עקומת קוזנץ הסביבתית

עקומת קוזנץ הסביבתית (באנגלית: Environmental Kuznets curve) היא תאוריה לפיה הפרעות סביבתיות רבות כמו זיהום אוויר או זיהום מים, מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית לצמיחה כלכלית. הטענה היא כי בתחילת התהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן לבעיות סביבה, ודבר זה גורר הקמה של תעשיה מזהמת. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו רעב מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של סביבה נקייה, דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את הכסף וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין זיהום.

יחס זה נכון במיוחד עבור זיהום אוויר ומזהמים, כמו תחמוצות חנקן, או תחמוצות גופרית, אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור הפרעות סביבתיות אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה גזי חממה) או עבור הפרעות סביבתיות באופן כללי.

עקומת קוזנץ הסביבתית ומשוואת I=PAT

הטיעון המרכזי של עקומת קוזנץ הסביבתי הוא ששמירה על הסביבה היא בגדר מותרות. אומות עניות יותר הן בעלות פחות אפשרות לשמור על הסביבה כי הן עסוקות יותר במאבק הקיום. בתחילה אומות אלה צומחות במהירות תוך התעלמות מהמחיר שהדבר גובה מהסביבה. כאשר האומות הופכות לעשירות יותר יש להן יותר אפשרות להשקיע בטכנולוגיות להגנה על הסביבה, והאזרחים והצרכנים שלהם הם בעלי מודעות גבוהה יותר להשפעה של זיהום ובעיות אחרות על איכות חייהם והם דורשים רגולציה טובה יותר, צורכים מוצרים ירוקים יותר ומשקיעים בחברות בעלות אחריות סביבתית גבוהה יותר.

הכלכלן האקולוגי טים ג'קסון מבקר את הרעיון של דה קפלינג על ידי שימוש במשוואת I=PAT, ביקורת זו נכונה גם ביחס לעקומת קוזנץ הסביבתית. ג'קסון טוען כי ניתן לפרק השפעה סביבתית כלשהי כמו פליטה של גזי חממה, פליטה של זיהום, צריכת משאבים מתכלים וכו' לשלושה מרכיבים: P - גודל האוכלוסייה, A הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה), T "טכנולוגיה" - במובן של כמה השפעה נוצרת באופן ממוצע עבור צריכה של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של תוצר מקומי גולמי (ביחידות של השפעה סביבתית כלשהי לכל דולר).

הטיעון של עקומת קוזנץ מתרכז בעיקר בנושאים הנוגעים לחלקה של הטכנולוגיה במשוואה. כלומר הקטנת T - לדוגמה אזרחים עשירים יותר יכולים לקנות מכוניות חסכוניות יותר בדלק, ולקנות מכוניות בעלות מנועים פחות מזהמים. הבעיה בכך היא שכדי לקבל ירידה כוללת בהשפעה הסביבתית יש צורך בכך שכל המשוואה P*A*T תרד. כלומר שאם P ו-A עולים, הירידה ברכיב -T תהיה מספיק חזקה כדי לנטרל עליה זו.

גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות במיכון חקלאי ובחקלאות תעשייתית), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז המהפכה התעשייתית היה גידול אוכלוסין בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של מעבר דמוגרפי, בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים התמחות כלכלית רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי והתייצבות האוכלוסייה, כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.

לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר - שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר גידול סיגמואידי) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A ו-P ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות בגידול מעריכי.

דרכים לבחינת עקומת קוזנץ

הן עקומת קוזנץ המקורית והן עקומת קוזנץ הסביבתית מתייחסות לשינוי על פני זמן שמתרחש במדינה אחת. הדרך הנכונה ביותר לבדוק השערות אלה היא לבחון את הגידול בצמיחה הכלכלית במדינה מסויימת לאורך שנים ולבחון מה התרחש באותה מדינה ביחס למדד סביבתי מסויים. עם זאת גם דרך זו סובלת מבעיה והיא היכולת לייבא מוצרים ממדינות אחרות ובכך לגרום לייצוא של זיהום והשפעות סביבתיות אחרות למדינה זו. לכן עקומת קוזנץ מתאימה יותר לבחינה עבור מוצרים ושירותים מקומיים שרוב ההשפעה הסביבתית שלהם (במסגרת ניתוח מחזור חיים) מתרחשת באותה מדינה. אפשרות אחרת היא לבחון טביעת רגל אקולוגית או ניתוח מחזור חיים המשוייך למדינה מסויימת על פני זמן - אם כי נתונים לגבי דבר זה הם דבר נדיר הרבה יותר לעומת צריכה או השפעה מקומית.

קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.

דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארצות הברית למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.

עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות

להלן בחינה של עקומת קוזנץ ביחס למספר השפעות סביבתיות. בחלקן קשה להבחין בקיום של עקומת קוזנץ. דבר זה לא בהכרח סותר את התאוריה, שכן הסקאלה של עקומת קוזנץ עשוי להשתנות עבור בעיות סביבה שונות. לדוגמה ייתכן שצריכת אנרגיה מתחדשת והקטנת השפעות של צריכת אנרגיה מדלק מחצבי תהיה בעלת עקומת קוזנץ בטווח של מאות שנים.

עם זאת כמה בעיות סביבה כמו הכחדת מינים, אובדן של מגוון גנטי או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא בלתי הפיך. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של מערכות אקולוגיות. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר (אם בכלל) את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול בתוצר המקומי הגולמי. כלומר ייתכן שעקומת קוזנץ סביבתית תהיה נכונה בתאוריה אבל התיקון שלה יהיה מעט מיד מאוחר מידי מכדי להשפיע על בעיות קיימות.

יש לשים לב שעקומת קוזנץ סביבתית מתייחסת למשתני זרם - לדוגמה כמות הטונות של פחמן דו חמצני שנפלטת בכל שנה על ידי תושבי ארצות הברית, אבל חלק מההשפעות הסביבתיות הם תהליכים שיש להם חשל - כלומר מצב המערכת תלוי לא רק בקיום של זרם נוכחי של קלט, אלא גם בהיסטוריה של הקלטים ובמצב המאגרים של המערכת. לדוגמה התחממות עולמית עלולה לצאת מכלל שליטה עקב תהליך בלתי הפיך כמו המסת המתאן בביצות קפואות בסיביר, כך שגם אם קצב פליטת הפחמן הדו חמצני ירד, הדבר לא ישנה לגבי תהליך זה.

עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית

 
טביעת הרגל האקולוגית (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת גידול אוכלוסיית ישראל.

השימוש באנרגיה, בקרקע לחקלאות, ובמשאבים אחרים, פירושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של פחמן דו חמצני, יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע סחף קרקע שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של טביעת רגל אקולוגית. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[1], יפן [2], בלגיה [3], שווייץ [4] או אוסטריה [5] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[6], או גרמניה [7] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [8] שוודיה [9], אוסטרליה [10] וקנדה[11]. נורווגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת. [12] סה"כ אין ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. אוכלוסיית ישראל ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט נורווגיה, קנדה ואוסטרליה, הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.

עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים

 
צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו להתייעלות אנרגטית נחלשו בגלל פרדוקס ג'בונס שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של צריכת אנרגיה קיימת במדינות מערביות נוספות.

צריכת אנרגיה כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוהה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.

כילוי משאבים מתכלים אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה.

עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לפליטות של גזי חממה

ניתן לראות מגמה של עקומת U הפוכה בפליטות של גזי חממה כאשר מסתכלים על פליטות לאדם בארצות הברית ובמדינות העשירות באירופה החל משנות ה-60. שיא הפליטות לאדם היה בשנות ה-80 של המאה ה-20 ומאז יש ירידה, כך שכיום כמות הפליטות לאדם דומה לרמה שהייתה באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20. כאשר מסתכלים על סך הפליטה של גזי חממה במדינות אלה (כופלים בגודל האוכלוסייה), רואים מגמת ירידה קלה באירופה ומגמת יציבות או עלייה קלה בארצות הברית. הפליטה של גזי חממה בכלל העולם עולה וחמור מכך שהפליטה עולה בקצב מתגבר, ככל הנראה עקב גידול עצום בכמות הפליטות בסין וכן במדינות אחרות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ועוד. [13]

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש התחממות עולמית שעלולה להיות בעלת השפעות קשות על החקלאות ועל הכלכלה בכלל.

ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או מעברי סף שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם גז החממה החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה, זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.

עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לעומס על מערכות אקולוגיות

בנוסף, מצבם של הרבה שירותי סביבה חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של שדות דיג, המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או מגוון מינים לא נמצא יחס קוזנץ.

צריכה מסך הייצור הראשוני

יש השפעות בהן קשה לזהות מגמה ברורה ביחס לגודל התוצר הכלכלי. אחת מהן היא ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו - כמה בני אדם צורכים מתוך סך הייצור הראשוני. הניתוח להלן מתייחס להשוואה בין מדינות ולא להשוואה של אותה מדינה על פני זמן.

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים שימושי קרקע עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארצות הברית, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות אוכלוסייה גבוהה הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [14] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [15]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[16] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70%-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20%-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת הנייר גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה. [17]

ביקורת

במאמר משנת 2007, החוקרים Ram Ranjana, James Shortleb בחנו את עקומת קוזנץ הסביבתית תוך הכנסת הנחות של קיום מאגרים ואי-לינאריות שקיימים בהקשר של זיהום. לטענת החוקרים, ההשפעה של קיום מאגרים (ולא רק זרמים) מובלים ל-hysteresis ולאי-הופכיות של המצב הסביבתי, שקשה להבחין בה כאשר יש דגש רק על ניתוח של זרמי מזהמים בלבד. לטענתם הדבר מוביל למסקנה שצמיחה כלכלית אינה פתרון טוב לבעיות סביבה.

עקומת קוזנץ הסביבתית סובלת מפגם דומה לזה של תאוריות כלכליות רבות העוסקות בהתפתחות על פני זמן, והיא ההשענות על הרעיון לפיו ההתפתחות של חברות שונות מתקיימת לאורך אותו קו-אבולוציוני, שבו כל החברות עוברות שלבים זהים, גם אם הן נמצאות בכל שלב בפרקי זמן שונים. רעיון זה, שהיה אופייני לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות במאה ה-19, נדחה במהלך המאה ה-20, לטובת תאוריות של התפתחות אבולוציונית רב-קווית, שבה חברות בעלות מאפיינים שונים עשויות להימצא על ענפים שונים של עץ אבולוציוני. ראו אבולוציה חברתית ותרבותית לפרטים.

ראו גם

מאמרים

Arrow, K., Costanza, R., Dasgupta, P. at al, 1995. Economic growth, carrying capacity and the environment. כלכלה אקולוגית (כתב עת) 15, 91–95.

קישורים חיצוניים


צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר- כלכלה התנהגותית - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי - אי שוויון כלכלי - כלכלת התמכרות - מוצר ציבורי

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה - כלכלה מעגלית - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - כלכלת הדונאט