הצללה במרחב העירוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצללה במרחב העירוני היא מתן צל בערים באמצעות עצים, צמחים מטפסים, מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, ‏[1] ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסייה, על הרווחה ועל הכלכלה העירונית והארצית.

שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מתכנון מוטה רכב פרטי ומהווים חסם להליכה ברגל, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר פקקי תנועה, זיהום אוויר מתחבורה, בעיות חניה, תאונות דרכים, התחממות עולמית ועוד השפעות חיצוניות של מכוניות. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה בפעילות גופנית ועידוד אורח חיים יושבני, שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל פרבור המסחר - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות. דבר נוסף הוא החמרה של אי חום עירוני - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.

לפי ארגון הבריאות העולמי הנזק מאורח חיים יושבני במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר השמנה ובשיעור דומה לה. ‏[2] בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של סרטן העור.

נוחות אקלימית ועומס תרמי

באקלים חם, הנוחות האקלימית של אדם היא הפחתה של עומס תרמי על אדם. העומס התרמי הוא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. העומס התרמי שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בעוצמה של פעילות גופנית, טמפרטורה של האוויר, בידוד, רוח, לחות וקרינה.

צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם. בנוסף לכך הוא מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת כמה מהר הגוף יכול להפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.

לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים. ‏[3]

סוגי הצללה שונים

קיימם פתרונות הצללה שונים

  • עצים בעיר בעיקר עצים סוככים עם יכולת לספק צל נרחב.
  • סוככים עם או בלי מטפסים - במקרים בהם קשה לנטוע עצים - בין היתר במקומות מעל חניונים תת קרקעיים שבהם אין מקומות גידול לשורשים או כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על עצים. דוגמה לכך היא שימוש בגפנים לשם הצללת רחובות קטנים בספרד [1]
  • הצללה על ידי בתים ומבנים - בקרבת בתים גבוהים. נפוץ בנייה של "קו אפס" מהרחוב במרחבים עם בניה מרקמית.
  • הצללה על ידי שדרות עמודים - קרדו - קיים במקומות עם עירוב שימושי קרקע כמו ברחוב אבן גבירול. עיצוב כזה מגן גם נגד גשם.
  • ציליות - פתרון מקובל בגני משחקים רבים - הבעיה שדבר כזה הוא יקר לביצוע ולעיתים קרובות נותן צל חלקי בלבד.
  • פתרונות הצללה נוספים - בשנים האחרונות החלו הצעות להצללות שונות באמצעות יריעות, חוטים עם מטריות, ועוד.

הנחיות לצל במרחב העירוני

כתוצאה מנזקים של מיעוט צל ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד תחבורה בת קיימא, עירוניות מתחדשת ואורח חיים פעיל לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.

בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. ‏[4]

כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:

  • מרחב ציבורי פתוח - כמו רחובות, שבילים מעברים- רצף צל בכיסוי מינימלי של 80% מתוואי הולכי הרגל ורוכבי האופניים בצד אחד לפחות של הרחוב.
  • שטחים מגוננים, פארקים וגינות - רצף צל בלפחות 20% מכלל האזור המגונן.
  • אזורים פתוחים מרוצפים - כיכרות ורחבות עירוניות - לפחות 40% מהכלל האור יהיה עם רצף צל.
  • במבני ציבור - חצרות מבני חינוך וקהילות - לפחות 50% מכלל שטחי החצר בבית הספר, למעט מגרשי ספורט, במרכזי הספורט לפחות 20% מכלל השטח במרכזי הספורט
  • חניונים על קרקעיים - לפחות 50% משטח החניון.
  • כלל סוגי המקומות - במוקדי עניין ושהייה כמו ספסלים, משטחי ישיבה, מתקני משחק וכושר - רצף צל בכיסוי של 80% מאיזור השהייה, במתקני משחק לילדים רצף צל ב-100%.

צל של עצים בהנחיות מוחשב כצל שעתיד העץ לתת 7 שנים מיום נטיעתו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות, פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
  2. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11
  3. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  4. ^ תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי, עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017