מה השתבש? (ספר)
מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון (באנגלית: What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response) הוא ספר עיון קצר, שנכתב על ידי המזרחן ברנרד לואיס. לואיס שואל מדוע התרבות האיסלמית שהייתה תרבות מתקדמת ונאורה במהלך ימי הביניים הלכה והתדרדרה מאז תקופה זו ומדוע היא נותרה מאחור במהלך המאה ה-20.
הספר נכתב מעט לפני פיגועי 11 בספטמבר שהתרחשו בשנת 2001, אולם יצא לאור מאוחר יותר (2002). הרעיונות המרכזיים של הספר הופיעו במאמר של לואיס שפורסם בירחון "אטלנטיק" בינואר 2002. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית, וזכה להצלחה מסחרית.
הספר מפרט כיצד האומות הערביות והמוסלמיות לא התקדמו מבחינה מדעית וטכנולוגית ולא אימצו רעיונות ומוסדות חברתיים מודרניים רבים ונותרו עם מאפיינים כמו שמרנות וקנאות דתית, שיעורי תמותה גבוהים, מלחמות ועוד. הספר מעלה בקצרה סיבות אפשריות לבעיות שחלו בעולם המוסלמי.
כישלון העולם הערבי והמוסלמי
בספר מועלה הטענה שלאורך ההיסטוריה, בעיקר לאחר כישלון האימפריה העות'מאנית בקרב וינה בשנת 1683, עולם האסלאם לא ספג את תמורות המודרניזציה ולא הדביק את קצב ההתקדמות של העולם המערבי.
לואיס מציין כי במהלך המאה ה-20, נתגלה באופן יותר ויותר ברור כי המזרח התיכון, וכלל האיזור המוסלמי נמצאים במצב רע. בהשוואה לנצרות, העולם המוסלמי הפך להיות עני, חלש ובור. הדומיננטיות של המערב הפכה להיות יותר ויותר ברורה ופלשה לאיזור המוסלמי הן למרחב הציבורי והן למרחב הפרטי.
הניסיונות לעבר לחברה מודרנית יותר התמקדו ב-3 תחומים עיקריים - התחום הצבאי, התחום הכלכלי והתחום הפוליטי. בכל התחומים האלה נרשם כישלון חרוץ. הצבאות הערבים והמוסלמים חוו סדרה של כישלונות מחפירים. הניסיון של התפתחות כלכלית הוליד בחלק מהמקרים מדינות עניות מאוד שתלויות בסיוע ממדינות אחרות, בחלק מהמקרים הדבר הוליד כלכלות המבוססות על מכירה של משאב אחד ויחיד - נפט. בכל מקרה הכלכלות האלה נותרו מושחתות ובלתי יעילות. בתחום הפוליטי אין חופש לאזרחים ויש שורה של אוטוקרטיות או דיקטטורות, שהן מודרניות רק ביכולת שלהן לרדוף מתנגדים פוליטיים ולבצע אינדוקטרינציה לתושבים.
בכל הסטנדרטים של העולם המודרני (ובחלקם גם של העולם המוסלמי עצמו) המוסלמים נשארו מאחור - פיתוח כלכלי ויצירת משרות, ידיעת קרוא וכתוב, תוחלת חיים בלידה, הישגים בחינוך, הישגים במדע, חופש פוליטי וכבוד לזכויות אדם - מה שבעבר היה ציביליזציה אדירה הלך והתדרדר.
לא רק שהמוסלמים פיגרו אחרי העולם הנוצרי- מערבי אלא שבמהלך המאה ה-20 הם גם נותרו מאחורי אומות אחרות. תחילה יפן ולאחר מכן דרום מזרח אסיה (קוריאה, סין) התקדמו והצליחו ודבר זה רק החריף את תחושת הכישלון של העולם הערבי והמוסלמי. גם דרום אמריקה עוקפת את העולם הערבי-מוסלמי. להיות שני זה גרוע למדי, להשתרך מאחור זה גרוע הרבה יותר.
הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבחוץ
הספר מתאר את התגובות השונות בעולם האיסלאמי והערבי לשינוי שחל ביחסי הכוחות בינו לבין המערב, לאחר שבמשך מאות שנים הייתה הציביליזציה המוסלמית מתקדמת בהרבה מזו האירופית. לואיס סוקר את ההסברים השונים שנתנו הוגי-דעות מוסלמים לשינוי (קרי, התשובות שנתנו המוסלמים לשאלה "מה השתבש") והצעות של פתרונות שונים שהעלו.
לואיס מציין כי רבים בעולם המוסלמי מאשימים גורמים מבחוץ בכישלון הזה. הוא מציין ופוסל בזה אחר זה הסברים שונים שניתנו. הסבר ותיק וחזק שהיה בעבר הוא הפלישה של המונגולים במאה ה-13. אבל לואיס מציין כי פלישה זו התאפשרה תודות לחולשה של השליטים הערבים וכי הפריחה בפרס התרחשה דווקא לאחר פלישה זו ולא לפניה.
אצבע מאשימה אחרת היא כלפי האימפריה העותומנית הטורקית, אבל לואיס טוען כי הטורקים יכולים לטעון כי היוזמות שלהם נתקלו בחוסר פתיחות מצד העולם הערבי. האשמות מאוחרות יותר הן כלפי ההאימפריאליזם בידי צרפת ובריטניה ששלטו באיזור והשפיעו עליו במאה ה-19 וה-20. לואיס טוען כי יש הגיון בהאשמות אלה בגלל של מעצמות אלה הייתה השפעה משמעותית בפוליטיקה בכלכלה ועוד יותר מכך הביאו שינוי תרבותי עמוק. התמורות מצד מעצמות מערביות אלה שינו את החיים של רבים, הביאו ליצירת תקוות ופחדים חדשים. אבל לואיס מציין כי השליטה ועיקר ההשפעה הסתיימו בתום מלחמת העולם השנייה ואילו התדרדרות העולם המוסלמי החלה עוד קודם לכן ונמשכה גם לאחר מכן.
לואיס מציין כי את תפקיד הנבל שאשם בכל החליפה כיום ארצות הברית, המכונה "השטן הגדול". דבר זה התרחש במקביל להיחלשות בריטניה וצרפת והתחזקות כוחה הפוליטי הכלכלי והצבאי של ארה"ב - וכן אימפריאליזם של ארצות הברית. למרות שמדובר בהסבר פופולרי לואיס טוען כי הסבר זה אינו משכנע. ההשפעה של צרפת ובריטניה, של ארה"ב כמו גם הפלישה של המונגולים היו תוצאה של חולשה פנימית של חברות במזרח התיכון ולא בהכרח הסיבה לה. מספר מבקרים לדוגמה מציינים את הבדלים בין קולניות לשעבר של בריטניה- לדוגמה בין עדן בתימן לבין סינגפור או הונג-קונג. או בין המדינות השונות שהיו קולוניות של בריטניה בהודו. (חוקרים אחרים מביאים הסברים אחרים, המתמקדים בדפוסי פיתוח שונים במושכות שונות של המעצמות, ראו הספר מדוע אומות נכשלות).
גורם אחר שמואשם בבעיות המזרח התיכון הוא "השטן הקטן" - היהודים ומדינת ישראל. לואיס מציין כי בעבר האנטישמיות הייתה תופעה נדירה במזרח התיכון. למעט כמה יוצאים מהכלל השלטונות והציבור היו סובלניים הרבה יותר לעומת העולם הנוצרי. האנטישמיות הובאה לאיזור על יד קהילות נוצריות ונציגים מאירופה אבל לא השתרשה. לדוגמה בזמן משפט דרייפוס, רוב הכותבים בעולם הערבי היו בעד הקצין היהודי ונגד מאשימיו הנוצרים. המצב החל להשתנות עקב הפצה של אנטישמיות אירופאית מודרנית על ידי גרמניה הנאצית ב-1933. חוסר היכולת למנוע מדינה יהודית בשנת 1948 היה מכה קשה לעולם הערבי. כפי שכמה כותבים ציינו כבר אז, זה משפיל מספיק לספוג תבוסות בידי אימפריות מערביות, אבל לספוג תבוסה מצד קומץ יהודים היה בלתי נסבל. המאבק למען פלסטין מיסד בעולם הערבי נרטיב אנטישמי של ההיסטוריה, והוביל חלק מהעולם הערבי להאמין שכל הדברים הרעים במזרח התיכון ולמעשה כל הדברים הרעים בעולם הם תוצאה של קונספירציה סודית של יהודים.
הסבר פופולרי נוסף הוא שהעולם המוסלמי לא צעד לאחור כמו שהעולם המערבי התקדם קדימה בזכות הקידמה והשינוי הטכנולוגי. אבל לואיס שואל מדוע העולם המוסלמי המתקדם לא היה זה שהביא לפריצה הטכנולוגית והמדעית, אלא דווקא אירופה שפיגרה מאחור?
הסברים לבעיה בעולם המוסלמי- גורמים מבפנים
הסברים אחרים לכישלון האיסלם הם גורמים מבפנים. אחד האשמים העיקריים שמובאים הוא האיסלם עצמו. אבל לואיס שואל, אם האיסלם הוא הגורם לפיגור בתחומים של חופש, של מדע ושל צמיחה כלכלית, מדוע החברה המוסלמית הייתה המובילה של כל התחומים האלה בעבר? האיסלם לא גרם לפיגור בזמן ימי הביניים כאשר האיסלם היה מתקדם הרבה יותר לעומת אירופה? וזאת בתקופה שבה המוסלמים היו קרובים יותר למקור האיסלם. יש הטוענים כי השאלה היא לא מה האיסלם עשה למוסלמים אלא מה המוסלמים עשו לאיסלם וטוענים כי הבעיה היא בזרמים מסויימים שקיימים באיסלם.
פונדמנטליסטים מוסלמים טוענים כי הכישלונות והחסרונות של האיסלם המודרני נובע מאימוץ של רעיונות ונהגים זרים. אלו נופלים מהאיסלם המקורי ולכן מגדולתו. לעומתם טוענים הרפורמיסטים והמודרניים את הדעה ההפוכה לפיה דווקא ההדבקות לדרכים הקדומות, ובמיוחד חוסר הגמישות וחוסר הנכונות לקבל שינויים כגורם לקיפאון ולהידרדרות. נהגים שהיו יצירתיים ופרוגרסיביים לפני 1,000 שנה הם לא כאלו כיום. המודרניסטים מכונים את הביקורת שלהם פחות מול האיסלם בכללו ויותר מול פנאטיות דתית ובמיוחד שלטונות פנאטיים דתיים שחונקים את חופש הדעה וחופש הביטוי.
הספר מפרט רבים מכשלי הבאת המודרניזציה לעולם האיסלמי, ובסיומו מעלה בקצרה סיבות אפשריות לשיבוש שחל בעולם המוסלמי. בין האפשרויות, שלואיס נמנע מלהכריע ביניהן: ההתנגדות האיסלאמית לבנות שעונים ציבוריים, העדר סטנדרטים למדידות לינאריות, המשטר האוטוקרטי, ומעמדן הנמוך של הנשים.
הסברים אחרים
ספרים מאוחרים יותר הביאו הסברים נוספים שלואיס לא התייחס אליהם כאפשרות.
הביולוג ג'ארד דיימונד מביא בסוף הספר רובים חיידקים ופלדה הסבר אפשרי לשקיעת איזור הסהר הפורה על פני כ-10,000 שנה. מה שהיה ערש הציביליזציה איבד מחשיבותו הן מבחינה חקלאית והן מבחינה תרבותית ופוליטית. דיימונד טוען כי שינויי אקלים גרמו לכך שמה שהיה בעבר איזור פורה הפך בהדרגה למדבר, וכן פותחו זנים חקלאיים שמתאימים יותר לאקלים האירופאי. היבטים אלה גרמו לפגיעה בחשיבות היחסית של חקלאות האיזור. ובעקבות התנובה החקלאית הנמוכה יותר חל גם ניוון של התרבות שנשענה על חקלאות זו. בספר מאוחר יותר שלו התמוטטות דיימונד מביא דוגמאות שונות לתהליכים ארוכי טווח סביבתיים, טכנולוגיים או תרבותיים שגרמו לחברות להתמוטט.
בספר מדוע אומות נכשלות בוחנים הכלכלנים מהזרם המוסדי דרון אסמוגלו, וג'יימס רובינזון את ההיסטוריה של מדינות שונות שהצליחו או נכשלו. המחברים טוענים כי הצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת בצמיחה כלכלית נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. מוסדות משתפים (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש ביזור של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או ריכוזיות כלכלית והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת. במושבות שונות של אימפריות לשעבר פותחו מוסדות חברתיים בעלי אופי שונה. בחלק מהמושבות הפיתוח היה מכוון ניצול של משאבי טבע ולא ניתן דגש לפיתוח מוסדות משתפים ובחלק כן. לטענתם הדבר הזה מסביר בצורה טובה יותר לעומת משתנים אחרים כמו גאוגרפיה, משאבים או תרבות הצלחה של קולוניות לשעבר. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה.
חלק מהספר "מדוע אומות נכשלות" וכן חוקרים אחרים מתייחסים לנושא של קללת המשאבים. הטענה היא כי בחלק ניכר מהמדינות שבהן יש הסתמכות מהותית של הכלכלה על הפקת משאבי טבע, ובמיוחד משאבי טבע מתכלים כמו דלק מחצבי או מינרלים יקרים יש בעיה של צמיחה כלכלית נמוכה ושל הון אנושי (חינוך) גרועים יותר ודמוקרטיה פחות טובה. יש מספר תאוריות מדוע דבר זה מתרחש. אחת מהן היא כי באמצעות כסף קל שמגיע מהפקת משאבי טבע דיקטטור לא מוצלח יכול להישאר בשלטון על ידי מתן משרות למקורבים מצד אחד וסבסוד של העניים למניעת תסיסה מצד שני. אין מריטוקרטיה או גמול על כישרון שכן הכישרון העיקרי הוא היכולת להיות מקורב לשלטון. השלטונות נכסים להשקעות לא חכמות שמעיקות על הכלכלה ומכניסות אותה לחובות, ולא משקיעים בחינוך או בתכנון ארוך טווח.
תומס פרידמן בספר חם שטוח וצפוף מביא טענה דומה ומקשר בין דיקטטורה וחוסר השכלה פתיחות ופיתוח אנושי לבין הסתמכות ניכרת על הפקת נפט במדינות ערביות (ובכלל). כהיפוך של האמירה "אין ייצוג - אין מיסים" טוען פרידמן כי "אין מיסים- אין ייצוג"- שלטון שיכול לקיים את עצמו ללא מיסוי של הציבור (בגלל תמלוגים מנפט) גם לא צריך לתת ייצוג לציבור. כמו כן כסף קל מהנפט מקטין את התמריץ של הממשלה להשקיע בחופש ביטוי, השכלה ופיתוח אנושי שאולי יתרמו למיסים בעתיד - שכן יש להם מיסים קלים בהווה מהנפט. מצד שני הנפט מסבסד את הציבור ומונע מרמור גדול מידי מצד העניים (דוגמה - מצרים וסוריה).
בספר "יש אלוהים?" מבקר דוקינס את הדת בכלל, ובכלל זה את הדת המוסלמית. דוקינס טוען כי קיימת טענה נפוצה של גורמים דתיים לפיה מקורו של המוסר הוא מאלוהים, וכי המוסר לעולם לא משתנה. לעומת זאת הוא טוען כי חקר המוסר באמצעות מדע והתבוננות בהיסטוריה של המוסר מגלה אבולוציה של המוסר - למרות שכתבי הקודש הם קבועים, דורות שונים מפרשים אותם בצורה אחרת. לדוגמה בעבר הן בעולם המערבי והן במרחב הערבי דגלו כמעט כולם בעבדות של שחורים, בגזענות וביחס שוביניסטי לנשים ודברים אלה הוצדקו על ידי הסברים דתיים.
המהדורה העברית
- מה השתבש? : ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון / ברנרד לואיס (מאנגלית: מנשה ארבל; עריכה מדעית: גיא מעיין), אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ד-2004.
ראו גם
- מדוע אומות נכשלות - ספרם של דרון אסמוגלו, וג'יימס רובינזון
- קללת המשאבים
- השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי
- חם שטוח וצפוף - ספרו של תומס פרידמן
- רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה
- מלוכנות
- גידול אוכלוסין
- תהליך ארוך טווח
- התמוטטות, רובים חיידקים ופלדה - ספרים מאת ג'ארד דיימונד