אקו-ויקי

אלכוהול ובריאות

לאלכוהול יש מספר השפעות על הבריאות. אלכוהול הוא חומר פסיכו-אקטיבי בעל תכונות של יצירת תלות [1] הוא נמצא בשימוש מזה אלפי שנים בתרבויות רבות בעולם. ההשפעות השליליות של אלכוהול גורמות לבעיות בסדר גודל מהותי בהקשרים של בריאות הציבור, בעיות חברתיות ועומס כלכלי על החברה. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, אלכוהול תורם לכ-3.3 מיליון מקרי מוות בטרם-עת ברחבי העולם בשנה, שהם כ-5.9% מסך מקרי המוות בעולם. [1] והוא נחשב גורם סיכון בריאותי חשוב. גם צריכה מתונה של אלכוהול עלולה להעלות את הסיכון למוות בגיל צעיר (עקב תאונות דרכים, טביעה, קטטות, נפילות ועוד). קיימים מחקרים המראים כי צריכה מתונה של אלכוהול בגיל מבוגר מקטינה את הסיכון למוות עבור מבוגרים בגיל 55 ומעלה - עקב הקטנה של הסיכון לפתח מחלת לב כלילית, עם זאת מחקר מקיף משנת 2018 מצא כי הנזקים מאלכוהול גדולים גם בגיל מבוגר עקב הגברת התחלואה בסרטן, שחפת ועוד.

שימוש מזיק באלכוהול הוא מרכיב במעל 200 סוגים שונים של מחלות, פציעות ופגיעות בבני אדם. כאשר הסוגים הנפוצים ביותר הם תלות באלכוהול (אלכוהוליזם, התמכרות לאלכוהול), שחמת הכבד, מספר סוגי סרטן ופציעות. [1] ייתכן שיש קשר בין צריכת אלכוהול מזיקה לבין מחלות מדבקות כמו שחפת ואיידס.[1]

השפעת האלכוהול על תמותה

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, צריכת אלכוהול מזיקה גרמה למוות של כ-3.3 מיליוני בני אדם בשנה ברחבי העולם. אלו מהווים 5.9% מסך מקרי המוות בעולם. [1] דו"ח קודם של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 העריך כי אלכוהול הוא אחד מ-10 מגורמי הסיכון הבריאותיים החמורים בעולם, ומוביל למוות של 2.3 מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם, שהם 3.8% מכלל סיבות המוות [2]

מחקר מקיף שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא גורם הסיכון השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו לנכות. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים 15-49, צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, תאונות דרכים ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא סרטן (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).[3]

המחקר נערך על ידי תוכנית Global Burden of Disease במכון להערכה ולמדידת הבריאות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. זהו המחקר המקיף ביותר שבוצע עד כה בתחום האלכוהול. השתתפו בו יותר מ-500 חוקרים מ-40 מדינות. החוקרים בדקו 694 מחקרים כדי להעריך את דפוסי השתייה של אלכוהול במדינות שונות בעולם. כדי להעריך את הסיכונים מאלכוהול נבדקו 592 מחקרים וכן נערך מעקב רפואי אחר 28 מיליון אנשים בין השנים 1990 ל-2016, בכ-195 מדינות. לפי המחקר, כל מנת אלכוהול נוספת ביום מעלה את הסיכוי לסבול מאחת מהבעיות הבריאותיות שמופיעות במאמר ב-0.5% בשנה. החוקרים כותבים כי "רמת הצריכה המצמצמת את הנזק הבריאותי הנובע מאלכוהול היא אפס". כמו כן אין שום הבדל בין מקור האלכוהול - בירה, יין או משקאות חריפים. פרופ' אורנה בראון אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, טוענת כי אמנם לא כל כמות של אלכוהול מעודדת התקפי אלימות, אבל האלכוהול משפיע בצורה שונה על אנשים שונים, וקשה לדעת איזה מינון הוא בטוח. אחד החוקרים הראשיים במחקר, מקס גריסוולד, מאוניברסיטת וושינגטון, טען כי מחקרים קודמים מצאו השפעה מגנה של אכלוהול במגוון של מצבים, אבל ממצאי המחקר שפורסם מצאו כי הסיכונים הבריאותיים מאלכוהול משמעותיים הרבה יותר. [4][5]

באופן ממוצע גברים שותים יותר אלכוהול מנשים. אלכוהול גם פוגע בצורה חזקה יותר בגברים בהקשר של גרימת מוות. בשנת 2012 7.6% מכלל מקרי המוות בקרב גברים בעולם נגרמו עקב צריכת אלכוהול לעומת 4.0% בקרב נשים.[1] למוות מוגבר בקרב גברים עקב אלכוהול יתכנו הסברים נוספים מלבד צריכה גבוהה יותר של אלכוהול, כמו נכונות גבוהה יותר לקחת סיכונים בקרב גברים, נטיה להסתבך בקטטות, לנהוג במצבי שכרון, צריכה של סוגי אלכוהול שונים מנשים, רגישות שונה למחלות שונות ועוד.

אלכוהול תורם ל-100% מתוך מקרי המוות עקב (Alcohol use disorders- AUD) ותסמונת אלכוהול עוברית (ראו פרוט בהמשך). שתיית אלכוהול תורמת גם ל-50% מסך התמותה משחמת הכבד וכן למחלות נוספות של הכבד. היות ומצבים אלה הם שכיחים יחסית, והיות והן נכללות כחלק מ-20 הגורמים הנפוצים למוות ברחבי העולם, מחלות-כבד עקב שתיית אלכוהול נחשבות גורם משמעותי בנטל התחלואה בעולם. [1][6]

מעבר למחלות אלה, שתיית אלכוהול תורמת לתחלואה ולמוות עקב מגוון סיבות אחרות, אם כי התרומה של האלכוהול היא נמוכה יחסית - סביב 20% או פחות. לדבר זה יש השלכות על דעת הקהל ביחס לאלכוהול- רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר ל-AUD. דבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על סרטן. [1]

אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מחלות נוספות - 8% ממקרי המוות עקב מחלות לב מסוג Hypertensive heart disease מקורן בצריכת אלכוהול, וכך גם 11% ממקרי המוות עקב דימום מוחי, 12% מתוך מקרי המוות עקב אפילפסיה, 12% ממקרי המוות משחפת. [7]

אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון תאונות וסיבות מוות נוספות -בממוצע עולמי, 15% ממקרי המוות עקב תאונות דרכים, 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות, [7]

מתוך 3.3 מיליון מקרי המוות בעולם שמיוחסים לצריכת אלכוהול, נכון לשנת 2012, גורמי המוות הישירים שאלכוהול תורם להם מתחלקים לפי הקטגוריות הרחבות הבאות: [1]

  • 33% נגרמים עקב מחלות לב וכלי דם וכן סוכרת. מחלות לב וכלי-דם (CVD מחלות קרדיווסקולריות) כוללות בין השאר: מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מחלת לב ראומטית (RHD), מפרצות אב העורקים, קרדיומיופתיה, פרפור פרוזדורים, מחלת לב מולדת, דלקת פנים הלב, ומחלת עורקים היקפיים (PAD).
  • 17% נגרמים עקב פגיעות לא מכוונות. כלומר תאונות שונות.
  • 16% נגרמים עקב מחלות של מערכת העיכול - במיוחד שחמת הכבד.
  • 12.5% נגרמים עקב מחלות סרטן שונות.
  • 8.7% נגרמים עקב פגיעה מכוונת.
  • 8% נגרמים עקב מחלה מדבקת (כגון שחפת).
  • 4% נגרמים עקב פגיעות במערכת העצבים.

תסמונת אלכוהול עוברית

תסמונת אלכוהול עוברית (באנגלית: Fetal Alcohol Syndrome; בראשי תיבות: FAS) היא אוסף מוכר של פגמים נפשיים ופיזיים העלולים להתפתח בעובר הנחשף לרמות גבוהות של אלכוהול במהלך ההריון.

האלכוהול חודר את מחסום השליה ועלול להאט התפתחות עוברית, לגרום פיגור גדילה תוך-רחמי, ליצור תווי פנים ייחודיים, לגרום לנזק עצבי ולנזק למבנה המוח, ולנזקים גופניים נוספים[8]. הביטוי הבולט של תסמונת אלכוהול עוברית הוא נזק בלתי הפיך למערכת העצבים המרכזית, בעיקר נזק מוחי. חשיפה לאלכוהול בשלבי ההתפתחות העוברית עלולה לגרום להתפתחות פגומה של תאי המוח, עובדה המוצאת ביטויה בקשת רחבה של נכויות קוגניטיביות ותפקודיות (כולל בעיות בזיכרון, בעיות קשב וריכוז, התנהגות אימפולסיבית, ומהלך חשיבה לקוי) כמו גם נכויות משניות (לדוגמה, סיכון גבוה יותר למחלות נפש ולהתמכרויות)[8][9]. הסיכון לנזק מוחי בעובר כתוצאה מחשיפה לאלכוהול קיים לאורך כל ההריון כיוון שהתפתחות המוח נמשכת לאורך ההריון כולו[10].

חשיפה עוברית לאלכוהול היא הגורם המוביל למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) בעולם המערבי[11]. על פי הערכות בארצות הברית העלות החברתית והרפואית בטיפול בתינוק שנולד עם תסמונת אלכוהול עוברית מוערכת בכשני מיליון דולר לאורך חייו[1][12].

שכיחות תסמונת אלכוהול עוברית משתנה בין תרבויות ומדינות שונות בעולם. שכיחות התסמונת בארצות הברית מוערכת ב-1% מכלל לידות חי, ואילו בדרום אפריקה בקהילות בהן קיימת צריכת אלכוהול רבה נמצא כי 4-5% מכלל ילדי כיתה א' בבתי ספר של החינוך הרגיל סובלים מן התסמונת[9]. לעומת טענה זו קיימת טענה כי מחקר ממשלתי אמריקאי מצא כי 2%–5% מהילדים בארה"ב נמצאים על הרצף של התסמונת. לשם השוואה, המחקרים האחרונים שעוסקים באוטיזם מצביעים על 1.5% מהילדים בארה"ב. כלומר, הפרעות הקשורות בצריכת אלכוהול בזמן הריון נפוצות יותר בארה"ב מאוטיזם. [2] בסקרים שנערכו בארצות הברית 10-15% מן הנשים ההרות דיווחו על שתייה לשוכרה, ועד 30% דיווחו על שתיית אלכוהול במהלך ההריון[13].

בשנת 2018 פרסם עיתון "הארץ" תחקיר על תסמונת אלכוהול עוברית בקרב ילדים שאומצו ממזרח אירופה. מאז 1996 אימצו הורים ישראלים 3,000 ילדים מחו"ל — יותר מ–90% מהם ממדינות ברית המועצות לשעבר ומרומניה. לפי פרופ' גידי קורן, רופא ילדים ישראלי שחי עשרות שנים בקנדה והתמחה שם באבחון וטיפול בסובלים מהתסמונת, טוען כי 40-50% מהילדים בבתי ילדים במזרח אירופה סובלים מפגיעות הקשורות בחשיפה לאלכוהול בזמן ההריון. לפי מחקר שבדק 238 ילדים שנולדו ברוסיה ובאוקראינה ואומצו בספרד, 48% סבלו מהתסמונת בדרגת חומרה כלשהי. בישראל אובחנו עד שנת 2018 כ-300 ילדים עם התסמונת. החשש הוא כי יש עוד מאות ילדים במצב זה. בנוסף יש חשש כי יש עוד ילדים רבים מישראל במצב זה אבל הם לא מאובחנים. יש מחסור ברופאים בישראל שיודעים לאבחן את התסמונת. לא ידוע כמה נשים בישראל שותות בזמן ההריון. נתונים קיצוניים יותר הן אמהות מכורות לאלכוהול, לפי נתוני משרד הרווחה, ב–2017 טופלו בישראל 1,267 נשים מכורות לאלכוהול, מתוכן 592 אמהות. ד"ר אריאל טננבבאום אבחן כמה עשרות ילדים ישראלים מתוך כ-900 ילדים שבדק. לפי הערכת הרופא ד"ר יהודה סנצקי יש כמה מאות ילדים ילידי הארץ עם התסמונת אבל הם לא מאובחנים. [14]

אין הגדרה מדוייקת כמה שתיה נחוצה כדי להזיק לתינוק. יש רופאים שמעריכים כי די בשתייה מופרזת אחת בהריון כדי ליצור נזק. כנראה שנשים שונות מגיבות בצורה שונה לאלכוהול וקשה לחזות מה יהיו ההשלכות.{{[14] משרדי הבריאות במדינות רבות בעולם המערבי ממליצים שלא לשתות אלכוהול כלל בתקופת ההריון, כך למשל בארצות הברית[15], בריטניה[16], אוסטרליה[17] וישראל[18].

אלכוהול כגורם מסרטן

משקאות אלכוהוליים מופיעים כחלק מ"רשימה א': גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם" - רשימת חומרים מטעם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) ששייכת לארגון הבריאות העולמי, שיש וודאות לגביהם כגורמים מסרטנים בבני אדם. להכרה זו שותף גם משרד הבריאות בישראל. יחד עם משקאות אלכוהוליים, גם אתנול במשקאות אלכוהוליים, אצטאלדהיד ביחד עם משקאות אלכוהוליים, מוכרים כגורמים מסרטנים בבני אדם. [3]

מסרטן וודאי
 


כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר לתסמונת אלכוהול עוברית. דבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על סרטן.[1]

אלכוהול גורם ל-4% מסך מקרי המוות עקב סרטן הלבלב, 8% מסך מקרי המוות עקב סרטן השד, 10% מסך מקרי המוות עקב סרטן המעי הגס, 12% ממקרי המוות עקב סרטן הכבד, 22% ממקרי התמותה מסרטן הוושט, ו- 23% מהתמותה עקב סרטן הגרון. [7]

מתוך 3.3 מיליון מקרי המוות בעולם שמיוחסים לצריכת אלכוהול נכון לשנת 2012, [1] כ-12.5% נגרמים עקב תחלואה במחלות סרטן שונות, כלומר מעל 400 אלף בני אדם מתים מסרטן על רקע צריכת אלכוהול. ניתן להשוות כמות זו של תמותה מול 17% מהתמותה שנגרמת עקב תאונות שונות (כמו תאונות דרכים על רקע אלכוהול) או 8.7% מהתמותה שנגרמת עקב מקרי מוות אלימים עקב שתיית אלכוהול. בשני התחומים האלה המודעות לסכנה מאלכוהול גבוהה בהרבה מאשר המודעות לסרטן כתוצאה מצריכת אלכוהול.

השפעות נוספות של אלכוהול

בשנת 2012 צריכת אלכוהול תרמה לנטל תחלואה בסך 139 מיליון DALY (שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד - שנים חיים שאבדו עקב מוות מוקדם או עקב מחלות קשות) שהם 5.1% מכלל נטל התחלואה של מחלות ופציעות. קיימים הבדלים גאוגרפיים מהותיים בפרופורציה של מקרי מוות ונטל תחלואה עקב אלכוהול. נזקי האלכוהול לבריאות מורגשים במיוחד באזור אירופה (שכולל גם את מזרח אירופה ואת רוסיה).[1]

השפעות קצרות-טווח של צריכת אלכוהול כוללות תחושת שחרור ובטחון עצמי, שכרות, התייבשות, הקאות, והנג-אובר (חמרמורת). השפעות ארוכות טווח של צריכת אלכוהול כוללות שינויים במטבוליזם של הכבד והמוח, ואלכוהוליזם. שכרות מאלכוהול משפיעה על המוח וגורמת לקשיים בדיבור, גמלוניות, קשיים בשיווי משקל ועיכוב של רפלקסים. שכרות יחד עם נהיגה היא גורם מסוכן לתאונות דרכים. אלכוהול גורם להגברת ההפרשה של אינסולין לדם, שממריץ את המטבוליזם של גלוקוז ויכול להוביל לריכוז סוכר נמוך בדם, דבר שגורם לנרגנות ואפשרות למוות עקב סוכרת.

אלכוהול בפני עצמו הוא חומר קטלני. אלכוהול בריכוז של 0.45% בדם בניסויים על בעלי חיים גורם למוות בקרב חצי מהחיות. רמה זו גבוהה פי 6 יחסית לרמות רגילות של אלכוהול שגורמות לשכרות (0.08%). יש אנשים שהם בעלי סבילות נמוכה לאלכוהול והם יכולים להקיא או להתעלף בריכוז אלכוהול נומך יותר. שתייני אלכוהול כרוניים יכולים לסבול כמות גבוהה יותר של אלכוהול, חלקם יכולים להישאר בהכרה אפילו ברמות מעל 0.40%, אם כי ברמות אלה קיימים סיכונים כבדים לבריאות.

אלכוהול גורם להגבלה של ייצור ההורמון וזופרסין (ADH) שנוצר בהיפותלמוס וכן את ההפרשה של הורמון זה מבלוטת יותרת המוח. דבר זה גורם להתייבשות חמורה כאשר שותים אלכוהול בכמויות גדולות. כמו כן הדבר גורם לריכוז גבוה של מים בשתן ובקיא דבר שגורם לצמא גדול בזמן הנג-אובר.

צריכת אלכוהול והשמנה

שתיינים כבדים חשופים בדרך כלל להשמנה. בקרב בשתיינים קלים עד מתונים, במקרים מסוימים, ההשפעה עשויה להוריד משקל. סוגי אלכוהול שונים משפיעים באופנים שונים על משקל הגוף. הקשר בין השמנה ואלכוהול הוא מורכב היות ואלכוהול יכול לגרום להשמנה עקב צריכה ישירה של קלוריות אבל גם דרך מנגנונים נוספים -

  • לאלכוהול אין מבנה מסובך. הוא נקלט בקלות במערכת העיכול ומתפרק בקלות לאנרגיה באמצעות הכבד. רוב האלכוהול הנצרך הופך במהירות לאנרגיה ויוצר מאזן אנרגיה חיובי. זאת בניגוד למאכלים עתירי סיבים שמתרפקים באיטיות וגורמים לתחושת שובע. [4]
  • חוקרים מאוניברסיטת ליברפול בחנו את השפעת האלכוהול על האכילה. הם גילו שאנשים ששתו משקאות אלכוהוליים לפני ארוחת צהריים, צרכו בממוצע, שלושים אחוזים יותר קלוריות בארוחת הצהריים.
  • שתיית אלכוהול מפעילה התנהגות אכילה אימפולסיבית, שכוללת אכילה יתרה של חטיפים. מחקר שנערך באוניברסיטת ליברפול, מצא כי שתיינים אוכלים יותר חטיפים. [5]
  • שתיין יין ממוצע צורך אלפיים קלוריות נוספות מאלכוהול מדי חודש. צריכה זו מוסיפה עד 44.200 קלוריות נוספות בשנה, דבר זה זהה לכאורה לאכילה של 221 מאפים מתוקים. אלכוהול ממכר, בקרב שתיינים כבדים יש תוספת משמעותית של קלוריות בכל יום. [6]

חוקרים מספרד ביצעו סקירת מחקרים מהשנים 1984-2010, כדי לבדוק את הקשר בין צריכת אלכוהול ומשקל הגוף. הם הצליחו לבודד 31 מחקרים איכותיים ורלוונטיים. מסקנת הסקירה היא כי צריכת אלכוהול מובילה לעלייה במשקל[7]

שילוב של השמנה ואלכוהול מעלה סיכונים בריאותיים. שני מחקרים בהשתתפות מעל מיליון בני אדם, בחנו את ההשפעה של צריכת אלכוהול בסובלים מהשמנה קיצונית על גרימת מחלות כבד. המחקרים מצאו כי נשים ששתו בממוצע שני משקאות היו בסיכון כפול לחלות. בגברים עם השמנה קיצונית שצרכו 15 יחידות משקה בשבוע, הסיכון לחלות היה גבוה פי 19. [8]

השפעה מסויימת של אלכוהול על השמנה יכולה להיות דרך הרגלי פעילות גופנית, דימוי גוף ודימוי עצמי. החלטה "לתפוס את עצמך בידיים", להימנע ממזון מזיק ולעסוק בפעילות גופנית לא עומדת בדרך כלל בקנה אחד עם שתייה מרובה של אלכוהול.

אלכוהול ועישון

  ערך מורחב – עישון ובריאות

עישון הוא גורם סיכון בריאותי משמעותי הגורם לתמותה של כ-20% מהאוכלוסייה במדינות מערביות. מחקרים מצאו כי שתיית אלכוהול מעודדת עישון, ועישון מעודד צריכת אלכוהול. שתיית אלכוהול מגדילה את העישון יותר מאשר עישון מעודד שתייה. עם זאת, מעשנים צורכים אלכוהול בסיכוי גבוה ב-32% לעומת לא-מעשנים [19]

לפי החוקרת Kelly Young-Wolff, עישון טבק מגביר את ההשפעות הסובייקטיביות של אלכוהול, כלומר גורם לכך שאלכוהול גורם ל"היי" גבוה יותר. בנוסף ניקוטין מעלה את העניין באלכוהול. עם זאת הקשר הזה קיים בעיקר בקרב שתיינים של בירה וליקרים ולא ביין - היות וצרכנים של יין בדרך כלל לא מעשנים. [9]

שתיינים כבדים הם בדרך כלל גם מעשנים כבדים. במחקר שעקב אחר אנשים שסבלו מאלכוהוליזם והתמכרות לסמים אחרים נמצא ש-222 מתוך 845 מתו בתקופה של 12 שנים. שליש מהמקרים מיוחס לבעיות אלכוהול וחצי לבעיות עישון. 80 עד 95 אחוזים מבין האלכוהוליסטים מעשנים סיגריות, שכיחות זו של עישון גבוהה פי 3 לעומת האוכלוסייה הכללית. כ-70 אחוזים מבין האלכוהוליסטים הם מעשים כבדים. [10] [11]

השפעות חברתיות ונפשיות של אלכוהול

הבעיות החברתיות הנובעות מאלכוהוליזם ושתייה מרובה הן חמורות ונובעות מהשינויים הנגרמים במוח ומהאפקט המשכר של האלכוהול. במשך שנים רבות ההתמקדות באלכוהוליזם הייתה בנזק שהאלכוהול גורם למכור עצמו. חוקרים מהשנים האחרונות מדגישים כי הנזק החברתי, המשפחתי והנפשי הנגרם למשפחתו של האלכוהוליסט היא רחבה ועמוקה בהרבה. [20]

הבעיות כוללות סיכון לאובדן מקום העבודה, בעיות כספיות, בעיות בחיי הנישואין (עד כדי גירושין) ואף אלימות במשפחה, פשעים כגון נהיגה בשכרות והפרת הסדר הציבור, ופשעים חמורים יותר. חלק מההשפעות הן אובדן הכבוד בעיני אחרים, הרואים בבעיה משהו שהאלכוהוליסט הביא על עצמו, ושיכול היה בקלות להימנע ממנו.

שימוש מוגזם באלכוהול (Alcohol abuse) מקושר לסיכון לביצוע עבירות פליליות, כולל התעללות בילדים, אלימות בבית, אונס, שוד ותקיפה.[21] אלכוהוליזם מקשור לאובדן מקום עבודה, דבר שיכול להוביל לבעיות כספיות.[22]

שתיית אלכוהול בזמנים לא מתאימים, והתנהגות הנגרמת בגלל שיקול דעת לקוי יכולה להוביל לתוצאות משפטיות כמו אישום פלילי על נהיגה בשכרות, הפרעה לסדר הציבורי וכו'.

התנהגות האלכוהוליסט ושיקול הדעת הנפשי שלו כשהוא שתוי, עלולה לפגוע בצורה חזקה בחברים ובני משפחה הסובבים אותו, דבר שיכול להוביל לבידוד מהמשפחה והחברים. בידוד זה יכול להוביל לסכסוכים בנישואין ולגירושין או לתרום לאלימות במשפחה.

אלכוהוליזם יכול גם להוביל להזנחת ילדים עם נזקים מתמשכים להתפתחות הנפשית של ילדי האלכוהוליסט.[23] מסיבה זו ילדים של הורה אלכוהוליסט עלולים לפתח מספר בעיות נפשיות, שחלקן יכולות להימשך גם לאחר התבגרותם. תופעה זו מכונה לעתים "סינדרום הילדים הבוגרים של אלכוהוליסטים". לדוגמה הילדים עלולים לפחד מההורים, בגלל מצבי הרוח הלא יציבים שלהם. הם עלולים לחוש מידה רבה של אשמה בגלל שהם לא מצליחים לגמול את ההורים מאלכוהול. עקב כשל זה הם עלולים לפתח דימוי עצמי פגום שעלול להוביל לדיכאון. [20]

רבים מניחים בטעות כי לאחר שהאלכוהוליסט חדל משתיית אלכוהול, הכול בא על מקומו בשלום, אך נגמלים רבים עדיין רואים בעצמם "אלכוהוליסטים" או "אלכוהוליסטים מתאוששים", משום שחלק מהבעיות נפתרות רק לאחר זמן.

מבחינת ההגדרה הצרה, בארצות הברית יש כמות קטנה יחסית של אלכוהוליסטים ומעט אנשים מתים מאלכוהול. ולכן השפעת האלכוהול נחשבת לרוב כדבר זניח יחסית (לדוגמה ביחס לעישון טבק). עם זאת מחברי הספר תורת ההונאה, הכלכלנים ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים במחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים. לפי הערכות שלהם שתייה מוגזמת של אלכוהול משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה עקב ההשפעות שלו על תפקוד המשפחה.

לפי הרופא מארק גולד, מעל 28 מיליון אמריקאים, חזו בלפחות אחד מההורים שלהם סובל מהשפעות חמורות של אלכוהול, דבר שהוביל לבעיות משפחתיות חמורות. לפי סקר National Council on Alcoholism and Drug Dependency, מעל 78 מיליון תושבי ארצות הברית, כ-43% מהאוכלוסייה הבוגרת, היו חשופים לאלכוהוליזם במשפחה. [20] בארצות הברית קם גם ארגון לסיוע לילדים של הורים אלכוהוליסטים - NATIONAL ASSOCIATION FOR CHILDREN OF ADDICTION.

גורמים המשפעים על צריכה ומניעה של אלכוהול

יש הבדלים בין מדינות שונות במגמות ההיסטוריות של צריכת אלכוהול ובנזק שנגרם ממנו. גורמים סביבתיים כמו רמת פיתוח כלכלי, תרבות, זמינות של אלכוהול והרמות והאפקטיביות של מדיניות אלכוהול הם גורמים רלוונטיים בהסבר ההבדלים הללו. נזקים מאלכוהול נקבעים על ידי כמות האלכוהול שנצרכת, דפוסי השתייה ובמקרים נדירים גם איכות האלכוהול. [1]

מתח נפשי (סטרס), הנג-אובר וגלולה נגד הריון בבליעה עלולות לגרום לתשוקה מוגברת לאלכוהול משום שדברים אלה מקטינים את סף הטסטוסטרון ואלכוהול מגביר אותה. גם עישון טבק מגביר את התשוקה לאלכוהול.

קיים מגוון גדול של סוגי מדיניות שנועדו להקטין את נזקי האלכוהול. מאמצים אלה מתמקדים במניעת שתייה בגיל צעיר, הפחתה של צריכת יתר, גמילה משתיית אלכוהול ועוד.

אלכוהול בישראל

צריכת אלכוהול בישראל בקרב בני נוער וצעירים מקושרת לסיכון מוגבר לתאונות דרכים, ולמקרי פגיעה עקב אלימות. בנוסף רחצה בים של נערים ששתו אלכוהול היא גורם סיכון משמעותי למוות בטביעה בגיל זה. [24] מתחילת 2018 עד חודש אוגוסט 2019 13 בני אדם נפטרו ו-5 נוספים לקו בעיוורון משתיית אלכוהול מזוייף (המכיל ריכוז חריג של החומר מתנול).[12]

ראו גם

תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון-שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


קישורים חיצוניים

אלכוהוליזם
אלכוהול ובני נוער
השלכות חברתיות
  • אריאנה מלמד, כך הפכה הוודקה לסמל של תרבות שלמה, בספר של הסוציולוג מארק לורנס שראד, נטען כי האלכוהול הנפוץ ברוסיה הוא מכשיר מדיני רב עוצמה עוד מימי הצאר פטר הגדול. הארץ, 11.02.2015

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 Global status report on alcohol and health, (PDF). מסמך מאורכב World Health Organization. 2014. pp. vii.
  2. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016,The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2
  4. ^ חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון: שתיית אלכוהול מסוכנת לבריאות, hebrew news, 24.08.2018
  5. ^ אסף רונאל, המחקר המקיף ביותר עד כה: צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות, הארץ, 24.08.2018
  6. ^ Rehm & Shield, 2013
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  8. ^ 8.0 8.1 Streissguth, A. (1997). Fetal Alcohol Syndrome: A Guide for Families and Communities. Baltimore: Brookes Publishing.ISBN 1-55766-283-5.
  9. ^ 9.0 9.1 Module 10K: Fetal Alcohol Exposure. National Istitute on Alcohol Abuse and Alcoholism.
  10. ^ Guerri, C. (2002). Mechanisms involved in central nervous system dysfunctions induced by prenatal ethanol exposure. Neurotoxicity Research, 4(4), 327–335. תבנית:PMID
  11. ^ Abel, E.L., & Sokol, R.J. (1987). Incidence of fetal alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies: Drug alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies. Drug and Alcohol Dependency, 19(1), 51–70. תבנית:PMID
  12. ^ http://www.cdc.gov/ncbddd/fasd/data.html. Center for Disease Control and Prevention. April 16, 2015. Retrieved 10 June 2015.
  13. ^ Havens JR, Simmons LA, Shannon LM, Hansen WF (September 2008). "Factors associated with substance use during pregnancy: Results from a national sample". Drug and alcohol dependence 99 (1–3): 89–95. doi:10.1016/j.drugalcdep.2008.07.010. תבנית:PMID.
  14. ^ 14.0 14.1 שני ליטמן, אלפי ישראלים אימצו ילדים מרוסיה ומזרח אירופה. הם לא ידעו למה הם נכנסים, הארץ, 28.11.2018
  15. ^ U.S. Surgeon General Releases Advisory on Alcohol Use in Pregnancy
  16. ^ Can I drink alcohol if I'm pregnant?
  17. ^ Alcohol guidelines: reducing the health risks
  18. ^ התנהלות בריאה בהריון, באתר משרד הבריאות
  19. ^ אלכוהול Alcohol and Tobacco National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism, No. 39, January 1998
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Gold, Mark. "Children of Alcoholics". Psych Central. Archived from the original on 16 November 2011.
  21. ^ /books?id=X0mxxfbIbp4C&redir_esc=y&hl=iw Drug use: a reference handbook]. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO. pp. 122–123. ISBN 978-1-57607-708-5.
  22. ^ Langdana, Farrokh K. (27 March 2009). Macroeconomic Policy: Demystifying Monetary and Fiscal Policy (2nd ed.). Springer. p. 81. ISBN 978-0-387-77665-1.
  23. ^ Schadé, Johannes Petrus (October 2006). The Complete Encyclopedia of Medicine and Health. Foreign Media Books. pp. 132–133. ISBN 978-1-60136-001-4.
  24. ^ אושרי וויס נטלי ניר, דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014, ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=אלכוהול_ובריאות&oldid=129359"