כך נקצור (ספר)

עטיפת הספר כך נקצור

כך נקצור (באנגלית: So Shall We Reap) הוא ספר עיון על חקלאות, חקלאות בת קיימא, וביטחון תזונתי מאת הביולוג הבריטי קולין טאג' (Colin Tudge), שיצא לאור בשנת 2002. טאג' טוען שניתן להאכיל את כל בני האדם שיוולדו מעתה ועד עולם, על ידי ניהול נכון של החקלאות שלנו, ומצד שני הדבר דורש שינוי גישה מצד פוליטיקאים, תאגידי חקלאות ומדענים. וללא שינוי כזה סביר שנגיע להתמוטטות חקלאית.

טאג' עסק בייעוץ חקלאי, תזונה וקולינריה, והשתתף בכנסים בשנות ה-60 וה-70 אודות הרעב העולמי. בשנת 1977 כתב את הספר "עסקי הרעב" (The Famine Business), "כך נקצור" הוא הרחבה ועדכון של ספר זה.

מבוא והגדרת הבעיה

פוליטיקה מנותקת מהביולוגיה

טאג' טוען ששורש הבעיה שלנו (בהקשרים של חקלאות ואקולוגיה) הוא בכך שרוב הפוליטיקאים מגיעים עם רקע של משפטים ועסקים ואינם מבינים את הרקע הביולוגי של הבעיות החברתיות שלנו. כביכול העולם הטבעי הוא פסיבי, מעין טאבולה ראסה, או "העולם כולו במה" שעליה אנחנו יכולים לשחק ולעלות כל מחזה שנרצה.

חוסר הבנה זה גורר את המנהיגים לקבל החלטות שמזיקות לבני האדם. הוא טוען שיש צורך בעוד הרבה מחקר מדעי נוסף בתחום המזון והחקלאות, אבל הצרה היא שרוב המחקר המדעי הקיים היום מתמקד רק בהגדלת התנובה החקלאית לשטח נתון ומתעלם לגמרי משאלות חשובות יותר. קיום של מחקר מדעי לא יכול לבוא במקום קבלת החלטות פוליטיות וערכיות ויש צורך להכווין את המדע לפתרון בעיות אחרות.

הסיכוי הגדול - להאכיל את כל האנושות

אנחנו חיים בעולם דינמי ולא הכל תלוי ברצוננו. אנחנו נמצאים על כוכב לכת שמתאים לקיום החיים, וסביבנו פלנטות אחרות, קרות מידי או חמות מידי, שלא נראה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לבצע להן הארצה. גם האקלים של כדור הארץ עצמו אינו יציב כמו שנדמה לנו ושינוי אקלים עלול להתרחש. התפרצויות של הרי-געש התרחשו בעבר והביאו למחיקת תרבויות כמו התפרצות הווזוב ומחיקת פומפי או התפרצות סנטוריני ומחיקת התרבות המינואית ליד יוון. התפרצויות גדולות עוד יותר (במקומות מרוחקים יותר) שינו את האקלים בשני אירועים בשנת 1816 ומאוחר יותר באותה מאה. התפרצויות גדולות יותר, כמו התפרצות געשית מתחת להודו או לילוסטון עלולות לזרוע הרס גדול בהרבה. מערכת השמש יכולה להיות מקום סוער ושביט עלול להתנגש בכדור הארץ. אירועים אלה יכולים להתרחש עוד שנה או עוד כמה מיליוני שנים, אבל באופן כללי יש לנו השפעה עצומה על עתידנו וסביר שהשאלה אם נשרוד את 500 השנים הבאות תלויה בעיקר בהתנהגות שלנו.

לטענת טאג' יש סיכוי טוב שלראשונה מאז המהפכה החקלאית שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, יש סיכוי טוב לייצוב אוכלוסין ב-50 עד 100 השנים הבאות בגלל מעבר דמוגרפי. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בשנות ה-60 וה-70 גידול אוכלוסיית העולם אינו גידול מעריכי, אלה הולך ומתמתן (גידול סיגמואידי). כמו כן, בניגוד למה שחשבו בעבר, עיקר המהלכים לייצוב האוכלוסין אינם דברים כמו מגפות, מלחמות או רעב אלא דווקא צעדים "הומניים" כמו הספקת גישה לאמצעי מניעה לנשים במדינות העולם העניות, שיפור מעמד האישה, הורדת תמותת תינוקות, ושיפור הפנסיה. כך לדוגמה בחברות שבהן אישה מניקה, הקטנת תמותת תינוקות גוררת המשך ההנקה של הילד ולכן מונעת כניסה להריון הבא. לפי טאג' סביר שאוכלוסיית העולם תתייצב על כ-10 מיליארד בני אדם במהלך המאה ה-21.

משום כך, לראשונה מזה אלפי שנים, אנו עתידים להגיע למצב חדש שבו אין צורך להגדיל עוד ועוד את כמות המזון. אם נצליח להאכיל כמות זו של אנשים באופן בר קיימא נוכל להאכיל את כל בני האדם שיוולדו מעתה ועד עולם.

לטענת טאג', יש להימנע מ-2 הקצוות, מצד אחד אלו שמגזימים בבעיות החקלאיות שלנו ומנבאים אסון בטוח ומצד שני מאופטימיסטים טכנולוגיים שטוענים שלא תהיה כל בעיה להאכיל 20-100 מיליארד בני אדם. לטענתו, מבחינה טכנית, יש סיכוי לא רע שנוכל להזין כ-10 מיליארד בני אדם, אבל דבר זה יהיה כרוך באתגרים גדולים ובשינוי גישה. בגישת "עסקים כרגיל" יש סיכוי טוב להתמוטטות של החקלאות. אסור להתייחס אל החקלאות כאל סתם "עוד עסק" כלכלי שכן יש לה הגיון פנימי - היגיון ביולוגי.

התחממות עולמית מהווה קושי נוסף לחקלאות. טאג' מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אליה, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש, וממשלת אוסטרליה. השפעות ההתחממות אינם ברורות וקשה לחזות אותן. אבל יש שתי השפעות שהן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגרור בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות בצורת, יובש ומדבור במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של קערת האבק) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאוד שמתאים רק בקושי לחקלאות).

מהי חקלאות

טאג' פותח את הפרק בכך שהחקלאות הקיימת היום אינה נראית דבר רציונלי אם היא תבחן על ידי בוחן חיצוני מן המאדים. מצד אחד יש עודף מזון אבל אנשים רבים גוועים ברעב. במקום אחר בעולם אנשים רבים סובלים ממחלות של עודף בצריכת סוגי מזונות שונים כמו השמנת יתר, סוכרת ועוד. מערכת המזון גוררת הרס אקולוגי נרחב וספק אם היא בת קיימא. בני אדם רבים מתים או נפגעים עקב הרעלות מזון והחקלאות גוררת גם סבל ומוות מיותר לבעלי חיים במשקים ומחוצה להם.

טאג' מגדיר מספר מטרות עבור חקלאות. עליה בראש ובראשונה לספק מספיק מזון לבני האדם, ועל מזון זה להיות מגוון כדי לספק תזונה בריאה. על המזון להיות בריא ומתאים לתרבות שבה חיים בני האדם. בנוסף על המזון להיות בריא ונקי מטפילים ומעבירי מחלות שונים וכן מזיהום כימי וזיהומים אחרים. אם רוצים לשמור על מזון לדורות הבאים על חקלאות להיות בת קיימא. על החקלאות לשמור על יחס נאות לבעלי החיים שמגודלים בה. כמו כן על החקלאות להימנע מלהזיק למיני בעלי חיים אחרים שגדלים בכדור הארץ יחד עם האדם. מטרה נוספת היא שמירה על צדק חברתי עבור החקלאים שלעיתים תכופות סובלים מעוני וקיפוח. דבר זה לא בא לביטוי לעיתים קרובות שכן עיקר ההיסטוריה נכתבה על ידי עירוניים.

שלושת סוגי החקלאות

טאג' מבחין בין שלושה ענפים עיקריים של החקלאות שמשלמים זה את זה ופועלים בטכנולוגיות ובדרכים שונות - חקלאות גנים ומטעים שבה מגדלים כל צמח בפני עצמו (במיוחד עצים לפירות), חוואות שמגדלת בעלי חיים שיכולים לקבל תזונה גם מתאית שבני האדם אינם מסוגלים לעכל, וחקלאות קרקע שבה מגדלים את רוב הערך הקלורי לבני האדם בשדות בגידול מאסיבי - בעיקר לשם גידול דגנים קטניות וכו'.

הרעלות מזון

החלק החמישי של הספר מוקדש לזיהומים והרעלות במזון. טאג' מזכיר כי חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים לחקלאות, הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד דגנים.

סיכונים של הרעלות מזון קיימים בעיקר מצד גורמים ביולוגים, בעיקר מפיטריות שיוצרות מיטו-טוקסינים Mycotoxins במזון שעמד זמן מה והתקלקל. זהו סיכון גדול במיוחד במזון לא טרי. הוא מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.

טאג' מקדיש את הפרק לזיהומים ולרמאויות הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה, וכן לזיהומים שונים הנגרמים בגלל מזון מהחי. זה לא מכסה את כל היריעה ומפנה לדוגמה לספר אומת המזון המהיר.

טאג' טוען שעם התקדמות המהפכה התעשייתית באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות . אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות [1]

לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19 מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של עופרת. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19.

ראו גם

• עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)
• בטחון תזונתי

קישורים חיצוניים

• עמוד הבית של קולין טאג'
• סקירה קצרה של הספר באתר "מחבקי העצים"
• קולין טאג' בוויקיפדיה האנגלית
• השבחה פרק מאת טאג' קולין בספריית מט"ח

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה