אקו-ויקי

ציידים לקטים

(הופנה מהדף לקטים ציידים)

חברת ציידים-לקטים (באנגלית: Hunter-gatherer) היא חברה שבה רוב או כל המזון (וחלק ניכר מחומרי הגלם) מושג מצמחי-בר, ומצייד או דייג של בעלי חיים, וזאת בניגוד לחברות חקלאיות וחברות תעשייתיות שבהן רוב המזון מקורו בצמחים ובעלי חיים מבוייתים. השם המדויק יותר הוא לקטים-ציידים היות וברוב חלקי העולם, לקטות הייתה מקור מזון חשוב יותר ביחס לציד.

ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ-2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימינו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני.

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

בניגוד לדעה שהייתה מקובלת במאות השנים האחרונות, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשייתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם הייתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות.

עם זאת, חברת הלקטים לא הייתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים הייתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והייתה תמותה גבוהה של תינוקות.

היסטוריונים ופסיכולוגים אבולוציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחברות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפתחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.

שיטות מחקר

חלק מהמחקר אודות חברות עתיקות של ציידים לקטים נובע מממצאים ארכיאולוגים. אין שרידי כתב כי הכתב טרם הומצא בתקופה זו.

החברות של ציידים לקטים היו ניידות ברובן ולכן החזיקו ברכוש מועט. בנוסף בעוד שהיו לחברות אלה כלים רבים העשויים מעצמות, עץ, עורות וחלקי צמחים כמו קש או בדים, רוב הכלים האלה לא השתמרו, וכ-98% מהחפצים ששרדו הם כלי אבן, או עצם. כמו כן ניתן ללמוד הרבה מתוך עצמות אודות שברים, מומים, מחלות, וכן מחקרים של מיצוי גנום לשם מחקר DNA.

עוד סוג של מידע חשוב נובע מתצפיות על חברות מודרניות של ציידים-לקטים בידי אנתרופולוגים. יש להיזהר מפני מידע זה היות ויש שונות גבוהה בין החברות השונות, וכן בגלל שחברות של לקטים ציידים מודרניות כבר פגשו בחברות חקלאיות והושפעו מהן. כמו כן החברות של לקטים שרדו בעיקר באיזורים נידחים וקשים לקיום ולדבר זה יש השפעה על סוגי ההתנהגות והמוסדות החברתיים הנהוגים בחברות אלה, ולא בהכרח מייצגות את כלל הציידים לקטים.

חבורות בגודל עשרות אנשים

ציידים לקטים חיו בעיקר בחבורות קטנות של 30-150 אנשים לכל היותר. בעוד שהתקיימו קשרים בין הקבוצות, במשך רוב התקופה אנשים הכירו רק מספר עשרות אנשים. זוהי קבוצה מגובשת מאוד וקטנה יחסית במונחים אנושיים מודרניים (שבה חלקנו הגדול רואים מאות אנשים בכל יום). אך זוהי קבוצה גדולה יחסית למיני בני אדם אחרים ויחסית למיני חיות חברתיות אחרות. לפי יובל נח הררי, גודל כזה התאפשר תודות למהפכה הלשונית שאפשרה את יכולת הרכילות והיכולת לייצר מיתוסים. עקב גודל זה של חבורות, ועקב היכולת לשיתוף פעולה גמיש עם חברות אחרות, התאפשר לחבורות יתרון לגודל צבאי וחברתי מול חברות של מיני אדם אחרים כגון מול האדם הנאנדרטלי.

חברת הלקטים-ציידים הייתה מורכבת ברובה מבני-אדם. זאת בניגוד לחברות חקלאיות שבהן רוב היצורים החיים הם צמחים מבוייתים ובעלי חיים כמו תרנגולות, כבשים ופרות. אמנם מינים אלה אינם נהנים מזכויות בתוך החברה החקלאית, אבל קשה לנתח את הקיום של המינים בנפרד בגלל תלות הדדית. מזה כמה אלפי שנים לפני המהפכה החקלאית ביית האדם את הכלב ומאז שרדו בעיקר הכלבים שהבינו מה אנשים רוצים מהם והצליחו לגרום לבני אדם להבין אותם ולהשפיע על רגשותיהם.

ניידות

רוב החבורות של הלקטים ציידים נעו ממקום למקום. יוצאי הדופן היו חברות שחיו באיזורי הקטבים שיכלו לקטול חיה גדולה כמו ממוטה ולהנות מקירור טבעי שלה ולהתיישב באותו מקום במשך שבועות. באופן דומה איזורי דיג עשירים כמו החוף המערבי בקנדה ובצפון ארצות הברית היו מיושבים על ידי חבורות לקטים שעסקו בדיג דגי סלמון ויכלו להתיישב ביישובי קבע. רוב החברות האחרות, היו ניידות, ונדדו בעקבות עונות השנה, בעקבות התפתחות של צמחים שונים ובעקבות עדרי בעלי חיים בכל כמה ימים או שבועות.

חבורת לקטים נודדת בתוך שטח של כמה עשרות קילומטרים, ובשטח זה בני החבורה מכירים את השטח, החי והצומח כאת כף ידם. מדי כמה עשרות שנים התפצלה החבורה, בגלל ריבוי טבעי ובגלל שהשטח כבר לא הספיק לכל חברי הקבוצה, וקבוצה אחת נדדה הלאה. כך התפשטו הלקטים-ציידים בכל רחבי העולם. התפשטות ראשונה הייתה של מיני אדם שונים לכל רחבי אסיה-אירופה-אפריקה לפני 2.5 מיליוני שנים. התפשטות שנייה התרחשה לפני כ-70,000 שנה. כך שבתהליך התקדמות איטי הגיעו קבוצות הומו-סאפינס מאפריקה אל סין בתוך כ-10,000 שנה. בהתפשטות זו, כתוצאה כנראה משילוב של סירות ורפסודות הצליחו ההומו-סאפינס להגיע גם לאוסטרליה ולצפון אמריקה ובעקבותיה לדרום אמריקה.

לניידות הייתה מספר השפעות חשובות על חברת הלקטים שכן היכולת לאגור מזון או לצבור רכוש לא היתה קיימת כמעט - כל אחד מחברי הקבוצה לקח איתו את כל רכושו. באופן דומה הניידות הקטינה את גידול האוכלוסין של ציידים לקטים, שכן ילדים קטנים אינם יכולים ללכת מרחק גדול ועל אדם מבוגר לשאת אותם.

תוחלת חיים

תוחלת החיים של לקטים-ציידים, היא נמוכה במונחים מערביים, לדוגמה תוחלת חיים של 40 שנה. אלא שדבר זה נובע מעיוות סטטיסטי. ברוב החברות הפרה-תעשייתיות יש תמותה גבוהה של תינוקות וילדים. ולכן אנשים ששרדו את גיל הינקות, אינם מתים בגיל -40 אלא יכולים לחיות עד גיל 65 ואף גיל 80 ומעלה. לרוב הנשים שהגיעו לגיל 45 יש בחברות לקטים ציידים סיכוי טוב להגיע לגיל 65.

עבודה והתמחות

ברוב חברות הלקטים והציידים עובדים הרבה פחות שעות יחסית לחברות מאוחרות יותר. בעוד החברות חקלאיות ותעשייתיות עניות עובדות כיום כ-60-70 שעות בשבוע, ובחברות תעשייתיות עשירות עובדים כ-45 שעות בשבוע, בחברות לקטים-ציידים עובדים כ-20-40 שעות בשבוע. ציידים צדים בערך פעם ב-3 ימים, וליקוט מבוצע במשך 4-6 שעות ביום.

מזון ובריאות

מזונם של הלקטים מגוון יותר וזה חלק מההסבר מדוע הם סבלו פחות מבעיות של רעב ומבעיות בריאות הקשורות במזון. בעוד שבחברות המערביות העשירות אנשים נהנים משפע של מזון מגוון, מזונם של רוב החקלאים הן היום והן במשך רוב ההיסטוריה מורכב בעיקר מצמח יחיד - אם זה חיטה (באיזור המזרח התיכון), אורז (במזרח הרחוק), בטטות (אפריקה) או תירס (דרום אמריקה). דבר זה מוביל למחסור בוויטמינים חיוניים (לדוגמה ויטמין A באורז) וכן גורם לבעיות בריאות נוספות בגלל חוסר התאמה גופני של האדם לסוגי מזונות אלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הרצאות בווידאו, יובל נח הררי, הקורס 'היסטוריה עולמית', האוניברסיטה העברית:

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

 

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=ציידים_לקטים&oldid=124010"