תעשייה בת קיימא

תעשייה בת קיימא הוא רעיון לפיו תעשייה צריכה ויכולה להיות בת קיימא, כלומר תעשייה שמסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. על פי הרעיונות של שיטת מעריסה לעריסה וניתוחים של כלכלה אקולוגית ואקולוגיה תעשייתית תעשייה כזו צריכה להשתמש באנרגיה מתחדשת כמקור כוח, להימנע מליצור זיהום, עליה להשתמש במשאבים מתחדשים בקצב ובאופן שישמור על משאבים אלה, ועליה להקטין מאוד את קצב השימוש במשאבים מתכלים או להשתמש במשאבים אלה באופן מחזורי כשהיא דואגת להיות חלק ממעגל סגור של הכלכלה.

השפעות התעשייה על הסביבה והחברה

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) - "מעריסה לקבר". תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה. הדבר בולט במיוחד בכילוי של משאבים מתכלים אבל מתקיים גם בהקשרים אחרים.

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים לנזקים לסביבה, והשפעות חיצוניות קשות שמוטלות על החברה.

• זיהום תעשייתי זיהום זה מהווה חלק ניכר מהזיהום הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של מתכות כבדות, מזהמים אורגנים עמידים ועוד. זיהום זה פוגע בסביבה הטבעית וביוספרה וכן בבני אדם: עובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או נפגעים עקב נדידת זיהום. יש סוגי זיהום שבהם הזיהום יכול לנדוד מאות או אלפי קילומטרים ולפגוע באנשים גם זמן רב לאחר שחרורו.
• יצירת בעיות פסולת בתהליכי שינוע, הפצה וצריכה של המוצרים - כחלק מחזור חיי המוצר מוטמנת. במיוחד הדבר בולט בהקשר של פסולת פלסטיק שקשה לעיתים לבצע בה שימוש חוזר והיא מיוצרת בכמויות גדולות.
• דלדול משאבי אנרגיה בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על דלק מחצבי - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת חומרי גלם וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.
• דלדול משאבים מתכלים ודלדול משאבים מתחדשים הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם. לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של דלק מחצבי ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה. דוגמה למצב זה הייתה בזמן החשש לשיא תפוקת הנפט בעשור הראשון של המאה ה-21. דוגמה נוספת היא קשיים בהספקת מתכות נדירות.

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת העמידות שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

• רוב התעשייה כיום היא מוטת רווח פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד. דוגמה קיצונית לדבר זה היא פרשת פורד פינטו שבה חברת המכוניות מכרה מכוניות מסוכנות לצרכנים ביודעין. קיימות דוגמאות נוספות בהקשרים של בריאות הציבור.
• הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה להשפעות חיצוניות - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו כלכלת מחיר מלא, שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של אנשים ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - זיהום מזון). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.
• מבנה הכנסות המבוסס על מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של התיישנות מכוונת - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של מכירת שירותים במקום מוצרים ואחריות יצרן מורחבת.
• קיימים יתרונות לגודל הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה, שמעודדים פירמות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את תרבות הצריכה. בחלק מהמקרים יש כלכלת התמכרות - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.
• שיעורי ריבית גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע היוון חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.
• היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של צמיחה כלכלית ושל גידול אוכלוסין

השפעות הסביבה והחברה על התעשייה

התעשייה הקווית יכולה להיפגע במספר צורות בגלל תהליכים סביבתיים וחברתיים ובגלל משברים שהם עלולים ליצור. השאלה כמה התעשייה עמידה לזעזועים סביבתיים וחברתיים היא מה מידת החוסן הסביבתי- חברתי שלה.

התעשייה כיום מסתמכת על דלק מחצבי ומאגרים מתכלים ודבר זה מהווה נקודת תורפה של התעשייה. אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים יתייקרו בעקבות שיא תפוקת הנפט ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו שיא תפוקת הגז, ושיא תפוקת הפחם, יהיו לכך מספר השלכות על התעשייה הן בהקשר של תשומות חומריות, הן בהקשר של ביקושים מצד צרכנים והן בהקשר של אקלים כלכלי ולחצים מצד המדינה, עובדים, צרכנים, בנקים וכו'.

ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של זכוכית ומתכות ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של חומרי גלם, במיוחד של משאבים מתכלים כולל נפט וגז טבעי אבל גם עקב חומרים אחרים כמו פוספטים או מתכות נדירות ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו דייג יתר, בירוא יערות, סחף קרקע והשפעות סביבתיות נוספות.

התייקרות אנרגטית משפיעה מאוד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור משבר מזון עולמי ופגיעה בבטחון תזונתי במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות. ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על אמון בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי צמיחה כלכלית מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על כסף פיאט ובנקאות ברזרבה חלקית פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו התחממות עולמית. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל לריצה על הבנק או למשבר נרחב ועמוק יותר. ניסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה בגלובליזציה ופיתוח כלכלות מקומיות וטכנולוגיות דלות פחמן יותר.

אבטלה טכנולוגית - התעשייה מסתמכת יותר ויותר על מיכון כדי להתייעל ולהגדיל את הפריון התעשייתי - ייצור יותר מוצרים בתקופה נתונה עם פחות עובדים (ובדרך כלל עם יותר הון תעשייתי). פירוש הדבר עלול להיות עליה באבטלה היות ותהליכים דומים מתרחשים גם בחקלאות (כמות העובדים בחקלאות יורדת והולכת) יש גידול מתמיד בעובדים בקרב סקטור השירותים. גם בסקטור זה עלולה להתרחש ירידה בכמות העובדים הנדרשת עקב תהליכי מיכון - לדוגמה החלפה של מזכירות רבות שעובדות עם כרטסות נייר, מכונות כתיבה וארונות, במזכירה אחת עם מחשב. עם כמות מובטלים גבוהה יותר ו/או ירידה בשכר של עובדים עלולה להיווצר ירידה בביקושים שתפגע בתעשייה או תחייב שינוי חברתי עמוק.

עקרונות מרכזיים בתעשייה בת קיימא

• התבססות על חוקי דיילי לקיימות כיעדי קיימות סביבתית:
  • במשאבים מתחדשים כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
  • במשאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב
  • הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.
• התבססות על כלכלת מצב יציב כיעד כלכלי כולל.
• מבחינת עיצוב המוצרים - התבססות על עקרונות מעריסה לעריסה, אקולוגיה תעשייתית וניתוח מחזור חיים כחלק מעיצוב מקיים ושימוש נרחב בכימיה ירוקה ועל ידי כך הקטנת זיהום וחסכון בכילוי משאבים מתכלים
• התבססות על אנרגיה מתחדשת לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה.
• קביעת יעדי מאקרו לגבול עליון של זיהום ולשימוש במשאבים מתחדשים ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ועקרון הזהירות המונעת, ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת השפעות חיצוניות) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
• שימוש במס פיגוביאני כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.
• פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים וייעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, ריהוט בר קיימא ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.
• הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
• הקטנה דרסטית בקצב הניצול משאבי טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז טבעי מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

ראו גם

• זיהום תעשייתי - אסון בופאל, מתכות כבדות, רמת חובב, זיהום קרקע בישראל, רמת חובב
• כלכלה מעגלית
• מעריסה לעריסה - עקרונות לעיצוב מקיים וגם עקרונות לתפעול עסק.
• עיצוב מקיים
• הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא - מתוך היעדים של האו"ם
• תוכנית אב ארצית לתעשייה בת קיימא
• אקולוגיה תעשייתית
• אחריות יצרן מורחבת
• ניתוח מחזור חיים
• התיישנות מתוכננת
• אנרגיה מתחדשת

קישורים חיצוניים

• תעשיות בנות קיימא בוויקיפדיה באנגלית
• תעשייה בת קיימא בישראל, מודל לאסטרטגיה צרויה שבח עמיתת קורת — מכון מילקן אוגוסט 2010
• פארק תעשיה בר קיימא מהו
• הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 23.10.2011
• תכנית לאומית לצמיחה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה, אוקטובר 2011 (PDF)
• אינדקס הסחורות של הבנק העולמי
• אורה קורן, משרד התמ"ת: "תוכנית החומש לתעשייה ירוקה תעלה 850 מיליון שקל", דה מארקר 02.09.2012

קיימות
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים