עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משכן הכנסת, בו מכהנים 120 חברי הכנסת, הנבחרים בכל מערכת בחירות ארצית.

עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות משתנות בין מפלגה למפלגה, כאשר במצע חלק מהמפלגות סוקרות את הנושא לעומק, חלק מתייחסות בצורה מעטה, חלק לא מתייחסות כלל, וחלק לא מפרסמות מצע. בדף אנו סוקרים את עמדת המפלגות תוך הפנייה למצעים הרלוונטיים. פעילות המפלגות והחברים בהן יכולה להיות בכנסת בממשלה, בתפקידים בכירים כמו ראש עיר או ראש מנהל התכנון או באמצעות פעילות אזרחית כמו הפגנות או שביתות. הדף איננו קורא להצביע בעד מפלגה זו או אחרת, אלא מביא מידע על עמדות ופעילות המפלגות בנושאים הירוקים לקוראים ולקוראות, אשר יכריעו בעצמם/ן במי לבחור.

הדף איננו מיועד לקריאה בשבועות שלפני הבחירות, כאשר המפלגות אומרות הרבה דברים כחלק מתעמולת בחירות, אלה לקריאה קבועה, כדי שיראו גם מה הפעילות המעשית. הדף סוקר את העמדות והפעילות בהווה ובעבר, בקצרה, כך שניתן לראות את השתנות או אי ההשתנות של עמדות ופעילות המפלגות לאורך זמן. הדף מתעדכן כל העת.

סקירת העמדות מתבססת על קריאה במצע המפלגות על ידי עורכי אקו-ויקי ועל ידי סקירה על עמדתן של המפלגות בנושאי אקלים שכתב יעקוב גלזיוס, פעיל צוות האקלים של מגמה ירוקה [1] וכן מחומרים שאסף ארגון חיים וסביבה. הסקירה שמה דגש על התחייבויות שמעוגנות ביעדים מדידים, ולא על אמירות כלליות. הסקירה הינה תמציתית ואיננה מקיפה את כל הנושאים, מומלץ לקרוא את המצעים עצמם, לפחות את החלק הרלוונטי לכל מצביע ומצביעה. אם אתם חושבים שיש לשפר או לתקן, אתם מוזמנים לשלוח את התיקון הנדרש לדעתכם עם אסמכתא, דרך אחת האפשרויות בדף יצירת קשר.

רקע - המצב במדינת ישראל מבחינת סביבה וקיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצב הסביבה בישראל

כללי

לא כל כך קל לקבוע האם מדינה היא סביבתית או לא כי ישנם מדדים ומאפיינים רבים. מדד המשכלל צריכת משאבי טבע הוא טביעת הרגל האקולוגית. ככל שטביעת הרגל האקולוגית לנפש גדולה יותר כך המדינה פחות סביבתית. לפי הנתונים של הארגון "Global Footprint Network", בגודל טביעת הרגל האקולוגית לנפש ישראל במקום ה-37 מתוך 187 מדינות שנבדקו. כלומר היא יותר לא סביבתית מאשר סביבתית בצורה מובהקת, למרות שהיא לא בין ה"מובילים" בנושא זה, אפילו לא בעשיריה הראשונה. לפי הנתונים המדינה הכי סביבתית היא טימור לסטה (מזרח טימור) והמדינה הכי לא סביבתית היא קאטאר[2].

לישראל יש מספר מאפיינים שמיחדים אותה מהרבה מדינות אחרות. מאפיין אחד היא רגישותה לשינויי אקלים - עלייה של 1.5 מעלה תספיק כדי שאזור ירושלחים יהפוך למדברי כי ירושלים במרחק 15 קילומטר מהמדבר. עלייה בטמפרטורות לפי תרחיש עסקים כרגיל תספיק כדי להפוך את כל המזרח התיכון למדבר. כמו כן ישראל נמצאת במעבר היבשתי היחיד מאפריקה צפונה מה שאומר שפליטי האקלים בחלק משמעותי מגיעים אליה. הדבר מצריך פעילות נחושה למאבק בשינויי אקלים במיוחד בזירה הבין לעומית בה יש לישראל השפעה גדולה. מאפיין שני הוא אוכלוסיה גדולה וגודלת במהירות ושטח קטן יחסית מה שמביא לצפיפות גדולה, מהגבוהות בעולם. זה אומר כמות קטנה של שטחי טבע, כמו יערות, אשר לא רק מעלים משמעותית את שווי הקרקע והמגורים הנבנים עליה אלה גם חיוניים לשירותי מערכת אקולוגית כמו יצירת קרקע המסוגלת לקלוט את המים מהגשמים - במדבר הקרקע לא מסוגלת לקלוט יותר מ-2 מילימטר. מה שאומר שיש לשמור עליהם, ולשם כך יש צורך בהתנתקות מהרכב הפרטי הגוזל שטח מספר 1 בישראל, ובבנייה מתוכננת היטב. צפיפות משמעותה גם פגיעה גדלה מזיהום אוויר מה שמצריך צמצום מהיר של המפגע הזה.

בעשור האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון סביבתי כמו פיתוח של תחבורה ציבורית, קידום מסויים של אנרגיה מתחדשת, עליה מסויימת במחזור פסולת ועוד. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה לזכויות בעלי חיים, עלייה בשימוש באופניים ובאופניים חשמליים, עליה במודעות לעירוניות מתחדשת. בתחום המאבק בזיהום אוויר היה קידום של מעבר לשימוש בגז טבעי המזהם פחות. בשנים האחרונות הציבור מודע יותר לבעיות של זיהום אוויר בישראל בכלל וזיהום אוויר באיזור חיפה בפרט. בשנים האחרונות חלה עלייה בהכרה בחשיבות של טבע עירוני וגינות קהילתיות.

יחד עם זאת רוב המפלגות מתעלם ממושגי יסוד כמו טביעת רגל אקולוגית ומגידול אוכלוסין כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות בגידול אוכלוסין דבר חיובי ונמשך הטאבו החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות בכלכלה נאו-קלאסית הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית.

ב 2019 ממשלת ישראל אימצה את יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות כחלק אינטגרלי מהתכניות שלה[3].

תחבורה

שינויים חיוביים שנעשו בתחבורה, כמו השקעות במטרונית, ברכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בגוש דן נעשים תוך כדי המשך פרבור בישראל ותכנון מוטה מכוניות שפוגעים ביכולת להשתמש בתחבורה ציבורית והם ההפך מתחבורה בת קיימא - המשך השקעה במחלפים, כבישים מהירים בעיר, חניה חינם; קידום תחבורת אופניים בישראל נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום תחבורה רכה הכוללת תחבורת אופניים או הליכתיות, אין גם תכנית לאומית לקידום תחבורה בת קיימא. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש במכוניות עם כל המשתמע מכך - פקקי התנועה נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מתאונות דרכים בישראל נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של חזון אפס. זיהום אוויר מתחבורה בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה משינויים בטכנולוגיה ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית. תכנית היכולה לקדם תחבורה בת קיימא היא מפרץ החדשנות - כי היא יכולה ליצור רצף תריטוריאלי במטרופולין חיפה מצד אחד ולעזור לתושבי הצפון למצוא עבודה בצפון במקום לנסוע לתל אביב. 2 הדברים יקטינו משמעותית את מרחקי הנסיעה.

בנייה ועירוניות מתחדשת

שילוב של מספר גורמים ובעיקר גידול אוכלוסין, תכנון מוטה מכוניות ואי שיוויון כלכלי גוררים התייקרות של שוק הדירות בישראל. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. כאשר יש הרבה מכוניות שתופסות המון מקום לחניות וכבישים בונים שכונה חדשה וזה הרבה יותר יקר מאשר לבנות בשכונה קיימת. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה. תכנית גדולה שיכולה לשפר את המצב היא מפרץ החדשנות.

שטחים ירוקים

בישראל יש אוכלוסיה גדולה וגודלת במהירות ושטח קטן יחסית מה שמביא לצפיפות גדולה, מהגבוהות בעולם. זה אומר כמות קטנה של שטחי טבע, כמו יערות, אשר לא רק מעלים משמעותית את הרצון לגור באיזור אלה גם חיוניים לשירותי מערכת אקולוגית כמו יצירת קרקע המסוגלת לקלוט את המים מהגשמים - במדבר הקרקע לא מסוגלת לקלוט יותר מ-2 מילימטר. מה שאומר שיש לשמור עליהם, ולשם כך יש צורך בהתנתקות מהרכב הפרטי הגוזל שטח מספר 1 בישראל, ובבנייה מתוכננת היטב. תכנית בנייה שיכולה לשמור על שטחים הפתוחים היא תכנית מפרץ החדשנות כי היא כוללת בניית 83,000 יחידות דיור בלי לפגוע בשטחים הטבעיים הקיימים ואפילו תוך יצירת חדשים. בישראל יש 3.72 נפש למשפחה כך שזה יכול לתת מענה להרבה אנשים. יש תכניות להגדיל את כמות יחידות הדיור ל-100,000 כלומר לאכלס 372,000 בני אדם. אפשר להגדיל מספרזה עם מגדילים את גובה הבניינים.

מזון בריא ואורח חיים בריא

בתחום בריאות הציבור - בתחום התזונה בישראל יש נטייה להגברת השמנה בקרב ילדים כמו גם מגמה של צריכת יותר סוכר במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה תחת הנהגת הליכוד לא רק שלא טורחת להתנגד לעישון בקרב בני נוער אלא ממש טורחת לגבות את חברות הטבק. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד אורח חיים פעיל אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים (הליכתיות, תחבורת אופניים). באופו כללי רוב גורמי הסיכון הבריאותיים בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות ובעיות נוספות כמו גידול אוכלוסין והגדלתההפערים החברתיים- גורמים יחד למשבר במערכת הבריאות בישראל.

שינויי אקלים

בעוד יש קידום של אנרגיות מתחדשות אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש בגז הטבעי נעשה בעיקר משיקולי הון-שלטון ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של תכנון ארוך טווח. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של גזי חממה. בתחום משק המים בישראל יש שיפור משמעותי בהקשר של הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על התפלת מים כלומר מבוסס על דלק מחצבי שהוא משאב מתכלה, צריכת המים של ישראל כמו גם טביעת הרגל המימית שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.

זיהום אוויר

תכנית היכולה להפחית את זיהום האוויר בחיפה היא מפרץ החדשנות.

כלכלה

בתחום המוצרים הציבוריים ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של אמון כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. קשרי הון-שלטון בתחום התקשורת נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום קידום הבריאות, שמירת טבע בישראל שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, מניעת פשיעה, תכנון ארוך טווח, אוויר נקי ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כמוצר ציבורי או נחלת הכלל שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא ככבעיה של מוצרים ציבוריים. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים בשוק חופשי מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת מוצר פרטי אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם מוצר ציבורי והתמודדות עם כשלי שוק אחרים).

עמדות המפלגות

הליכוד

בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד
מצע המפלגה

המפלגה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

בצד האנושי ניתן למצוא את ח"כ גלעד ארדן שהיה השר להגנת הסביבה שקידם מדדים אלטרנטיביים לתמ"ג תוך ביקורת רבה על התמ"ג והצמיחה הכלכלית, והתנגד בשעתו לייצוא הגז. בנוסף ניתן למצוא את ח"כ שרן השכל שחשוב לה נושאי סביבה אך יש לזכור שהיא נוקטת בעמדה כלכלית ימנית קיצונית. בשורה התחתונה המשך שלטון הליכוד משמעותו המשך המצב הקיים קרי מעט עשייה בתחום הסביבתי, התייחסות אפסית לרעיון הקיימות והמשך אמונה בקפיטליזם וצמיחה כלכלית כפתרון לכל בעיות הסביבה (אמונה בעקומת קוזנץ הסביבתית). אמונה חזקה בשוק חופשי (לדוגמה "משל האיש השמן והרזה") תוך התעלמות מבעיות של מוצרים ציבוריים וקושי של השוק לתת מענה למוצרים אלה - כולל שירותי המערכת האקולוגית ומוצרים ציבוריים חשובים אחרים.

בשנת 2018 עלה לשלטון בברזיל בולסניירו בעיקר בגלל שחברות החקלאות אשר רוצות לכרות את היערות (למרות שהן תלויות בהם) הפיצו הודעות שקריות בוואטסאפ. שלטון בולסוניירו מאיים להשמיד את יערות האמזונס וגם לגרום לרצח עם של חלק מתושביה - הילידים. אשר חלק מהם, הם עבדים נמלטים (עבדים שחורים בדרך כלל נמלטו לשטחי האינדיאנים כדי למצוא מסתור)[4]. כריתת היערות מסכנת הרבה מדינות גם מחוץ לברזיל. לדוגמה בישראל מידי שנה מתים אלפי אנשים בגלל שינויי אקלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לבולסניירו "חבר" עם זאת בינתיים הוא לא התייחס ליערות האמזונס, עד כמה שידוע. אותו הדבר לגבי דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית כאשר הודיע על פרישה מהסכם פריז.

בשנת 2019 מקודמת בירושלים תכנית בנייה על הרכס הלבן שצפויה לעקור 10,000 עצים ולפגוע קשות ביערות ירושלים למען בניית 5,000 יחידות דיור. ירושלים נמצאת במרחק 10 קילומטר מהאיזור הערבתי ו-15 קילומטר מהמדבר, כאשר שינויי האקלים צפויים להגביר את המדבור. כריתת יערות ויבוש מעינות כתוצאה מהתכנית זה בדיוק מה שיכול לזרז את המדבור. ירושלים היא אחת הערים הפחות צפופות בישראל, יש בה מקום לעוד 120,000 יחידות דיור[5] גם בלי לפגוע בשטחים הירוקים, במיוחד אם לבנות על חשבון חניות תוך מעבר לתחבורה ציבורית כמו הרכבת הקלה בירושלים. הליכוד דיבר רבות על חשיבות ירושלים למרות זאת לא כמפלגה ולא באמצעות ראש הממשלה עד עתה לא עשה דבר בכדי לעצור את ההרס, עד כמה שידוע. הרס הטבע, מקומות הבילוי והפנאי צפוי להביא לעזיבת אוכלוסייה [6].

בפברואר 2020 בנימין נתניהו הכריז שהוא ומפלגתו יתמכו בתכנית להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה[7].

העבודה

מצע המפלגה

במצע של העבודה יש פרק על הגנת הסביבה וקיימות. המצע הוא מצע מקיף ומעמיק, הכולל התייחסות לשלל סוגיות הסביבה הרלוונטיות ולסביבה כמכלול. מסר סביבתי נחוש בענייני משבר האקלים, מפרץ חיפה, שמירת הים ושמירת טבע. בפרק על אנרגיה מוזכר יעד לצמצום פליטת גזי חממה בהתאם להמלצות של האו"ם קרי צמצום פליטות פחמן של 45% עד 2030 ו-100% עד 2050 על מנת למנוע חריגה בהתחממות הגלובלית ממעלה וחצי. העבודה היא המפלגה היחידה שהכניסה סעיף של צמצום פליטות למצע שלה ובנוסף ישנה התחייבות לתקצוב התוכנית הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים. המפלגה מבטיחה לקדם גרין ניו דיל – אותו היא מגדירה כמעבר למשק אנרגיה מכוון אנרגיות מתחדשות וגז טבעי, אשר ישמש לדבריה כקטר של צמיחה במשק הישראלי ולהובלה עולמית בתחום. אין התייחסות להיקף השימוש המתוכנן באנרגיה מתחדשת. אימוץ תכנית אב אחראית וארוכת טווח למשק האנרגיה הישראלי. יישום תוכנית חירום להפחתת פליטות גזי החממה מתחומי ישראל בהתאם להמלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. הגבלת יצוא הגז הישראלי.

בתחום התחבורה ישנה התייחסות לתקציב וישנה התחייבות להסטת רוב תקציב התחבורה לטובת תחבורה ציבורית. כמו כן מפלגת העבודה מתחייבת להוזלת תעריפים, שיפור, יעול והגדלת פריסת מערך התחבורה הציבורית, חובת סלילת שבילי אופניים, אסדרת אופניים חשמליים ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

במצע המפלגה יש סעיף על יישום דוח מקינזי לגבי פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה וכן התחייבות להרחקת אסדות ההפקה של הגז הטבעי למרחק המבטיח בריאות ומניעת זיהום, וכן התחייבות להבטיח כי תוצרי הלוואי הרעילים לא ישונעו, יטופלו ויאוחסנו על אדמת ישראל. בפוסט מה 29 במרץ 2019 אמרו שיקדמו את תכנית מפרץ החדשנות של משה כחלון[8].

פרק בעלי החיים כולל התייחסות רחבה לשלל סוגיות חשובות, אך טוב היה לראות התחייבויות מדידות יותר ויעדים קונקרטיים, והתייחסות לצורך בעידוד תזונה מן הצומח בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. יו"ר המפלגה אבי גבאי התנגד למתווה הגז ולא היסס לצאת נגד הממשלה בנושא זה. הוא גם קידם בהיות השר להגנת הסביבה תכנית להפחתת זיהום אוויר בחיפה.

לקריאת סקירת המצע הסביבתי של מפלגת העבודה שבוצע על ידי ארגון חיים וסביבה

לקריאת המצע המלא של מפלגת העבודה

פעילות מעשית

הפעילות של העבודה בנושאים סביבתיים עד עכשיו היתה בינונית. לפני זמן קצר נכנסה לרשימת העבודה לכנסת ח"כ יעל כהן פארן (מטעם התנועה הירוקה) במקום ה-16. כהן פארן פעלה רבות בנושאי סביבה בכנסת היוצאת ואחת המעטות ברשימות השונות שמחוייבת לנושא הסביבתי. יתכן והיעד בנושא צמצום פליטות הוכנס למצע בזכותה כי הוא הגיע לשם זמן קצר אחרי שיבוצה ברשימת המפלגה. ישנם גם מועמדים אחרים בעבודה שחשוב להם נושאי הסביבה במידה זו או אחרת.

יש עתיד

המפלגה בראשות יאיר לפיד פירסמה מצע נרחב הכולל פרק הגנת הסביבה וקיימות. [1]

כחול לבן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רשימה בראשות בני גנץ.

מרצ

מצע המפלגה

המצע בנושאי סביבה וקיימות של מרצ מפורט, ראוי לציון, ויש בו התחייבויות משמעותיות ברוב הנושאים הקשורים לקיימות וסביבה.

מאידך בכל הנוגע לבעיית האקלים המצע הסביבתי פחות משכנע. במקום אחד במצע כתוב שהמדינה תעמוד בהסכמי פריז, ויובטח תקצוב ויישום התכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים ובמקום אחר כתוב שמשק האנרגיה יעבור למתחדשות עם יעדים של 10% אנרגיה מתחדשת עד 2020 ויעד של 30% עד 2030 וכן מגוון צעדים להתייעלות אנרגטית. די ברור שהצעדים האלו אינם מספיקים לעמוד ביעדים שקבע האו"ם קרי הפחתה של פליטת גזי חממה ב-45% עד 2030.

יו"ר מרצ לשעבר תמר זנדברג התייחסה לנושא צמצום הפליטות ואמרה בתגובה כי: "אנחנו תומכים כמובן בהמלצות הפאנל הבין-ממשלתי. שים לב שהיעד הממשלתי של ממשלת ישראל הוא 17% עד 2030 וגם בזה אין שום סיכוי לעמוד אם הממשלה תמשיך ב״עסקים כרגיל״ במצב הנוכחי, נגיע לאחוזים בודדים מהיעד. אנחנו מתכוונים להעמיד יעד ממשלתי ישראלי אמיתי ותכנית אמיתית כדי לעמוד בו. ניתן לשים לב שהמצע הסביבתי הכולל של מרצ לא מתעלם מבעיות ישראליות קשורות כמו דיור, תכנון ותחבורה. המשולש סביבה-חברה-כלכלה עומד בבסיס התפיסה של מרצ ומצריך שינוי כולל בהתנהגות משרדי ממשלה רבים. מרצ היחידה שמבינה את זה ומדברת על זה."[9].

חשוב לציין כי המצע כולל גם התייחסות למיסוי ירוק - מיסוי הבא לשנות התנהגות - לשפר התנהגות ירוקה ולהפחית התנהגות שחורה. כמו למשל מיסוי תעשיות פוגעניות כמו תעשיית הטבק המוזכרת במצע. מרצ גם מתחייבת ל"תקצוב תכנית ממשלתית לפינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה". כמו כן יש לציין שבנושא אכיפת המעבר לאנרגיות מתחדשות למרצ יש התחייבויות משמעותית: במצע שלה כתוב "אי-עמידה ביעד השנתי כמוה כאי-עמידה ביעדי התקציב, ועל כן מהווה עילה לפיזור הממשלה".

לקריאת הסקירה של המצע של מרצ מבחינה סביבתית על ידי הארגון הסביבתי חיים וסביבה

המצע המלא של מרצ

פעילות מעשית

מרצ בכנסות האחרונות התבלטה בתמיכה וקידום יוזמות סביבתיות. ניתן לציין במפלגה את יו"ר המפלגה לשעבר - תמר זנדברג - ח"כית פעילה בתחומי תחבורה בת-קיימא, עירוניות ותחומי סביבה נוספים, מס' 6 במפלגה - מוסי רז - ח"כ עם היסטוריה של פעילות בתחומי סביבה (בין יתר תחומי פעילותו).

חד"ש-תע"ל

איימן עודה, יו"ר חד"ש.
מצע הרשימה

חד"ש ותע"ל רצות ברשימה משותפת.

בכנסות היוצאות חד"ש לרוב תמכה וקידמה יוזמות סביבתיות, אבל יתכן שהעיסוק בנושא היה בחלק גדול בגלל נוכחותו של חבר הכנסת דב חנין שהיה ראש השדולה החברתית סביבתית ונחשב לחבר הכנסת הסביבתי ביותר. בבחירות 2019 דב חנין כבר לא מתמודד לתפקיד חבר כנסת ומלבדו אין לרשימה מועמד/ד שיש לו רקע סביבתי מובהק. לתע"ל לא הייתה עשייה סביבתית יוצאת דופן בכנסות היוצאות.

הציונות הדתית

רשימה של המפלגות האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונועם. בראש הרשימה עומד בצלאל סמוטריץ.

מצע הרשימה

בחוג בית כאשר שאלו את בצלאל סמוטריץ, האם הוא תומך בתכנית מפרץ החדשנות לפינוי התעשייה המזהמת מחיפה, הוא אמר: "אנחנו תומכים בתכנית הזו"[10].

בציוץ בטוויטר שפרסם ב-18 בפברואר 2021 שמחה רוטמן, הממוקם במקום ה-4 ברשימה, לעג למשבר האקלים וכתב שאת האקלים ניתן להניח בצד על רקע ירושלים המושלגת.[2] המפלגה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

המפלגות שמרכיבות אותה בדרך כלל לא שמו את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלהן.

יהדות התורה

מצע הרשימה

הרשימה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

יהדות התורה היא רשימה המשותפת למפלגות אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. פעילותה של המפלגה בנושאים סביבתיים עד עכשיו הייתה בינונית - לדוגמה היא תמכה ביוזמות סביבתיות מסוימות אבל מתירה לרכבים פרטיים המזהמים והמרעישים הכבדים לנסוע בשבתות וחגים תוך מניעת התחבורה הציבורית שהיא מזהמת ומרעישה פחות לפעול בימים האלה.

בהיותו של יעקב ליצמן (אגודת ישראל) אחראי על הבריאות בישראל יש כמה מגמות ברורות - ביניהן - הזנחת המאבק בעישון, פעילות בתחום התזונה, בעיקר בהקטנת צריכת סוכר ומלח שיש לו התנגדות על ידי שאר מפלגות הקואליציה ומשבר חריף של מערכת הבריאות. אין התייחסות רצינית בישראל לקידום בריאות ובריאות הציבור ויש האטה משמעותית בגידול בתוחלת חיים בישראל. אין התייחסות מצד שר הבריאות לקשרים בין בריאות לסביבה - לדוגמה מדיניות של הפחתת זיהום אוויר או של הגברת היקף ההליכה ברגל ובכלל קיום אורח חיים פעיל.

רע"מ

לרע"ם אין מצע.

פעילות מעשית

בכנסת היוצאת המפלגה לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה.

ש"ס

אריה דרעי, יו"ר ש"ס.
מצע המפלגה

המפלגה אינה מפרסמת מצע וגם בבחירות הקודמות לא פירסמה מצע.

פעילות מעשית

המפלגה עד עכשיו לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה. מתירה לרכבים הפרטים שהם המזהמים והמרעישים הכבדים ביותר לפעול בשבתות וחגים אבל מתנגדת לפעילות של התחבורה הציבורית בימים האלה, למרות שזאת מרעישה ומזהמת פחות, מה שנותן העדפה לפעילות הרכבים הפרטיים. אפשר לעשות את התחבורההציבורית רק בשכונות בהן הרוב תומך בכך ורק למטרות מנוחה וביקור קרובים, מה שיפחית אפילו את העבודה בשבת כי הנהיגה היא עבודה וכך ינהג נהג אוטובוס 1 במקום 50 נהגים פרטיים. יו"ר המפלגה אריה דרעי החליט שלא לאפשר גביית תשלום בעבור כניסה לגנים ציבוריים כלומר איפשראת הכניסה גם לעניים[11].

ישראל ביתנו

מצע המפלגה

אין איזכור כלל של סביבה, קיימות או אנרגיה מתחדשת במצע.

מצע מפלגת ישראל ביתנו

פעילות מעשית

עד עכשיו המפלגה לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה. יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן הודיע שהוא תומך בתחבורה ציבורית בשבת, אבל הוא לא הזכיר שיקולי קיימות או סביבה כאשר דיבר על כך.

הכלכלית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפלגה בראשות ירון זליכה.

דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת

דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת
מצע המפלגה

לקראת בחירות 2019 מפלגת דעם שמה במרכז מצעה את נושאי הסביבה והקיימות תוך הדגשת הקשר ההדוק שהמפלגה רואה בין נושאים אלה לבין סולידריות בינלאומית ולגישת המדינה האחת בין הים לנהר באשר לסכסוך הישראלי-ערבי. דעם מציינת כי היא רואה את עצמה כחלק משיתוף פעולה בינלאומי להצלת כדור הארץ מההתחממות המסכנת את האנושות וכי על ישראל להגיע לעצמאות אנרגטית המבוססת על אנרגיית שמש ורוח אך היא איננה מציינת יעדים להפחתת פליטות פחמן ולשימוש ממקורות מתחדשים.

דעם פועלת לעבור לכלכלה ירוקה ושיתופית, אשר תתבסס על תשתיות ירוקות של תעסוקה, דיור, מים וחקלאות אורבנית, ובעיקר על מעבר לאנרגיה מתחדשת, והפסקת כל שימוש בדלקים מאובנים ומזהמים, כולל הגז, שמוטב מצד המפלגה שישאר באדמה. כלכלה ירוקה ושיתופית זו תתבסס על קידום תשתיות "המהפכה התעשייתית הרביעית": אנרגיות מתחדשות, תחבורה אוטונומית, דמוקרטיזציה של פלטפורמות אינטרנטיות, חינוך מקוון, רובוטיקה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין ועוד. בכך מבחינתה של דעם היא מצטרפת לכוחות בינלאומיים המקדמים את הפרדיגמה המכונה "סדר ירוק חדש"- A Green New Deal. יש לציין שחלק גדול מהפתרונות שמציעה המפלגה היא טכנולוגיה משוכללת יותר שיכולה לגרום לבעיות מסוימות בעצמה. כך שימוש ברכב אוטונומי יכול להגביר אורח חיים יושבני וחשיפה לקרינה.

מצע דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת

הרחבה של מצע דעם

פעילות מעשית

המפלגה לא מיוצגת בכנסת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקוב גלזיוס דירוג סביבתי של המפלגות עם דגש על אקלים20 לינואר 2019, בר קיימא
  2. ^ Global Footprint Network COUNTRIES RANKED BY ECOLOGICAL FOOTPRINT PER CAPITA (in global hectares)
  3. ^ המשרד להגנת הסביבה הממשלה אישרה החלטה להטמיע מדדי פיתוח בר-קיימא עולמיים בתוכניותיה 14 ביולי 2019, אתר השירותים והמידע הממשלתי
  4. ^ אוריאל לוי הנשיא נגד העם; האם השבטים הילידים בברזיל בסכנת השמדה לאחר בחירתו של הנשיא החדש?03.01.2019
  5. ^ החברה להגנת הטבע תכנית "רכס לבן" - סכנה להרי ירושלים 31 באוקטובר 2018
  6. ^ אור מושה הגיע הזמן להתחיל לכעוס,להתעורר ולפעול!
  7. ^ מנקים את מפרץ חיפה קטע מתוך ראיון של בנימין נתניהו וקטע מתוך נאומו של בנימין גנץ 18 בפברואר 2020, מנקים את מפרץ חיפה
  8. ^ מגמה ירוקה חיפה איך אנחנו יודעים את זה?8 באפריל 2019
  9. ^ יעקוב גלזיוס דירוג סביבתי של המפלגות עם דגש על אקלים20 לינואר 2019, בר קיימא
  10. ^ מגמה ירוקה חיפה איך אנחנו יודעים את זה?8 באפריל 2019
  11. ^ אמיר אלון דרעי הודיע: הכניסה לגנים הציבוריים - חינם 8 באוגוסט 2019
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=עמדתן_ופעילותן_של_המפלגות_בישראל_בנושאי_סביבה_וקיימות&oldid=127322"