זיהום קרקע בגוש דן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התפרשות מזהמים של חומרים אורגניים נדיפים (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001.

ברחבי גוש דן קיימים אזורים נרחבים של זיהום קרקע ומי תהום, שנגרם בעיקר מפעילות תעשייתית וכלכלי מהעבר. דו"חות של רשות המים, המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 2000, מצביעים על כך שהזיהום ממשיך להתפשט ומסכן מקורות מי שתייה ומבנים. על פי הערכות שונות בשנים הקרובות יהיה צורך להמשיך ולבצע פעולות מניעה ושיקום.

מקורות הזיהום כוללים מספר מצומצם של מוקדים גדולים ועוד כמאה מקורות קטנים יותר. המקורות הגדולים כוללים מפעלים ישנים של התעשייה הצבאית, בסיסי צבא נטושים, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלים לעיבוד עורות, מטמנות אשפה, ותחנות דלק ומקורות קטנים כוללים מפעלים קטנים לציפוי מתכת, מכבסות ניקוי יבש ומוסכים. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק"מ עם הזרימה של מי תהום ולהמשיך להתקיים גם עשרות שנים לאחר סיום הפעילות הכלכלית שגרמה אותו.

הזיהום כולל מתכות כבדות, חומרים אורגניים נדיפים, כולל חומרים מסרטנים וחומרים רעילים שיכולים לפגוע במערכת העצבים והרבייה. אם מחברים את כל השטחים שבהם יש זיהום ברמות שונות של חומרה מתקבל כתם זיהום של כ-200 קילומטרים רבועים.[1] זהו שטח גדול יותר משטחו של מחוז תל אביב (176 קמ"ר), או שטח גדול פי 4 משטחה של תל אביב-יפו (51 קמ"ר)[1]

דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2008 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך לתחנות דלק (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).[2][2] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם. בעוד שזיהום מתחנת דלק עשוי להתפשט לטווח של עשרות עד מאות מטרים בשכבה דקה יחסית של פני הקרקע, זיהומים תעשייתיים עלולים להוות סיכון גדול יותר למי התהום ולהתפשט לטווח של קילומטרים. בין השאר חשף הדו"ח כי קיים חשש לזיהום קרקע חמור ב"בור" שבקרייה.[3]

על פי הדו"ח: "במקרים רבים, השפכים היו מוזרמים לנחל הקרוב או אל מעבר לגדר המפעל בתעשייה נעשה שימוש באלפי חומרים מסוכנים ובתרכובות רעילות כגון פחמימנים מוכלרים, שמנים מינרליים ומתכות כבדות". [2]

מוקדי זיהום בגוש דן

תע"ש מגן

תע"ש מגן הוא מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכן מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של זיהום מים נקודתי בישראל. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000. במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ומתכות כבדות רעילות כמו ניקל, קדמיום, עופרת, וכרום וכן מזהמים אורגניים כגון טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח למ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה. נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום.[4]

תע"ש רמת השרון

תע"ש רמת השרון - מתחם בשטח 4700 דונם של מפעלי תע"ש, שפכים מפעלים האתר סולקו לנחל סמוך ולמקורות חלחול אחרים עד שנות ה-90. בסקרי מי תהום באיזור החל מ-1989, נתגלו ריכוזים גבוהים של כרום, עופרת וחנקות. בסקר היסטורי מקיף זוהו מספר רב של מקורות זיהום של ממיסים (טריכלורואתילן),מתכות כמו כרום וחומרי נפץ. .[3]

איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה

באיזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה, שם עבדו לפני עשרות שנים כ-60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות וגרמו לזיהום קרקע חמור שקיים עד היום.[3]

אתר חיריה והרי פסולת נוספים

בדומה למוקדי הטמנה גדולים אחרים אתר חיריה ואתר המזבלה הגדולה בסמוך לפתח תקווה מהווים מקור של זיהום מים וזיהום קרקע גם לאחר שהופסקה ההטמנה הפעילה בהם..[3]

מקורות זיהום גדולים נוספים

ניטור גזי קרקע לטטרהכלורואתילן במחוז תל אביב באיזור תל אביב. זיהום נתגלה בקרבת מתקני תעשייה ישנים שפעלו באיזור בעבר

תע"ש נוף ים הרצליה - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב-1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזוהמת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דולף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.[3]

מפעל תע"ש ברחוב פנחס רוזן - בשנת 2015 נמדדו באיזור ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים מעל המותר בחוק. [5]

מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן (חומר מסרטן שעלול גם לפגוע במערכות רבייה ועצבים) בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה. [4]

מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון) משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.[5] במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. [4] מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של תרכובות אורגניות מוכלרות שמקורם מפעילות תעשייתית. המזהמים וניל כלוריד (Vinyl chloride ), טריכלורואתילן (Trichloroethylene), טטרהכלורואתילן (PCE או Tetrachloroethylene) ודיכלורואתילן (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. [5]

מפעל ורוליט בנווה עופר בדרום תל אביב. ורוליט הוא מפעל כימיקלים ודבקים הפועל משנת 1944 בדרום תל אביב – שדרות בן צבי 76 – ורחוב 3382 בשכונת נווה עופר. מאז שנות החמישים המפעל עסק בפעילות לייצור דבקים ביחד עם מפעל "אגן כימיקלים" שעסק בייצור חומרי הדברה. בשנת 2010 הועבר המפעל לעתלית לאחר מאבק של תושבי נווה עופר. [6] בחקירת הזיהום באתר, שניהלה רשות המים בשנת 2014, נמצאו חריגות מתקן מי שתייה בחומרים הבאים: ויניל כלוריד, דיכלורואתילן, ובנזן, נמצאו גם ריכוזים חריגים של חומרי הדברה - DDT, דיורון ו דיכופול.[7] המאבק על ניקוי זיהום הקרקע במקום נמשך על ידי "עמותת תל גיבורים"[8]

מחנה תל השומר - במרכז הרפואי שיב"א נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקידוחים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד היום טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס.[3]

תע"ש גבעון בסמוך לרמלה. ב-4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורגניים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבעון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ-3 ק"מ. [3]

מש"א בית דגן - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה הייתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זיהום במתכות כרום, מנגן, ניקל, עופרת אבץ. ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום נתגלתה במי התהום קדמיום.[3]

מקורות זיהום נוספים

מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב - כ-100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קדמיום, כרום, ניקל, וממיסים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. [3]

בנוסף למקורות אלה יש זיהומי קרקע ממכבסות ניקוי יבש שפעלו בעבר, מוסכים ותחנות דלק. לדוגמה בשנת 2006 בדקו חוקרים של רשות המים עצי אקליפטוס בפינת הרחובות המבדיל והפודים שבשכונת הגפן ברמת גן. בשניים מהעצים נמצאו שיעורי חומרים אורגניים רעילים נדיפים שהם מהגבוהים ביותר שנמדדו. אין מדובר בזיהום שנוצר בעבר אלא בחומר רעיל שממשיך להגיע מקרקע מזוהמת. הממצאים בעצים הביאו לבדיקת המתקנים שפעלו בעבר במקום. התברר שמשנות השלושים ועד שנות השמונים פעלה במקום מכבסה לניקוי יבש שנעשה בה שימוש נרחב בטטרהכלורואתילן, חומר שנמצא בריכוזים גבוהים בעצים וגם הוא נחשב למסרטן. כדי להגן על התושבים הדו"ח ממליץ לבצע באופן מיידי סקר של טטרהכלורואתילן בקרקע ובמי התהום, וכן במבנים תת קרקעיים. אם יש צורך בכך, יש לנקוט באמצעי שיקום מידיים[3]

השפעות בריאותיות של הזיהום

זיהום קרקע בחומרים אורגניים יכול לפגוע באנשים במספר דרכים. הדרך הברורה ביותר היא פגיעה במי השתייה. פגיעה אחרת היא שחומרים אורגניים נדיפים עלולים להיפלט מתוך הקרקע כגזים ולסכן אנשים השוהים במרתפים, במקלטים ובחניונים. דבר זה התברר כבר מחקר של מדענים ממכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון, ואנשי אגף איכות המים בנציבות המים משנת 2006.[1]

חברת הייעוץ האמריקאית לואי ברז'ר והחברה הישראלית תה"ל, השלימו בשנת 2009 מחקר עבור רשות המים של הערכות סיכונים של זיהום מי תהום וקרקע במוקדים רבים בגוש דן שבהם פעלו בעבר מפעלי תעשייה כולל אלו של תע"ש, ומהם נפלטים כמויות גדולות של חומרים נדיפים שהגיעו למי התהום ונפלטים כאדים דרך הקרקע אל הסביבה אל מרתפים ומשם לעוד חלקים במבנה. במספר מוקדים ובהם אזור נחלת יצחק, רחוב ערבי נחל בגבול תל-אביב-גבעתיים, דרך יגאל אלון ושכונת רביבים בתל אביב, בוצעו הערכות של הסיכונים שלהם יהיו נתונים תושבים או עובדים כתוצאה מזיהום חמור שקיים במקומות אלה. אחד מהחומרים האורגניים הנדיפים שנמצאים במי התהום ועלולים להתנדף הוא טריכלורואתילן - חשיפה ממושכת לחומר זה עלולה לפתח גידולים סרטניים כמו כן החומר עלול לפגוע במערכת העצבים ומערכת הרבייה. כמעט בכל המקרים התגלו רמות סיכון גבוהות בשיעורים של פי כמה מאות ואף כמה אלפים מהתקן המומלץ על פי סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית. לפי הערכות אלה תושבים בכמה מוקדים בערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים, יהיו חשופים לרמות סיכון של תחלואה בסרטן שהן גבוהות בהרבה מסף הסיכון שנקבע על ידי גופי הגנת סביבה בעולם.[9]

ניסיונות טיפול ועלויות כלכליות

הטיפול בזיהום מבוצע במספר שיטות - בחלק מהמקומות יש ניסיון לבודד מקורות מי תהום ולמנוע את התפשטות הזיהום. במקרים אחרים (לדוגמה במתחם מגן) יש כוונה לטפל בזיהום באופן פעיל, על ידי שאיבת חלק מהמים המזוהמים, או החדרת חומרים המסייעים להתפרקות המזהמים. סקרים גדולים שנציבות המים ערכה באזור תל אביב וברמת השרון, שרק בודקים את היקף הבעיה בלבד, ולא פותרים אותה, הושקעו בחמש השנים האחרונות בין 2001-6 בכ-22 מיליון שקל. בשנת 2005 שכרה נציבות המים את שירותיה של החברה האמריקאית "לואי ברז'ר", המתמחה בהערכת סיכונים וקביעת האמצעים לשיקום סביבתי.החברה היתה אמורה להעביר לנציבות המלצות לגבי הטיפול בזיהום באתר מגן, וכן המלצות לגבי כל מוקדי הזיהום בגוש דן.[1]

שרה אלחנני, ראש אגף לאיכות מים בנציבות המים העריכה בשנת 2006 כי פעולת שיקום בתחנת דלק שגרמה לזיהום קרקע בבנימינה עלתה כ-200 אלף דולר לדונם. עלות שיקום של זיהום של חומר אחד באתר תעשייה אחד בארצות הברית היתה 11 מיליון דולר. לפי הערכתה לפי היקף השטח שנפגע בזיהום בגוש דן יש צורך לפחות בכמה עשרות מיליוני דולרים כדי לטפל בבעיה. בגלל מגבלות כלכליו סביר שהפתרונות שיאומצו יהיו שילוב של סילוק הזיהום בחלק מהמקומות, טיפול באחרים והפחתת סיכונים במקומות אחרים. להשוואה עלות שיקום אתר הפסולת חירייה מוערכת ב-60 מיליון דולר, ושל אזור אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב כ-100 מיליון דולר. [1]

נכון לשנת 2015 חברת נת"ע שואבת מי תהום מאזור מזוהם כדי למנוע התפשטות לתוואי הרכבת הקלה.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מחקרים

הערות שוליים

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים