השפעה סביבתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מפגע סביבתי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השפעה סביבתית (באנגלית: Environmental impact) היא השפעה על הסביבה הטבעית או של המערכת הטבעית. לרוב הכוונה היא להשפעות מזיקות של האדם על הסביבה הטבעית ועל המערכת האקולוגית, וכן להשפעות של המערכת הטבעית על האדם. לכן השפעות אלה מכונות בעיות סביבתיות.

שמש "שוקעת" בעיר הסינית שנחאי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו הערפיח, סוג של זיהום אוויר הנגרם עקב שימוש בפחם לייצור חשמל ובכלי רכב ממונעים בעיר.

השפעות סביבתיות העיקריות כוללות:

כל הבעיות הסביבתיות גורמות לבעיות קיימות - אם על ידי הפחתת העמידות של המערכות האקולוגיות, אם על ידי ערעור הבטחון התזונתי על ידי פגיעה בחקלאות ואם על ידי איום אחר על מערכות התומכות בבני האדם. בניסיון להתמודד עם בעיות אלה התעוררו תפיסות של שמירת טבע, סביבתנות וקיימות.

השפעה על קיימות

בספר התמוטטות מציין הביולוג ג'ארד דיימונד 12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר:

סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות קערת האבק. דוגמה דרמטית לבליית קרקע והשפעותיה.

הרס מערכות טבעיות

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של משאבי טבע:

1. הרס בתי גידול
- בירוא יערות, הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.
2. כילוי מקורות מזון מהבר
- דייג יתר כלומר דייג במידה שעולה על יכולת ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית וצייד יתר. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
3. אובדן הרבגוניות הגנטית
הכחדה המונית של אלפי מיני בעלי-חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים.
4. הרס הקרקע
בעיות קרקע כמו סחף קרקע, המלחת קרקע, אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, זיהום קרקעות וחומציות יתר או חסר של האדמה.

תקרות של משאבים

שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.

5. תקרת משאבי אנרגיה
דלק מחצבי מהווה את רוב הבסיס למשק האנרגיה העולמי בעיקר של העולם המתועש. שיא תפוקת הנפט ושיא תפוקת הגז יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ומזהמת יותר. שיא תפוקת הפחם יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.
התייבשות ימת אראל שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי חקלאות וזיהום מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. דוגמה להשפעת משבר המים על מערכות אקולוגיות, האקלים והפרנסה של אזור גאוגרפי רחב
6. תקרת משאבי מים נקיים
משבר המים העולמי עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי התפלה אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.
7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה
פוטוסינתזה מפיקה את סך הייצור הראשוני בכדור הארץ. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

זיהום ביולוגי וכימי

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

8. פליטת כימיקלים רעילים
בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו סרטן ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות PCB, מתכות כבדות כמו כספית, משבשים אנדוקריניים ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו PCB מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל כספית וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.
9. מינים פולשים
הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.
10. פליטת גזים לאטמוספירה
גזים הגורמים לדלדול שכבת האוזון, וגזי חממה הגורמים להתחממות עולמית וכתוצאה מכך לשינוי אקלים מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.

דיימונד מתייחס בספר אחר, רובים חיידקים ופלדה למקרים של מגיפות ולקשר שלהן לצריכת מזון מהחי ולמגורים משותפים ומגע רב בין בני אדם לבין חיות המשמשות למאכל. כיום איום כזה במגפות מוחרף על ידי היבטים של תיירות ומסחר רב וכן בשל עמידות לאנטיביוטיקה.

מכפילי כוח לבעיות סביבה

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה I=PAT)

11. גידול אוכלוסין
אוכלוסיית העולם גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש מעבר דמוגרפי והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של ייצור ראשוני, בירוא יערות, הרס בתי גידול, דייג יתר ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו זיהום, התחממות עולמית ודלדול משאבים מתכלים כמו דלק מחצבי.
בעיות סביבתיות
12. טביעת רגל אקולוגית לנפש
גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ההצמיחה הכלכלית המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש השפעות גומלין חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאוד.

גבולות פלנטריים

רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר גבולות פלנטריים משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: שינויי אקלים, החמצת אוקיינוסים, אוזון סטרטוספרי, מחזור החנקן, מחזור הזרחן, שימוש עולמי במים מתוקים, שינויים במערכות הקרקע וקצב אובדן של שונות ביולוגית.

שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם זיהום כימי וכמות העמסה של אירוסולים באטמוספירה. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים