שבץ מוחי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף Cerebro Vascular Accident)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי המתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח. התרחשות של שבץ היא תהליך מהיר שבסופו, בגלל הפגיעה בזרימת הדם למוח, תאי מוח ניזוקים והתפקוד שעליו אחראי האזור הפגוע במוח ניזוק גם הוא. לדוגמה, אם נפגע האזור במוח ששולט על יכולת הדיבור, ייפגעו התפקוד השפתי ומרכז הדיבור של החולה‏[1] ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. שבץ יכול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולעתים קרובות למוות. השבץ הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל כ-18,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה (על פני נתוני שנת 2017).[1]

מוות עקב מחלות כלי דם במוח, מתייחס בעיקר למוות עקב שבץ מוחי. נכון לשנת 2011 כ-2,285 ישראלים מתו בשנה ממחלות כלי דם במוח. כ-5.7 אחוז מכלל מקרי המוות בכל הגילאים ובשני המגדרים. בקרב אנשים עד גיל 65 מחלות כלי דם במוח מהוות כ-2.6% מכלל מקרי הפטירה, כ-214 מקרי מוות בשנה.

מניעת שבץ מוחי כוללת הורדת רמות הכולסטרול והורדת לחץ הדם אם ישנו. לגבי חלק מהמטופלים שהתגלתה אצלם חסימה בעורקי הקרוטיד (עורקי התרדמה) שגרמה לשבץ, תינתן המלצה לניתוח לפתיחת החסימה (Endarterectomy) תחת התוויות מסוימות. לחולים בקבוצות סיכון יינתן טיפול מניעתי בתרופות כגון אספירין, פלביקס, וארפרין, ריברוקסבאן. אחד הסיבוכים האפשריים של שבץ, גם במקרה של שיקום המוח הוא מיעוט של פעילות גופנית שגוררת בהמשך פגיעה נוספת בבריאות.

גורמי סיכון

מחלות לב וכלי דם כוללות מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם ועוד מגוון מחלות. מחלות אלה הן כיום אחד הגורמים המרכזיים בעולם לתחלואה ותמותה, במיוחד במדינות מפותחות.

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות ממחלות לב וכלי-דם, לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. המחקר התייחס למספר גורמים סוציו-דמוגרפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצע אתני, השכלה, עישון, שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [2]

מלח הוא מוצר קורט חיוני לגוף. ללא צריכה מינימלית של מלח בני אדם מתים. במקומות מרוחקים מהים עם גישה קשה, כמו חלק מהמקומות במרכז אפריקה, מלח היה בעבר מוצר נדיר ויקר, והיו אף צורות של כסף שהתבססו על גושי מלח. עם זאת לרוב האנשים בחברה המודרנית כיום, כולל תושבי המדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית הבעיה הנפוצה הרבה יותר היא בעיה של עודף צריכת מלח ונתרן, בעיקר דרך צריכה סמויה במזון.

כמות מופרזת של מלח עלולה לגרום ללחץ דם גבוה שהוא גורם סיכון בריאותי מסוכן שיש לו השלכות חמורות. הוא מגביר את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות ועוד. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון מספר אחת ביחס למוות ברחבי העולם, לפני כל גורם אחר. יתר לחץ דם גורם למותם של כ-7.5 מיליון אנשים בשנה (לעומת כ-5 מיליון אנשים הנפטרים מעישון - גורם הסיכון השני בחשיבותו ביחס לכלל העולם). ביחס לכל אוכלוסיית העולם לחץ דם גבוה תורם לכ-12.8% מסך התמותה. במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית לחץ דם גבוה מוביל ל-12% מסך מקרי המוות, במדינות עשירות (כמו ארה"ב, מדינות אירופה וישראל) לחץ דם גבוה מוביל ל-16.8% מסך מקרי המוות - במדינות עשירות לחץ דם גבוה הוא גורם הסיכון השני בחשיבותו לאחר עישון.‏[2] אם מניחים כי הערכה זו נכונה לגבי ישראל, ובהינתן שבשנת 2012 נפטרו בישראל כ-40 אלף אנשים בשנה, יוצא כי יתר לחץ דם מוביל למוות של 6,400 מתושבי ישראל בכל שנה.

מחקר אפידמיולוגי משנת 2004 העריך כי 36% מהתחלואה במחלות לב, 27% מאוסטופרוזיס, 20% ממקרי השבץ, מתח יתר, סוכרת מסוג 2 וסרטן המעי הגס, ו-11% מסרטן השד ניתן ליחס למחסור בפעילות גופנית.[3] פעילות כזו יורדת בשנים האחרונות עקב אורח חיים יושבני. ניתן להגביר את הפעילות על ידי פעילות גופנית בשעות הפנאי (לדוגמה ספורט) או על ידי אורח חיים פעיל.

ראו גם

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "אירוע מוחי", אתר "שירותי בריאות כללית"
  2. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ Aliza Matusevich, An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.