פדרליזם עולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פדרליזם עולמי (באנגלית: World Federalist) היא אידאולוגיה התומכת בהקמת פדרציה עולמית - כלומר ממשלה עולמית המתנהלת כפדרציה. התומכים בפדרליזם עולמי מאמינים כי לכל האנשים יש את הזכות הבסיסית של ממשל-עצמי. חלק מנושאי המדיניות, כתלות בהיקף שלהם, יושבים במסגרת הסמכות של ממשלות מקומיות, ואילו נושאים אחרים, יושבים במסגרת הסמכות של ממשלות לאום או מוסדות בינלאומיים. התומכים בפדרליזם לאומי תומכים בהקמה של מבנים דמוקרטיים עולמיים, שהם בעלי אחריותיות כלפי האזרחים בעולם. הם קוראים לחלוקה של הסמכות הבינלאומית בין כמה סוכנויות נפרדות, והפרדה סמכויות הממשלה בין גופים שיפוט, ביצוע וחקיקה. הטענה היא שרק גופים דמוקרטיים וייצוגיים באמת הם בעלי סמכות לגיטימית על כל רמות הממשל. תומכי הפדרליזם הלאומי מסורים להגנת זכויות אדם וזכויות אזרח של כל אדם בפלנטה כמו גם לשימור הסביבה הטבעית עבור הקהילה העולמית. [1]

אישים ידועים שפעלו בצורה נרחבת למען הרעיון של פדרליזם עולמי כוללים את הפיזיקאי אלברט איינשטיין, הפמיניסטיות רוזיקה שווימר ולולה לויד (Lola Maverick Lloyd), ופעיל השלום גארי דיוויס [2]. בנוסף להם הביעו מספר אישים בולטים תמיכה ברעיון לרבות מהטמה גנדי, מרטין לותר קינג, ג'ווהרלל נהרו (ראש ממשלת הודו הראשון), יוליסס סימפסון גרנט (מצביא אמריקאי במלחמת האזרחים והנשיא ה-18 של ארצות הברית), אייזיק אסימוב, הרברט ג'ורג' ולס, קארן ארמסטרונג (מחברת הספר 'ההיסטוריה של אלוהים') בוב מארלי, העיתונאי George Monbiot ועוד. [3] ארגונים הקוראים לקדם ממשלה פדרלית עולמית כוללים את האיגוד ההומניסטי האמריקאי (חלק מהצהרת ההומניזם) ואת הקונגרס של ארצות הברית שקבע ב-1949 כי:

"התחושה של הקונגרס היא שזו צריכה להיות מטרה בסיסית של מדיניות החוץ של ארצות הברית לתמוך ולחזק את האומות המאוחדות ולחפש את התפתחותה לפדרציה עולמית, פתוחה לכל האומות, עם כוחות מוגדרים ומוגבלים שתוכל לשמר את השלום למנוע תוקפנות באמצעות חקיקתו, פרשנותו ואכיפתו של המשפט הבינלאומי" ‏[1]

פדרציה עולמית פירושה הקמת מוסדות דמוקרטיים ובעלי אחריותיות שיוכלו להתמודד עם נושאים ברמה המתאימה ביותר, לפי עקרון הסובסידיאריות (לפיו המדרג הגבוה בארגון צריך לטפל רק באותן משימות שאינן יכולות להיות מטופלות טוב יותר במדרג נמוך או מקומי יותר). לכן החלטות מקומיות צריכות להיות מטופלות ברמה המקומית, החלטות לאומיות צריכות להילקח ברמה המקומית והחלטות עולמיות ברמה העולמית. פדרליזם עצמו אינו רעיון רדיקלי וחדש - הרבה מדינות מאורגנות כפדרציה לרבות ארצות הברית, קנדה, גרמניה, שווייץ ואתיופיה. הרעיון בפדרליזם עולמי הוא להרחיב את הרעיון הזה לרמה העולמית. ‏[2]

בעולם כיום אין ממשלה עולמית. תומכים בפדרליזם עולמי חשובים כי הדבר מהווה מפתח למניעת מלחמות ולשגשוג של כלל האנושות. בעשורים האחרונים האנושות הגיע למצב שבו בעיות רבות הן כלל עולמיות - כולל עוני, אי שוויון, מלחמות, טרור, מגפות רעב, שינויי אקלים, גידול אוכלוסין, פליטים, מגפות ובעיות סביבה. עם זאת המוסדות שלנו לא התעדכנו והם נשארו עם מיקוד ברמה הלאומית. מדינות מכינות אמנות כדי להתמודד עם בעיות בינלאומיות, אבל אמנות אלה בדרך כלל מרוסנות, מוחלשות במהלך הדיונים ומדינות מפרות אותן לעיתים קרובות, וכאשר דבר זה מתרחש, בדרך כלל יש מעט אמצעים לאכיפה של האמנה. לדעת התומכים בפדרליזם עולמי, פדרציה כזו תהיה אפקטיבית בהרבה ביכולת שלה להתייחס לבעיות עולמיות. ‏[2]

פדרציה עולמית אמורה להתייחס לבעיות עולמיות באותה דרך שבה ממשלות פדרליות מתייחסות לבעיות בתוך אומות, בין אם מדובר במבנה דומה למבנה פרלמנטרי (כמו בגרמניה ובשווייץ) או מערכת נשיאותית (כמו בארצות הברית). כדי לייסד פדרציה עולמי נדרש הסכם בין מדינות שונות, כדי ליצור מערכת ממשלתית שמבצעת רגולציה על היחסים הכלכליים והפוליטיים ומחלקת את הכוח הפוליטי בין הרשות המרכזית לבין המדינות החברות. ‏[2]

המכשול הגדול ביותר בדרך של רעיון הממשלה העולמית הוא מיעוט התומכים בכך, והעדר תמיכה בו מצד גורמים פוליטיים חזקים. בנוסף קיימת חדשנות כלפי הרעיון מצד גורמים רבים. אנשים בעד דמוקרטיה ותומכי זכויות אדם חוששים כי במצב של פדרציה עולמית לא יעמוד דבר בפני גורמים דיקטטורים שירצו לפגוע בזכויות אדם. החשש הוא מפני התפתחות של עריצות עולמית חסרת גבולות. תומכי הדמוקרטיה המתגוננת חוששים כי רבים מבני האדם החיים בכוכב הלכת אינם בשלים עדיין לדמוקרטיה, ולכן יהיה זה מסוכן ביותר להיחפז בקידומה של דמוקרטיה עולמית. הרעיון גם כמובן אינו זוכה לתמיכה מצד מנהיגים לאומיים שונים שפדרציה עולמית עלולה להחליש את כוחם. גורמים שמרניים, לאומיים ולאומנים מרגישים לעיתים קרובות כי פדרליזם כזה עלול לפגוע בחופש של העם או הדת וכי פדרליזם כזה יחליש את המסגרת של המדינה ויעביר את הכוח לגורמים מרוחקים יותר או למוסדות בהם אויבים לאומיים או דתיים ישפיעו כדי לפגוע בדת או בלאום המקומי. דוגמה לכך הוא חשש של יהודים מפני השפעה מוגזמת של מוסלמים או ערבים על מוסדות בינלאומיים כמו האו"ם (או מוסדות בינלאומיים אחרים) וחשש כי השפעה כזו תפגע באינטרסים של ישראל ו/או של היהודים.

ראו גם

הערות שוליים