תאוריית קשר

תאוריית קשר או תאוריית קונספירציה (באנגלית: Conspiracy theory) היא הסבר של אירוע או מצב שמערב קונספירציה של גורמים מרושעים או רבי כוח (בדרך כלל ממשלות, תאגידים גדולים, או גורמים עשירים) כאשר קיימים הסברים פשוטים וסבירים יותר. זהו סוג של מיתוס שנותן הסבר שנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. הקונספירציה כמיתוס היא דבר שמגבש קהילות ויוצר הון חברתי פנים קהילתי ויוצר תחושה של "ביחד". רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו תער אוקם). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן תאוריות מדעיות אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן. קיימות קונספירציות מתועדות לרוב כמו הקמה של קרטל או הכחשת נזקי העישון לרוב הן בעלות מאפיינים שונים מתאוריות קונספירציה.

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיים נפגע האמון כלפי מוסדות חברתיים חשובים שאמונים על הספקת מידע אמין כמו הממשלה, האקדמיה, תאגידים או אמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון במשטר טוטליטרי או במסגרת חסיון המוטל על מידע פנימי בתאגיד, תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

לצורך שימור של סוד, דרושה השקעת משאבים. ככל שמדובר בחברה חופשית, כשמספר המעורבים בקונספירציה גדול יותר, הרקע שלם מגוון יותר (מבחינת גיל, מוצא, רקע חברתי) וכלל שהקונספירציה צריכה להישמר לאורך זמן רב יותר - כך יעלה מחיר השימור שלה. להסוות אירוע חד פעמי שבו היו מעורבים מעט אנשים - כמו התנקשות על ידי ארגון מודיעין היא דבר קל יחסית (למרות שגם מקרים כאלה נחשפים מדי פעם) קשה הרבה יותר לשמור סוד לאורך עשרות שנים זמן שבו מעורבים אלפי אנשים.

למרות אופיין השטותי כביכול של תאוריות קונספירציה יש להן משמעות ציבורית תרבותית ופוליטית משמעותית רבה מאד. לדוגמה הרקע למעשי טבח רבים ביהודים הוא אנטישמיות שמבוססת על תאוריות קשר שונות- עלילות דם. תאוריות קונספירציה כמו "היהודים כסכין בגב האומה", סייעו להתחזקות הנאצים בגרמניה של שנות ה-20, ופרוץ מלחמת העולם השנייה והשואה הסתייעה באמונה של היטלר ורבים מאנשיו בקיומו של קשר של היהודים לשלוט בעולם - הפרוטוקולים של זקני ציון. בזמן המלחמה הקרה ניצלו גורמים שונים את הפחד של הציבור האמריקאי מפני עליית הקומוניזם כדי ליזום מקארתיזם או מהלכים צבאיים של ארצות הברית בעולם. רבים מבין אנשי ימין כלכלי ומדיני, ביניהם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ אינם מאמין בהתחממות עולמית ומאמינים בתאוריות קונספירציה לפיה מדובר במזימה של מדעני אקלים - הכחשת אקלים. כמו כן ימנים בעולם המאמינים ב"עליונות לבנה" מפיצים ידיעות ופייק-ניוז הקשורים לתאוריות קונספירציה. [1]

הבדל בין קונספירציה לתאוריית קונספירציה

ערך מורחב – כיצד להבחין בין קונספירציה לתאוריית קונספירציה

חוסר האמינות של תאוריות קונספירציה רבות לא סותר את הקיום של קונספירציות אמיתיות שמתגלות מדי פעם. קונספירציות אלה קשורות בדרך כלל למעשי פשיעה, ניסיונות הפיכה או ניסיונות לרמות את הציבור על ידי תאגידים גדולים במגוון הקשרים, במיוחד על רקע קיום של קרטל, פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה הטיית מחקרים על ידי חברות) או הכחשת זיהום הסתרה של פעילות לא אתית של חברה או ממשלה וכן מזימות של ממשלות חזקות לשנות את המשטר במדינות קטנות יותר.

קונספירציה בהקשר הכלכלי היא דבר נפוץ למדי - עוד בזמנו של אדם סמית הוא טען כי כאשר בעלי הון נפגשים זה עם זה - הם קושרים קשר נגד הציבור. דוגמה ברורה לדבר זה היא הקמתם של "טראסטים" - המכונים כיום קרטל או אוליגופול בזמן הברונים השודדים - דבר שכיום מוגבל על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. לעיתים קל למדי להבחין בקונספירציות על בסיס קשרי הון-שלטון. מקרים נוספים של קשירת קשר כוללים את הרשעתו של דרייפוס בגלל קשר של מספר קצינים צרפתים, וכן פעילות של המאפיה. מבצעים חשאיים של גופי ביון כמו המוסד או ה-CIA לא נחשבים לרוב קונספירציה, כאשר הם מבוצעים לטובת בטחון המדינה ולא למטרה אחרת. לרוב מדובר במבצעים קטנים שבוצעו על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים. דוגמה להסתרה רחבת היקף יותר היא הסתרה מהציבור של פיתוח נשק סודי "פרוייקט מנהטן" (פיתוח הפצצה האטומית הראשונה) ונשקים סודיים אחרים כמו הטנק או המטוס החמקן, עם זאת, מדובר לרוב בדבר שמתגלה תוך מספר שנים. קיימים מקרים שבהם כמה תאגידים מעוותים את האמת - לדוגמה הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק שהצליחו להתל בציבור ולמנוע פעילות נגדן במשך עשרות שנים וממשיכות לפעול כיום תודות להמשך הבלבול שקיים בקרב חלק מהציבור. דוגמה אחרת היא הונאות אסבסט או הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות.

מקרים של קונספירציות אמתיות שנחשפו מראים שהן בדרך כלל שונות באופיין מתאוריות קונספירציה במספר מובנים: אופי המזימה והקושרים, הצעדים שננקטו לשמירת הקונספירציה בסוד, הגופים והאנשים שחושפים את המזימה, הראיות לקיום המזימה ועוד.

אחד המאפיינים המבדילים בין קונספירציות אמיתיות לבין תאוריות קונספירציה היא שבקונספירציה אמיתית שנחשפת, במשך הזמן יותר ויותר ברור תשובות לשאלות עיתונאיות בסיסיות כמו מי?, מתי?, איפה?, למה?, איך? וכו'. לעומת זאת תאוריות קונספירציה הן בדרך כלל עמומות. לדוגמה לא ברור מי בתוך הממשל האמריקאי טרח לבצע זיוף של נחיתה על הירח. או מי בדיוק מרוויח מקיום של תאוריה של עולם עגול (לעומת עולם שטוח) או מתי ואיפה החלו להפיץ תאוריה כזו. תומכי תאוריות קונספירציה מסכימים בדרך כלל על הפרטים הכלליים בלבד, אבל קשה יותר לגבש תיאור מדוייק יותר.

קונספירציות אמיתיות נחשפות בדרך כלל על ידי מדענים או עיתונאים (בדגש על עיתונות חוקרת), החשיפה שלהם מבוצעת בהדרגה על בסיס מסמכים בעלי מקור ברור או מחקרים מדעיים. לעיתים קרובות החשיפה מסתייעת גם בעדויות של עובדים לשעבר. תחזוקה של שקרים וקווי הסברה רחבי הקף דורשת תאום בין הרבה אנשים ולכן כמעט תמיד יש מסמכים פנימיים שמעידים על קיומה. מסמכים אלה נחשפים עם השנים עקב הדלפות או עקב תביעות משפטיות שדורשות חשיפה של מסמכים כאלה. הקונספירציה הולכת ונחשפת ויש ראיות הולכות ומתחזקות לקיומה. לעומת זאת תאוריות קונספירציה בדרך כלל לא נתמכות על ידי מדענים, הראיות לקיום של קשירת קשר לא נחשפות ולא עקביות.

תאוריות קונספירציה מתחזקות בדרך כלל על ידי גרעין של "משוגעים לדבר" (לדוגמה סופר עיתונאי או מדען שמוציא ספר) ולעיתים הן בעצמן מופצות על ידי גורמים בעלי אינטרס כמו חברות נפט שקידמו מחקרים ודוברים בנושא הכחשת אקלים, וסביבן קהל גדול יותר של תומכי התאוריה. לעיתים קרובות חשיפה של קונספירציות אמיתיות לא מבוצעת על ידי קבוצה גדולה של פעילים אלא על ידי קבוצה קטנה בהרבה של עיתונאים חוקרים ו/או מדענים. הכוח העיקרי של המדענים הוא במציאת ראיות שחושפות היבטים טכניים שהקונספירציה מנסה להסתיר (לדוגמה ראיות לכך שסיגריות מזיקות לבריאות או בבחינה מחודשת של מחקרים מהעבר. הכוח המרכזי של עיתונאות חוקרת היא בחשיפה של קשרים בין אנשים ומסודות לתחזוקת הקונספירציות - לדוגמה קשר בין חברות טבק לבין חוקרים, או בין חברות לבין גופי ממשל.

חלק גדול מתאוריות הקונספירציה הן מוטעות. לעיתים קרובות ניתן להסביר בעיות חברה וסביבה עקב מנגנונים "משעממים" יותר וגלויים יותר כמו שחיתות, קשרי הון-שלטון, הטיית מחקרים על ידי חברות, חברות יחסי ציבור והשפעת ההון על העיתונות אשר גורמים לעיוותים שונים ומספקים הסבר טוב יותר מאשר קשירת קשר רחבה וחובקת כל.

תאוריות קשר הן כביכול "נגד הממסד" וחלק מהאמונה והפצה שלהן מתבססת על רגשי עליונות שהן גורמות למאמינים בהן - מול ההמונים שהם כביכול פתאים שמאמינים לכל דבר. למרות זאת הן בדרך כלל מסייעות לשימור של סדר יום שמרני, לבחור במנהיגים מושחתים או טוטליטריים ולמנוע התמודדות מול בעיות אמיתיות. לדוגמה החשש הרב של אנשים מפני חיסונים לא רק גורם לנזקים בריאותיים בגלל חיסונים, הוא גם גורם למיקוד של שיח ותשומת לב בנושא זה במקום בסיכונים בריאותיים גלויים וברורים כמו עישון, תזונה מזיקה, זיהום אוויר וצורות נוספות של זיהום, טרטוגנים או אורח חיים יושבני. ביקורת על חברות התרופות בנושא החיסונים מחמיצה ביקורת מבוססות יותר כמו הארכה מלאכותית של פטנטים, תת השקעה בקידום בריאות והטיית מחקרים על ידי חברות תרופות. מיקוד בהכחשת אקלים דוחה התמודדות עם משבר האקלים ועם השפעות סביבתיות נוספות.

ה"מהפכנות" של תומכי תאוריות קונספירציה רבים בדרך כלל לא קוראת תיגר על מבני כוח גלויים כמו קפיטליזם או הדרך בה בנויים תאגידים רב לאומיים ולרוב לא כרוכה בתיקון חברתי עמוק או בהצעות לצעדי תיקון כמו שביצעה לדוגמה התנועה הפרוגרסיבית אלא ברצון ילדותי ומונע-אגו להוכיח ש"אנחנו צודקים".

התפתחות והפצה של תאוריות קונספירציה

ההסבר העיקרי להופעת תאוריות קשר הוא הניסיון להעניק הסבר בהיר ופשוט לאירוע או לתופעה מסויימת. זאת לעומת מצב שבו ההסבר הוא מורכב, ההסבר לתופעה אינו ידוע או שהוא לא נוח למי שיצר את התאוריה. במקרים אחרים תאוריות קשר נוצרו משום שהן נוחות מבחינה פוליטית למי שיצר והפיץ אותן ומטילות את האשמה על יריב פוליטי. סיבה שלישית לתאוריות קשר הוא קיום של קשר אמיתי של קבוצה מסויימת שנחשף לאיטו על ידי עדויות שונות. לעיתים יש לתאוריות קשר שגויות בסיס אמיתי כלשהו שממנו אפשר להגיע לתאוריה שגויה.

לדוגמה, הטענה שרצח קנדי בוצע על ידי מתנקש בודד יכולה לעורר אי-נחת, הן בקשר לשבריריות החיים של כולנו והן בשל הקלות שבה ניתן לפגוע בנשיא שמסמל את התקווה והחזון הפוליטי של רבים. הסבר כי מדובר במזימה כלשהי יכול להסביר את הסיפור למסגרת של המאבק של הטוב ברע במקום כהסבר סתמי יותר של רצח על ידי אדם תימהוני. תאוריה שאלביס פרסלי חי יכולה לאפשר לאנשים רבים להאמין שהאדם הנערץ עליהם עדיין חי. המיתוס לפיו היהודים והמרקסיסטים בגדו בגרמניה ודבר זה היה הסיבה לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה אפשר לגרמנים לשמור על גאוותם ולמצוא שעיר לעזאזל.

תאוריות קשר פוליטיות מקבלות חיזוק גם מקיומם המוכח של אירועים בהם היה אכן קשר שתיקה סביב מבצעים סודיים וסביב מעשים לא חוקיים שנעשו על ידי גופים שלטוניים או קבוצות חזקות אחרות. מקרים ידועים מסוג זה הם משפט דרייפוס בצרפת, מבצע נורת'וודס ופרשת ווטרגייט בארצות הברית, ופרשת לבון ופרשת איראן-גייט בישראל. במקרים רבים קשה להבדיל בתחילה בין פרשיות אמיתיות לבין תאוריות מומצאות.

תאוריות קשר בהן מעורבות חברות גדולות מקבלות חיזוק מניסיונות הונאה והסתרה, של חברות גדולות שונות - חברות טבק וחברות מזון, חברות תרופות, חברות מכוניות ועוד שמסתירות לא פעם מידע חשוב מקהל הצרכנים או העובדים שלהן - לדוגמה הכחשת נזקי העישון, הכחשת זיהום ועוד.

חלק מתאוריות הקשר מופצות על ידי גורמים שיש להם אינטרס לשמור על קיומו של המיתוס וכן על ידי אנשים מרקע דומה. לדוגמה תאוריות שונות מופצות על ידי אנטישמים וכיום על ידי גורמים מוסלמים. תאוריות רבות המביעות חשד כלפי הממשלה נפוצות יותר בקרב אנשי ימין ליברטרים שנוטים לתמוך בממשלה קטנה. תאוריות המביעות חשד נגד מעשים לא כשרים של תאגידים גדולים נפוצים יותר בקרב אנשי שמאל כלכלי או סביבתנות.

מנגנון פסיכולוגי רב עוצמה של תמיכה בתאוריות קונספירציה הוא אימוץ של דעות שהופכות להיות חלק מהעצמי ומגבשות קהילות. בתחילה אדם שומע תאוריה חדשה על תחום, שהוא לא מכיר, הוא מסתקרן ומתחיל לקרוא. הוא עלול להיסחף לתוך תאוריית הקונספירציה ולקרוא עוד ועוד מידע בנושא - בדרך כלל מידע חד צדדי ולא בהכרח מהימן. כלכלנים התנהגותיים מדברים על אפקט הבעלות ביחס למוצרים - אם השקענו זמן רב במוצר (לדוגמה הרכבת ארון של איקאה) אנחנו ניטה להעריך אותו יותר. באופן דומה אנחנו מעריכים יותר "תאוריה" שהשקענו זמן רב בהבנה שלה, לעומת תאוריות אחרות. כמו כן לעיתים השקעת הזמן הרב בחקר הנושא הפך להיות חלק מהזהות של האדם. המעורבות שלו גדלה עוד יותר על ידי הפצה של התאוריה לאנשים אחרים, כך שהוא מחוייב לה. הפרכה של התאוריה בשלב זה עלולה כבר לפגוע בהערכה העצמית של האדם ובהערכה של אנשים אחרים עליו. מנגנון נוסף שמחזק את התמיכה בתאוריות קונספירציה הוא גיבוש של קהילות שתומכות בנושא ומהדהדות אותו בקבוצות ברשתות חברתיות. קהילות אלה חוזרות שוב על מסרים של התאוריה (בדומה לכתות) וכן בונות הון חברתי מגשר - כך שחברים בקבוצה מקבלים ממנה היבטים של אמפתיה ומפחיתים בעיות של בדידות כמו כן קיום הקונספירציה מעניק תחושה של ייעוד חברתי - מטרה חברתית ש"גדולה מאיתנו" שעבורה כדאי להיאבק.

לעיתים קרובות תאוריות קונספירציה הן גם בעלות אופי של "טובים נגד רעים", "אנחנו נגד הם" וזיהוי הרעים כקבוצה מובחנת שקל לתומכי תאוריית הקונספירציה להתאחד נגדם - לדוגמה תאוריית הקונספירציה של "הקרן החדשה לישראל" מתחברת לטינה של אנשי ימין מדיני נגד אנשי שמאל בישראל. הכחשת אקלים קלה למאמינים בערכים ליברטרים או שמרנים שהם חשדנים (לפחות בהקשרים מסויימים) נגד פעילות ממשלתית ונגד פעילי סביבה. חלק מתאוריות הקונספירציה הן בעלות אופי גזעני או קשורות בגזענות או שנאה נגד קבוצות מסויימות - לדוגמה הכחשת שואה או אמונה של אנשי ימין בפעילים למען פליטים מאפריקה בישראל שמדובר במזימה כדי לחסל את האופי היהודי של המדינה.

פופולריות של תאוריות קונספירציה

מספר חוקרים טוענים כי תאוריות קונספירציה, שהיו בעבר מוגבלות לקהלי שוליים, הפכו לדבר נפוץ בתקשורת המסחרית הפופולרית, דבר שתרם להפיכת קונספירציות לתופעה נפוצה בארצות הברית של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

לפי האנתרופולוגים טוד סנדרס (Todd Sanders) ו-Harry G. West, הראיות מצביעות על כך שאחוז רחב מבין תושבי ארצות הברית, מכל רבדי החברה, נותן אמון בלפחות כמה תאוריות קונספירציה. אמונה בתאוריות קונספירציה הפכה לשדה מחקר עבור סוציולוגים, פסיכולוגים וחוקרי תרבות.

תאוריות קונספירציה נמצאות בצורה נרחבת ברחבי האינטרנט, ברשתות חברתיות, בלוגים וסרטונים ביוטיוב. החוקרים עוד לא יודעים האם האינטרנט הגדיל את התפוצה של תאוריות קונספירציה. מחקרים עקבו אחר הנוכחות והייצוג של תאוריות קונספירציה בתוצאות של מנועי חיפוש והדבר הראה שונות משמעותית בין נושאים שונים.

ככל הנראה קונספירציות נפוצות יותר על רקע משבר האמון בעיתונות, בממשלה, בתאגידים ובאקדמיה. פרשות כמו פרשת ווטרגייט ופרשיות רבות נוספות גורמים לאנשים לא להאמין למידע שהממשלה מפיצה. באופן דומה יש חשד גדל והולך בעיתונות - אם על רקע קשרי הון-שלטון-עיתון ועם על רקע טענה של הימין ש"העיתונות שמאלנית". במקביל העיתונות עצמה נחלשה - הכנסות שלה ירדו ולעיתים קרובות יותר היא נאלצת לסמוך על בעלות של בעלי הון שלא בהכרח מרוויחים מקיום העיתון. דבר זה מייצר עיתונות מוטה. היבט נוסף הוא שגם נחשפים מקרים של הטיית מחקרים על ידי חברות וכך אנשים פחות סומכים על מדענים. דבר זה מייצר הרגשה של "אין על מי לסמוך" ובאווירה כזו פורחות תאוריות קונספירציה. הבעיה היא שקבוצות המפיצות תאוריות קונספירציה הן לעיתים קרובות עוד פחות אמינות ממוסדות אחרים להפצת אמת. הבעיה היסודית בתחום זה היא אמת כמוצר ציבורי והקושי לתחזק אותו עקב התחזקות האידאלים של חברת-שוק שבה יותר ויותר יחסים בין אנשים וכן מוסדות חברתיים הופכים להיות מוטי רווח.

אמונה בקונספירציות וחשיבה טלאולוגית

חשיבה טלאולוגית (Teleology) היא חשיבה כי "לכל דבר יש כוונה". אנשים שמאמינים בדבר זה מאמינים לדוגמה כי תאונה או אירוע שהתרחשו במקרה, התרחשו עקב כוונה נסתרת כלשהי או מטרה.[2] דבר זה הוא אחד הבסיסים לאמונה בבריאתנות. מחקר משנת 2018 מצא כי אנשים רבים שמאמינים בחשיבה תאולוגית מאמינים גם ביתר קלות לתאוריות קונספירציה. החוקרים ניתחו סקרים של שלוש קבוצות. קבוצה של 150 סטודנטים משוויץ, קבוצה של 1,200 צרפתים בוגרים אחרים, וקבוצה של 700 סטודנטים צרפתים ושווייצרים. בכל הסקרים הללו אנשים שאמרו שהם מאמינים בבריאתנות נטו יותר להאמין בתאוריות קונספירציה כמו הזיוף של הנחיתה על הירח, או אמונה בכך שהממשל האמריקאי מעורב בפיגועי 11 בספטמבר. אנשים שנטו להאמין בשני הדברים נטו יותר לתשובות שהעידו על הטיה של חשיבה תאולוגית.

מאפייני תאוריות קשר

בכל תאוריות הקשר יש טענה לשני דברים - א. הקושרים ביצעו פעולה מסויימת. ב. יש להם יכולת להסתיר פעולה זו מפני הציבור (לאורך זמן רב).

לרוב תאוריות הקשר מספר מאפיינים משותפים:

• אישור ההשערה מראש: כמעט בכל תאוריית קשר ישנו בלבול בין השערה להוכחה. כלומר, מונח כי המשוער מוכח מראש. לרוב, תאוריות קשר אינן מנסות להעלות השערה ולהוכיחה או, לחלופין, להפריכה, אלא מניחות באופן סתמי כי ההשערה היא עובדה ואז מנסים להוכיח אותה שוב ושוב.
• קבלת ממצאים תומכים בלבד: מאפיין מובהק של תאוריות קשר הוא נכונות הוגיהן לקבל כמעט כל ממצא התומך בתאוריה, בלי להתחשב במידת אמינותו. כל הממצאים הסותרים את התאוריה, לעומת זאת, נדחים מקדמית, אם משום שהם נחשבים לחלק מהקשר שנרקם להסתיר את העובדות, ואם סתם משום שהם סותרים את התאוריה.
• ממסד סימבולי ואחיד: בלב רוב תאוריות הקשר עומד קושר, שהוא לפעמים גוף רשמי (CIA לדוגמה) או גוף מופשט יותר (היהודים) שכל חבריו פועלים באופן אחיד ועקבי לקידום מטרה אחת. לדוגמה, מונח שכל היהודים שותפים לקשר להשתלט על העולם, או שהממשל האמריקני פועל כגוף אחיד, להסתיר עדויות על נחיתת חייזרים. הנחת הממסד הסימבולי והאחיד מאפשרת לדחות בקלות כל עובדה או טיעון הסותר את תאוריית הקשר באמצעות הטענה שהעובדה או הטענה באים מאנשי הממסד או עושי דברם. במציאות ככל שגוף הוא גודל יותר כך יש בו יותר מאבקי כוח פנימיים והשקפות שונות. בפרשיות קשר אמיתיות נחשף מידע על ידי אנשים בתוך הארגון בתהליך הדרגתי.
• ממסד כל–יכול: בתאוריות קשר מונח כי הממסד הסימבולי (הקושר) הוא כל יכול או בדומה לכך ופעולתו מאופיינת ביעילות גבוהה מאוד ובתיאום מושלם בין מערכותיו. גם ההשפעה שלו על גופי תקשורת שונים נחשבת אבסולוטית על ידי צירוף של הסתרה, הפחדה ושוחד. היות הממסד כל-יכול מאפשרת להסביר מדוע ממצאים או עדויות שנטען שהן קיימות אינן בנמצא. אחת הדוגמאות לכך היא היכולת כביכול של הממשלה האמריקאית להעלים עדויות על חוצנים או היכולת שלה להעלים תוכניות של מנועים יעילים במיוחד. לצד זה יש הנחה כי הממסד מתרשל לפעמים וכי דבר זה מאפשר גילוי של עדויות שהגיעו לידי הציבור. בפרשיות שכן נחשפו לציבור מתברר לעומת זאת כי בפרשיות קשר אמיתיות לארגון יש יכולת מוגבלת להסתיר מסמכים ועדויות. במקרי קשר אמיתיים היכולת לשמור סוד מבוססת בדרך כלל על כך שמספר יודעי הסוד הוא קטן, ובמקרים אחרים יש צורך בצנזורה חזקה כמו הצנזור הצבאי או אמצעים צבאיים אחרים.
• ממסד נטול מצפון: הממסד הסימבולי בתאוריות קשר פועל בלי שיקולים מוסריים וערכיים כלשהם ומטרתו מוגדרת בהיותה הניגוד האנטיפודי לזה של המאמין בתאוריה, בלי שתוכר האפשרות של גוני ביניים, ערפול מוסרי, שיקולים סותרים, וכדומה. למרות שדבר זה אינו סביר במיוחד, ממקרים של מקרי קשר אמיתיים שנחשפו מסתבר כי יש מנגנון של לחץ קבוצתי ונטייה של פרטים לספר לעצמם סיפור לפיו הפעילות שלהם היא סבירה. ראו האמת על באמת לפרטים.
• אנשים מבפנים: בכל תאוריות הקשר מונח כי ישנו ממסד יעיל להפליא, אחיד במטרותיו, עקיב בפעולתו ונטול מצפון. במקביל, מונח כי ישנם אנשים שבזכות תכונה לא מוגדרת הצליחו להשתחרר מהצו המוסדי ולספק עדות 'מבפנים' על מערכת ההסתרה וההשתקה שביסוד הקנוניה. הנחה זו מאפשרת לקבל את עדותם של ה'בוגדים' בממסד באופן פשוט, כעובדות שאין עליהן מחלוקת, לצד המשך דחיית דבריהם של שאר אנשי הממסד.

תאוריות קשר נפוצות

עלילת דם - היהודים רוצחים ילדים לצורך פולחני

הגרסה הנפוצה של סיפור זה הוא שיהודים רוצחים ילדים נוצרים לשם אפיית מצות מדם לחג הפסח. תאוריה זו הייתה נפוצה בעבר בקרב העולם הנוצרי באירופה. זהו הסוג הנפוץ ביותר של "עלילות דם" נגד יהודים. עלילות אלה החלו לפחות משנת 1149 באנגליה, וחזרו במקומות שונים באירופה והביאו למקרים רבים של פוגרומים, מאסרים, הוצאות להורג וגזרות נגד יהודים. עם עליית המודרניזם והחילוניות נחלשה מגמה זו במערב אירופה. עלילות אלה חזרו נמשכו גם במאה ה-19 בחלקים דתיים יותר של העולם כמו מזרח אירופה, יוון, המזרח התיכון וארצות הברית. הנאצים החיו את עלילות הדם לצורכי התעמולה שלהם. העלילות המשיכו גם לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, לדוגמה פוגרום קיילצה בפולין. כיום תאוריות כאלה נפוצות ברחבי העולם הערבי. [3]

עלילות דם מדגימות כיצד סיפור של קונספירציה של יהודים כביכול, יכול להתגלגל במשך כ-1,000 שנה, ובכל פעם ללבוש צורה חדשה. זאת אף שהשלטונות ברוב המקרים התנגדו לעלילות הדם ודחו אותן. עלילות הדם הקודמות שהסתיימו פעמים רבות ברצח של יהודים הן ההוכחה לכאורה לאמיתותה עלילת הדם הנוכחית.

עלילת דם- היהודים מפיצים מחלות במכוון

סוג מיוחד של עלילת דם היא הטענה כי היהודים מרעילים בארות. בשנים 1348–1349 הואשמו יהודי שווייץ בהרעלת בארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". הידע הרפואי בימי הביניים לא נתן מענה לשאלת התפרצותן של מגפות, ולכן יוחסה תופעה זו להרעלה. אירופה נפגעה מגלים אחדים של "המוות השחור", ובפרט נפגעו ערים צפופות. היהודים, שחיו בגטאות סגורים, נחשדו בהרעלה. יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים.

היהודים רוצים להשתלט על העולם

תאוריית קשר זו היא אחת מתאוריות הקשר הנפוצות ביותר בעולם גם היום ונפוצה במיוחד בקרב חוגים אנטישמיים. המסמך המפורסם ביותר בהקשר זה הוא הפרוטוקולים של זקני ציון שהוא המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים. כתב פלסתר מזויף זה היה אחד מהספרים המרכזיים של הנאצים ושימש כצידוק למעשיהם. עד היום גורמים אנטישמים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ונגד מדינת ישראל. כיום, עותקים של הספר מופצים באמצעות מנגנונים ממשלתיים של חלק ממדינות ערב, אף בחינם, ובאמצעות רשת האינטרנט.

בזמן המאה ה-19 נכתבו 24 חיבורים אנטישמיים, עם רעיונות על שליטת היהודים בכלכלה העולמית. הדבר נובע מהשפעה אמיתית שהיו ליהודים עשירים כמו רוטשילד על הכלכלה העולמית. במאה ה-20 קיבצה האוכרנה, המשטרה החשאית שפעלה בשירות הצאר הרוסי, את הסיפורים לספר אחד בן כ-100 עמודים. האוכרנה עיבדה סאטירה שתיארה את מזימותיו של נפוליון השלישי, וייחסה את המזימות ליהודים. הספר פורסם לראשונה בעיתון "זנאמיה" (הדגל), בעריכתו של פאבל א. קרישואן, שנודע כאנטישמי מיליטנטי, בסנט פטרבורג ב-1903.

לפי הפרוטוקולים, התכנסו אבות האומה היהודית, שהיוו אגודת סתרים בשם "זקני ציון", בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לפגישה סודית. בפגישה זו טוו יחדיו מזימה להשתלט על אוצרות העולם ועל הנהגת עמים, בדרך מתוחכמת של השחתה מוסרית בתרבויות מפוארות, ניצול ממון לא שלהם וחרחור מלחמות בין מדינות ידידות, תוך שימוש בבונים החופשיים כזרוע לפעולה בקרב העמים.

אגדת תקיעת הסכין בגב

ערך מורחב – מיתוס תקיעת הסכין בגב

גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני. הגלויה היא מבין המזוהות ביותר עם המיתוס.

אגדת תקיעת הסכין בגב (בגרמנית: Die Dolchstosslegende) הייתה אמונה רווחת ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית, לפיה צבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, אלא הפסיד בגלל הבגידה ו"תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה.

מקור האמונה הזו הוא במפקדי הצבא הגרמני בזמן המלחמה, פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. לצבא הגרמני היה קושי להודות בתבוסה ולכן חיפשו להטיל את האשמה על גורמים אזרחיים וכך בעת מתן עדות בפני ועדת חקירה של הרייכסטאג, הם אמרו כי כניעת גרמניה הייתה בגלל "תקיעת סכין בגב" שביצעו גורמי שמאל (ובמשתמע אף יהודים) ושהצבא הגרמני מעולם לא הובס בקרב. הייתה זאת דרך להסביר את התבוסה במלחמה. במציאות הצבא הגרמני הוא אשר המליץ על כניעה והעדיף שהחרפה תיפול על ראש הסוציאל-דמוקרטים שבלית ברירה הקימו ממשלה חדשה בשנת 1918.

שתי עובדות שעזרו לצבא ליצור את המיתוס הזה היו שגרמניה מעולם לא נכבשה על ידי גורמים זרים וכן שמדינות ההסכמה דרשו לנהל את המשא ומתן רק עם גורמים ממשלתיים ולא עם הצבא, דבר שסייע בפני הצבא והגנרלים אפשרות לברוח מאחריותם להסכמים. הממשל החדש תרם גם הוא לטיפוח המיתוס. כאשר פרידריך אברט קיבל מצעד של תשעה גדודי משמר בשער בראנדנבורג בברלין אמר "בשמחה מקבלים אנו את פניכם בשובכם למולדת; שום אויב לא ניצח אתכם!" (10 בדצמבר 1918).

רוב העם הגרמני קיבל מיתוס זה כעובדה, והאשמת היהודים והמרקסיסטים בתבוסה הפכה לנוהג רווח. בנוסף, אמונה זו היוותה בסיס נוח ושירתה היבטים פסיכולוגיים בחברה הגרמנית, שכן כוחות רבי עוצמה בגרמניה מתקופת גרמניה הווילהלמינית נשארו, כמו למשל הרצון להתפשטות טריטוריאלית והשאיפות הצבאיות והמיליטריסטיות. מפלגות הימין הקיצוני הפולקי עשו שימוש נרחב בביטוי זה. תאוריית קונספירציה זו הייתה אחד הגורמים שסייעו להקמת המפלגה הנאצית והתבססותה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

ברית חיילי החזית היהודים הייתה ארגון יהודי גרמני של חיילים משוחררים שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שהוקמה בראשיתה של רפובליקת ויימאר. הברית נוסדה בפברואר 1919, ופעלה לקידום שתי מטרות: להילחם בגל האנטישמיות שהרים את ראשו בגרמניה, ובמיוחד בטענה של אגדת תקיעת הסכין בגב, ולהוות ארגון אשר ייאגד את ותיקי הקרבות היהודיים, בדומה לארגונים אחרים של ותיקי המלחמה שקמו בגרמניה לאחר סיומה. בשיאהּ מנתה הברית בין 30–40 אלף חברים ב-360 סניפים, והוציאה עיתון בשם "המגן" (Der Schild) היא הפיצה בין היתר כרוזים שהזכירו כי 12,000 יהודים מתו כלוחמים למען גרמניה בקרבות מלחמת העולם הראשונה. אולם פעילות זו לא הצליחה להדוף את האנטישמיות. [4]

לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 זכתה אגדת "הסכין בגב" לאישור ממשלתי רשמי כשהפכה לחלק מההיסטוריה המקובלת שנלמדה בבתי הספר הגרמניים.

הנחיתה על הירח בוימה על ידי נאס"א

לפי התאוריה נאס"א רצתה לספק יוקרה לארצות הברית על פני ברית המועצות, וכן להסב את תשומת הלב של האזרחים שם ממלחמת ויאטנם. מטעמים של קושי טכני ו/או חסכון בכסף הצילומים של הנחיתה על הירח בוצעו כביכול באולפן או בשטח מדברי כלשהו. הצילומים של הנחיתה על הירח מוכיחים כביכול שהנחיתה בוצעה למעשה באולפן - לדוגמה לא רואים כוכבים, הדגל מתנפנף, צללים בזווית לא הגיונית וכד'.

בתגובה לטענות אלה הוצעו הסברים שונים. לדוגמה לא רואים כוכבים בגלל שהאור היה רב מידי ומיקוד הצילום לא מתאים לתפיסה שלהם, הדגל התנפנף במהלך תקיעת מוט הדגל בקרקע ובשל העדר אטמוספירה המשיך להתנפנף, תנאי התאורה בירח מושפעים מאור השמש ומהחזרי אור מכדור הארץ וממכתשים סמוכים ודבר זה יוצר מקורות אור שונים, כך צללים יכולים לראות בזווית מוזרה, בדומה לכך שרואים צללים בזוויות שונות ליד גדר בלילה. הסלעים שהובאו מהירח שונים מהסלעים מכדור הארץ ודומים לסלעים שהובאו על ידי ברית המועצות על ידי חלליות לא מאויישות.[5]

הממשל האמריקאי מסתיר קשר עם חוצנים

אחת מתאוריות הקשר הנפוצות ביותר בעולם. הדבר מובא על רקע תצפיות כביכול בעצמים לא מזוהים מעופפים ועל רקע סרטים שונים בארצות הברית שתארו את הנושא. כמו כן הדבר בא על רקע מקרים של כלי טייס ניסויים שהממשלה לא ששה לחשוף וכן תופעות מטאורולוגיות שונות. אחד המאפיינים של תצפיות בעב"מים היא שהיא תלויה במקום ובזמן - היא נפוצה הרבה יותר בארצות הברית וכן בתקופות של שנות ה-50–70 מאשר בתקופות ובמקומות אחרים. לא ברור מדוע שלל מכשירים אחרים בעולם - כמו אמצעי מכ"מ, זיהוי פליטת חום, קרינה אלקטרו-מגנטית, מצלמות, משקפות וטלסקופים לא הצליחו לקלוט חוצנים בצורה ברורה יותר.

התנגדות לחיסונים

ערך מורחב – התנגדות לחיסונים

הביקורת המתועדת על חברות התרופות הובילה להתפתחות תאוריות קונספירציה עליהן, כאשר הבולטת ביותר מתוכן היא התנגדות לחיסונים. בחיסונים יש היבט של מוצר ציבורי - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" (נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין אוטיזם ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר.

הפרק החמישי של הספר להיות רופא בעידן הבערות מרצון של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.

גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6,000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. . בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007–2008 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2012-2011, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. [6]

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים המופצות לעיתים קרובות על ידי תאוריות קונספירציה. כולל עמותת "מדעת".

לא רק שהתנגדות לחיסונים גוררת נזקים בריאותיים בתחומים של היפגעות ממחלות מיותרות, היא גם גורמת למיקוד תשומת לב בתחום זה ובכך עושה אפקט של הצפת מידע וזיהום מידע - הקשב של הציבור הוא מוגבל, וביקורת קונספירטיבית כזו על חברות התרופות מאפילה לעיתים קרובות על גורמי סיכון בריאותי מבוססים הרבה יותר כמו טרטוגנים, חומרים מסרטנים, שיווק טבק לבני נוער, שיווק מזון מזיק לבני נוער ובכלל (כלכלת השמנה), השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, זיהום במזון ואי מניעה של תאונות דרכים (חזון אפס). נזק דומה ונוסף שנגרם הוא הסטת הקשב מביקורת מבוססת יותר על חברות התרופות עצמן בהקשרים אחרים וביקורת על המחקר המדעי-רפואי- כמו הארכה לא מוצדקת של פטנטים, קשרים והשפעה של חברות תרופות על רופאים, השפעה חברות תרופות על מחקרים רפואיים, התמכרות לאופיואידים צורך בפיקוח הדוק יותר על מחקרים, קידום נתונים פתוחים ועוד.

רציחות ו/או מוות של אנשים מפורסמים

• אברהם לינקולן נרצח על ידי גוף מאורגן כלשהו.
• רצח קנדי בוצע על ידי המאפיה/CIA
• אלביס פרסלי לא מת
• פול מקרתני מת בתאונה אבל מותו הוסתר על ידי כפיל.
• הנסיכה דיאנה נרצחה על ידי סוכנות ביון.

תאוריות קונספירציה נוספות

• הכחשת אקלים - כדור הארץ לא מתחמם, ואם הוא מתחמם זה לא בגלל בני אדם, ואם הוא כן מתחמם על ידי בני אדם אי אפשר לעשות שום דבר או שלא כדאי לעשות שום דבר. מדעני אקלים קושרים קשר עם ממשלות כדי להפחיד לשווא אנשים ולקבל מענקי מחקר.
• פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית נוצרו על ידי ו/או בעידוד סוכנויות חשאיות של ארצות הברית.
• הונאת הפלואוריד - כדי להיפטר מפסולת אלומיניום גרמו לאנשים לחשוב שהפלרת מים היא דבר חשוב לחשיבות בריאות השן והוסיפו את החומר למים.
• חיסונים גורמים לאוטיזם אחת הסברות הנפוצות בציבור היא שאוטיזם נגרם בשל חיסונים. הסיבה לכך היא מחקר שפורסם בעבר אבל בהמשך נתברר כהונאה - מחקרים דומים שנעשו לא הצליחו לשחזר את המחקר ובהמשך נתברר שהחוקר זייף את הנתונים. עם זאת הדבר הפך לתאוריית קונספירציה נפוצה בקרב תנועת ההתנגדות לחיסונים.
• העולם הוא שטוח - אמונה כי כדור הארץ אינו כדור אלא פלטה שטוחה.
• סדר עולמי חדש - מגוון גדול של אגודות סתרים שמנסות לשנות את העולם, ביניהם האילומינטי, הבונים החופשיים, זקני ציון ועוד.
• אילומינטי - אחת מאגודות הסתרים שמנסה לשלוט בעולם.
• הבונים החופשיים
• קוניספרציית הלטאות - חייזרים דמויי לטאות שדומות לבני אדם השתלטו כבר על מוקדי הכוח בעולם והם מכתיבים מה יקרה.

תאוריות קונספירציה בישראל

• חטיפת ילדי תימן - לאחר הקמת המדינה ותחילת העלייה, אשכנזים חטפו ילדים תימנים (בעיקר כאלה שנמסרו לאישפוז) והעבירו אותם לאימוץ. יסוד הפרשה בסוגיה אמיתית שהתרחשה בתחילת ימי המדינה של ילדים רבים (ואף מבוגרים) שאבדו למשפחות עולים (רובם מתימן אבל גם ממשפחות אחרות ממדינות מזרחיות ואף משפחות אשכנזיות שעלו עוד לפני כן). חלק גדול מהמקרים של העלמות נבע עקב הבלבול וקשיים לוגיסטיים רבים שהיו באותה תקופה במערכות הקליטה והרפואה בישראל ועל רקע תחלואה ומוות של רבים מהילדים וחוסר תקשורת ואף ניכור של צוותי הרפואה והקליטה. כל זאת על רקע קליטה של גל עליה גדול שהמדינה לא הייתה ערוכה לקלוט אבל קלטה בלית ברירה מחשש לחיי העולים.
• יצחק רבין נרצח על ידי השב"כ - תאוריה נפוצה על ידי גורמים בימין הקיצוני הישראלי.
• הקרן החדשה לישראל - ארגונים רבים בשמאל הישראלי פועלים בצורה צינית כדי להרוס את המדינה, הסיבה לכך היא תרומות מצד גורמים אנטישמיים. ארגון שמקבל תרומות מהקרן החדשה לישראל הוא ארגון פסול. מאבק חברתי שבו יש ארגון שמקבל סיוע מהקרן החדשה הוא מאבק שנועד לפגוע בישראל.

מקרים מוכחים של קשירת קשר

ערך מורחב – קונספירציה

ישנם מקרים היסטוריים בהם סוד של קושרי קשר או של סוכנות ממשלתית אכן התקיים. בין היתר הדבר כולל את:

• פרשת דרייפוס - הרשעתו של אלפרד דרייפוס, קצין תותחנים יהודי בדרגת סרן, באשמת ריגול לטובת גרמניה בשנת 1895. הדבר בוצע במשפט בדלתיים סגורות על סמך מסמכים מזוייפים. עם הזמן התרבו הקולות לבצע משפט חוזר ונוצר משבר פוליטי בחברה הצרפתית כאשר מצד אחד נמצא השמאל הצרפתי ובצד השני הימין, כולל אנטישמים וכן אנשי צבא שחששו לפגיעה בממסד. בשנת 1899 עם התפתחות המשבר לכדי הפלת הממשלה, נערך משפט חוזר בו דרייפוס הואשם שוב, אך זכה לחנינה מידי הנשיא, רק ב-1906 זוכה דרייפוס מכל אשמה.
• ניסיון הפיכה פאשיסטי בארצות הברית בשנות ה-30. מה שידוע בשם The Business Plot מורכב מעדות של גנרל Smedley Butler אודות אנשי עסקים שפנו אליו כדי שיסייע להם להפיל את משטרו של פרנקלין רוזוולט. לא ברור האם הייתה פניה כזו ברצינות, וגם אם יש בדבר יסוד של אמת, הרוב מסכימים כי זו הייתה תוכנית ללא בסיס של ממש. [7]
• פרוייקט מנהטן - פרוייקט ענק של ממשלת ארצות הברית במסגרת מלחמת העולם השנייה, שכלל אלפי עובדים שעבדו בחשאיות רבה בעשרות מפעלים לשם ייצור הפצצה האטומית הראשונה. חלקם הגדול של העובדים לא היה מודע למטרת המבצע, שהייתה ידועה רק למספר מצומצם של מדענים ואנשי צבא. הפרויקט הוסתר בקפידה רבה על ידי הממשלה, אך למשך זמן מוגבל.
• המאפיה בארצות הברית - בעוד קיומה של המאפיה היה דבר ידוע, לא הייתה ידוע ההיקף שלה, השליטה שלה בעסקים חוקיים והקשרים ל-CIA ולאנשי עסקים.
• ניסיונות הקשר לרציחתו של היטלר - בוצעו מספר ניסיונות לרצח היטלר כאשר הרציני שבהם כלל אנשי צבא ואצולה שפוצצו פצצה במפקדה של היטלר וגרמו לפציעתו.
• הונאות אסבסט - בין 1930 לבין 1960 יצרני אסבסט ניסו ככל יכולתם להסתיר את הקשר בין אסבסט לבין סרטן ומחלות שונות. עובדים וצרכנים תבעו את המפעלים על פגיעה בבריאות אבל רק בשנות ה-60 הצליחו אפידמיולוגים להוכיח את הקשר. רק בשנת 1979 קבע שופט Judge John A. MacKenzie כי יצרנים שהשתמשו באסבסט כולל בעבודה במספנות, הסתירו את הסכנה מפני פועלים. [8] מספר חברות פשטו רגל בגלל תביעות של עובדים לפיצויים. נזקי הבריאות נמשכים לפעמים גם במהלך המאה ה-21.
• ניסוי העגבת בטסקיגי - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972, בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [9]
• פרשת ווטרגייט - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972–1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [10]
• תעשיית הסיגריות והכחשת נזקי העישון - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על נזקים בריאותיים של סיגריות, וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, הטיית מחקרים, הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור והפצת דיסאינפורמציה, במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכן התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור. ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט. לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור". בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע רגולציה על הגבלות שימוש בטבק. [11]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים במזימה מורכבת שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו-low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר. התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק בפשע מאורגן וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער. "כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO."
• הטעיית נתוני רישום של זיהום אוויר על ידי חברות מכוניות פולקסווגן וחברות מכוניות אחרות הכניסו רכיב מיוחד שנועד להפחית את פליטת הגזים הרעילים בזמן ביצוע מבדקים של זיהום אוויר מתחבורה. הדבר נחשף בשנת 2015 וגרר תביעות שונות מצד צרכנים ורגולטורים.

מדוגמאות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:

• מדובר במבצע צבאי סודי ביותר שיש לו חשיבות לאומית - כמו פרוייקט מנהטן וכן מבצעים צבאיים רבים אחרים שנשמרו בסוד. עם זאת מדובר בתקופה מוגבלת של סוד שנשמר במשך כמה עשרות שנים.
• מבצע של סוכנות מודיעין או של יחידת צבא עילית כלשהי - מבצעים שמעצם טיבם מעורבים בהם כמות קטנה מאוד של אנשים שיש להם אינטרס, גיבוי והכשרה לשמור על הסוד כמיטב יכולתם. בדרך כלל מדובר באירוע נקודתי (כמו התנקשות או פריצה). למרות זאת מתרחשות מידי פעם תאונות ומבצעים סודיים של ארגונים כמו המוסד או ה-CIA נחשפים לציבור.
• מבצע רחב היקף של חברות מסחריות גדולות עם קשרים בממשלה, באקדמיה ובעיתונות. בכל מקרה הנושא במחלוקת אינו נותר בלתי ידוע אלא נתון לוויכוח ציבורי. קשירת הקשר היא בדרך כלל פחות נוגעת לניסיון להסתיר את הטענה במחלוקת אלא לערער את עמדות הצד השני על ידי היבטים כמו הטיית מחקרים או ספינים בתקשורת.
• מבצע של קבוצה קטנה של קושרים "פרטיים" שיש להם מטרה ממוקדת כמו התנקשות פוליטית, או קידום הפיכה. פרשיות כאלה עלולות לא להתגלות לעולם בגלל הדגש על סודיות ובגלל האינטרס הפרטי של כל החברים לשמור על הסוד.
• ניסיון כיסוי על פשלה, תאונה ופרשיות ריגול של אנשי צבא או ארגון חשאי- לדוגמה פרשת דרייפוס, פרשת קו 300, פרשת "עסק הביש" וכו'.
• קונספירציה של קבוצת פשע - כמו ארגוני מאפיה - פשע מאורגן וכן מזימות של פושעים קטנים יותר - דבר שמעצם טיבו דורש חשאיות מול המשטרה והחברה כולה.
• קבוצה קטנה של אנשי עסקים שמנסים לשמור להגדיל את הרווחים שלהם מול הציבור. אם בניסיון לגבש קרטל ואם בניסיון למנוע מהציבור לדעת על סכנה במוצרים שלהם.

אחד המאפיינים של חלק מתאוריות קונספירציה מוטעות הוא שמדובר כביכול בשיתוף פעולה בין מאות ואלפי אנשים למשך זמן רב, תוך שיתוף פעולה מלא ותאום בין כולם. ניתן לראות שדבר זה אינו אופייני לפרשיות אמיתיות שנחשפו שבהן הדבר כלל קבוצה קטנה של אנשים או מאמץ אדיר של סוכנות ביון, או של רשויות הצבא או של חברות מסחריות חזקות בניסיון להסתיר את הפעילות (שנחשפה בסופו של דבר).

דבר נוסף שמבדיל תאוריות קונספירציה מקונספירציות אמיתיות הוא התפקיד השונה בו ממלאים בקונספירציה או בהפרכתה מדענים, עיתונאים, ארגונים חברתיים ופוליטיקאים. בדרך כלל מידע על פגיעה בציבור על ידי גורם מסחרי או ממשלתי כלשהו נחשפו על ידי מדענים ו/או תחקירנים של עיתונות ממוסדת. בעוד שקיימים מדענים שיכולים לשתף פעולה עם קונספירציות (לדוגמה בתחום הטבק) בדרך כלל התפקיד המשמעותי יותר שהם ממלאים הוא בחשיפת אי דיוקים הנוגעים לפרשה. כאשר יש קונספירציה אמיתית ניתן לראות מדענים משני הצדדים, ובדרך כלל הדיון בקרב המדענים הוא מדוייק הרבה יותר מאשר הדיון הציבורי בקרב מוסדות חברתיים אחרים. עיתונים עשויים להפריך תאוריות קונספירציה לא נכונות, לחשוף קונספירציות נכונות או לקחת חלק בבלבול הציבור. בדומה למדענים אחת הדרכים להבנת אמינות העיתונות היא הקפדה על מקורות, עריכה מדעית, ואפשרות להזים או לאשש את הטענות של העיתון.

דמויות בולטות בשיח הקונספירטיבי

• דייויד אייק
• אלכס ג'ונס - שדרן רדיו פופולרי בחוגי הימין הקיצוני בארצות הברית. מפיץ תאוריות קונספירציה כמו זה ש-פיגועי התאומים בוצעו על ידי גורמי מודיעין של ארצות הברית, הנחיתה על הירח בוימה, התנגדות לחיסונים ועוד. הוא גם סייע להפצה של פיצה גייט וטען כי שני פיגועי ירי המוני שהתרחשו בבתי ספר בארצות הברית בוימו, מדובר היה בשחקני אסונות שלא באמת נפגעו, וכי הדבר נועד לשם התנגדות לנשק בארצות הברית. לגונס ולאתר שלו "אינפו-וורס" יש מיליוני עוקבים בארצות הברית. הוא גם זכה להתייחסות אוהדת מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפרשת פיצה גייט ובנושא הכחשת פיגועי הירי ההמוני הוגשו נגדו תביעות דיבה. בפיצה גייט הוא נאלץ להודות שמדובר בטענות לא נכונות. תביעת הדיבה בנושא הירי עדיין מתנהלת, ג'ונס הודה בינתיים שלא מדובר בשחקנים וטען כי הוא נהג באופן דומה לחולה נפש, בגלל השפעה של "חשיבת יחד".
• גריפין

השפעות של תאוריות קונספירציה

ייתכנו מספר נזקים מתאוריות קונספירציה. נזק אחד הוא תמיכה בתאוריות קיצוניות ובתורות שנאה שנעזרות לעיתים קרובות בתאוריות קונספירציה. דוגמה לכך הם עלילות הדם, שסייעה להרג אלפי יהודים במשך מאות שנים. דוגמה נוספת הן הסיפור של יהודים כסכין בגב האומה כהסבר להפסד של גרמניה במלחמת העולם הראשונה – דבר שסייע לעליית קבוצות אנטישמיות בגרמניה של שנות ה-20 ולעליית הנאצים לשלטון בגרמניה. דוגמה שלישית היא הפרוטוקולים של זקני ציון שסייעה גם כן לעליית הנאצים וכן לשואה ומסייעת עד היום לאנטישמיות. דוגמה נוספת נפוצה בקרב מכחישי שואה שחלקם טוענים כי השואה היא קונספירציה של יהודים.

דוגמה נוספת לנזק מתאוריות קונספירציה היא כאשר נדרשת החלטה כללית הנוגעת למניעת נזקים אקולוגיים לכדור הארץ. דוגמה לכך היא תאוריות הקונספירציה הנלוות להכחשת אקלים לפיהן מדענים מושחתים ממציאים את ההתחממות העולמית כדי לזכות במענקי מחקר.

דוגמה נוספת לנזק מתאוריות קונספירציה היא נזק מהפצת מידע בריאותי או רפואי לא מדוייק – כאשר דוגמה בולטת לדבר זה היא הכחשת חיסונים. דבר זה עלול לגרום לאנשים לסכן את בריאותם או בריאות משפחתם.

נזק נוסף מתאוריות קונספירציה הוא פגיעה באמון במוסדות ציבור – כמו עיתונות, ממשלה, עסקים וכו'. אמנם יש סיבות טובות לחשוד במוסדות חברתיים שונים, ולקיים פיקוח ציבורי עליהם, אבל רצוי שחשד כזה יהיה מבוסס על ראיות אמיתיות ולא על תאוריות לא נכונות.

תאוריות קונספירציה נגד מוסד כלשהו – נניח חברת תרופות וחיסונים – עלולה לגרום להסטת תשומת הלב מביקורות אחרות מבוססות יותר – לדוגמה התמכרות למשככי כאבים. התמקדות בפרשיות של פגיעה בילדים מחיסונים או, שיש להן פן סקסי ומושך מבחינה תקשורתית עלולות לכסות פרשיות רלוונטיות ומבוססות אחרות כמו המשך פגיעה בילדים בתאונות דרכים עקב אי קידום של איזורי מיתון תנועה, זיהום, שיווק טבק לבני נוער ותזונה לא בריאה.

בשנת 2019 פורסם מסמך של ה-FBI לפיו תיאוריות הקונספירציה קיצוניות המופצות באינטרנט עלולות להוות איום טרור פנימי. זאת לאחר מספר מקרים של אירועים אלימים שהתבצעו על ידי מאמיני התיאוריות הללו. המסמך מציין במפורש את QAnon – תיאורית קונספירציה לפיו ה-DEEP STATE פועל להדחת הנשיא טראמפ ולפגיעה בתומכיו, ואת ופיצה-גייט, התאוריה לפי רשת פדופילים הכוללת אנשים המקורבים להילרי קלינטון הפעילו ממרתף בפיצריה בוושינגטון (למרות שאין בפיצריה מרתף). פרשה זו כלל שנסע לשם במיוחד עם נשק כדי לשחרר את הילדים החטופים, ואף ירה בו אך לא פגע באיש, והסגיר עצמו למשטרה.

חברות כמו פייסבוק נלחמות בדפים המפיצים תכני שנאה ו"עליונות לבנה" שמפרים את מדיניות החברה ונעזרים בתאוריות קונספירציה כמו פעיל הימין Alex Jones‏.[12] המהלך של פייסבוק זכה לביקורת מימין כאשר דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, הביע ביקורת על המהלך וציין כי יעקוב אחריו.[13] פייסבוק גם הודיעה בשנת 2019 כי תצמצם חסימה של תכנים של מתנגדי חיסונים.[14] יחד עם זאת ישנה ביקורת על פייסבוק כי המהלכים שהיא עושה אינם מספקים וההצלחה שלה בחסימת תוכן לא ראוי היא חלקית. [15] [16]

ראו גם

• קונספירציה
• דיסאינפורמציה
• ספין תקשורתי
• תעמולה
• השיטה המדעית, הכחשת מדע
• אמון, אמת כמוצר ציבורי
• רציונליזם
• בורות רציונלית
• מיתוס
• דה לגיטימציה
• תודעה כוזבת
• קו אינטל פרו
• מבצעים חשאיים
• תככים פוליטיים
• אדוארד ברנייז
• קשרי הון-שלטון

קישורים חיצוניים

• תאוריית קשר בוויקיפדיה האנגלית
• רשימה של תאוריית קונספירציה נפוצות.
• תאוריית קשר בוויקיפדיה העברית
• מכסחי המיתוסים תוכנית טלוויזיה של ערוץ "דיסקברי"
• 33 קונספירציות שהוכחו כנכונות
• יעקב עיון, אנשים בשחור?, באתר e-mago
• עפרי אילני, שלטון נסיך האופל - על תאוריות קונספירציה ברשת האינטרנט הישראלית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
• אלי אשד, הקשר הישראלי מזימות וקונספירציות בתולדות ישראל
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עידו הרטוגזון, האמת!!! כנסו: המדריך לשימוש בקונספירציות, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2008
• שאול אדר, מה גילה דיוויד ארונוביץ' בחקירתו אחר תאוריות הקונספירציה הבולטות של המאה ה-20?, באתר הארץ, 18 במרץ 2010
• לטאות מהחלל ועד אלוהים הערס הסקפטי - הרצאה 2017
• מייקל שרמר, הפרנויה חודרת עמוק - מדוע אנשים מאמינים בקונספירציות?, הידען
• קולו של הספקן - קונספירציות סותרות, סיינטיפיק אמריקן ישראל, 3 בדצמבר 2012
• אורי פסובסקי, אמת זה ללוזרים: הבית הלבן לא לבן?, כלכליסט, 18.11.2016
• הפסאודו-מדע משתלט על המדיה החברתית באמצעות חדשות כזב ומסכן את כולנו, הידען, 4 באוגוסט 2019
• ד"ר עידו הרטוגזון, על הבעיה עם קונספירציות; כמה סיבות לחשוב שנית לפני שמאמצים תיאוריית קונספירציה, העין השביעית, 21.5.2020

אתרי תאוריות קונספירציות

• קונספיל - אתר קונספירציות
• אמת אחרת - אתר קונספירציות