הזנב מכשכש בכלב
הזנב מכשכש בכלב הוא ביטוי שפרושו הפיכת הטפל לעיקר או הכוונת מערכת מוסד חברתי או חברה אנושית שלמה לשירות אינטרס של קבוצה קטנה של אנשים. דוגמה נפוצה לכך היא שליטה בהמון על ידי מניפולציות בתקשורת המונים- הפצה של סיפורים חצי נכונים או בדויים ודיכוי של אמיתות אחרות לשם אינטרסים פוליטיים, כלכליים או תרבותיים. דוגמאות אחרות מתקיימות בהקשרים אחרים - כאשר וירוס גורם לגוף מארח לפגוע בעצמו (ולסייע להפצת הווירוס) או כאשר קבוצה קטנה של אנשים משתלטת על ארגון גדול יותר ומסיטה אותו לכיוון אחר. תכופות יש ניצול של היכולת של מוסדות (מוסדות דת, תאגידים, פוליטיקאים, מפלגות, מדינות, גופי תקשורת) להשפיע על היבטים של זהות כדי לעודד דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות שיתאימו לקבוצה הקטנה יותר - לדוגמה עידוד המחשבה שחייבים להילחם במדינה מסויימת בגלל שהיא מאיימת על המדינה שלנו או בגלל שהיא מבצעת פעולות רעות במיוחד.
מקור הדימוי מצוי גם בתרבות העברית בביטוי ארמי שמדבר על "כת של קרדום" או "קרדום של כת". [1][2]
דוגמאות
- יצירת משבר מדיני כדי לשרת אינטרס של פוליטיקאי - הסרט "לכשכש בכלב" שיצא בשנת 1997 מתאר סיפור בדיוני שבו כמה יועצים של נשיא ארצות הברית פונים למפיק סרטים כדי שזה יפיק להם מלחמה דמיונית בין ארצות הברית לאלבניה וכך יצור משבר פוליטי ותקשורתי. הנשיא יבצע מהלכים הירואיים במשבר זה וכך יבחר מחדש. התקשורת ממהרת לאמץ את הסיפור שמגדיל את הרייטינג. התערבות של ה-CIA מובילה לכך ש"המלחמה" נגמרת, אבל נוצר "משבר" חדש לכאורה - חילוצו של חייל אמריקאי ש"נותר בשבי האויב". הסרט הוא סאטירה פוליטית על מלחמות שהמניע להן לא ברור מבחינה מדינית ונועדו לכאורה לשפר את המצב הפוליטי של פוליטיקאים - לדוגמה מלחמת עירק השנייה שבה פלשה ארצות הברית לעיראק, על רקע מעורבות עיראק לכאורה בעידוד טרור הקשור בפיגועי 11 בספטמבר ועל רקע המצאות לכאורה של נשק להשמדה המונית בידי עיראק. דוגמאות אחרות נוגעות להסתבכות ארצות הברית במלחמת ויאטנם, ובפלישה של ארצות הברית לאפגניסטאן.
- הכחשת נזקי העישון - חברות הטבק השתמשו במשך שנים בשילוב של תעמולה, יח"צ, פרסום ומניפולציות מול רופאים, הממשלה, התקשורת, מעשנים והציבור הרחב כדי להסתיר פעולות שונות שלהן, והשלכות של עישון טבק - הסתרת ראיות לכך שעישון טבק הוא ממכר ומניפולציה בניקוטין, עבור בשיווק טבק לבני נוער וכמובן הכחשת נזקים בריאותיים של עישון. עד היום במידה רבה המיקוד בתחום הטבק הוא במעשן יחיד בוגר שכבר מכור לטבק ורוצה להמשיך לעשן - מסגרת סיפור נוחה לחברות הטבק - ולא במאמצים החברתיים של חברות הטבק לשווק טבק לבני נוער כדי ליצור עוד דור של מכורים מעשנים.
- התחום של בריאות הציבור מלא בדוגמאות נוספות שבהן אינטרסים של חברות גדולות מתנגשים עם אינטרסים של הציבור הרחב. החל מהדוגמה הקלאסית של עישון, עבור בהקשרים של זיהום אוויר ועד היבטים של תאונות דרכים, אלכוהול ותזונה מעובדת. החברות מנצלות את כוחן והשפעתן על התקשורת, על התרבות וכן לובי פוליטי כדי להסתיר פעולות מזיקות שהן מקדמות ולהשאיר מערכת שמזיקה לבריאות הציבור אבל מסייעת לרווחיות שלהן.
- תמיכה של גורמים בארצות הברית בדיקטטורים ובזרמים אנטי דמוקרטיים - לדוגמה רפובליקת בננות, תמיכה בשה של איראן, תמיכה בערב הסעודית, תמיכה במוסלמים קיצוניים באפגניסטן, תמיכה בפינושה בצ'ילה ועוד. תמיד התמיכה הזו מוצגת כהכרח בטחוני, מדיני או כלכלי אבל לעיתים קרובות היא משרתת אינטרסים של אליטה קטנה של חברות - לדוגמה תמיכה בכלכלה מוטת נפט ומוטת מכוניות.
- צידוקים לעבדות - בעלי האחוזות העשירים הלבנים שניהלו מטעי ענק באמצעות עבדות של שחורים, היו צריכים ללכד סביבם את הלבנים העניים ואת מעמד הביניים - שלאו דווקא נהנו מהעבדות מבחינה כלכלית.
- הכחשת אקלים - אינטרסים של חברות נפט מתלכדים יחד עם אינטרסים של פוליטיקאים שמרנים, תקשורת שמרנית שמתנגדת למדע וחובבת תאוריות קונספירציה יחד עם תקשורת "מיינסטרים" שהיא בעצם תקשורת בידורית- מודגם בין היתר בסרט "אל תסתכלו למעלה" אינטרסים של חברות נפט יחד עם אינטרסים של פוליטיקאים שמרנים, תקשורת המונים שרודפת אחר רייטינג ומקדשת את תרבות הצריכה