טבע עירוני ותחבורה בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עצים ברחוב בפריז. פריז נחשבת אחת הערים הצפופות ביותר במערב - צפופה פי 3 מתל אביב, ויש בה תחבורה בת קיימא נרחבת - כ-9 0% מהתושבים מגיעים לעבודה ברגל ובתחבורה ציבורית. הצפיפות יחד עם אלמנטים אחרים כמו צל או בלוקים עירוניים קצרים מקלים על ההליכה בעיר

טבע עירוני ותחבורה בת קיימא הם הקשרים בין טבע עירוני, ובמיוחד עצים לאורך רחובות לבין תחבורה בת קיימא. בתנאים מסויימים טבע עירוני יכול לסייע לפתח תחבורה בת קיימא, ובחלק מהמקרים מדיניות התומכת בעירוניות מתחדשת ותחבורה בת קיימא יכולה לעודד שמירה וטיפוח של טבע עירוני. ובכך שני היבטים אלה מהווים מערכת סינרגטית או "מוצרים משלימים". עם זאת ייתכנו גם מקרים שבהם טבע עירוני ותחבורה בת קיימא מתנגשים זה בזה או מקשים אחד על השני. הדבר תלוי בצפיפות עירונית, ובהיבטים של תכנון עירוני.

השפעת הטבע העירוני על תחבורה בת קיימא

טבע עירוני, במיוחד עצים לאורך רחובות, יכולים לעודד שימוש בתחבורה פעילה, כלומר הליכה ברגל ורכיבה באופניים במספר דרכים.

  • במדינות חמות כמו ישראל , רחוב עם עצים רבים הוא רחוב שבו קל יותר לבצע פעילות גופנית בגלל צל רב יותר, עומס חום ועומס קרינה נמוכים יותר, הפחתת אי חום עירוני. במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במיפוי איי החום שסביב גן והשוואת טמפרטורה בקיץ ברחובות בוגרשוב, פרישמן, אבן גבירול ושדרות ח"ן, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה של האוויר נמוכה בכ-3-5 מעלות צלזיוס.‏[1].
  • הרגשה טובה ופחות תחלואה עקב הפחתה של זיהום אוויר ועקב נוכחות גדולה יותר של חמצן.
  • תכנון נכון של צמחייה יכול לסייע לקציר מי נגר עירוני ולכן הפחתה של בעיות הנובעות מהצפת מדרכות וכבישים בימים גשומים- דברים שעלולים להקשות על הליכה ורכיבה.
  • הפחתה של זיהום רעש.
  • טבע עירוני משפר את הנוף ומשפר את ההרגשה של אנשים, לדוגמה התבוננות בטבע ושהייה בקרבת עצים מפחיתה מתחים.

קיימת התאמה בין כמות העצים במרחבים הציבוריים והשימוש שעושה האוכלוסייה במרחבים אלו. נמצא כי ברחובות מוצלים אנשים נוטים ללכת, לרכב באופניים ולרוץ יותר מאשר ברחובות אחרים. ‏[1][2]

בנוסף, כל ההיבטים האלה מקלים גם על משתמשים של תחבורה ציבורית - הן על הולכי רגל ורוכבי אופניים בדרכם לתחנות אוטובוס או רכבת, והן על נוסעים המחכים בתחנות אוטובוס. היבט חשוב הוא שצל המסופק על ידי עצים בוגרים הוא צל רחב יותר וגבוה יותר מאשר צל של תחנה כלשהי ולכן השפעה היא משמעותי הרבה יותר. אדם המחכה בתחנה מקבל חום לא רק עקב קרינה ישירה של שמש אלא עקב גורמים נוספים ביניהם קרינת חום שמוחזרת ממשטחי בטון, אספלט, זכוכית ומתכת, וכן עקב חימום של האוויר שנמצא באיזור. לכן צל רחב יותר, שמצל על סביבה רחבה יותר מאשר התחנה עצמה, הוא בעל השלכה משמעותית הרבה יותר מאשר קירוי של התחנה עצמה.

טבע עירוני בפני עצמו הוא רק תנאי אחד לשם חיזוק של תחבורה בת קיימא. לדוגמה אם יש הפרדת שימושי קרקע או חסימות של הולכי רגל בגלל בלוקים ארוכים, כבישים מהירים באמצע העיר, או בנייה בצפיפות נמוכה (פרבור משתרע) אזי לטבע עירוני תהיה השפעה חלשה אם בכלל על תחבורה פעילה. לעומת זאת אם יש את התנאים האלה אבל אין טבע עירוני, הדבר מקשה על פיתוח תחבורה בת קיימא. במיוחד משמעותי היבט של עומסי חום במדינות חמות.

טבע עירוני רב מדי או בתכנון לקוי, עלול לגרור פגיעה בתחבורה בת קיימא. דבר זה נכון במיוחד בהקשרים של גינות רבות מסביב לבתים פרטיים. הדבר מוריד את צפיפות המגורים והמסחר בעיר וגורר מרחקי הליכה ארוכים יותר. גם [[תחבורה ציבורית עלולה] לסבול מתכנון מוטה רכב פרטי כמו יצירת שכונות בלון בעלות כניסה ויציאה אחת או פרבור צמוד קרקע. לרוב מרחבים אלה נראים שופעים בעצים וצמחייה, למעשה חלק גדול מצמחייה זו נזקק לטיפול אינטנסיבי, ובגלל ההפרדה על ידי גדרות וכבישים לא מייצר חלק ממערכת אקולוגית משמעותית. בנוסף תכופות טבע עירוני כזה גם לא זמין לרוב תושבי העיר ואפילו לבעלי הבתים הוא זמין רק לעיתים רחוקות. פארקים גדולים מאוד גם עלולים להיות חסמי הליכה.

השפעת תחבורה בת קיימא על טבע עירוני

במקרים רבים פיתוח של תחבורה בת קיימא דורש או מעודד פיתוח של טבע עירוני. הדבר מתקיים דרך מספר אפיקים:

  • הולכי רגל, רוכבי אופניים, משתמשי תחבורה ציבורית, וכן והורים לילדים קטנים (שהולכים איתם ברחובות או נמצאים בגינות ציבוריות) נהנים באופן מיוחד מטבע עירוני ומעצים בעיר הדבר נובע מכך שהם לא נמצאים במזגן של המכונית ולכן סובלים יותר מעומס חום או אי חום עירוני. הם מודעים יותר גם לבעיות כמו זיהום רעש. לפיכך אוכלוסיה זו ערה יותר לפגיעה בעצים ובטבע עירוני ודורשת שמירה על עצים ונטיעה של עצים חדשים.
  • ללא תחבורה בת קיימא יש גידול מתמיד בדרישה למכוניות בשטחים המוקדשים לכבישים בעיר ובמיוחד לחניות. דבר זה הוא חלק מתהליך גדול יותר של ביקוש מושרה ותהליך של פרבור ותכנון מוטה מכוניות. גינות ציבוריות, גינות פרטיות, ועצים ברחוב נגדעים לטובת חניות, מגרשי חניה, ו/או הרחבת כבישים.
  • בתכנון מוטה מכוניות כאשר רוצים לצופף ערים (בתכניות כמו תמ"א 38) יש תקן חניה מינימום. הדבר זה מעודד הפיכה של גינות לחניונים, ועצים נגדעים גם בגלל רצון של דיירים ליציאה מחניה תת -קרקעית אל המדרכה. לעומת זאת בתכנון מוטה תחבורה ציבורית המגמה היא לצמצם חניות כדי לעודד שימוש בתחבורה בת קיימא.
  • אחת ההשלכות של תכנון מוטה רכב פרטי הוא הקמת כבישים מהירים, מחלפים, וכבישים רחבים בתוך המרחב העירוני. דוגמאות לכך הן נתיבי איילון בתל אביב, וכביש בגין בירושלים. דוגמה בולטת עוד יותר היא הקמה של אוטוסטרדות רבות בתוך ערים בארצות הברית כמו לוס אנג'לס. בנוסף לכך יש הרחבה של כבישים עירוניים קיימים- לדוגמה דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) בתל אביב שהורחבה בשנות ה-70 על חשבון צמחיה שהייתה במקום. תשתיות אלה דורשות תשתית כבישים ישרות וארוכות וכריתת עצים שנמצאים ברחוב. לעומת זאת תכנון מוטה הליכתיות דורש רחובות צרים יותר (שקל לחצות אותם ומקצרים מרחקי הליכה) וכן דורש בלוקים קצרים - בלוקים כאלה לא מחייבים בהכרח קווים ישרים ויש בהם יותר חופש להתפתל סביב עץ או חלקה של עצים. המגמה בחלק מהערים בעולם היא דיאטת כבישים וביטול כבישים מהירים לטובת הרחבת מדרכות ונטיעת עצים.

יחד עם זאת, חלק מהתשתיות של תחבורה בת קיימא יכולות להתנגש עם שימור על עצים וטבע עירוני- לדוגמה הקמה של רכבת כבדה, רכבת קלה, רכבת תחתית או קו BRT, עלולים לגרור תכנון חדש של הרחוב שידרוש כריתת עצים. גם סלילה של שבילי אופניים עלולה לדרוש שינוי של חתך הרחוב ולכן גם כריתה של עצים. עירוניות מתחדשת דוגמת זו של ברצלונה או פאריס שיש בה עדיפות להולכי רגל פירושה צפיפות עירונית גבוה ודבר זה עלול להתנגש עם דרישה לשטח לטבע עירוני. ומצד שני במקומות כמו קופנהגן, ברלין, או אמסטרדם יש צפיפות נמוכה יותר ויותר מקום לטבע עירוני. במקומות אלה עיקר הטבע העירוני מרוכז בשלוש צורות - חצרות פנימיות כחלק מבנייה מרקמית (בניינים בקו אפס של הרחוב), עצים כחלק מהרחוב (ללא גינות קדמיות) לשם מתן צל ונוי, ופארקים וגינות משחק. ברחובות עם בתים עם חזית אפס לרחוב, חלק ניכר מהצל להולכי רגל מתקבל עקב בניינים ולא רק על ידי עצים.

השלכות כלכליות סביבתיות וחברתיות

לתחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה יש יתרונות כלכליים, בריאותיים, סביבתיים וחברתיים רבים - הפחתת תאונות דרכים, אורח חיים פעיל המשפר את הבריאות, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה, הפחתת עומס נפשי (הנגרם עקב רעש ושעות נהיגה ארוכות), הפחתת זיהום רעש) ועוד. הקטנת נזקים בריאותיים אלה חוסכת סבל הנגרם מהם, וחוסכת כסף. בנוסף יש חסכונות כלכלים אחרים - הקטנת הוצאות על מכוניות ודלק, הקטנת אובדן זמן עקב פקקי תנועה, פחות הוצאות זמן וכסף על חנייה, וצמצום פערים חברתיים הנגרמים עקב אי שוויון תחבורתי. יתרונות סביבתיים כוללים הפחתת זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע, הפחתה של פליטת גזי חממה והקטנת קיטוע של שטחי מחייה בנוסף השפעות רבות נוספות נגרמות עקב הפחתה של מגמות פרבור.

גם לעצים בעיר וטבע עירוני יש השלכות חיוביות על החברה - ביניהם הפחתת זיהום אוויר וזיהום רעש, מתן צל, ושיפור הערך האסתטי של הרחובות והבתים. הגנה משמש יכולה להפחית תחלואה עקב חשיפה עודפת לשמש כמו נזקים לעור, סרטן עור, ונזקים לראייה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משרד החקלאות ופיתוח הכפר נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני מסמך מדיניות - מחוז תל-אביב 2015
  2. ^ Georgia urban forestry publication , A canopy for good health .shade healthy trees, healthy cities’ healthy people 2004