וחצי בני אדם. כ-12% מהאוכלוסייה הבוגרת רוכבים על אופניים לפחות פעם בשבוע. [75]

ביוני 2013 דווח משרד התחבורה הבריטי כי 24% מהנוסעים בלונדון בזמן השיא הם רוכבי אופניים.[76]. לונדון מקדמת את הגברת השימוש באופניים גם על ידי אירוע שנתי, RideLondon, שבו השתתפו כ-70,000 רוכבים. [77]

ב-18 ערים ברחבי בריטניה קודמו שבילי אופניים, אירועים, לימודי רכיבה ועוד. בערים אלו נסללו כ-10–20 קילומטרים של שבילי אופניים חלקם בצמוד לכבישים וחלקם בפארקים. עד כה השפעת צעדים אלה קטנה מלבד במספר ערים כמו קיימברידג' ובריסטול.[78][79] ראש העיר של בריסטול מקדם שבילי אופניים במרכז העיר ויש עליה ניכרת של רוכבים בעיר.[80]

עיתון 'הטיימס' פרסם מניפסט בן 8 נקודות ויצא בקמפיין בשם "ערים מתאימות לאופניים" (Cities Fit for Cycling campaign) לשיפור הערים כך שיתאימו לאופניים, שכלל דרישות כמו זיהוי 500 הצמתים המסוכנים ביותר לאופניים ותיקונם, והקצאת 2 אחוז מתקציב הכבישים לטובת שבילי אופניים. הוועדה לתחבורה של הפרלמנט המליצה בשנת 2014 להקצות 3% מתקציב התחבורה, כ-400 מיליון ליש"ט בשנה, לפיתוח תשתיות אופניים וזאת בעקבות וועדה חוקרת רב מפלגתית, Get Britain Cycling משנת 2013. בעקבות הלחץ של העיתון ושל ראשי ערים וחברי פרלמנט החליטה הממשלה בשנת 2015 להקצות תקציב יעודי לתשתיות לאופניים (כולל שבילי אופניים וכן תשתיות אופניים הנוגעות לתחבורה ציבורית כגון חניות אופניים). לפי הערכות פקקי תנועה בבריטניה גורמים שם נזק של 4.3 מיליארד ליש"ט בשנה, ולפי מחקרים מאוניברסיטאות לידס וקיימברידג', הכלכלה הבריטית יכולה לחסוך הוצאות בריאות בסך 6 מיליארד ליש"ט לשנה אם הממשלה תשקיע 10 ליש"ט לאדם לשנה - כלומר כ-630 מיליון ליש"ט לשנה (בבריטניה גרים 63 מיליון איש). [11] ההוצאה הלאומית של בריטניה על בריאות עמדה בשנת 2012 על 144 מיליארד פאונד כך שמדובר בחסכון של כ-4% מהוצאה זו. (בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2013 על 79.3 מיליארד ש"ח, כך שחסכון דומה יעמוד על 3.3 מיליארד ש"ח בשנה), סה"כ התמ"ג של בריטניה עמד על 2,848 מיליארד ליש"ט לשנת 2014, לעומת תמ"ג של 305 מיליארד דולר שיש לישראל, כך שהוצאת 630 מיליארד ליש"ט שקולה בישראל להוצאה של 101 מיליון דולר, או 404 מיליון ש"ח בשנה.

תחבורת אופניים בספרד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורת אופניים בספרד

בספרד באופן כללי אין תחבורת אופניים מרשימה, אבל קיימת בה התקדמות מרשימה במספר ערים. כמו כן, חלק מהסיבה לשימוש נמוך באופניים בספרד נובע אחוז גבוה של הולכי רגל בערים והליכתיות גבוהה ואיכותית בחלק מהערים, כמו מדריד, ברצלונה, בילבאו, ויטוריה, וולנסיה וערים נוספות.

העיר סיביליה עברה שינוי מהותי בתחום האופניים, בעוד שבשנת 2006 רק 0.5% מכלל הנסיעות בעיר בוצעו באופניים, בשנת 2013 המספר עלה ל-7%. הדבר הושג תודות לחזון של הדרג הפוליטי. בעיר נסללה רשת תשתיות אופניים באורך 80 ק"מ בשנה אחת (בין 2006 ל-2007), ושבילים נוספים נוספו בשנים שלאחר מכן. היבט נוסף הוא מערכת השכרת האופניים בעיר. מסיבות אלה זכתה סיביליה בניקוד גבוה במדד קופנהגן לאופניים [81]

גם העיר ברצלונה השקיע מאמץ רציני בקידום תחבורת האופניים שלה. בעיר פועלת מערכת השכרת אופניים מצליחה, ונבנית רשת שבילי אופניים. אחוז הנסיעות באופניים עלה ל-4% בתוך מספר קטן של שנים. בנוסף לכך העיר מפעילה איזורי מיתון תנועה [82] ונחשבת למתקדמת בהקשרים משלימים אחרים כמו הליכתיות.

העיר פונטוודרה (Pontevedra) היא עיר בצפון מערב ספרד עם כ-80 אלף תושבים. כמות המכוניות בעיר גדלה בהדרגה מאז שנות ה-50, עד שנות ה-90 נסעו ברחובות העיר כ-52 אלף מכוניות ביום. בשנת 199 נבחר לראשות העירייה מפלגה סוציאליסטית שבראשה עמד הרופא לשעבר מיגל לורס (Miguel Anxo Fernández Lores). הוא היה ראש העיר השמאלי הראשון לאחר שנות שלטון של שמרנים בעיר מאז החזרת השלטון הדמוקרטי לספרד ב-1978. מרכז העיר היה אז במצב עגום למרות שפע של ארכיטקטורה מתקופת ימי-הביניים והרנסנס. מהר לאחר היבחרו החל לורס והיועץ העיקרי שלו César Mosquera להחזיר את הרחובות לידי בני האדם. הם נבחרו ב-3 יולי 1999 ועד ה-6 באוגוסט המרכז ההיסטורי כבר הפך לאיזור להולכי רגל. את סיכום הצלחת המהלך ניתן לבטא במשפט "עיר צריכה רק מעט מכוניות כדי לעבוד". לורס "הפך" את הפירמידה כך שהולכי הרגל נמצאים בראש סדר העדיפויות, אחריהם האופניים והתחבורה הציבורית ובמקום האחרון המכוניות. לפי נתוני העירייה כמות המכוניות במרכז ההיסטורי של העיר ירדה ב-97% מאז שנת 1999. תנועת המכוניות ירדה ב-77% באיזורים הסמוכים למרכז וב-53% בעיר כולה. מאז השינוי התרחשו מספר שינויים - מאז שנת 2011 לא היה בעיר אף הרוג בתאונות דרכים, איכות האוויר השתפרה. ילדים יכולים לשחק ברחוב, ומבוגרים מתניידים בקלות. רוב הרכבים שכן נוסעים בעיר - הם בעיקר רכבים מסחריים של שליחויות והם נוסעים לאט ובזהירות. לורס נבחר שוב שוב במשך 5 פעמים ונכון לשנת 2017 הוא כיהן במשך 18 שנים ברציפות. סוד ההצלחה של העיר הוא לא תיאור פשטני של "מלחמה על מכוניות" אלא מתן מענה למכלול נושאים כמו נגישות, בטחון וזיהום על ידי תוכנית אינטגרלית. לורס וחבריו עשו לולאות שמנעו גישה למרכז העיר אם מכוניות - אם נכנסת מצד דרום גם יצאת מצד דרום. מטרת תוכנית זו שגובתה גם בהגבלות משמעותיות על החנייה בכל מרכז העיר הייתה להיפטר מ"תנועה לא הכרחית" כמו תנועת מכוניות דרך מרכז העיר במקום להקיף אותה, או תנועה של נהגים שמחפשים חניה. חניה לכמה שעות אסורה בכל מרכז העיר אבל יש מספר מקומות שבהם ניתן להשאיר את המכוניות בחינם למשך זמן של עד 15 דקות. קיימים מגרשי חניה רחבים בפאתי העיר כדי לעודד אורחים להשאיר את המכוניות שלהם שם במרחק הליכה של 5–10 דקות ממרכז העיר. לפי נתוני העיירה מי שצריך להיכנס למרכז העיר עם מכוניות - לדוגמה כדי להעביר חבילה או להסיע אדם מבוגר לא תקועים בפקקי תנועה. [83]

תחבורת אופניים בסלובניה

ליובליאנה, עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בסלובניה מכילה כ-270 אלף תושבים. בשנת 2003 אחוז יוממי האופניים בעיר היה כ-10%. נכון לשנת 2016 לובינאה נבחרה כ"בירה הירוקה של אירופה" ויש טענות כי אחוז יוממי האופניים בה עלה ל-25%[84] בעיר יש מערכת השכרת אופניים, יש ביקורת על תשתיות האופניים בעיר. [85]

תחבורת אופניים בצ'כיה

קיימים "מסלולים ירוקים" בני 250–350 מייל של שבילי אופניים בין פראג בצ'כיה לבין וינה באוסטריה, שמאפשרים טיולים. [86] כמו כן יש שימוש באופניים באיזורים כפריים בצ'כיה, עם זאת בפראג עצמה אין הרבה תחבורת אופניים, אם בגלל הגבעות של העיר ואם בגלל העדר תשתיות מתאימות.[87] בעיר יש 330 ק"מ של שבילי אופניים ו-120 ק"מ של נתיבי אופניים,[88] אך אין רשת שבילים מחוברת [89]. העירייה מעדכנת את מפת שבילי האופניים בפראג ומתכננת שבילים נוספים. ניתן להוביל את האופניים בתחבורה הציבורית אך לא בשעות העומס, וכן לשכור אופניים. [90]

תחבורת אופניים בהונגריה

מסה קריטית ענקית בבודפשט, הונגריה, המונה עשרות אלפי רוכבי אופניים.

השימוש באופניים התגבר מאוד בשנים האחרונות בהונגריה. הדרישה המוגברת לתיירות אופניים הוביל לסלילת 2,000 ק"מ של שבילי אופניים ברחבי המדינה. שירותי האופניים במדינה כמו מלונות ידידותיים לאופניים, חנויות לתיקונים, חניונים לאופניים ועוד מפוזרים לרוחב שבילי האופניים לתיירות במדינה. [91][92]

בבודפשט יש כיום שבילי אופניים באורך של כ-200 ק"מ. נתיב 6 של רשת שבילי האופניים האירופית עובר דרך העיר. בודפשט מדורגת במקום ה-13 במדד האופניים לפי קופנהגן בזכות תרבות אופניים חזקה שיש בעיר. בעיר נערך אירוע מסה קריטית הגדול בעולם, שבו משתתפים כ-80,000-50,000 רוכבים. [93] היבטים נוספים שהופכים את בודפשט לעיר ידידותית לאופניים כוללים איזורי מיתון תנועה ותחבורה ציבורית טובה שיש בעיר. עם זאת תשתיות האופניים בעיר זקוקות לשיפור ומעבר מנתיבי אופניים (ללא הפרדה ממכוניות) לשימוש רחב יותר בשבילי אופניים. החל משנת 2014 פועלת בעיר מערכת השכרת אופניים עם הטענה סולארית של התחנות. האתר הבא מציע מציאת נתיבי אופניים בטוח בין נקודות שונות בעיר. [94]

תחבורת אופניים בקרואטיה

בקרואטיה רשת שבילי אופניים מפותחת בין ערים שונות. {http://www.eurovelo.com/en/cycling-in/croatia} בעיר הבירה זאגרב יש רשת שבילי אופניים במרכז העיר ותיירות אופניים. [95]

תחבורת אופניים ברומניה

בבוקרשט יש מספר אלפי רוכבי אופניים שהתאספו במשך השנים למספר ארגונים לקידום תחבורת אופניים בעיר. בשנת 2005 אסרה העירייה תנועת אופניים ברחובות הראשיים בטענה שהדבר נועד למנוע תאונות. הדבר הוביל למחאה של הרוכבים והתקנות בוטלו לאחר 3 ימים.[96]. בין השנים 2008–2010 סללה העיירה כ-120 ק"מ של שבילי אופניים על המדרכות, בעלות של 12 מיליון אירו, אך נתברר כי אלה שבילים לא תקניים והם נסגרו על ידי המשטרה בשנת 2012. ראש העירייה Sorin Oprescu הודיע במרץ 2013 כי הוא לא מתכוון לסלול שבילי אופניים צמודים לכבישים בגלל שהנהגים ברומניה נוהגים בצורה לא מתחשבת שתסכן את הרוכבים. כמו כן הוא טען שרוכבי האופניים כלל אינם מעוניינים בשבילים כאלה.[97] בתגובה נערכה הפגנת אופניים (מסה קריטית) בת 2,000-3,000 רוכבים בשנת 2013 [98] [99] ולאחריה מסה קריטית נוספת בהשתתפות 5,000 רוכבים. בתחילת שנת 2014 החלה העירייה לסלול שבילי אופניים מופרדים באבני שפה מוגבהות מהכביש לאורך מספר רחובות ראשיים בעיר, כולל ב-Victoriei avenue, הפרוייקט כלל גם את הרחבת המדרכה על חשבון נתיבים לרכב. [100]עד ספטמבר 2014 הושלמו 2 ק"מ של שביל דו כיווני בשדרות באיזור כיכר Victoriei. במפגשים עם צמתים השבילים מסומנים באופן בולט בצבע אדום. [101] שבילי נסללו במספר רחובות ראשיים נוספים במרכז העיר[102]

Danube Bike הוא פרוייקט משותף לאיחוד האירופי, ולממשלות רומניה ובולגריה לשם מתן מידע ושירותים למטיילים בשביל הכלל אירופאי EuroVelo 6 שנע לאורך נהר הדנובה בגבול בין המדינות. בכל עיירה ומחוז שהשביל עובר יש מידע על שירותי אירוח, אתרים מעניינים וכן אירועים ועסקים מקומיים.[12][103]

תחבורת אופניים בסרביה

שביל האופניים היבשתי, EuroVelo 6 חוצה את סרביה, ומתמשך לאורך 665 ק"מ ליד נהר הדנובה. הוא מתחיל ליד Apatin בגבול עם הונגריה, וממשיך עד הגבול עם בולגריה ליד Negotin. [13]

בחלק ממרכז העיר בלגרד יש שבילי אופניים,[104] חלקם עוד מתקופת השלטון הקומוניסטי.[14] בעיר פועלים מספר ארגונים לקידום תחבורת אופניים ביניהם Ulice za bicikliste (רחובות לאופניים) ארגון שורשי שמארגן רכיבות מסה קריטית בעיר. [105] הבלוג Ciklo Svet Srbija מדווח על נושאי אופניים בסרביה. [106]

תחבורת אופניים ברוסיה

באופן כללי אין תחבורת אופניים או תשתיות אופניים מפותחות ברוסיה. עם זאת בשנים האחרונות יש שינוי בנושא.

בבירה מוסקבה התחייב ראש העיר לשעבר Sergei Sobyanin לחדש את המרחב הציבורי ומאז נעשו מספר שינויים. בשנת 2010 פותחה מפת האופניים הראשונה בעיר. בשנת 2011 נסלל נתיב האופניים הראשון. בשנת 2012 קוים אירוע רכיבה למען תחבורת אופניים, בשנת 2015 השתתפו בתהלוכה זו 23 אלף איש, פי שלושה יותר אנשים לעומת תחילתו. בסוף 2015 הקימה מערכת שיתוף אופניים בשם Velobike, שהכילה 2,700 רוכבים, 150 תחנות עגינה, ו-40,000 מקומות חניה לאופניים. יש בעיר כ-190 ק"מ של שבילי אופניים וקיימות תקנות תעבורה ידידותיות יותר לאופניים. [107]

בעיר Almetyevsk ברוסיה גרים 140 אלף איש. ראש העיר Ayrat Khayrullin הבין את החשיבות של תכנון תחבורת אופניים באופן הוליסטי. בעיר היו תנאי פתיחה טובים לתחבורת אופניים כמו כמות גדולה של הולכי רגל ושימוש בטראם. בשנים 2015–2016 עברה העיר "מהפכת אופניים" ונוסח חזון לעיר לפיו היא תהיה "מקום שבו זקנים וצעירים, עשירים ועניים, יוכלו לדווש זה לצד זה על רשת בטוחה ומקושרת של תשתיות אופניים מעולות.” העיר התקדמה במהירות עם סלילה מהירה של כ-50 ק"מ של שבילי אופניים בעיר. ויש לה יעדים מדידים כמו הגעה ל-10% שימוש באופניים מתוך פיצול נסיעות של מבוגרים ו-50% מתוך הנסיעות של ילדים לבתי ספר יבוצעו באופניים בתוך 5 שנים, יעד אחר הוא שימוש שווה בין גברים ונשים באופניים (לא תכנון אופניים מוטה גברים) [108]

תחבורת אופניים באלבניה

במשך 5 עשורים שרר באלבניה שלטון קומוניסטי רודני שהוביל לבידוד ועוני של המדינה. מסיבות אלה השימוש במכוניות היה נמוך מאוד ורוב האוכלוסייה התניידה בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. בשנת 1991 השלטון הקומוניסטי נפל והחלה צמיחה של הכלכלה ויחד איתה גידול בשימוש במכוניות.

טיראנה בירת אלבניה חוותה גידול מאסיבי באוכלוסיה מ-250 אלף תושבים ל-600 אלף תושבים בשנת 2004, באותה שנה היו בעיר 300 אלף מכוניות פרטיות. חלק גדול מהמכוניות מוענות בדיזל ורמת התחזוקה והתקינה נמוכות כך שיש בעיה חזקה של זיהום אוויר בעיר. לפי ארגון הבריאות העולמי רמות זיהום האוויר בחומר חלקיקי היו גבוהות פי 3 לעומת הממוצע בערים אירופאיות. יש מאמצים לעודד שימוש באופניים בעיר על ידי נתיבי אופניים אבל נהגים חונים עליהם. נכון לשנת 2014 היו בעיר כ-20 אלף רוכבים, כ-3% מכלל האוכלוסייה בה. אנשים רבים באלבניה רואים במכונית סמל סטטוס ובאופניים שריד מהקומוניזם כמו כן האופניים נתפסות כסממן לעוני - וזאת בניגוד למדינות אירופאיות מערביות. [15] בשנת 2012 דווח כי החלו בתוכנית לקידום תחבורת אופניים בטיראנה לקידום רכיבה באופניים, תשתיות מתאימות וקידום מדיניות של תכנון ופיתוח מותאמים לאופניים. ב-12 רחובות מרכזיים בעיר החלו קידום 20 ק"מ של נתיבי אופניים. [16]

בעיר שקודרה (Shkodra) בצפון המדינה גרים כ-110 אלף איש, זו העיר הרביעית בגודלה באלבניה. בניגוד לערים אחרות באלבניה בעיר זו יש אחוזים ניכרים של רוכבי אופניים והולכי רגל ותושבים רבים בעיר רוצים לשמור על היבט זה. סקר פיצול נסיעות בעיר מצא ש-29% מהנסיעות היו באופניים, 44% בהליכה ועוד 3% בתחבורה ציבורית. הדבר מסתייע בין היתר בזכות זה שהעיר עצמה היא עיר קומפקטית. [17] יש בעיר כמות קטנה של נתיבי אופניים ברשת גסה, וללא הפרדה מהתנועה הממונעת. [109] בעיר יש כמות דומה של רוכבים ורוכבות וניתן לראות בה רוכבים בכל הגילאים, כמו כן יש בעיר תרבות אופניים חזקה. תחבורת האופניים בעיר מבוססת על כבוד הדדי בין משתמשי הכביש ועל גישת מרחבים משותפים. [17] [18] העיר זכתה בפרס השופטים של תחרות Velo City 2013 . [110]

תחבורת אופניים באנגליה

בעשור השני של המאה ה-21 כמטות הנסיעות באופניים בלונדון החלה לעלות. בשנים 2014 - 2017 הנסועה עלתה ב-7%. בלונדון נעשו דרכים רחבות ונוחות במיוחד לאופניים. כתוצאה מכך הנסיעה באופניים בדרכים האלה עלתה ביותר מ-50% לפעמים[19].

בטיחות אופניים באירופה

בשנת 2015 מתו בתאונות דרכים באירופה 26,100 אנשים. מתוכם מתו 2,043 רוכבי אופניים בתאונות, כך שהם מהווים 7.8% מכלל ההרוגים בתאונות. בתקופה 2006–2015 הייתה ירידה של 40% במספר כלל ההרוגים בתאונות דרכים באירופה, באותה תקופה הייתה ירידה של 27% במספר ההרוגים רוכבי האופניים שנהרגו בתאונות דרכים. [20] להלן נתונים של מספר ההרוגים רוכבי האופניים בתאונות דרכים במספר מדינות על פני כמה שנים.[20] מספר ההרוגים ירד למרות או בגלל העליה במספר הרוכבים וכמות הרכיבות.

מדינה 2006 2010 2015
הולנד 179 119 107
גרמניה 486 381 383
צרפת 181 141 149
בריטניה 147 111 100
ספרד 72 67 58
כלל האיחוד האירופי 2,820 2,077 2,043

שיעור ההרוגים רוכבי האופניים מכלל האוכלוסייה תלוי הן במספר הרוכבים וכמות הרכיבות, והן בתשתיות אופניים והיבטים נוספים של תכנון עירוני כמו איזור מיתון תנועה. שיעור הרוכבים שנהרגו ביחס לגודל האוכלוסייה בכל האיחוד האירופי ירד מ-5.8 הרוגים למיליון תושבים בשנת 2006, ל-4.1 הרוגים למיליון תושבים בשנת 2015. [20] להשוואה - שיעור הולכי הרגל שנהרגים בישראל עומד על 12 הרוגים בשנה למיליון תושבים. שיעור ההרוגים הגבוה ביותר באירופה מבין מדינות אירופה הוא בהונגריה, רומניה וקרואטיה שבהן שיעור ההרוגים רוכבי האופניים עומד על מעל 8 למיליון תושבים. בהולנד המדד ירד מ-11 הרוגים למיליון תושבים בשנת 2006 ל-6 הרוגים למיליון תושבים בשנת 2015. בגרמניה ירדו מ-5.9 למיליון ל-4.7 למיליון.[20]

רוב ההרוגים רוכבי האופניים באירופה - 78% הם גברים. דבר זה נובע בחלקו מכך שרכיבה היא פופולרית יותר ברוב המדינות בקרב גברים וכן מכך שגברים הם פחות זהירים בכביש (יש גם יותר הרוגים גברים בישראל בכלל סוגי תאונות הדרכים). במדינות בהן יש יותר רוכבים, אחוז הנשים מבין הרוכבים עולה וכך גם אחוז הנפגעות ביחס לגברים לדוגמה 33% בהולנד לעומת 22% בכלל אירופה. [20] אחוז גבוה מבין הרוכבים שנהרגו הם רוכבים מעל גיל 65 - 42% מכלל ההרוגים רוכבי האופניים. על פני שנים יש ירידה במספר הנפגעים לפי גיל, למעט בגילאים 75 ומעלה. [20] בכלל אירופה, 59% מבין ההרוגים רוכבים האופניים נהרגו בתוך העיר, אבל יש הבדלים בנושא זה בין מדינות. בצרפת 45%, בהולנד 40% ובספרד 20% מההרוגים הם בעיר. מתוך כלל ההרוגים בתאונות באירופה 27% נהרגים בצמתים, דבר זה נובע אולי ממחסור בשבילי אופניים במדינות רבות. לעומת זאת בהולנד 55% מהרוגי האופניים נפגעו בצומת. 27% מהרוגי האופניים נפגעו בשעות החשכה או הדמדומים, ככל הנראה נתון זה גבוה יותר במדינות עם פחות תשתיות אופניים. [20]

השפעות כלכליות של תחבורת אופניים באירופה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של מכוניות, השפעות חיצוניות של מכוניות, שבילי אופניים, תחבורת אופניים

מחקר של Kjartan Sælensminde, מהמכון הנורווגי לכלכלת תחבורה, שהתפרסם בשנת 2004 ביצע ניתוח עלות-תועלת של רשתות שבילי הליכה ושבילי אופניים ב-3 ערים נורווגיות. הניתוח לוקח בחשבון את היתרונות של הקטנת אי הוודאות ואת היתרונות הבריאותיים של כושר משופר שמספקת תחבורה בלתי ממונעת. בנוסף הניתוח מתחשב בכך שמעבר מנסיעה במכונית להליכה ברגל או רכיבה באופניים פירושו הפחתה של עלויות חיצוניות של תחבורה ממונעת (לדוגמה זיהום אוויר ורעש) וכן הפחתה בעלויות החנייה. היתרונות של השקעות ברשתות שבילי אופניים מוערכות בלפחות פי 4–5 יחסית לעלויות. השקעות כאלה הן לכן משתלמות יותר לחברה יחסית להשקעות אחרות בתחבורה. [21]

מחקר שהזמין משרד הבריאות הבריטי משנת 2012, בדק מה הן ההשלכות של התערבות סביבתית (קידום תכנון עירוני שמעודד הליכה ורכיבה על אופניים). ממצאי המחקר תמכו בקידום פעילות גופנית בקרב אוכלוסיית הבוגרים שסובלים מאורח חיים יושבני. המחקר הורכב מ-3 מרכיבים. שתי cost-utility analyses - האחד השתמש במודל life-time disease progression שהתחשב ביתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של פעילות גופנית והשני השתמש בנתונים של regression analysis שתפסו כמה מה מהיתרונות קצרי הטווח של פעילות גופנית שיכולים לבוא לידי ביטוי בשיפור הבריאות הנפשית ורווחה חברתית. הגישה השלישית היתה ניתוח עלות-תועלת שלקחה בחשבון תועלות מעבר לשיפור הבריאות. תוצאות המחקר היו שגישות cost-utility העריכו אפקטיביות-עלות שנעה בין 100 ל-10,000 ליש"ט לשנת בריאות אחת, כתלות ברמת האפקטיביות של ההתערבות ובעלות ההתערבות. יחס עלות תועלת שנתגלה היה 1:11.[22]

בשנת 2016 פרסמה "פדרציית רוכבי האופניים האירופאית (ECF) מסמך בשם "כלכלת האופניים באיחוד האירופי", לפי המחקר אופניים מייצרות רווחים כלכליים בסך 513 מיליארד יורו בשנה, וכ-655 אלף אנשים באירופה עובדים בתעשיית האופניים. לטענת הפדרציה עם מגמת השימוש יתווספו עוד 400 אלף משרות בתעשייה זו. [111]

קישורים חיצוניים

מפות ויישומים
מידע ופעילות
קידום תחבורת אופניים במדינות שונות
השפעות של תחבורת אופניים
תיירות אופניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 עלון מידע שגרירות האופניים ההולנדית
  2. ^ 2.0 2.1 נסיעות אופניים בהולנד משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.
  3. ^ National cycling policies, ECF, תאריך עדכון - יולי 2018
  4. ^ Calculating the economic benefits of cycling in EU-27, European Cyclists’ Federation, June 24, 2013
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 אופניים לכולם סרטון שהוכן על ידי "שגרירות האופניים ההולנדית"
  6. ^ 6.0 6.1 Copenhagen is the city of cyclists עיריית קופנהגן
  7. ^ Copenhagen CityOfCy of cyclists- Background עיריית קופנהגן
  8. ^ בלגיה, ב-EuroVelo
  9. ^ בלגיה, ב-EuroVelo
  10. ^ 10.0 10.1 באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר?איל צאום, מיתוג ערים, יוני 2012
  11. ^ Kaya Burgess, Historic move to safeguard cyclists, January 23 2015, the times
  12. ^ רומניה באתר eurovelo
  13. ^ Serbia, EuroVelo
  14. ^ Tirana fights to beat its addiction to cars and get its residents cycling,The Guardian, 11 July 2014
  15. ^ Tirana fights to beat its addiction to cars and get its residents cycling,The Guardian, 11 July 2014
  16. ^ The bike revolution in Tirana. Albania: A new initiative of Tirana Municipality yields first results, 21 Sep 2012
  17. ^ 17.0 17.1 Shkodra,shining cycling culture, velo- city 2013
  18. ^ Shkodra Bicycle City, 2 love cycling
  19. ^ עיריית לונדון London’s long-term cycling potential mapped out 16 באפריל 2017
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 20.5 20.6 [https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/pdf/statistics/dacota/bfs20xx_cyclists.pdf Traffic Safety Basic Facts 2017], The European Road Safety Observatory, האיחוד האירופי
  21. ^ Kjartan Sælensminde, Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic, Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004;
  22. ^ Sophie J Beale, Matthew W Bending, Paul Trueman, Bhash Naidoo , Should we invest in environmental interventions to encourage physical activity in England? An economic appraisal, The European Journal of Public HealthDec 2012,22(6)869-873;DOI: 10.1093/eurpub/ckr151
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים