תאגיד
תאגיד (באנגלית: Corporation) הוא ישות משפטית שיש לה זכויות וחובות משפטיות שהן נפרדות מהבעלים של התאגיד. תאגיד יכול לקיים פעילות עסקית לשם השגת רווח או לא לשם רווח. תאגידים מוקדמים הוקמו באמצעות צ'ארטר - כלומר חוק חוד פעמי שניתן על ידי מלך או פרלמנט. כיום מאפשרות רוב הרשויות להקים תאגידים חדשים על סמך רישום בלבד. נוסף לכך שיש לתאגיד "יישות משפטית" רוב התאגידים הם בעלי אחריות מוגבלת (ערבון מוגבל - בע"מ) וההחזקה בהן מבוצעת על ידי בעלי מניות, שיכולים למכור או למסור את המניות שלהם לאחרים. כמו כן התאגידים נשלטים על ידי מועצת דירקטורים שממונים על ידי בעלי המניות. החובות והזכויות של תאגידים מפורטים על ידי התחום המשפטי "דיני תאגידים".
שלא כמו בקואופרטיב, בתאגיד כמות ההשפעה של בעלים תלויה בכמות המניות שיש לו, ולעיתים קרובות לבעלי המניות הגדולים יש השפעה גבוהה יותר מפרופורציית המניות שיש להם, ואף ייתכנו מצבים של בעל מניות מיעוט שמנצל את הפיצול הרב שיש לשאר בעלי המניות (כאשר כל השאר הם בעלי מניות קטנים) כדי לרתום את התאגיד לטובתו.
בארצות הברית המילה תאגיד מתארת לרוב גופים התאגדותיים שיש להם בעלי מניות רבים שבהם לא צריך את הרשות של שאר בעלי המניות כדי למכור מניות. באנגליה ובמדינות הקשורות לה, המונח המקובל לכך הוא חברה ציבורית Public company.
החוקים לגבי מה מותר ואסור לתאגידים לעשות, משתנים עם הזמן והמקום. בעבר תאגידים היו מוגבלים לתקופה מסויימת ולתחום עיסוק מסויים אבל הגבלה זו הוסרה. למרות שתאגידים אינם בני אדם אמיתיים (Natural People), הם נהנים החל מאמצע המאה ה-19 מרוב זכויות האדם כמו אנשים רגילים, וחלות עליהן חלק מהחובות החלות על אנשים אמיתיים. תאגידים יכולים לתבוע בני אדם על הפרה של "זכויות האדם" שלהם (לדוגמה הוצאת דיבה, או הפרת חופש הקניין או חופש הדעה שלהם) והם עצמם יכולים להתבע בגלל עבירות דומות. במדינות כמו ארצות הברית תאגידים יכולים לתרום למפלגות, בעוד שבישראל הם אינם יכולים לעשות זאת. בעבר תאגידים יכלו לשכור צבאות ושכירי חרב בעוד שהיום דבר זה אינו מקובל.
ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של מוסד חברתי או מיתוס חברתי.
היסטוריה
בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו לעבדות, וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלאומי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאוד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאוד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגביל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים.
עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין.
גלובליזציה וריכוזיות
ערך מורחב – תאגיד רב לאומי
תאגיד רב-לאומי הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "חברת הודו המזרחית ההולנדית", שהוקמה בשנת 1602.
תהליך הגלובליזציה, צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת מסחר בינלאומי. גם הנושא של השקעה בינלאומית התרחב מאוד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.
בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים אנטי גלובליזציה, מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק וקשרי הון-שלטון כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית תרבות הצריכה, בהשפעות על תהליך החקיקה דרך לובי פוליטי והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות למדיניות חוץ והסכמי סחר ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על מונופולים וריכוזיות מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו-כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאוד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.
תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של קיימות. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.
באופן מסורתי כלכלנים ותומכי שוק משוכלל מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל יעילות פארטו. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים קרטלים או מונופולים או לכל הפחות תחרות בין מעטים. נקודת מבט אחרת, תחרות שומפטריאנית טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או לכלכלת קהילות, שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים.
ראו גם
- ההיסטוריה של התאגיד
- תאגיד רב לאומי
- מונופול
- מיתוס
- כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)
- גלובליזציה
- התאגיד (סרט)
קישורים חיצוניים
- אורי פסובסקי, מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010
