למה אתם תמיד צודקים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

'למה אתם תמיד צודקים ( "The Righteous Mind") הוא ספר עיון משנת 2012 מאת הפסיכולוג החברתי ג'ונתן היידט שעוסק בפסיכלוגיה, מוסר, פוליטיקה ודת. היידט טוען כי המחשבות שלנו בנוגע לדברים כמו דת מוסר ופוליטיקה דומים לאדם שרוכב על פיל - אנו מגיעים למקום מסויים בגלל תנועה של "הפיל" - התת מודע וכן הנסיבות הפוליטיות והחברתיות אליהן נולדנו - הרבה יותר מאשר תנועה רצונית של ה"רוכב" (הרציונל המודע). הספר טוען כי בני אדם לאורך ההיסטוריה ובכל התרבויות והזרמים מחווטים לשישה סוגים של רגישויות מוסריות: חמלה, חירות, הוגנות, נאמנות, סמכות וקדושה. היידט, שהוא ליברל ותומך המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, טען שהמערך המוסרי של ליברלים נסמך כמעט רק על שני המושגים הראשונים (חמלה וחירות), בעוד המערך המוסרי של שמרנים נסמך על כל ששת הסוגים הללו. היידט תיאר זאת כחיסרון של הגישה הליברלית-פרוגרסיבית, הן ברמה המעשית (חוסר אטרקטיביות בעיני הבוחרים) והן ברמה העקרונית (תפיסה חלקית של נפש האדם). עוד הוסיף היידט ששמרנים מיטיבים להבין ליברלים מאשר להפך, משום ששמרנים רגישים לערכי החמלה והחירות היקרים לליברלים, בעוד ליברלים אינם מבינים את המשמעות המוסרית שיש בעיני שמרנים לערכים כמו סמכות וקדושה. היידט מנמק את טענותיו באמצעות מגוון גדול של מחקרים והוגים מתחומי הפסיכולוגיה והפוליטיקה בכמעט 400 עמודים . הספר יצא בתרגום לעברית בשנת 2023.

דיון

יש הצעות למחנה הליברלי\ פרוגרסיבי כדי להשלים את פלטת הרגישות המוסרית - בין היתר על ידי זרמים כמו רוחניות חילונית ושמרנות פרוגרסיבית:

  • קדושה - חיי אדם (וחיים בכלל), קיימות, אמת (מדע) - הדברים האלה הם "קדושים" - ערכים חברתיים שצריך להיות מוכנים להאבק עליהם. לא אלוהים ולא ציווי בשם אלוהים כלשהו. לכאורה גם הרבה ימנים או דתיים יסכימו על זה שחיי אדם קדושים - אבל לפעמים יהיו מוכנים להקריב אותם על מזבח של דת , לאומנות, רווחים (לדוגמה חברות טבק נשק מכוניות). אפשר לציין במקום גבוה גם ערכים אחרים כמו דמוקרטיה (או סובלנות), אי אלימות, חופש, חופש ביטוי, שוויון, הוגנות, בריאות, סביבתנות. עם זאת יש לזכור כי כל ערך נוסף יוצר "דילול" של ערכים אחרים ומצד שני ערכים שונים יכולים לעיתים לתמוך זה בזה - לדוגמה אם יש אי שוויון גדול מידי במיוחד על רקע של אבטלה או סכנה לרעב או חוסר בטחון - הדבר הוא פתח לעלייה של שליטים פופליסטים או סמכונתייים שגורמים לפגיעה קשה בחופש.
  • סמכות - התנועה הפרוגסיבית מתחילת המאה ה-20 - זיהתה את מקור הסמכות להתקרב לאמת במדע ובשיטה המדעית . לנוכח מאות שנים של הצלחות יש לחזור לכך. לא שמדענים תמיד צודקים, לא שאין בעיות אבל המדע (עם הקשר חברתי נכון לדוגמה עיתונות חוקרת) מאפשר להתקרב לאמת יותר ממוסדות אחרים - כמו מוסדות דת או פוליטיקה או אידאולוגיות שמתחרות לעיתים קרובות עם המדע ומנסות לאתגר אותו בחתירה לאמת, או לחלופין מנסות לבצע הצדקות מדעיות לאידאולוגיה. המדע מתפקד טוב יותר כאשר יש מוסדות אחרים שתומכים בו והם בעלי סמכות בהקשר הנכון - לדוגמה עיתונות חוקרת שיכולה לחשוף שחיתות של מדענים חברות או פוליטיקאים. יש גם סמכות של הורים על ילדים. בתחום הסמכות הפוליטית יש להכיר קודם כל במוסדות דמוקרטיים ואולי גם במנגוננים נוספים שמאפשרים קבלת החלטות בקונצנזוס וכן בקשר המורכב שבין דבר זה לבין מדע - כלומר לנסות להגביל את השיח הפוליטי לפי מה שנכון מדעית כדי להקשות על שרלנטים פוליטיים.
  • נאמנות - נאמנות להיסטוריה ארוכה של בני האדם (מעל 70 אלף שנות תרבות), נאמנות לדורות הבאים ולתכנון ארוך טווח. נאמנות לאמת ולצדק גם אם הם לא נוחים לנו. להגנה על חיי אדם וחיים בכלל. נאמנות למדענים , אינטלקטואלים ולפעילים חברתיים שמנסים לשפר את החברה. נאמנות גם ל משפחה, קהילות, שייכות ללאום \ זהות אתנית , זהות תרבותית, ולמדינה - כן - לא צריך להתכחש לזה - אבל לא בכל מחיר ולא כאשר זה פוגע בערכים נעלים יותר כמו קדושת חיי אדם או הרצון לשמר את קיומו של המין האנושי או על חשבון הוגנות. הנאמנות למדינה לא סותרת את הרצון במסגרות שיאפשרו שיתופי פעולה גדולים יותר כמו רעיון של פדרליזם עולמי או לפחות רעיונות של צורך באוניברסליזם והומניזם ושיתופי פעולה חוצי גבולות בגלל הצורך להגן על ספינת החלל כדור הארץ שמחייב מאמץ משותף של כלל בני האדם.
  • הוגנות - השמאל במיוחד החברתי (סוציאלי, סוציאליסטי, סוציאל דמוקרטי)אומר שהוגנות היא שוויון , הימין אומר שהוגנות זה לתת לאנשים בהתאם לתמורה שלהם - כלומר בהתאם ליכולת שלהם לקבל כסף בהשוק החופשי. צריך מידה מסויימת מזה ומזה - כי לדוגמה השוק לא תמיד מתגמל רק את מי שתורם לחברה - לדוגמה בעלים של חברות טבק נשק או חברות מזהמות, או בגלל ניצול עובדים או צרכנים בגלל כוח מיקוח גדול יותר של מעסיקים או כוח מניפולציה של חברות (לדוגמה פרסום, שיווק, לובי פוליטי יחסי ציבור ובאופן כללי יותר תרבות הצריכה) או בגלל כשלי שוק שונים כמו סיכון מוסרי שגורר הפלת הסיכון בפעולה כלכלית על שחקנים אחרים (נניח בנק שמרוויח במקרה שהסיכון לא מתממש ומתסמך על כך שהממשלה תחלץ אותו במקרה של משבר פיננסי), או כשל של השפעה חיצונית או מוצר ציבורי שמאפאשר לחברות מזהמות להנות מרווח גבוה יותר על ידי כך שאנשים אחרים משלמים על נזקי הזיהום. רעון זה מובע ברעיונות כמו כלכלת מחיר אמת - יש לתגמל אנשים לא רק בהתאם להצלחות שלהם בשוק אלה רק אחרי שמקשים על פעילות כזו לפגוע בחופש של אנשים אחרים (הדור הזה או הדורות הבאים) או היכולת שלהם לגרום סבל או כפייה (לדוגמה כלכלת התמכרות או תמיכה של אנשים מרוווחים עקב תמיכה במשטרים דכאניים - לדוגמה סוחרי נשק). הוגנות היא גם לזהות מצבים בהם החופש של כולנו נובע מהיכולת להפעיל אלימות או כפייה על גורמים חלשים יותר - על בעלי חיים , מערכות אקולוגיות או על הדורות הבאים.
  • 'חופש' - הימין וכן המחנה הליברלי ואנשים רבים תומכים ברעיון של חופש="כל עוד לא פוגעים בחופש של מישהו אחר" - אבל הוא לעיתים קרובות הסיג הזה נשכח מהר - לדוגמה חופשת לחברות טבק או נשק או מכוניות לקבוע מדינויות פוגענית. חופש אמיתי נקבע על ידי שיקולי מאקרו מערכתיים שמגיעים מהמדע. לדוגמה לא חכם ולא הגון להיות חופש כאשר פוגעים באנשים אחרים על ידי זיהום או הרס של מערכות אקולוגיות או פגיעה בדורות הבאים. חופש שמביא להרס של ספינת החלל כדור הארץ גורר פגיעה עקרון של הוגנות, פגיעה בעקרונות קדושה כמו ערך החיים, וגם הוא גורר פגיעה בחופש עצמו - שכן היכולת לפעול תלויה ביכולת של מערכות אקולוגיות או חברתיות לתפקד כדי לאפשר לנו את החופש הזה. המחנה השמרני-פרוגסיבי מכיר בכך שיש מערכות כמו מערכות אקולוגיות או דמוקרטיה או זכויות אדם שפגיעה בהן בשם החופש עלולה לגרור פגיעה קשה בהרבה בחופש העתידי.
  • חמלה - החדשות הטובות שהחמלה והמוסר מתרחבים - נשים, שחורים, עניים , ילדים , להט"ב, נכים , מתמודדי נפש, שבעבר היו מחוץ למוסר ולא חשבו שצריך לשמוע את קולם או להכיר בהם כאנשים שווים. עם זאת הליברלים והשמרנים צריכים להבין שחמלה כזו היא תלויית הקשר - החמלה מתאפשרת בגלל שיש לנו כיום שפע של אנרגיה ותפקוד גבוה של [הון טבעי]] (והון מוסגים ארחים כמו הון חברתי והון תעשייתי והון אנשוי) שמאפשרים שפע של מזון, דיור, בריאות - "לוקסוס" שלא היה בדורות הבאים - ויש חשש ממשי שמשבר עתידי יסיג את החמלה לאחור. לכן לדוגמה אנרגיה בת קיימא ויציבות אוכלוסין קשורים מאד לדמוקרטיה ולחמלה. כמו כן החמלה צריכה להתרחב -גם לבעלי חיים וצמחים ומערכות אקולוגויות, גם לדורות הבאים - אחרת ערכים אחרים כמו חופש או הוגנות או קדושה של חיי אדם - יפגעו מאד .

זה גם מדגים שהערכים האלה קשורים זה בזה.

קשר נוסף -בין הוגנות כשוויון לבין חופש - אם יש פערים גדולים מידי בכוח הפוליטי והכלכלי - במיוחד אם יש עוני גדול מידי שלא מאפשר לאנשים פנאי להשתתף במשחק הפוליטי או להשכיל מספיק כדי להבין מה משפיע על מה - לא מתקיים גם חופש. דוגמה מפורסמת היא ניצול של מצבי משבר, עוני , אבטלה של אנשים וחשש שלהם מהעתיד על ידי מנהיגים סמכותניים כדי לגרום שחיקה דמוקרטית או הפיכה מלמעלה כדי לבטל את הדמוקרטיה . דוגמא אחרת היא שבמצב של מחסור בידע של אנשים או פנאי לעסוק בפוליטיקה - חברות מכוניות דוחפות לכיוון של תכנון מוטה מכוניות שגורר תלות במכניות - אנשים נאלצים לקנות מכוניות גם אם הם לא רוצים כי כל החלופות האחרות הן גרועות מאד או לא קיימות בעקבות תכנון כזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים