סיעוף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיעוף (Coppicing) היא שיטה מסורתית לניהול יערות, שבה חותכים מידי פעם את גזע העץ בסמוך גובה קרקע. בשנים שלאחר מכן העץ ממשיך לחיות ולהצמיח מספר רב של חוטרים, ולאחר מספר שנים מתחיל מחזור חדש של חיתוך וגידול מחדש.

תרשים המתאר מחזור סיעוף על פני 7 עד 20 שנים

סיעוף מאט את תהליך הסוקצסיה ומשאיר את העצים בצורה דמויית שיחים, ללא התפתחות של יער בוגר. דבר זה מעודד יצרנות מירבית של יערות עצים רחבי עלים. זו דוגמה לניהול מקיים של יערות המשמשים לצרכי האדם. בשיטה זו ניתן לקבל עץ ומוצרי עץ באופן מקיים, תוך שמירה על חיי העצים. יערות ועצים שעוברים טיפול נכון נשארים בשלב ה"נעורים" שלהם במשך תקופה ארוכה מאוד ולא מתים מזיקנה, את גילם של העצים אפשר להעריך לפי מספר הטבעות שלהם והיקפם. חלק מהעצים רחבים כל כך (עד 9 מטר בחתך) עד שגילם מוערך במאות שנים.

יערות מסועפים מספקים לקהילות מקומיות עצים לבנייה ולגידור, מוטות, רהיטים, פחמים, סכך, דלק ושימושים רבים אחרים.

למרות זאת לפי הנתונים האחרונים ייתכן והסיעוף למרות שהוא יותר טוב מכריתה מלאה של העץ, איננו כה מקיים. מחקר רחב היקף משנת 2014 שבדק 403 מינים שונים של עצים מצא כי עצים בוגרים, גדולים שואבים מהאטמוספרה יותר פחמן דו חמצני ובקצב מהיר יותר מעצים קטנים וצעירים. מה שאומר שהם עוזרים יותר להפחית את שינויי האקלים. לפי המחקר 97% מהמינים של עצי היערות טרופיים והיערות הממוזגים, קולטים יותר פחמן דו חמצני ככל שהם גדולים יותר ובוגרים יותר[1]. השיטה שנחשבת להכי טובה היא שימוש בעץ שכבר מת מסיבות טבעיות(באנגלית Snag). עץ כזה הוא יבש ולכן מתאים טוב יותר להסקה וגם לבנייה. היום מנסים להשתמש בעץ כזה בסקאנדינוויה ורוסיה. אם משתמשים בעץ כזה, זה מפחית את הסיכוי לשרפה כי עץ כזה נדלק בקלות. אבל, יש לציין, שצריך לחפש זמן מסוים כדי למצוא עץ כזה. בנוסף, אם מחפשים את העץ עם משאית והעץ המת נמצא בתוך חורשה של עצים חיים, צריך להרוס חלק מהחורשה כדי להגיע עם המשאית אל העץ. לכן יש כאלה שמפעילים מסוק בשביל להוציא את העץ[2][3].

חיי בר

סיעוף תורם להתפתחות של מגוון מינים גדול, לרוב של מינים שמותאמים ליערות מרווחים. לאחר כריתת העצים, כמות האור המוגברת מאפשר לצמחיה נמוכה יותר לשגשג. לאחר מכן האיזור הפתוח מאוכלס על ידי מינים רבים של בעלי חיים כמו זמירים וציפורים אחרות, או פרפרים. כאשר חופת היער גדלה שוב, האיזור הופך לבלתי מתאים למינים אלה, אלא שביער מנוהל היטב קיימות קרחות יער אחרות בעקבות קיצוצם של עצים אחרים, ואוכלוסיית הצמחים ובעלי החיים נודדת ממקום למקום ביער.

כיום הסיעוף משמש גם בשיטות כמו פרמקלצ'ר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה