המלחת קרקעות
המלחת קרקעות (באנגלית: Salinization) הוא תהליך שבו כמות המלחים בקרקע עולה. מלח הוא מרכיב טבעי של קרקעות, הריכוז של מלחים בקרקע יכול לעלות כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו סחף של מינרלים, נסיגה של ים, או אידוי של נהרות ואגמים, או כתוצאה מתהליכים אנושיים כמו השקייה במי קולחין, השקייה במים שפירים ללא ניקוז טוב וכדומה. גורמים אלה גוררים תהליך של הצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שמוביל לאובדן קרקע - הורדת הפריון של יבולים חקלאיים ולפגיעה במערכות אקולוגיות. המלחת קרקע בעקבות פעילות אנושית היא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לדלדול וירידת פוריות הקרקע - עד הגעה למצב בו לא ניתן לגדל עוד גידולים החקלאים. [1]
דוגמאות להמלחת קרקע
דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.
דעיכת האימפריה השומרית התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האכדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. [2] האימפריה המשיכה להיחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.
סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: [1]
- התאדות מואצת של מים - מפלסי מי-תהום באזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;
- עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;
- לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שיטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.
הקטנת מליחות הקרקע
האמצעי העיקרי להקטנת מליחות הקרקע הוא ניקוז תת קרקעי המוריד את מפלסי מי התהום ובכך מצד אחד משפר את יכולת שטיפת המלחים מהקרקע ומצד שני מקטין את עליית ריכוז המלחים בפני הקרקע (בעקבות אידוי מואץ) באתרים בהם קיימים לחצים הידרוסטטים כלפי מעלה (לחצים ארטזים) הניקוז הרגיל אינו מצליח להתגבר על בעיית ההמלחה. הכנסת מרכיב אנכי במערכות הניקוז – "ארובות" מאפשר הקטנה וביטול הלחצים הארטזים ומאפשר את ניקוז המים והורדת המליחות בקרקע.[1]
ראו גם
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |
| מים | |
|
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור |
 |
|
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים | |
|
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל |
קישורים חיצוניים
- מליחות קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית משרד החקלאות, 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית משרד החקלאות, 2011
- ^ William R. Thompson Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98