פיליפ מוריס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיליפ מוריס (באנגלית: Philip Morris International) היא חברת טבק בינלאומית. החברה הוקמה בשנת 1900, ומרכזה בניו יורק, ארצות הברית. נכון לשנת 2014, החברה מעסיקה כ-82 אלף עובדים. בעלת הכנסות גולמיות (פדיון) של 80 מיליארד דולר בשנה, הרווח הגולמי השנתי עומד על 11 מיליארד דולר ורווח נקי השנתי עומד על 7.6 מיליארד דולר. [1] מוכרת מותגים כמו מרלבורו, L&M, ועוד.

פיליפ מוריס היא חברת הטבק הגדולה בישראל ואחת מחברות הטבק הגדולות בעולם. כוחה הרב של החברה מאפשר לה לתבוע ממשלות ולמנוע תהליכי רגולציה שנועדו להגן על בריאות הציבור. פיליפ מוריס היא לקוחה חברת הלובי הגדולה בישראל, פוליסי, בבעלות בוריס קרסני ומקדמת מאבקים נגד שונים נגד מניעת עישון. בהיותה אחת מחברות הטבק הגדולות בעולם, מוצריה של פיליפ מוריס תורמים למוות בטרם עת של מיליוני אנשים בשנה עקב נזקים בריאותיים של הטבק עקב מחלות סרטניות, מחלות לב, שבץ, סוכרת ועוד. היות ופיליפ מוריס מוכרת כמחצית ממוצרי הטבק בישראל, ניתן להעריך כי היא תורמת למוות בטרם עת של אלפי ישראלים בשנה.

מבנה ובעלות

עישון

חברת פיליפ מוריס (Philip Morris) הוקמה בשנת 1900, והלכה וגדלה במשך השנים עד שהפכה להיות חברת הטבק הגדולה ביותר בארצות הברית. בשנת 1983 הוקמה קבוצת אלטריה (Altria Group, Inc) שהחזיקה בחברות שונות, בינהן קבוצת פיליפ מוריס אך גם חברות מזון (קרפאט פודס).

פיליפ מוריס הבינלאומית נפרדה מקבוצת אלטריה בשנת 2008. כך שקבוצת אלטריה מוכרת סיגריות ומוצרי טבק בתוך ארצות הברית ואילו פיליפ מוריס מוכרת סיגריות ומוצרי טבק לשאר מדינות העולם. נכון לשנת 2014 אלטריה מעסיקה 9,000 עובדים, הכנסות החברה עומדות על 24 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עומד על 7 מיליארד דולר והרווח הנקי על 5 מיליארד דולר בשנה. [2] עם השנים יש ירידה בעישון טבק בארצות הברית. לעומת זאת פיליפ מוריס העולמית מוכרת בפדיון של 80 מיליארד דולר בשנה, עם רווח גולמי של 11 מיליארד דולר ורווח נקי של 7.6 מיליארד דולר. לעומת כמות מכירות יורדת בארצות הברית יש עליה בעישון במדינות רבות (בעיקר במדינות לא מערביות), כך שפיליפ מוריס היא אחת מחברות הטבק הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם.

ההנהלה התפעולית של חברת פיליפ מוריס הבינלאומית נמצאת בלוזאן שבשווייץ, למרות שהנהלת החברה נשארה בניו יורק. החברה אינה עובדת כיום בארצות הברית, עם כי המותגים של פיליפ מוריס נמכרים עדיין בתוך ארצות הברית על ידי הבעלים הקודמים שלה קבוצת אלטריה.

סיגריות "קלות"

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סיגריות קלות

בשנות ה-50 וה-60 החלו להופיע מחקרים רבים ומבוססים יותר על השפעות בריאותיות של עישון טבק וממשלות החלו להכיר בנזקים אלה בצורה פומבית. בתגובה החלו חברות הטבק באסטרטגיה כוללת של שימור המעשנים והסטטוס קוו כדי למנוע גמילה מעישון מצד אחד ומניעת עישון מצד שני. החברות לא בהכרח ניסו לשכנע את הציבור בכך שהסיגריות בטוחות, אלא נקטו באסטרטגיה של נטיעת ספק - כך שהציבור יוכל לדחות את העניין שלו בכל הנושא ולהרגיע את עצמו - בכך ש"יש ויכוח" ועל ידי כך להימנע מלנקוט פעולה אישית (לא לעשן, להיגמל) או ציבורית (לדרוש מהממשלה או לקדם בקהילה צעדים של מניעת עישון, או גמילה מעישון).

אחד הצעדים שנועדו להתמודד עם החששות הגוברים מנזקי העישון היה שינוי העיצוב של הסיגריות. הן על ידי הוספת "פילטר" לסיגריות שהיה כביכול מיועד להקטין את שאיפת החומרים המסוכנים והן על ידי הוצאה של סיגריות "קלות". הטענה הייתה שהסיגריות גורמות למעשנים להיחשף לכמות קטנה יותר של ניקוטין (החומר הממכר) ושל "זפת". מעשנים רבים האמינו לכך ועברו לסיגריות "קלות" במקום לנסות להיגמל. בהמשך התברר כי הסיגריות הקלות לא באמת הפחיתו נזק או התמכרות למעשנים (בין היתר בגלל הבדל בין מכונות עישון לבין אדם מעשן)‏[1], ‏[2] וכי החברות ידעו זאת מזה זמן מה.

מעשנים תבעו את פיליפ מוריס בגלל השימוש במונח "סיגריות קלות" כדי לקדם את מכירות הסיגריות. התובעים טענו שרכשו סיגריות לייט משום שחשבו שהן פחות מזיקות, ורק בדיעבד גילו שהדבר אינו נכון. בשנת 2003 בית משפט באילינוי גזר על החברה לשלם פיצויים בסך 10.1 מיליארד דולר, לאחר שהורשעה בהונאת צרכנים, בשל יצירת הרושם שעישון סיגריות "לייט" פחות מזיק לבריאות מסיגריות רגילות. החברה הודיע שתבקש לערער על ההחלטה. בפסק הדין קבע השופט: "המניע של פיליפ מוריס היה זדוני, ומעשיה מעידים על זלזול בזכויות הצרכנים". ‏[3]

תביעות נגד מדינות

פיליפ מוריס תובעת מדינות שמנסות להחיל רגולציה על עישון טבק בניסיון להקל על גמילה מעישון או מניעת עישון בקרב בני נוער ובכלל, ולהקטין את הנזקים הבריאותיים של עישון טבק שהם גורם הסיכון הבריאותי המרכזי לבריאות הציבור במדינות רבות.

מאז 2006 הוטלו מגבלות על שיווק סיגריות באורוגוואי. יש איסור על עישון במקום ציבורי, הגבלות על מיתוג הסיגריות, ופרסום אזהרת הבריאות. בשנת 2010 החליטה פיליפ מוריס לתבוע את ממשלת אורוגוואי בבנק העולמי דרך תביעה בוועדה ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). התביעה הייתה בסך שני מיליארד דולר, בטענה שאורוגוואי הפרה את תנאי אמנת ההשקעות שלה עם שוויץ, שכן הנהלת פיליפ מוריס יושבת בלוזאן, שוויץ.[3] זמן קצר אחרי שהתביעה הוגשה, נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, טען שהוא נרתע מלשלם "1,500 דולר עבור שעת עורך דין", ואמר כי אולי צריך לשנות את החוק. הדבר גרר מחאה בינלאומית, בין היתר על ידי ארגון אוואז. רק אחרי שהקרנות הפילנתרופיות של מייקל בלומברג וביל ומלינדה גייטס הסכימו לשלם את הוצאות המשפט, המשיכה אורוגוואי בהליכים המשפטיים שהגיעו לסופם בשנת 2016. טענות פיליפ מוריס נדחו בהליך משפטי שעלותו למדינה הסתכמה ב־10.3 מיליון דולר. ‏[4] חלק מהיכולת של פיליפ מוריס לתבוע ממשלות שמנסות להעביר חוקים להגנת האוכלוסייה נובע מהסכמי סחר חופשי כמו הסכם הסחר הטרנס־פסיפי. ‏[5]

בשנת 2014 איימה החברה כי תתבע את בריטניה אם זו תנסה לקדם חפיסה אחידה[6] תביעה נוספת הוגשה נגד ממשלת אוסטרליה.

פיליפ מוריס בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון בישראל

חברת פיליפ מוריס הפכה עם השנים להיות חברת הטבק הגדולה בישראל (תוך שהיא דוחקת את חברת "דובק" הישראלית).

בשנת 2012 פעלו בישראל 3 חברות טבק שחולשות על רוב שוק הטבק בישראל. ‏[7] פיליפ מוריס הבינלאומית היא החברה הגדולה ביותר בשוק עם נתח כספי של 56.7%. הנתח הכמותי של החברה נמוך יותר (52%) בשל תמהיל מוצרים יקר יחסית. פיליפ מוריס מחזיקה בארבעה מבין עשרת מותגי הסיגריות הנמכרים ביותר מבחינה כמותית: מרלבורו, LM, נקסט ופרלמנט. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 4 מיליארד שקל על מותגיה של החברה. שתי החברות הגדולות האחרות הן חברת גלוברנדס, ודובק שחלקה הולך ומצטמצם. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. ‏[8]

השלכות בריאותיות של פעילות פיליפ מוריס בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של עישון טבק

נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב עישון כפוי. ‏[9] הערכה נוספת של משרד הבריאות טוענת כי שיעור התמותה מעישון עומד על 9,000 איש בשנה, ומתוך כך עקב עישון כפוי גורם למוות של 1,500 איש בשנה. ‏[10][11]

היות ופיליפ מוריס מוכרת כמחצית ממוצרי הטבק בישראל, ניתן להעריך כי היא מעורבת בגרימת מוות של כ-4,000-4,500 אנשים בשנה בישראל וכי כמות המוות מעישון כפוי שנגרמת ממוצרי החברה עומדת על 400 עד 750 אנשים בשנה. להשוואה, כמות המוות מתאונות דרכים בישראל עומדת על 350 אנשים בשנה.

הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. ‏[9] שיוך מחצית מתוך כך לפיליפ מוריס יוביל למסקנה כי מכירותיה גורמות לעלות למשק בישראל של כ-6.5 מיליארד ש"ח בשנה. יש לשים לב כי הערכה זו היא הערכה נמוכה שכן היא מניחה כי עישון הוא תופעה צרכנית, לפי בחירת המעשן, ולא דבר שנכפה על המעשן עקב התמכרות לטבק בגיל צעיר.

לובי פוליטי וקשרי הון שלטון

לפיליפ מוריס יש עניין גדול במערכת הפוליטית בישראל בגלל השפעות של רגולציה וחקיקה לעידוד מניעת עישון או גמילה מעישון. סקירה של החברה את ישראל בשנת 1999 לדוגמה מציינת מה יהיה תאריך הבחירות הבא. הסקירה גם מציינת כי קיימות 9 הצעות חוק שעשויות להשפיע על המכירות והפרסום של מוצרי טבק. הסקירה גם מציינת פניה לבית המשפט העליון מצד איגוד הרופאים לצוות על שר הבריאות לכלול את הסיגריות כחלק מפקודת הסמים המסוכנים ‏[8]

פיליפ מוריס מעסיקה את חברת הלובי הגדולה בישראל, פוליסי, בבעלות בוריס קרסני. פוליסי החלה את דרכה בלובי בישראל עבור פיליפ מוריס ומשם התרחבה לחברות רבות נוספות. ‏[12]. במקביל לייצוג חברת הטבק הגדולה, מייצגת פוליסי גם גופי חברות ישראליות חשובות אחרות, והערכה היא שרבע מכלל העסקים הגדולים במשק הם לקוחות של החברה. בין היתר החברה מייצגת חברות מזון גדולות, בנקים, וגורמי בריאות. ‏[12] הקישור הרחב של החברה יכול לאפשר לה שיתופי פעולה עם חברות, פעילי מפלגות, אנשי עסקים, פקידים ופוליטיקאים שחייבים לה טובות שונות. במקביל לייצוג של חברת פיליפ מוריס, פוליסי מייצגת גורמי בריאות שונים כמו לדוגמה מכבי שירותי בריאות, אסותא, איגוד חברות התרופות בהתאחדות התעשיינים (המייצג בין השאר את טבע, אוניפארם ופריגו). דבר זה מתקיים גם עבור חברות לובי נוספות שמייצגות במקביל את חברות הטבק ואת ארגוני הבריאות, דבר שעלול ליצור ניגוד אינטרסים עבור חברות הלובי.

קשרים של פיליפ מוריס לעיתונות הכתובה

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את נוני מוזס, המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. המכתב פורסם בעקבות הסכם הטבק של ממשלת ארצות הברית שחייב את החברות לפרסם תכתובות פנימיות. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על פרסום סמוי מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט בוריס קרסני, חברת הלובי הגדולה בישראל שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כלוביסטים.‏[13]

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת היתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.‏[13]

קידום אייקוס של פיליפ מוריס בישראל

ישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שאישרו את השימוש במותג אייקוס של פיליפ מוריס, סיגריה אלקטרונית חדשה. ‏[12]. ההשפעות הבריאותיות של המוצר אינן ידועות והוא עדיין משחרר לגוף ניקוטין, חומר מסוכן וממכר. הרשויות בארצות הברית אסרו בינתיים את השימוש במוצר עד שילמדו לעומק את ההשפעות שלו. גופי בריאות כמו איגודי הרופאים, וגם הדרג המקצועי במשרד הבריאות הישראלי התנגדו למוצר. שר הבריאות יעקב ליצמן החליט בתחילה בניגוד לעמדות גורמי המקצוע, להימנע מפיקוח על המוצר ולא להחשיב אותו כמוצר טבק. פרוש הדבר שלא צריך לשלם מס מיוחד, אין צורך להגביל את הפרסום או לחייב באזהרה בריאותית, גם לא למנוע את השימוש במקומות ציבוריים. לא רק שליצמן הורה להתיר את מכירת המוצר, הוא אף מנע מאנשי משרדו להטיל על המוצר את כל המגבלות שמוטלות על סיגריות ואפילו על סיגריות אלקטרוניות. קדמו להחלטה הזו פגישות של ליצמן עם חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני, וכן עם בכירים בחברת פיליפ מוריס שהגיעו במיוחד לארץ. על פי הערכות ייתכן כי פיליפ מוריס השקיעה מאמצים רבים בשיווק המוצר בארץ מתוך תקווה שהדבר יהיה פריצת דרך שתאפשר את מכירת המוצר במדינות אחרות- אם כי פרוש הדבר כי תושבי המדינה יהיו מעין עכבר ניסוי של בטיחות המוצר בעולם. ‏[14] לטענת ליצמן ה-FDA אישר את המוצר, עם כי אין אישור כזה, אלא רק בחינה של המוצר על ידי ה-FDA.

בעקבות התנהלות משרד הבריאות הגישה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות וגם חברת דובק עתירה דומה לבג"ץ. על רקע העתירה פורסם כי משרד הבריאות בראשותו של ליצמן חזר בו והחליט להטיל פיקוח על המוצר. ‏[15]

בנוסף, פיליפ מוריס ביצעה קמפיין שיווקי לא חוקי, ולאחר פנייה של יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ח"כ תמר זנדברג, היועץ המשפטי לממשלה הורה לפיליפ מוריס לתקן לאלתר את קמפיין השיווק שלה למוצר אידוי הטבק "אייקוס". היועץ המשפטי ביקש ממשרד הבריאות לפנות לחברת פיליפ מוריס, ולדרוש ממנה לתקן לאלתר את הפרסומים הנוכחיים בהקשר זה, ולהתאים את הפרסומים העתידיים להוראות הדין והוא ימשיך לעקוב אחר הדברים על מנת לוודא שהוראות הדין יקוימו. אם ההוראות לא יקוימו - יבחן נקיטת צעדים משפטיים נגד פיליפ מוריס. במכתב התשובה של המשנה ליועץ, עו"ד רז נזרי, כתב נזרי כי: "לאחר בחינת פרסומים שונים שהיו חלק ממסע פרסום שהתנהל תחת השם "Smoke Free Israel", נמצא כי השיווק של מוצר ה"אייקוס" בידי חברת פיליפ מוריס אכן נעשה בחלקו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. עמדה זו מקובלת עלי". [4] [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

תביעות משפטיות
הון שלטון עיתון
אייקוס

הערות שוליים

  1. ^ Low-Tar Cigarettes Are Not A Safer Choice, harvard medical school
  2. ^ "Light" Cigarettes and Cancer Risk, National Cancer Institute, משרד הבריאות של ארצות הברית
  3. ^ פיליפ מוריס תפצה מעשני סיגריות "לייט" סוכנויות הידיעות, הארץ, 21.3.2003
  4. ^ ויקי אוסלנדר, אג'יו: המאפיה של הבוררים והסעיף הסודי שמאיים על הגלובליזציה, כלכליסט, 08.12.16
  5. ^ ג'וזף שטיגליץ, הפארסה ששמה הסכם סחר טרנס־פסיפי, 08.10.2015
  6. ^ פיליפ מוריס: נתבע את בריטניה אם תחייב מכירת סיגריות באריזה "לבנה", כלכליסט, 12.08.14
  7. ^ אילנית חיות, מכירות הסיגריות בישראל בירידה: "זה כבר עסק יקר לעשן", גלובס, 5.3.2013
  8. ^ 8.0 8.1 מסמך של פיליפ מוריס על ישראל, ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999
  9. ^ 9.0 9.1 דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
  10. ^ אמה אברבוך, שלומית אבני - אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו, משרד הבריאות, דצמבר 2015
  11. ^ Ginsberg, G.M., Rosenberg, E., Rosen, L."Issues in estimating smoking attributable mortality in Israel". European Journal of Public Health, Volume 20, Number 1, 8 February 2010, pp .113-119
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 אבי עמית, בוריס קרסני - איש הצללים החזק במשק: כך פועלת חברת השדלנות המשפיעה בישראל, "המפצח", פינה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר, ערוץ 10, 11.3.2017
  13. ^ 13.0 13.1 איתמר ב"ז, מגולגלים בתוך נייר עיתון, העין השביעית, 31.05.2016
  14. ^ שי ניב, תאגיד פיליפ מוריס והחבר ליצמן, גלובס, 09.03.2017
  15. ^ רויטל בלומנפלד, ליצמן משנה כיוון: הגבלות על סיגריות אלקטרוניות של "פיליפ מוריס", וואלה, 03.04.2017
תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות

רקע ושיטות פעולה: הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה