גישת הטיפול המאוחר
גישת הטיפול המאוחר או טיפול קצה בבעיה או טיפול במורד הזרם הוא גישה שמכוונת לטיפול בבעיה כלשהי בשלב מאוחר של תהליך הרסני כלשהו.
דבר זה מאפיין מגוון גדול של פתרונות בתחומים שונים - בריאות, זיהום ובעיות סביבה וקיימות, מלחמות, טרור, פשיעה, בעיות נפשיות, תאונות דרכים, כיבוי אש, התמודדות עם אסונות-טבע, בעיות כלכליות ועוד.
במקרים רבים, טיפול מאוחר הוא נפוץ ומקובל יותר, בין היתר בגלל שקל יותר לזהות את הבעיה, וקל יותר להגדיר פתרונות שיטפלו בבעיה בשלבים מאוחר שלה. לדוגמה לכרות גידול סרטני, לשים מסנן על צינור של מפעל מזהם שזורם לנחל, לכלוא פושע, להרוג מחבל, לכבות בניין בוער, להילחם נגד צבא של דיקטטור ועוד. מי שעושה פעולות אלה עושה פעולה גלויה שברור שהיא מועילה וברור למדי עבור למי היא עוזרת. לעומת זאת חקיקה או מאמצים מערכתיים יותר לא זוכים להכרה.
בדרך כלל פתרונות של טיפול מאוחר הם יקרים יותר, או מניבים תוצאה פחות אפקטיבית לעומת טיפול מקדים, טיפול מניעתי או טיפול מערכתי. גישות אלה יכולות לבוא במקום הטיפול המאוחר, או כשיטות שעליהן מושם דגש, תוך הפחתה ניכרת של הטיפול המאוחר בגלל פחות צורך בו. לדוגמה מניעת סרטן ומניעת עישון להפחתת תחלואה בסרטן, קידום בריאות, בריאות הציבור ורפואה מונעת כדי להפחית צורך בתרופות וטיפולים רפואיים, מניעת פשיעה על ידי חינוך, מניעת הלבנת הון וצעדים אחרים כדי להפחית את הצורך בבתי כלא, קידום תרבות דמוקרטית ותרבות מבוססת מדע או ליברליזם ועיתונות איכותית והפחתת אי שוויון כלכלי או אבטלה כדי לעודד משטרים דמוקרטיים ולהפחית את הסיכוי של צמיחת דיקטטורים.
במקרים רבים טיפול מאוחר זה הוא פחות יעיל ויותר יקר לעומת טיפול מוקדם או טיפול מניעתי בבעיה. זאת עקב היבטים של תהליך בלתי הפיך - קיימת אסקלציה של הבעיה עקב משוב חוזר מחזק. טיפול מוקדם או מניעתי דורשים בדרך כלל גישה מערכתית וניתוח של מערכות מורכבות, או גישה הוליסטית. מציאת שורשי הבעיה תובעים לעיתים קרובות משאבים של מחקר מדעי וניתוח ארוך כדי הלבין מה הגורמים השונים שמעלים את הסיכוי לכך שמערכת תתפקד בצורה שגוררת אלימות, נזק סביבתי או נזק כלכלי או חברתי. כמו כן לאחר זיהוי שורשי הבעיה נדרש לעיתים קרובות שינוי רדיקלי - כלומר שינוי עמוק בתשתיות פיזיות, בטכנולוגיה, בתרבות, בחוקים, נורמות חברתיות ומוסדות חברתיים שונים. לדוגמה בהלבנת הון כדי למנוע סוגי פשיעה כלכלית נדרש שינוי דברים כמו כסף להפחתת האפשרות לבצע עסקאות אנונימיות, וכן חוקים ונורמות ואולי גם שינוי בטכנולוגיה של הכסף או חוקי רישום רכוש, כדי למנוע מניעת הלבנת הון. לדוגמה כדי לקדם בטיחות מערכתית בדרכים יש צורך בשינוים שונים בעיצוב של רחובות, כבישים וכלי רכב.
לעיתים קרובות נדרש תהליך חברתי של שינוי תרבותי שינוי של מיתוס ותהליך שכנוע של הרבה אנשים, בצורך בשינוי מערכתי ובשיתוף גורמים רבים, הן בתוך הממשלה, בחברות עסקיות ובחברה האזרחית כדי לעודד שינוי מערכתי. שינוי מערכתי עלול להיתקל בקשיים של מימון בגלל היבטים כמו מוצר ציבורי, התנגדות על רקע שמרנות, בורות, נעילה טכנולוגית או נעילה טכנית מוסדית לדוגמה חברות טבק עלולות להתנגד לחקיקה ושינוי נורמות נגד שיווק טבק לבני נוער לנצל את כוחן הכלכלי והפוליטי לשם הכחשת נזקי העישון והפעלת לובי פוליטי. חברות מזהמות עלולות להתנגד לחקיקה או ניסיון שינוי חברתי על ידי הכחשת זיהום, ארגוני טרור או ארגונים למען אידאולוגיה דתית קיצונית עלולים לנסות למנוע מחינוך פמיניזם או חינוך פרו-דמוקרטי מלהיכנס לאזור שלהם על ידי רציחת נערות שלמדו, רציחת מורים או פיצוץ בתי ספר.
דוגמאות
דוגמאות לשיטת הטיפול המאוחר כוללות:
- פתרונות נקיון כדי להתמודד עם אשפה ומיקרו אשפה - מנקי רחוב, צוותי נקיון של מתנדבים בחופים או ביערות, הקמת מיכלי אשפה במקומות שונים, פרסומות של "ימי נקיון" וכו' - כל הפתרונות האלה מניחים כמובן מאליו שאשפה, שנובעת בעיקר מאריזות של בקבוקים, אריזות משקאות, אריזות מזון מעובד, שקיות ניילון, הן דבר טבעי שפשוט נוצר כתהליך הגיוני ובלתי-נמנע. חברות שמייצרות מוצרים שנמכרים באריזות חד פעמיות מעודדות צורה זו בצורות שונות - על ידי תרומות לארגוני נקיון וארגוני שמירת טבע שממקדים את תשומת הלב הציבורית בגישה זו. נקודה זו באה לידי ביטוי במיוחד בקמפיין שמרו את אמריקה יפה ופרסומת האינדיאני הבוכה". גישות מערכתיות יותר כוללות מס פיגוביאני על אריזות חד פעמיות, מיסוי או הגבלה על כלים חד פעמיים או אריזות. גישה זו מייצרת גם מקור כספי כדי לנסות להקטין את הבעיה וכן תמריץ ליצרנים וצרכנים לנסות לחפש חלופות.
- הפחתת זיהום בשלבים מאוחרים - לדוגמה התקנת מסננים בקצה ארובות של מפעלים או תחנות כוח כדי להפחית זיהום אוויר, ומסננים בצינור היוצא ממפעל מפעל מזהם, כדי להפחתת זיהום מים. גישה זו מנסה להפחית את הזיהום. גישות מערכתיות יותר דוגלות בשימוש חוזר, מחזור או הפחתה במקור כדי להפחית את הזיהום עוד. גישה מתקדמת יותר היא שיטה כמו מעריסה לעריסה, אחריות יצרן מורחבת, מס פיגוביאני על זיהום, כלכלה מעגלית שמנסות להפחית או למנוע כליל את הזיהום עוד בשלב תכנון המוצר, ולשנות את התמריץ של בעלי מפעלים, משקיעים וצרכנים על ידי הפנמת עלויות.
- מתן טיפול רפואי - כמו תרופות, ניתוחים, גיבוס ופתרונות לנכות. הדגש על הטיפול הרפואי מגיע במקום אמצעים של קידום בריאות, רפואה מונעת ושיפור בריאות הציבור. היתרון בטיפול רפואי לאחר גילוי הבעיה ולאחר הפרעה כלשהי למטופל היא שהמטופל נכון לשלם, ולסבול גם אי נוחות או כאבים - דברים שהם מסובכים יותר ברפואה מניעתית. תחום בריאות הציבור מורכב ממגוון אמצעים שונים כולל תזונה בריאה, אורח חיים פעיל, מניעת עישון, חזון אפס תאונות דרכים מניעת מחלות זיהומיות, הפחתת זיהום, מניעת נכות ותחומים נוספים.
- מתן טיפול רפואי מאוחר במקום טיפול רפואי בשלב מוקדם- לדוגמה אשפוז של אדם בבית חולים לאחר שלקה בדלקת ריאות במקום טיפול בהצטננות בשלב מוקדם יותר. דוגמה חשובה ליתרון של טיפול רפואי מוקדם הוא קל ופשוט יותר היא התפתחות של גידול סרטני - שם גילוי מוקדם, טיפול מניעתי וטיפול מוקדם יכולים להוות הבדל של חיים או מוות. דוגמא נוספת לטיפול מוקדם קל יותר היא התמודדות עם מחלות זיהומיות ובמיוחד מגפה, בשלבים מוקדמים מאד שלה, במקום ניסיונות טיפול לאחר התפרצות המגיפה. דוגמה לבעיות של מחסור בקידום בריאות וכן לטיפול רפואי מאוחר מידי - לדומה אשפוז תושבים עניים לאחר שהמחלה שלהם כבר התדרדרה במקום טיפול זול יותר בשלבים מוקדמים, קיימות בין היתר במערכת הבריאות בארצות הברית דבר שהוא אחת הסיבות לביצועים גרועים של מערכת זו - תוחלת חיים נמוכה יותר יחסית למדינות אחרות) למרות הוצאה לאומית גבוה מאוד על בריאות.
- איסורים שונים על מכורים או טיפול גמילה בהתמכרויות - לדוגמה גמילה מעישון או חוקים נגד עישון כפוי. בעוד שגישות אלה יכולות לסייע להפחית עישון, הטענה היא שהתמכרות לניקוטין היא גורם רב עוצמה שגורם לאנשים להמשיך לעשן גם נגד רצונם. גישה מתקדמת יותר היא גישה של מניעת עישון במיוחד בקרב בני נוער כדי לקטוע את מעגל ההתמכרות עוד לפני שהוא מתחיל. יחד עם זאת, במקרה זה להיבטים של הגבלת עישון במרחב ציבורי או גמילה מעישון יש היבטים חיוביים ביחס למניעת עישון שכן נערים שנחשפים למעשנים מקבלים לעיתים תמריץ לעשן (לדוגמה עקב מחשבה שעישון הוא אות לבגרות מינית).
- שיטור ונשיאת נשק קל על ידי אזרחים כדי למנוע פשיעה. גישות אלה מנסות להרתיע את הפושעים או לתפוס, להעניש אותם או להרחיק אותם מהחברה (על ידי כליאה או הרג). גישות אלה הן גישות של טיפול מאוחר ברוב המקרים - לאחר שהפושע כבר נמצא זמן מסויים בחיי פשע, קשה לו לחזור לחיים נורמליים, הוא מכור לפעמים לסמי פנאי שונים ויש לו מוטיבציה חיובית (רווח כספי, הערכה חברתית) או שלילית (פחד, איומים, חובות) לבצע פשע בגלל קשרים עם פושעים אחרים או סיבות אחרות. בחלק מהפעמים גישה זו רק מזיזה את מקום הפשע משכונה אחת לשכונה אחרת. גישה מתקדמת יותר היא מניעת פשיעה בשלל אמצעים שמנסים למנוע דרדור של אדם לחיי פשע מלכתחילה, הפחתת הזדמנויות לפשיעה על ידי עיצוב ועוד.
- מלחמה בטרור. הגישה הפשוטה והישירה להילחם בטרור היא להרוג מחבלים. גישה זו סובלת מבעיות שונות לדוגמה - קיימים מחבלים מתאבדים שמוכנים להתפוצץ יחד עם הקורבנות. ירי על מחבל עם סכין או רובה מתבצע לאחר שהוא כבר פגע או הרג מספר אנשים. גישה של טיפול מוקדם ומערכתי יותר היא גישה של סיכול פיגועים על ידי קיום מערך של מודיעין ומניעה, כמו סוכני מודיעין, מצלמות מעקב, בדיקות ביטחוניות, רדיפה אחר מנהיגים בארגון טרור ועוד. גישות מערכתיות יותר מנסות לייבש תשתיות לטרור כמו מניעת מימון טרור על ידי הערמת קשיים בהלבנת הון, על ידי קידום כסף לא אנונימי או על ידי פגיעה במדינות שתומכות בטרור. גישה מערכתית עוד יותר מזהה את שורשי הטרור בתרבות אנטי-דמוקרטית ואנטי-סובלנית שטוענת שדרך טובה להשיג שינוי תרבותי או פוליטי היא על ידי הרג, דבר שמאפיין תנועות גזעניות, זרמים של פונדמנטליזם דתי, תנועות פאשיסטיות, דיקטטורות וקומוניזם. זרמים שיכולים להתנגד לכך כוללים שמרנות שדוגלת במתינות, סוציאל דמוקרטיה, ליברליזם, אתאיזם, אוניברסליזם, פרוגרסיביות, קיימות וזרמים מסויימים של קפיטליזם.
- לחימה בצבא פולש - צבא של דיקטטור פולש למדינה שכנה. השיטה המערכתית היא חימוש של מדינות דמוקרטיות, קידום תרבות דמוקרטית, קידום של זכויות אדם, חופש עיתונות, התנגדות לצנזורה והתנגדות לתעמולה שהם כלים של דיקטטורים לזרוע את הזרעים הנחוצים לשם עליה לשלטון וכדי לעודד את בני עמו לתמוך במלחמה. אחד היתרונות החשובים של משטר דמוקרטי ושל תרבותי דמוקרטית היא שבמשך כ-200 שנות קיומן של מדינות דמוקרטיות לא היה מקרה של שתי מדינות דמוקרטיות שנלחמו זו בזו. בין היתר משום שבמדינה דמוקרטית קשה יותר להפעיל צנזורה ותעמולה הנחוצים לשם עידוד פעילות מלחמתית, במיוחד כאשר דבר זה הוא מול מדינה אחרת שגם היא מחזיקה בערכים דמוקרטיים.
פתרונות מערכתיים
דוגמא לחשיבות של פתרונות מערכתיים אפשר לראות בתחומים שונים - החל מטיפול ומניעה בסרטן ועד מלחמה בפשיעה.
דוגמה להצלחה של גישה מערכתית יותר היא במיגור משפחות הפשע ששלטו בניו יורק בשנות ה-70 וה-80. החקיקה שהייתה קיימת באותה תקופה הייתה של חקיקה נגד פושעי-קצה בלבד - מי שהיו מעורבים בפשע ישיר כמו רצח, איומים, גביית דמי פרוטקשן, הימורים, סרסרות או מכירת סמים. לעיתים קרובות "חיילים" של ארגוני הפשע היו נכלאים בלי שלחמש משפחות הפשע ששלטו בניו יורק נפגעו מכך - שכן ה"קצינים" ששלטו ב"חיילים" ובמיוחד ה"סנדק" שעמד בראש הפשע לא ביצע פשע ישיר ולא ניתן היה לפעול מולו. בשלב מסויים חוקקו מחוקקים את חוק RICO שאפשר נקיטת הליכים משפטיים נגד ארגון פשע כארגון כולל ולא רק שפיטה וענישה של אדם אחד בכל פעם. החוק גם מיקד את המשטרה במאמצים שלה כך שפעולת איסוף הראיות התמקדה בארגון כולו, עם יחידה מיוחדת שמממוקדת בארגון פשע זה, ולא התפזרה על פני מחלקות שונות במשטרה. דברים אלה יחד עם כלים כמו האזנות סתר אפשרו להתמודד לבסוף עם משפחות הפשע ולאסור את ראשיהן. הפשע בניו יורק המשיך אמנם לאחר מכן, אבל בקנה מידה נמוך בהרבה ועם פחות כוח פוליטי עבור ארגוני פשיעה. מאמצים נוספים בתחום זה כוללים מניעת פשיעה מערכתית יותר.
דוגמה נוספת להפחתת בעיה במקור היא מניעת עישון בקרב בני נוער. וכן חקיקה של מדינות שונות להגבלת שימוש במזהמים שונים ומתן תמריצים לחברות להפחית זיהום.
קשיים בקידום פתרונות מערכתיים
אחד המחסומים בפני מתן טיפול מוקדם בבעיות הוא שבמקרים רבים מדובר במוצר ציבורי כך שלאנשים אין אינטרס לשלם עליו. לדוגמה אם איזור מיתון תנועה מונע היפגעות של ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים, הילד לא נפגע ולמשפחה אין מוטיבציה אישית לשלם כדי למנוע תאונות דרכים. ניתן למנוע תחלואה על ידי מתן ידע על תזונה בריאה אולם כאשר ידע זה קיים לאנשים יש אינטרס נמוך לרצות לשלם על מחקר לשם מציאת ידע על תזונה או הפצה של ידע כזה. דבר זה הוא אחת הסיבות למשבר המוצרים הציבוריים - בחברת שוק יש פחות מידי מוצרים ציבוריים משום שאיש לא מוכן לשלם עבורם.
קיים קושי כלכלי פוליטי ותרבותי לעודד פתרונות מניעתיים, שמסתכמים באמירה "אף אחד לא קיבל פרס על כך שהוא מנע אסון לפני שהוא קרא". לדוגמה אם חקיקה סביבתית מונעת מעבר לטכנולוגיה מזהמת, ולכן מאות אנשים לא חולים בסרטן, הם לא יודעים מכך ואין להם תמריץ לעודד את זה. כך גם במצבים של מלחמה במגיפות מדבקות - אם מאמצים של אפידמיולוגיים למנוע מגיפות מסוכנות נושאים פרי, רוב הציבור שהיה עלול להיפגע מזה - לא יודע מכך ולכן לא מעריך אותם (ברמה תרבותית) ולא תומך בחקיקה שיכולה לסייע למאמצים כאלה בעתיד.
ראו גם
- תהליך, תהליך ארוך טווח, תהליך בלתי הפיך
- שמרו את אמריקה יפה - מיקוד תשומת הלב הציבורית בפתרונות קצה כדי לסייע לחברות להתחמק מאחריות
- התיישנות מכוונת - אסטרטגיות של חברות לעודד קניית מוצרים חדשים, תוך כדי היפטרות ממוצרים ישנים יותר ויצירת עוד פסולת
- משבר המוצרים הציבוריים, חברת השפע, מוצר ציבורי
- עקרון הזהירות המקדימה
- קידום בריאות, מניעת פשיעה